פחות מוטים אבל לא יותר כשירים: מענה הצהרתי והבחנה בין עובדה לדעה

מאט גרהאם ועומר יעיר

בשנים האחרונות מחקרים שונים בחנו את יכולתם של אזרחים במדינות שונות להבחין בין אמירה עובדתית (factual statement), כזו שניתן לוודא באופן אמפירי, לבין אמירת דעת (opinion statement). ליכולת זאת חשיבות רבה בסביבת המידע הנוכחית, כאשר חוקרים מסבירים כי ללא יכולת לזהות אם המידע המוצג או האמירה הנשמעת הם עובדה או דעה, לציבור, כמו גם לבודקי עובדות (fact-checkers), לא יהיה בסיס עליו יוכלו להתחיל את בדיקותיהם. יחד עם זאת, מחקרים הראו גם כי ההעדפות הפוליטיות של האזרחים משפיעות על האופן בו הם מבחינים בין אמירות עובדתיות לאמירות דעה. כך, למשל, מחקר של מכון המחקר Pew מ-2018 הראה הבדלים לא מבוטלים – לעיתים למעלה מ-20 נקודות האחוז – בין רפובליקנים ודמוקרטים בסיווג של אמירות מסוימות כ"עובדה" או "דעה", כאשר המשיבים יותר נטו להעריך אמירות איתן הם הסכימו כ"עובדה" כמו גם יותר נטו להעריך אמירות איתן לא הסכימו כ"דעה".

לפי ממצאים אלו, אם כן, יריבות פוליטית מקשה על האזרחים להסכים אפילו בנוגע לשאלה הבסיסית האם אמירה כלשהי היא עובדה שניתן לוודא באופן אמפירי או "סתם" דעה של אדם כלשהו. מנגד, שורה של מחקרים מהשנים האחרונות הראו עדויות ל"מענה הצהרתי" (expressive responding) בסקרים, כאשר המשיבים בסקר לעיתים מספקים מענה לא כנה בתשובה לשאלה בסקר, מתוך רצון להעביר "מסר פוליטי-מפלגתי" כלשהי (למשל, מענה שגוי באופן מודע בתשובה לשאלת ידע אודות שיעור האבטלה, או לגבי כמות ההרוגים במלחמות כלשהן [ראו כאן, או כאן]).

במאמר שלנו, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Public Opinion Quarterly, בחנו האם הפערים בין קבוצות פוליטיות בסיווג אמירות שונות כעובדה או דעה מעידים על מענה כנה מצד המשיבים, או אולי דווקא מעידים על מענה הצהרתי, לא כנה, שנועד להעביר "מסר פוליטי" כלשהו. לשם כך, הרצנו ארבעה סקרים מקוונים עם ניסוי מוטמע: שניים בארצות הברית, ביוני ויולי 2021, ושניים בישראל, בפברואר ואוקטובר 2022 (10,614 משיבים במצטבר בארבע הסקרים). 

כדי לבחון האם אותם הבדלים מעידים על תשובות כנות או תשובות לא כנות/הצהרתיות, התבססנו על ספרות המציעה כי לעיתים, משיבים שנשאלים שאלות מסוימות בסקר מביאים בחשבון בתשובתם גם את עמדתם ביחס לשאלה אחרת, שלא נשאלה. דמיינו מצב בו אתם מגיעים לאכול במסעדה, כאשר האוכל מצוין, אבל השירות מחפיר. במידה ולאחר הארוחה תתבקשו להעריך את האוכל בלבד, חלק מהאנשים יתנו את תשובתם לשאלה זו תוך שהם מביאים בחשבון את השירות הגרוע, למרות שכלל לא נשאלו על כך; כלומר, הם ענו בתשובתם גם על שאלה שלא נשאלה (unasked question). עם זאת, במידה ותהיה שאלה על הערכת השירות לפני השאלה על הערכת האוכל, הרי שלא יהיה יותר צורך לענות על אותה "שאלה שלא נשאלה", והציון על הערכת האוכל יהיה מהימן (וטוב) יותר.

לאור זאת, אנחנו שיערנו שלעיתים, חלק מהמשיבים ישתמשו בשאלת ההבחנה בין אמירה עובדתית לאמירה דעה כדי לענות על שאלה שלרוב לא נשאלת: מה הם חושבים לגבי האמירה עצמה, כלומר, האם חושבים שהאמירה מדויקת או האם הם מסכימים איתה. ובניסויים שלנו בחנו האם כאשר מוסיפים בקבוצות הטיפול (treatment) שאלה מקדימה שמודדת את ההסכמה עם אמירה כלשהי או האם אמירה זו מדויקת, ורק לאחר מכן מבקשים מהמשיבים לסווג את האמירה כעובדה או דעה, הדבר מפחית פערים בין היריבים הפוליטיים בסיווג עובדה/דעה בהשוואה לקבוצת הבקרה (control) בה המשיבים התבקשו רק לסווג את האמירה כעובדה/דעה.

 
בניסויים בארצות הברית בחנו הבדלים בין משיבים שהזדהו כרפובליקנים או דמוקרטים, והשתמשנו באמירות כגון "ברק אובמה נולד בארצות הברית" (אמירה עובדתית), "כדור הארץ חם היום יותר מאשר לפני 100 שנים" (עובדתית), או "הפלות צריכות להיות חוקיות ברוב המקרים" (דעה). בניסויים בישראל בחנו הבדלים בין מצביעי "גוש השינוי" (אז בקואליציה) ומצביעי "גוש נתניהו" (אז באופוזיציה), כאשר השתמשנו באמירות כגון "כמות הרקטות שנורו מרצועת עזה לישראל במהלך השנה האחרונה היא הנמוכה ביותר מזה 15 שנה" (אמירה עובדתית), "ממשלת בנט-לפיד הייתה אחת מממשלות ישראל הגרועות ביותר אי פעם" (דעה), או "צריך לחוקק חוק שימנע מחבר כנסת אשר נאשם בפלילים להתמנות לתפקיד ראש הממשלה" (דעה).

בכל ארבעת הניסויים מצאנו כי ביחס לקבוצת הבקרה, מתן אפשרות בקבוצת הטיפול לענות על "שאלה שלא נשאלה" הפחיתה פערים בין היריבים הפוליטיים, כאשר בשלושה מתוך ארבעת הניסויים ההבדלים האלו גם היו מובהקים סטטיסטית (ps<.01). באופן ספציפי יותר, מצאנו כי אותו "מענה הצהרתי" מנפח באופן מלאכותי הבדלים בין יריבים פוליטיים בכ-50-60% בארצות הברית, ובכ-30% בישראל.

יחד עם זאת, בניגוד לציפיות שלנו לא מצאנו שיפור מובהק ב-דיוק של המשיבים בסיווג האמירות לעובדה/דעה. אנחנו מסבירים זאת בכך שמחד, המניפולציה שערכנו (הוספת אותן שאלות מקדימות), הפחיתה מענה לא כנה בקרב משיבים שידעו את התשובה הנכונה, אבל בחרו לענות את התשובה השגויה כדי להעביר "מסר פוליטי" כלשהו, מה שאנחנו כינינו בשם "ידע חבוי" (hidden knowledge). אך מאידך, המניפולציה גם הפחיתה מענה לא כנה בקרב משיבים שבאופן הצהרתי נתנו, בטעות, את התשובה הנכונה, מה שאנחנו כינינו בשם "בורות חבויה" (hidden ignorance). במצטבר, "ידע חבוי" ו"בורות חבויה" אומנם הפחיתו שניהם את הפערים בתשובות בין היריבים הפוליטיים, אך האפקטים הסותרים שלהם בכל הנוגע למתן תשובה נכונה במענה לשאלת הסיוג לא הובילו לשיפור משמעותי ב-דיוק (ולעיתים, כמו במקרה הישראלי, אף הובילה לפגיעה ב-דיוק).

בכלליות, ממצאי ארבעת הניסויים שערכנו בארצות הברית וישראל מראים שבכל הנוגע להבחנה בין אמירה עובדתית לאמירת דעה, הציבור הוא פחות מוטה – פחות מושפע באופן לא ראוי מההעדפות הפוליטיות שלו – ממה שניתן היה לחשוב, אך גם לא יותר מדויק או "כשיר" ממה שניתן היה לחשוב. ממצאים אלו מציגים עדות נוספת לכך שלעיתים, משיבים בסקר מספקים מענה לא כנה בתשובות לשאלות הנוגעות לפוליטיקה, מתוך רצון להשיג תועלות שונות כגון הצגת הצד הפוליטי שלהם באופן חיובי, או הצגת היריבים הפוליטיים באופן שלילי. ולצד זאת ראוי להבהיר כי ישנם גם מחקרים אחרים שלא מצאו כל עדות למענה הצהרתי בתשובות לשאלות "רגישות" מבחינה פוליטית, ומחקרים עתידיים – בישראל ובמדינות אחרות – יסייעו להבין את היקף התופעה.

---
ד"ר מאט גרהאם (Matt H. Graham) הוא מרצה למדע המדינה באוניברסיטת טמפל (Temple). 

ד"ר עומר יעיר הוא עמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

הרשומה מבוססת על המאמר:

Graham, Matthew H., and Omer Yair. 2025. "Less Partisan but No More Competent: Expressive Responding and Fact-Opinion Discernment," Public Opinion Quarterly 89(1): 7–30. https://academic.oup.com/poq/article/89/1/7/8128098