הצעירים והניציים: הבדלים בין דוריים בדעת קהל על הסכסוך בישראל

לירן הרסגור

זה זמן רב שסקרים בקרב הציבור היהודי בישראל מראים כי הצעירים כיום הם ימניים יותר מאשר המבוגרים. בבחירות 2022 קיבלה סוגיה זו תשומת לב רבה בתקשורת בכל הקשור לתמיכה של צעירים באיתמר בן גביר ומפלגתו. על אף שמגמה זו עקבית בסקרים בשנים האחרונות, לא נעשה מחקר אמפירי היורד לעומקה של תופעה זו, ובוחן האם מדובר בתופעה הקשורה בגיל או בדור. אם מדובר בתופעה הקשורה בגיל, הקרויה גם "אפקט מחזור חיים" (life cycle effect), הרי שצעירים תמיד היו ויהיו ימניים יותר ממבוגרים בשל גילם הצעיר, אך תמיד הם גם משנים עמדותיהם ככל שהם מתבגרים. אך אם מדובר במאפיין דורי, לפיו בני הדור הצעיר כיום הם ימניים יותר ויישארו ימניים בהמשך חייהם, הרי שאנו צפויים לראות עם הזמן שינויים מרחיקי לכת בציבור הבוחרים הישראלי ככל שיתקדמו חילופי הדורות. 

במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Research & Politics חקרתי לעומק סוגיה זו תוך שימוש בסקרי הבחירות בישראל (INES) שנערכו בישראל בשנים 1981-2019. המאמר בוחן כיצד דפוסים של הבדלים בין-דוריים באים לידי ביטוי בדעת הקהל בקרב הציבור היהודי באשר לתמיכה במדינה פלסטינית. בהתבסס על הספרות הקיימת, המאמר מציע שני דפוסים אפשריים להבדלים בין דוריים בדעת קהל באזורים בהם מתנהל סכסוך ממושך. דפוס ראשון מתבסס על ספרות העוסקת בסוציאליזציה באזורי סכסוך, אשר טוענת כי בסכסוכים מסוג זה ילדים גדלים למציאות הסכסוך ומאמצים בגיל צעיר מאוד את אותן אמונות חברתיות, תפיסות ונרטיבים הקיימים בסביבתם. גישה זו תנבא שלא יהיו הבדלים משמעותיים בין דורות בעמדותיהם כלפי הסכסוך. הדפוס השני מתבסס על תאוריות לגבי השפעת תקופות מעצבות ואירועים מכוננים על עיצוב עמדות פוליטיות. גישה זו טוענת שהנסיבות הייחודיות בשנים הקריטיות לסוציאליזציה של כל דור משפיעות משמעותית על עמדותיו הפוליטיות העתידיות. היות ובכל סכסוך ממושך ישנן תקופות הנבדלות זו מזו ברמות שונות של אלימות, באירועים שונים כמו משא ומתן לשלום לצד התפרצות מלחמות וכיו"ב, ניתן לנבא שיהיו הבדלים בין דורות שונים הנובעים מהתנאים ששררו בתקופה המעצבת של עמדות אותו הדור.

מבחינה אמפירית, המחקר מנתח 12 סקרי בחירות בישראל (INES) בין השנים 1981-2019, המבוססים על מדגמים מייצגים של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. המשתנה התלוי המרכזי היה תשובה לשאלה: "האם לדעתך על ישראל להסכים או לא להסכים להקמת מדינה פלסטינית ביהודה, שומרון ורצועת עזה כחלק מהסדר קבע?", לצד זיהוי עצמי על רצף ימין-שמאל. המחקר משתמש בשתי שיטות ניתוח: שיטה תיאורית המאפשרת לבחון את המגמה של ממוצע העמדות של כל דור לאורך חייו, ובנוסף מודלים סטטיסטיים מסוג Age-Period-Cohort אשר מאפשרים לאמוד בנפרד אפקטים של גיל, דור ותקופה, תוך בקרה על משתנים דמוגרפיים.

הממצאים העיקריים מראים שעד תחילת שנות ה-2000, הבדלים בין-דוריים בדעת הקהל היו קטנים וזניחים. כך, השינויים העיקריים בדעת הקהל לאורך זמן נצפו בקרב כל הדורות. כלומר, אין עדות לכך שבתקופות מוקדמות יותר צעירים ומבוגרים נבדלו בעמדותיהם באופן משמעותי. לעומת זאת, לאחר שנות ה-2000 החלה להתפתח מגמה ברורה: בני ובנות הדורות הצעירים יותר, במיוחד אלה שנולדו משנת 1980 ואילך, מאופיינים בעמדות ניציות יותר, כמו גם בנטייה חזקה יותר להזדהות כימניים. תרשים 1 מראה שכל קוהורטה (שנתון) צעיר שנכנס למערכת הפוליטית מאז תחילת שנות ה-2000 הפגין עמדות ניציות יותר מקודמיו, עם ירידה עקבית בתמיכה בפתרון שתי המדינות.

תרשים 1.

המחקר בוחן שני הסברים אפשריים למגמות הדוריות הללו. ההסבר הראשון מתייחס לשינויים דמוגרפיים. טענה רווחת בשיח הציבורי היא שהדורות הצעירים דתיים יותר בשל שיעורי ילודה גבוהים במגזר הדתי והחרדי. מכיוון שדתיות היא מנבא חזק של עמדות ניציות בישראל, הדבר עשוי להסביר מדוע דורות חדשים נוטים יותר לימין. אולם הממצאים מראים שהדפוס הדורי דומה מאד הן בקרב דתיים והן בקרב חילונים (תרשים 2). לכן, שינויים דמוגרפיים לבדם אינם מסבירים את ההבדלים הדוריים הנצפים בכלל החברה.

תרשים 2.

 מקרא: העיגולים מציינים את האפקט הממוצע עבור כל שנת לידה, תוך בקרה על משתני גיל, שנת סקר ומאפיינים דמוגרפיים, עם רווח סמך של 95%.

ההסבר השני מתמקד בפסימיות גוברת בקרב הדורות הצעירים. המחקר מראה שכל דור עוקב נראה פסימי יותר מקודמו לגבי אפשרויות להגיע להסכם. הדורות הצעירים יותר התבגרו בתקופה המאופיינת בספקנות עמוקה לגבי אפשרויות השלום עם הפלסטינים, במיוחד אחרי האינתיפאדה השנייה ועליית חמאס בעזה. כאשר משתנה המודד ציפיות באשר לאפשרות להגיע לשלום נכלל בניתוח, השפעת המשתנה הדורי פוחתת, מה שיכול להעיד על תפקידו של משתנה זה בהסבר ההבדלים הבין-דוריים. יחד עם זאת, מדובר בהסבר חלקי בלבד, ויש מקום למחקר המשך שיעסוק בתקופות הסוציאליזציה השונות לאורך הסכסוך ובמאפיינים הפוליטיים הייחודיים של בני ובנות הדורות הצעירים. במיוחד יש לבחון את תוכנו ומאפייניו של השיח הפוליטי שרווח בתקופות המעצבות של דורות אלו, שלאורו התעצבו תפיסותיהם הפוליטיות. 
מבחינת השלכות עתידיות, היות והעדויות האמפיריות המתגלות במחקר זה מצביעות על אפקט דורי ולא גילי, המשמעות היא שככל שהדורות המבוגרים יותר יעברו מן העולם כך העמדות של הדורות הצעירים יתפסו נתח גדול יותר בדעת הקהל הישראלית. במיוחד לאור המלחמה הנוכחית ומצב האלימות והעימות באזור מאז 7 באוקטובר 2023, הדעות הפוליטיות הייחודיות של הדורות הצעירים עשויות למלא תפקיד מכריע בעיצוב מסלולו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. המחקר מאיר את ההיבט הדורי של דעת הקהל באזורי עימות, נושא שלא זכה למחקר מספיק עד כה. זיהוי דפוסים דוריים הוא קריטי להבנת דינמיקות של סכסוכים, משום שחילופי דורות הוא מנגנון רב עוצמה שיכול להסיט ולשנות את דעת הקהל ואת מידת התמיכה של הציבור בנושאי מדיניות של מלחמה, דיפלומטיה וכדומה. 

---
ד"ר לירן הרסגור היא מרצה בכירה במחלקה לממשל ורעיון מדיני, בית הספר למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה. קישור לאתר האישי 

הרשומה מתבססת על המאמר הבא:
Harsgor, Liran. 2024. The Young and the Hawkish: Generational Differences in Conflict Attitudes in Israel. Research & Politics, 11(2). https://doi.org/10.1177/20531680241258512.