המדרון החלקלק של הקמפיינים האלגוריתמיים: מקרי הבוחן של מערכות הבחירות לכנסת 2019 – 2020

ד"ר שרון חלבה-עמיר

בין השנים 2019-2020 נערכו בישראל שלוש מערכות בחירות תוך שנה אחת – תקופה חסרת תקדים שיצרה הזדמנות מחקרית ייחודית לבחון בזמן אמת את התפתחות הקמפיינים המקוונים. מערכת הבחירות לכנסת ה-20 (2015) הייתה האחרונה שהשתייכה לדור הרביעי של הקמפיינים הפוליטיים מבוססי הנתונים שאפיינו את העשור וחצי הראשונים לאלף הנוכחי. 

במאמר שפורסם בשנת 2022 בכתב העתIsrael Affairs  בחנתי את הקמפיינים המקוונים של שלוש מערכות הבחירות הללו דרך המגמות השליליות הבולטות ביותר. במאמר אני גורסת כי מערכות בחירות אלו מסמנות מעבר לשלב חדש בתקשורת פוליטית – הדור החמישי של הקמפיינים הפוליטיים: קמפיינים אלגוריתמיים (Algorithmic Campaigns). קמפיינים אלו מתאפיינים בשימוש נרחב באלגוריתמים ובטכניקות בינה מלאכותית המאפשרים מניפולציה מתוחכמת של דעת הקהל, תוך שהם נסתרים מעין הציבור ומתחמקים מפיקוח ואכיפה.

השאלה המרכזית סביבה נסוב המאמר נוגעת לאיומים שמציבים קמפיינים אלגוריתמיים על התהליכים הדמוקרטיים, ולדרך בה הפער בין הכלים המשפטיים להתקדמות הטכנולוגית מנוצל על ידי שחקנים פוליטיים. המחקר, המבוסס על מתודולוגיית מקרה בוחן (case study), ניטר באופן שיטתי את הקמפיינים המקוונים דרך רשתות חברתיות, סיקור תקשורתי והודעות טקסט לאורך כשלושה חודשים של כל מערכת בחירות.

המחקר זיהה מספר תופעות שליליות מרכזיות. התופעה השלילית הראשונה הינה  דיסאינפורמציה (חדשות כזב, חשבונות מזויפים וזהויות פיקטיביות). המונח חדשות כזב (Fake News) מתייחס למגוון גורמים היוצרים ומפיצים דיסאינפורמציה. במרחב הפוליטי, המושג מתייחס למידע בדוי ולפרקטיקות התקפה והגנה שנוקטים פוליטיקאים. חדשות כזב עלולות להשפיע על תפיסות הציבור, לעוות תוצאות בחירות ולפגוע בלגיטימיות התקשורת הממוסדת. במסגרת מערכות הבחירות של 2019-20, המונח הוטמע עמוק בשיח הפוליטי. שחקנים פוליטיים, המהווים צמתים מרכזיים ברשתות החברתיות בזכות מספר העוקבים הגדול שלהם, יכולים להגדיל עד מאוד את הטווח וההיקף של הפצת מידע. כדוגמה להפצת דיסאינפורמציה מכוונת שמטרתה למנוע מציבור שלם להגיע לקלפיות אזכיר כי בקבוצות וואטסאפ ערביות שונות הועבר קובץ המתחזה להיות הודעה רשמית של משרד הבריאות, כולל שימוש בפורמט רשמי ובלוגו של אתר המשרד, על כך שאזרחי ישראל מונחים לחבוש מסכות פנים בצאתם מהבית בראשית תקופת הקורונה – וזאת בכדי להוריד את אחוז ההצבעה בקרב ערביי ישראל. הדוגמה הדרמטית ביותר מהווה המחשה לחוסר האונים של מנגנוני הפיקוח מול התערבות בזמן אמת בהליך האלקטורלי: ביום הבחירות עצמו בסבב הבחירות השלישי (ה-2 במרץ 2020), הפיץ ראש הממשלה נתניהו סרטון מזויף של בני גנץ. בעוד בסרטון המקורי קרא גנץ לתומכיו להצביע כחול-לבן, יצר הסרטון 'המטופל' רושם הפוך על פיו גנץ קורא שלא להצביע למפלגתו. למרות עתירות דחופות לוועדת הבחירות המרכזית, חלפו שבע שעות, במהלכן הופץ הסרטון באופן ויראלי והנזק האלקטורלי נגרם, עד שהוועדה הורתה על הסרתו.

תופעה שלילית נוספת הינה בוטים פוליטיים, רשתות השפעה וזיוף תמיכה אורגנית (אסטרוטרפינג). בוטים פוליטיים הם אלגוריתמים הפועלים ברשתות חברתיות המתחזים לאנשים אמיתיים במטרה להפעיל מניפולציות על דעת הקהל תוך הפצת מידע בכמויות עצומות. בשנים האחרונות בוטים פוליטיים הפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח הפוליטי ברחבי העולם, ופעילותם תופסת עד 42%  מכלל נפח התעבורה המקוונת. במהלך הקמפיינים של 2019-20, הפעילו מספר פוליטיקאים צ'אטבוטים דרך Facebook Messenger, אך ה"ביבי-בוט" של נתניהו עלה על כולם בתחכומו. תוך אינטראקציה משחקית אסף הביבי-בוט נתונים על העמדות הפוליטיות של המשתמשים ובכך איפשר מיפויים ע"פ הסתברות הצבעתם לליכוד. בהמשך, הפך את התומכים למוקד טלפוני לגיוס מצביעים ואיפשר לליכוד להעביר מסרים מסיתים ובלתי חוקיים, ולפרסם סקרים תוך הפרת חוקי הבחירות ותקנות פייסבוק מתחת לרדאר התקשורתי. 

קבוצות פרטיות שבהן בני אדם ובוטים מקדמים תכנים במטרה להערים על האלגוריתם, יוצרות רשתות השפעה חבויות. תחקירים עיתונאיים חשפו כיצד דפים וקבוצות שאינם קשורים לפוליטיקה כמו "פורום אוהבי האח הגדול VIP " הפכו לדפים המקדמים את הליכוד. פרויקט הבוטים הגדול זיהה במרץ 2019, רשת של 154 חשבונות מזויפים שהפיצו למעלה מ-130,000 ציוצים בעד נתניהו. על פי נתונים שפורסמו בעיתונות, במערכת הבחירות האחרונה בנובמבר 2022, גדלה פעילות הבוטים והפרופילים המזויפים בישראל ב־328%, ו־54% מן ה"מתנדנדים" שנחשפו לפעילות של רשת השפעה מטעם מפלגה מסוימת אף הצביעו לאותה מפלגה.

אסטרוטרפינג פוליטי (Political Astroturfing) הוא מונח המבוסס על שמה של חברת הדשא המלאכותי AstroTurf ומשמעותו זיוף תמיכה אורגנית – בניגוד ל-grassroots (תמיכה אורגנית אותנטית). מניפולציה זו מבוצעת באמצעות הפצה מתואמת של דיסאינפורמציה, ברשתות החברתיות, בידי משתתפים המתחזים למשתמשים אותנטיים. חברי הרשת מפיצים ביטויי תמיכה, מסיחים דעת מביטויי התנגדות, מפנים תשומת לב לנושאים מקטבים ותוקפים מתנגדים – ובכך עלולים להשפיע על תוצאות הבחירות. דו"ח מבקר המדינה על הוצאות המפלגות בתקופת הבחירות מנובמבר 2021, מעלה כי במהלך הבחירות לכנסת ה-21 וה-22 הפעילו מספר מפלגות פרופילים מזויפים ברשתות החברתיות במטרה להטות את תוצאות הבחירות. הקושי המרכזי הוא היעדר היכולת לזהות את המושכים בחוטים ללא מידע פנימי. כאשר אחד הפתרונות הוא גיוס ציבור המשתמשים באמצעות ארגוני חברה אזרחית דוגמת FakeReporter  למאבק בפעילות זדונית.

תופעה אחרת נוגעת לאיסוף נתונים בלתי חוקי. לאחר שערוריית קיימברידג' אנליטיקה בבחירות לנשיאות ארה"ב ב 2016, טענה פייסבוק כי קבעה מדיניות המגבילה איסוף נתונים, אך זו נותרה מעורפלת. ב-18 במרץ 2019 הודיעה פייסבוק כי הליכוד הפר את המדיניות בשימוש בצ'אטבוט לצורך איסוף נתונים אישיים של משתמשים; הודעה זו לא שינתה בפועל את המשך הפרת המדיניות. מאוחר יותר אף התגלה שהליכוד ניהל מאגר נתונים של מיליון אזרחים מתויגים לפי השתייכות פוליטית – בניגוד לחוקי הגנת הפרטיות (אפליקציית אלקטור). 

התופעה השלילית האחרונה נוגעת באי ציות מקיף של השחקנים הפוליטיים לחוק ובפרט הודעות הטקסט האנונימיות. חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט – 1959, הותיר את המרחב המקוון לא מאוסדר למרות ביקורות חוזרות ונשנות של יושבי ראש וועדות הבחירות המרכזיות לדורותיהם, החל משנת 2001 אודות הלקונה החקיקתית המחייבת תיקון. ועדה ציבורית בראשות נשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס דורית בייניש המליצה בנובמבר 2017 על תיקון החוק והתאמתו לעידן האינטרנטי, אך הדרג הפוליטי לא יישם את ההמלצות. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט מלצר הוציא בפברואר 2019 החלטה תקדימית שהחילה את חוק התעמולה על האינטרנט באמצעות איסור פרסומי קמפיין אנונימיים ברשתות החברתיות ובמנועי חיפוש (תב"כ 8/21). במרץ 2019 נאסרה מפורשות הפצת הודעות טקסט אנונימיות (תב"כ 27/21). ההנחיות החדשות צמצמו את היקף ההפרה אך לא ביטלו אותה. ההודעות האנונימיות מילאו תפקיד מרכזי בהפצת דיסאינפורמציה, סקרים מזויפים, השמצת מועמדים והפחתת סיכויי הבחירה של מפלגות יריבות. פרקטיקה זו מצביעה על חוסר נכונות גוברת של שחקנים פוליטיים לציית לחוק, וכן על חוסר יכולת מעשי של הוועדה לשלוט בג'ונגל האלקטורלי המקוון.

ביוני 2022, נכנס לתוקף תיקון מס' 40 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט – 1959, המחיל את חובת השקיפות גם על המרחב המקוון. 
חוק הבחירות אוסר פרסום סקרים ב-96 השעות שקודמות ליום הבחירות. למרות זאת, יומיים לפני בחירות 2019, הצ'אטבוט של נתניהו שלח תוצאות סקר. לאחר הגשת עתירות, השעתה פייסבוק את הבוט לשלוש שעות בלבד. פייסבוק ו-וועדת הבחירות הצהירו שטיפול בהפרות חוק בזמן אמת הוא "משימה בלתי אפשרית". באופן דומה, הודעה מסיתה נגד ערבים של הביבי בוט הוסרה רק לאחר לחץ כבד. גם בסרטון המזויף של גנץ, השופט הנדל הודיע שהוועדה לא תיזום הסרה, שכן הדבר בלתי אפשרי. 

מסקנות

ההזדמנות הנדירה לחקור שלוש מערכות בחירות שנערכו תוך שנה אחת מספקת תמונה רחבה של מצב העניינים. מנקודת מבט זו ניתן להניח כי אין מדובר בטרנדים נסיבתיים או זמניים, אלא בשינוי עמוק וארוך טווח. הקמפיינים בעשור השלישי של המאה ה-21 הם אישיים, מפולחים, ממוקדים בפרט  (Micro-targeting)  מתוחכמים ומניפולטיביים הרבה יותר מאשר בעבר. השילוב בין התפוצה הנרחבת של פריטי מידע ברשתות החברתיות ובין טכניקות חישוביות מתקדמות יוצר סביבות רעילות ביותר, מפחית את האפשרות לקיים דיונים מתורבתים ומעמיק את הקיטוב הפוליטי.

לנוכח ההתפתחות המואצת של הבינה המלאכותית, ניכר כי אנו עדיין בראשיתו של מדרון תלול. בעתיד, שיטות תמרון דעת הקהל יהיו מתוחכמות מכפי שנוכל לדמיין. מאחר שהטכנולוגיה מקדימה את החוק והמשפט, והשחקנים הפוליטיים מנצלים זאת, הציבור והדמוקרטיה נפגעים.

מקרה הבוחן הישראלי מספק לקחים חיוניים לדמוקרטיות ברחבי העולם, בנוגע לאיזון בין חופש הביטוי הפוליטי והזכות למידע, להגנה על שלמות התהליכים דמוקרטיים. בעולם אלגוריתמי, שבו קשה עד בלתי אפשרי להוכיח קשר בין המושכים בחוטים לבין מזמיני מסעות הפרסום הכוזבים, פתרון חקיקתי בלבד לא יספיק. לכן, יש צורך דחוף הן להעלות את המודעות הציבורית לנושא והן לפתח פתרונות רב-ממדיים – חינוכיים, חקיקתיים ואסדרתיים – המותאמים לעידן האלגוריתמיקה והבינה המלאכותית על אתגריהם הייחודיים.

---
ד"ר שרון חלבה-עמיר היא חברת סגל בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן.

הרשומה מבוססת על המאמר הבא:

Haleva-Amir, S. (2022). The 2019-20 Israeli electoral digital campaigns: Algorithmic campaigns’ slippery slope. Israel Affairs, 28(6), 940-955, https://doi.org/10.1080/13537121.2022.2134397. 

הרשומה פורסמה באתר המכון באוקטובר, 2025