הטיה מפלגתית בהערכת התפקוד של שירותים ציבוריים על ידי אזרחים בתנאים של קיטוב פוליטי גבוה

ד"ר סער אלון-ברקת, פרופ' אמנון כוורי, וליאור שוורץ

הטיה מפלגתית היא תופעה מוכרת בספרות המחקר במדעי המדינה. כך, למשל, מחקרים רבים ממגוון מדינות מהעשורים האחרונים מראים כי אזרחים המזוהים עם מפלגת השלטון (או אחת ממפלגות הקואליציה) נוטים להעריך את מצב הכלכלה והביטחון באור חיובי יותר בהשוואה לאזרחים המזדהים עם האופוזיציה, וכמעט מיד לאחר חילופי שלטון הם משנים את עמדותיהם – אלו שהזדהו על מפלגת השלטון היוצאת נוטים להביע הערכה נמוכה יותר, ואזרחים המזדהים עם מפלגת השלטון החדשה נוטים להביא הערכה גבוהה יותר. ההטיות הללו מקשות על קיומו של תהליך דמוקרטי של אחריותיות, שבו הציבור דורש מנבחריו וממערכות השלטון דין וחשבון, ויוצר עבורם תמריצים לעבוד למענו. אם הציבור מעריך את מצב המדינה לפי הזהות הפוליטית של השלטון הרי ש"הכל פוליטי", ואין לשלטון תמריץ משמעותי להתאמץ ולפעול לשיפור מצב המדינה. 

ממה נובעות ההטיות הללו? הספרות מסבירה זאת בין השאר על ידי חשיבה מוּנַעַת (motivated reasoning). זוהי נטיה פסיכולוגית מוכרת מתחומים שונים של גיבוש עמדות וקבלת החלטות ולפיה אנשים, באופן בלתי מודע, מגבשים תמונת מציאות התואמת את ההשתייכות החברתית הקבוצתית שלהם (במקרה זה – ההזדהות עם גוש פוליטי מסוים). אנו נוטים לחפש מידע המאשש את ההנחות המוקדמות שלנו ומחזק את הזהות הקבוצתית שלנו, ולתת למידע כזה משקל גדול, בעוד שאנחנו נוטים לדחות מידע סותר, המאיים על הזהות הקבוצתית שלנו.

עד היום, הספרות המחקרית בחנה את ההטיה המפלגתית בנושאי מאקרו של מצב המדינה (כלכלה, ביטחון). אבל האם במציאות מקוטבת ההטיה פועלת גם בהערכה של אזרחים לשירותים ציבוריים שאותם הם פוגשים ביום-יום, כגון המשטרה, מערכת החינוך, מערכת הבריאות ומערכת התחבורה? את השאלה הזו בחנו במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Political Behavior. לשאלה הזו יש חשיבות גבוהה – בעוד שניתן להסביר את העובדה שהציבור צובע את ההערכה הכוללת של המדינה באור מפלגתי בכך שמדובר בנושאים גדולים ומורכבים, כלל לא ברור שיעשה כן גם בשירותים ציבוריים מוחשיים בהם עושה שימוש לעיתים בכל יום. האם החלפת השלטון עשויה להשפיע באופן אוטומטי על האופן שבו האזרחים מעריכים את איכות התחבורה הציבורית? את שירותי הרפואה? אם אכן אזרחים משנים את ההערכה שלהם לגבי תפקוד השירותים הציבוריים באופן מידי בלי קשר לשינויי מדיניות המשפיעים על מצב השירותים לאורך זמן, הרי שמדובר בכשל בסיסי במנגנון הדמוקרטי. דפוס זה עומד בניגוד לציפייה הבסיסית מאזרחים בחברה דמוקרטית להיות מסוגלים להעריך באופן מושכל את תפקוד השלטון, כבסיס לבחירות הפוליטיות שלהם. 

במאמר, אנו טוענים כי ישראל מהווה מעבדה טבעית לבחינה של הטיות מפלגתיות בהערכת השירותים הציבוריים: חילופי שלטון תכופים, קיטוב פוליטי גבוה, ושירותים ציבוריים ריכוזיים המאפשרים לאזרחים לקשור באופן ישיר את השירותים הציבוריים לשלטון. לעניין זה, בישראל התקיימו בשנים האחרונות שני חילופי שלטון משמעותיים בזמן קצר יחסית (כניסת ממשלת בנט-לפיד ב 2021, ולאחר מכן ממשלת נתניהו ב 2022). בתקופה קצרה כזו רמת השירותים לא השתנתה באופן משמעותי, אך ההנהגה הפוליטית השתנתה מקצה לקצה. מצב זה אפשר לנו לבחון את ההשפעה של שינוי זהות הממשלה על הערכות האזרחים. כלומר, האם תומכי קואליציית נתניהו העריכו את תפקוד השירותים באופן חיובי יותר בתקופת ממשלות נתניהו, ואילו תומכי קואליציית השינוי העריכו את תפקוד השירותים באופן חיובי יותר בתקופת ממשלת בנט-לפיד. 

המחקר התבסס על שורה של סקרים אשר נערכו לאורך התקופה שבין ספטמבר 2020 לספטמבר 2023 (כ 9 חודשים לפני כניסת ממשלת השינוי, עד לכ 9 חודשים לאחר כניסת ממשלת נתניהו הנוכחית ולפני מתקפת החמאס והמלחמה), בהם נבחנו ארבעה תחומי שירות: חינוך, בריאות, משטרה (חוק וסדר) ותחבורה. כדי לתקף את הממצאים ולבחון אותם באופן מחמיר, בחנו שתי סדרות שונות של סקרים. 

הסדרה הראשונה היא סדרת סקרי מדיניות הנערכת פעמיים בשנה על ידי המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, ובה נשאלים משיבים על דעתם על השיפור/התדרדרות במצבם של תחומי שירותי ציבוריים שונים. ניתוח הממצאים משבעה סקרים לאורך התקופה (כ 10,000 משתתפים סה"כ) מצביעים על הטיה מפלגתית משמעותית מאד בנוגע להערכת התפקוד בתחומי השירות. 

התרשים המצורף (מתוך המאמר) מראה את הממוצע של שביעות הרצון של בוחרי שני הגושים הפוליטיים מאיכות השירותים הציבוריים (בסקאלה מ 0 עד 1, כאשר 1 משמעו שביעות רצון גבוהה). כפי שניתן לראות בתרשים, בתקופה שקדמה לממשלת בנט-לפיד, תומכי קואליציית נתניהו העריכו באופן חיובי יותר את התפקוד של השירותים השונים, ואילו לאחר חילופי הממשלה פחתה מידת שביעות הרצון של תומכי קואליציית נתניהו, ואילו בקרב תומכי קואליציית השינוי מידת שביעות הרצון עלתה באופן מובהק. לאחר כניסת ממשלת נתניהו בדצמבר 2022 הנתונים מראים על היפוך בהערכה המפלגתית של השירותים הציבוריים – עלייה בהערכת התפקוד בקרב תומכי קואליציית נתניהו ואילו ירידה בקבוצה השנייה. היות שמדובר בתקופה קצרה שכמעט ולא כללה יישום של רפורמות משמעותיות ושינויים בפועל – ניתן במידה רבה לשייך תנודות אלו להטיה מפלגתית. ממצאים אלו נשמרים גם כאשר החוקרים עושים שימוש במודלים סטטיסטיים אשר שולטים בשונות דמוגרפית ופוליטית בכל גוש.  

פערים מפלגתיים בהערכת התפקוד של שירותים ציבוריים, נתוני סקרי המכון לחירות ואחריות 

הסדרה השנייה היא הסקרים החברתיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). סקרים אלו נערכים ברצף לאורך כל השנה, וכוללים בין השאר גם שאלות על הערכת התפקוד של תחומי השירות השונים. סקרי הלמ"ס מהווים כלי מעניין במיוחד לבחינת ההשערה, מפני שהם מאפשרים לנטרל חלק מהחששות בנוגע לסקרים הנעשים על ידי מכוני מחקר באמצעות חברות סקרים פרטיות. להבדיל מסקרים אלו, הסקר החברתי של הלמ״ס גדול במיוחד, כולל מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, וכן שיעור ההיענות לסקר הוא גבוה במיוחד, בשל העובדה שמילוי הסקר נחשב חובה לפי חוק. בנוסף, סקרים אלו לא כוללים שאלות פוליטיות אלא מתמקדים בשאלות על איכות חיים וצרכי האוכלוסייה, ולכן נוסח השאלון מקטין את הסיכוי (שקיים בסקרים פוליטיים) שנשאלים עונים באופן מופגן לטובת ״הצד שלהם״ (cheerleading effect). 

לצד זאת, השימוש בסקר הלמ"ס חייב אותנו להתמודד עם אתגר מסוים: סיווג הנשאלים למחנות הפוליטיים השונים, בלי שהם נשאלו על כך במפורט. על מנת להתמודד עם האתגר, נקטנו בגישה חדשנית של שימוש במודל סיווג מבוסס בינה מלאכותית, אשר מסווג את הנשאלים למחנה פוליטי על סמך מידע דמוגרפי ועל סמך מקום המגורים. בפרט, אימנו את המודל ובחנו אותו בעזרת נתונים מסקרים רבים אחרים והגענו לרמות דיוק גבוהות של כ80%, רמות שאפשרו לנו להשתמש במודל, תוך הכרה שהסיווג איננו מושלם. נציין כי הסיווג הפוליטי ברמות אלו הוא הסיווג הגבוה ביותר שקיים היום בספרות האקדמית במדע המדינה. 

הניתוח של נתוני סקרי הלמ"ס מתקופת המחקר (כ 14,000 משתתפים), אשר נערך בחדר המחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוך שימוש במודל הסיווג, מאשש את התופעה של הטיה מפלגתית שמצאו החוקרים על בסיס הנתונים של המכון לחירות ואחריות. החוקרים מצאו דפוסים של הטיה מפלגתית – תנודות בכיוונים מנוגדים בקרב תומכי ומתנגדי הקואליציה הנכנסת – ביחס לשני חילופי הממשל. אנו טוענים כי העובדה שהם מצאו ממצאים מובהקים ביחס לנתונים אלו, גם בהתבסס על מדד עקיף למפלגתיות, ממחיש את חוזק המגמה של ההטיה המפלגתית. העובדה שניתן למצוא ממצאים עקביים משני מקורות נתונים שונים מאד מחזקת את הטענה כי הטיה מפלגתית בתנאים של קיטוב קיצוני כפי שקיים בישראל מחלחלים גם להערכת שירותים ציבוריים יומיומיים. 

לסיכום, אנו טוענים כי מדובר בממצאים מטרידים מבחינת התפקוד של המנגנונים הדמוקרטיים. בהעדר שיח דמוקרטי משמעותי שמבוסס על הערכה ציבורית של תפקוד הממשלה ורמת השירותים הניתנים לאזרחים, אין מנגנון אפקטיבי אשר דורש ממערכות השלטון דין וחשבון על תפקודן.

---
ד"ר סער אלון-ברקת הוא חבר סגל בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

פרופ׳ אמנון כוורי הוא חבר סגל בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וראש המכון לחירות ואחריות.

ליאור שוורץ הוא תלמיד מחקר בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

הרשומה מבוססת על המאמר הבא:

Alon-Barkat, Saar, Amnon, Cavari, and Lior Shvarts. 2025. "Polarization and Partisan Bias in Citizens’ Evaluations of Public Services." Political Behavior. https://doi.org/10.1007/s11109-025-10078-8.

הנתונים נאספו בסיוע קרן קונרד אדנאואר (KAS) במסגרת תוכנית Program on Democratic Resilience (PDRD) בבית ספר לאודר לממשל.