כיצד שיח פוליטי רעיל מתפשט ברשתות החברתיות?

ד"ר אלון צויזנר ומר אבי לוי

שיחות על פוליטיקה ברשתות החברתיות מתאפיינות לא פעם בסגנון ביטוי פוגעני ומתלהם, המכיל קללות, השמצות והעלבות, וכן קריאות גזעניות ומדירות כלפי קבוצות אחרות בחברה. מחקרים רבים מצביעים על ההשפעות ההרסניות של שיח פוליטי רעיל בדמוקרטיות: הוא מגביר קיטוב וחוסר אמון בין ימין ושמאל וכן גורם לאנשים להימנע מלשוחח על נושאים פוליטיים מחשש שהדיון יידרדר במהרה לשיח מעליב. 

לצד המחקר העוסק בהשלכות של שיח רעיל, קיים דיון מחקרי בנוגע לשאלה מה גורם לשיח רעיל להיות כה נפוץ ברשתות חברתיות. מטאפורת "ההדבקה" הפכה למקובלת בתחום זה. לפיה, חשיפה של משתמשים לפוסטים רעילים מובילה בתורה לאימוץ התנהגות דומה מצידם, מה שמגביר עוד יותר את החשיפה של משתמשים נוספים לשיח רעיל זה ולאימוץ שלו – במעין אפקט הדבקה.

בעוד שתיאוריות ה"הדבקה" של שיח רעיל זוכות להתייחסות מחקרית רבה, הן לרוב לא מבחינות בין שיח רעיל שמקורו במשתמשים המשתייכים לאותו מחנה פוליטי ("קבוצת הפנים") לעומת שיח רעיל המגיע מהצד הפוליטי היריב ("קבוצת החוץ"). הבחנה זו היא חשובה בשל המנגנונים השונים שמסבירים מדוע שיח רעיל יכול להיות מדבק ברשתות: מצד אחד, חשיפה לשיח רעיל מקבוצת הפנים עלול להוביל משתמשים לחקות את ההתנהגות הפוגענית של הקבוצה הפוליטית שלהם – כדי לאותת על שייכות לקבוצה ולקבל יותר לייקים ושיתופים. מצד שני, ייתכן כי אימוץ התנהגות פוגענית ברשתות נובעת בעיקר מחשיפה לשיח רעיל מקבוצת החוץ, שמגביר את הרצון להגיב בחזרה בסגנון פוגעני כדי להגן על קבוצת הפנים.

במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Computer-Mediated Communication, בחנו סוגיה זו ושאלנו מה משפיע יותר על משתמשים לכתוב פוסטים פוגעניים ברשתות החברתיות – חשיפה לשיח רעיל של חברי המחנה הפוליטי שלהם או של חברי המחנה היריב? כדי לענות על שאלה זו, ניתחנו כ-7 מיליון ציוצים של כ-700 אלף משתמשי טוויטר בישראל. הניתוח נעשה על פני החודשים הראשונים של שנת 2023, תקופה שהתאפיינה בקיטוב ער בחברה הישראלית על רקע ההצעות לשינויים במערכת המשפט שהממשלה ניסתה לקדם וההפגנות שנערכו בתגובה.

כדי לבחון סוגיה זו, אחד האתגרים היה למדוד את מידת החשיפה של משתמשים לשיח רעיל. מכיוון שטוויטר לא מפרסמת נתונים על דפוסי החשיפה של משתמשיה, נקטנו בגישה של "חשיפה פוטנציאלית" לשיח רעיל. גישה זו מאפשרת למדוד עד כמה משתמשים נחשפים באופן פוטנציאלי לתוכן של מי שהם עוקבים אחריו ברשתות (הנעקבים). באופן זה, ניתחנו את כלל הציוצים של החשבונות אחריהם עוקב כל משתמש (מידע שהיה זמין בעת תקופת המחקר), וזיהינו עבור כל משתמש את אחוז הציוצים הרעילים מתוך כלל הציוצים של הנעקבים שלו – הן עבור נעקבים מקבוצת הפנים והן עבור נעקבים מקבוצת החוץ.

הממצאים מצביעים על תבנית ברורה: התנהגות פוגענית ועוינת של משתמשים ברשתות החברתיות מתפשטת בעיקר בשל חשיפה לשיח רעיל המגיע מקבוצת הפנים. כלומר, כאשר משתמשים נחשפים לשפה חריפה מאלה המשתייכים לאותו גוש פוליטי כמו שלהם, גוברים הסיכויים שהם עצמם יתבטאו בצורה רעילה ופוגענית. לעומת זאת, ההשפעה של חשיפה לשיח רעיל מהמחנה הפוליטי היריב היא חלשה יותר ואינה עקבית.

עוד בחנו במחקר את ההשפעה המדבקת של שני סוגים שונים של שיח רעיל: שיח המבטא נורמות של חוסר נימוס (שימוש במילות גנאי וקללות) לצד שיח המבטא חוסר סובלנות כלפי קבוצות חברתיות ופוליטיות (גזענות, שוביניזם, קריאה לשלילת זכויות של "שמאלנים" או "ביביסטים" וכדומה). להבחנה זאת חשיבות רבה: בעוד שחלק מהחוקרים נוהגים להיות סלחניים יותר כלפי הסוג הראשון (בנימוק שהוא חלק לגיטימי מדיון פוליטי סוער שיכול אף לעורר עניין בקרב מי שלא מתעניין בפוליטיקה), הסוג השני נחשב לחמור יותר.

ממצאי המחקר שלנו מצביעים על כך שציוצים המביעים חוסר נימוס לא רק מובילים לאימוץ נורמות של חוסר נימוס ברשתות חברתיות אלא גם מובילים לאימוץ של שיח של חוסר סובלנות, הנחשב לפי רבים כחותר תחת עקרונות דמוקרטיים של סובלנות וקבלת האחר. ממצאים אלה מעידים כי לא ניתן להקל ראש בציוצים המכילים "רק" מילות גנאי והעלבות, שכן הדבר עלול להידרדר לצורות ביטוי חמורות יותר.

תרשים 1 מתאר את ממצאי המחקר המרכזיים. ככל שהקווים בתרשים תלולים יותר, כך הקשר חזק יותר בין חשיפה לשיח רעיל (ציר X) לבין התנהגות פוגענית של המשתמשים (ציר Y) – בין אם חוסר נימוס (פאנל שמאלי) או חוסר סובלנות (פאנל ימני). ניתן לראות בשני הפאנלים בתרשים 1 כי הקשרים החזקים ביותר הם בין חשיפה לשיח רעיל מקבוצת הפנים לבין כמות הציוצים הפוגעניים של המשתמשים.

תרשים 1. הקשר בין חשיפה לשיח רעיל מחשבונות המשתייכים לקבוצת הפנים והחוץ (ציר X) לבין מספר הציוצים המתאפיינים בחוסר נימוס (גרף שמאלי) ובחוסר סובלנות (גרף ימני).

המסקנה העולה מהמחקר ברורה: ההשפעה המדבקת של שיח רעיל ברשתות החברתיות אינה אחידה אלא תלויה בשאלה מאיזה מחנה פוליטי מגיע השיח הרעיל. כאשר שיח זה מגיע מהקבוצה הפוליטית שאנו מזדהים איתה, הדבר מהווה מעין איתות מהן הנורמות המקובלות לדיון בנושאים פוליטיים ומדרבן משתמשים נוספים לאמץ אותן. תהליך זה עשוי לאורך זמן לנרמל דפוסי שיח פוגעניים ולהחריף את הקיטוב הפוליטי. 

בטווח הארוך, ההדבקה של שיח רעיל ברשתות החברתיות עלולה ליצור ספירלה מדאיגה, שכן החשש של ישראלים מהיתקלות בשיח רעיל ברשתות עלול להוביל לבחירה של רבים להימנע משיחות על פוליטיקה ברשת. הימנעות זו תוביל למצב שבו הרשתות החברתיות נשלטות בידי מיעוט קיצוני וקולני המתבטא בדרכים פוגעניות. אחד מהפתרונות למגר שיח רעיל ברשתות נעוץ במאמצים מצד הפלטפורמות עצמן, כמו למשל שימוש בכלי בינה מלאכותית לזיהוי מגמות הדבקה ומניעת הידרדרות של דיונים ברשתות לצורות פוגעניות.

---
ד״ר אלון צויזנר הוא חוקר תקשורת ופוליטיקה ומרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה.
מר אבי לוי הוא עוזר מחקר בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה.
הרשומה מבוססת על המאמר הבא:

Zoizner, Alon, and Avraham Levy. 2025. "How social media users adopt the toxic behaviors of ingroup and outgroup accounts," Journal of Computer-Mediated Communication. 30(6): zmaf018. https://doi.org/10.1093/jcmc/zmaf018