הפוליטיקה הרגשית של הגדרת בעיה: הרפורמה המשפטית בישראל בספירה ציבורית מקוטבת

מיכל נויבואר-שני, יעל רם, ומשה מאור

רגשות מהווים גורם מרכזי בהתנהגות אנושית, ובכלל זה, הם משפיעים על ההעדפות הפוליטיות של בוחרים, ועל קבלת החלטות בקרב אליטות. עם זאת, בחינת תפקידם של רגשות בתהליך המדיניות, כפי שמשתקפת בתיאוריות המדיניות הקיימות, הינה מוגבלת, ואינה מייצגת די הצורך את מרכזיותם בכלל, ואת השימוש האסטרטגי בדינמיקות של רגשות בתהליכי מדיניות, בפרט. הרלוונטיות של פרספקטיבה רגשית זו מתחדדת על רקע שתי מגמות פוליטיות, הקשורות זו בזו, ואשר התחזקו בעשור האחרון בתוך חברות דמוקרטיות: פופוליזם וקיטוב. מחקרים אמפיריים מצביעים על כך שחברות מקוטבות חשופות יותר לרטוריקה טעונה רגשית, לשיח המעוגן ברגשות, ולהפצה של דיסאינפורמציה המתיישבת עם רגשות קיימים. 

מה בדקנו? 
כדי להתמודד עם פער זה בספרות המחקרית, המאמר הנוכחי, שפורסם לאחרונה בכתב העת Policy Sciences, הולך בעקבות פרשנות מחדש דרך מסגרת הזרמים המרובים (Multiple Streams Model, MSF), המהווה את המסגרת התיאורטית המקיפה ביותר לתיאור תהליך המדיניות. המאמר בוחן כיצד רגשות מובחנים, מסגור רגשי ותהודה רגשית, מעצבים את זרם הגדרת הבעיה, ובהמשך לכך, כיצד אסטרטגיות אלו מעצבות את התגובות הרגשיות בקרב הציבור.
בהסתמך על ה MSF, מאמר זה מיישם נקודת מבט רגשית על מקרה טעון במיוחד: הרפורמה המשפטית בישראל בין ינואר 2023 לדצמבר 2024. המחקר בוחן כיצד יזמי מדיניות רגשיים, אשר מתמקדים בעיקר במניפולציה של רגשות וקשרים רגשיים, השתמשו באסטרטגיות רגשיות בשלב הגדרת הבעיה, וכיצד אסטרטגיות אלה עיצבו תגובות רגשיות בקרב הציבור. היזמים הרגשיים בהקשר של מקרה הבוחן הנחקר הינם: שר המשפטים יריב לוין, ויו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת, שמחה רוטמן, אשר קידמו את הרפורמה. 

איך בדקנו?
בנינו מערך מתודולוגי מעורב : 
א. ניתוח תוכן איכותני, שהתמקד באסטרטגיות הרגשיות שננקטו בשלב הגדרת הבעיה, והודגמו בכל ההצהרות הציבוריות של היזמים. ניתוח התוכן כלל שני שלבים. ראשית, הניתוח כלל פרשנות שלנו לגבי הכוונות מאחורי האסטרטגיות, וכך זיהינו את הרגשות הספציפיים שהיזמים, ככל הנראה, ניסו לעורר בקרב הציבור בקרב שני המחנות (ימין ושמאל). רגשות אלה נבחרו מתוך 20 רגשות נפרדים המוצגים בגלגל הרגשות של ז'נבה(GEW) . בנוסף לקידוד ידני, ערכנו גם ניתוח איכותני בעזרת  , ChatGPT-4 ו-Claude Sonnet 4.5,  ככלי חפיפה להערכת היציבות והעקביות של פרשנויות מקודדות על ידי בני אדם דרך עדשות ניתוח חלופיות.
ב. לצורך זיהוי התגובות הרגשיות של הציבור לנוכח המיסגור הרגשי, ערכנו סקר שהתבסס על דגימת מכסות, כדי להבטיח ייצוג של עמדות פוליטיות שונים בקרב 470 משיבים מהציבור היהודי בישראל. הסקר הציג בפני הנסקרים ציטוטים של שני היזמים, ועבור כל אחד מהם, הנסקרים התבקשו לדרג את תגובותיהם הרגשיות בסולם בן חמש דרגות באמצעות גלגל הרגשות של ז'נבה. בנוסף, הנסקרים התבקשו לדרג, באותו האופן, את תגובותיהם הרגשיות כלפי הדמויות הפוליטיות עצמן, היינו, לוין ורוטמן.

מה מצאנו?
ניתוח התוכן האיכותני העלה, כי הפניה הרגשית של היזמים אל מחנה הימין, כוונה, ברובה המכריע, לעורר רגשות שליליים, כגון, זעם וגועל כלפי מערכת המשפט. אסטרטגיה זו כוונה גם כלפי מחנה השמאל, וכוונה, ברובה המכריע, לעורר רגשות שליליים כגון, אשמה ובושה. ממצא חריג אחד בלבד שעלה מהניתוח הידני הינו ניסיון לעורר גם חמלה בקרב מחנה השמאל, לצד הרגשות השליליים.  
בניגוד להשערתנו הראשונה, כי אנשים המזוהים אידיאולוגית כשמאל, מרכז או ימין, ייבדלו זה מזה באופן משמעותי בסוג התגובות הרגשיות שלהם כלפי האסטרטגיות הרגשיות, ממצאי הסקר העלו, כי הצהרותיהם של שני היזמים עוררו בעיקר רגשות שליליים בקרב כל ההשתייכויות הפוליטיות.
עם זאת, בהתאם להשערתנו השנייה, כל קבוצה אידיאולוגית (שמאל, מרכז וימין) הציגה עוצמה שונה של תגובות רגשיות, כאשר נסקרים ממחנה הימין דיווחו על רמות נמוכות יותר של רגשות שליליים לעומת נסקרים מהמרכז או מהשמאל.
דפוס דומה של תגובות רגשיות עלה גם כלפי הדמויות הפוליטיות עצמן. יתרה מכך, הניתוח הסטטיסטי לא הצליח להפריד בין תגובות רגשיות להצהרות היזמים לבין תחושות רחבות יותר כלפי הדוברים עצמם. לכן, נראה כי התגובה הרגשית של הציבור הייתה שילוב של תוכן המסרים ושל זהות המוסר. 

מהי משמעות הממצאים? 
ממצאים אלה מסייעים להסביר שלוש תופעות פוליטיות בישראל בתקופה הרלוונטית. ראשית, על רקע פופוליזם וקיטוב רגשי, אסטרטגיות רגשיות שליליות הדהדו בכל המנעד של הקשת הפוליטית. שנית, פניות רגשיות עיצבו לא רק את הטון של השיח הציבורי, אלא גם את עומק המעורבות: נסקרים מהמרכז ומהשמאל הפגינו תגובות רגשיות חזקות יותר, ממצא שעשוי להסביר את הפיכתם לכלי הגיוס המרכזי. שלישית, מכיוון שלא נמצא הבדל משמעותי בין הרגשות שעוררו הדמויות הפוליטיות לבין הרגשות שעוררו הצהרותיהן, ניתן להבין כי תגובות הציבור אינן מוגבלות לטיעונים מסוימים, אלא קשורות באופן הדוק לזהות הפוליטית ולמשמעות הסמלית של הדמות המנסחת אותם. כלומר, תגובות רגשיות ראשוניות עשויות להיות מובנות כחלק מדינמיקה של "עיגון רגשי", תהליך תקשורתי שבו תופעה חדשה מוצמדת לרגשות מוכרים היטב, כפי שתועדה בפסיכולוגיה הפוליטית, ובכך להגביל אפשרויות למסגור מחדש בהמשך תהליך המדיניות. 
בעוד שהניתוח התמטי זיהה מגוון רגשי, ובכלל זה רגשות חיוביים שנועדו לגיוס בתוך הקבוצה, התגובות בפועל של הציבור היו אחידות ומצומצמות הרבה יותר. ייתכן שממצא זה מסייע להסביר לא רק את כישלון הרפורמה לייצר לגיטימציה רחבה, אלא גם את הפיצול החברתי והעומס הרגשי שליוו את השקתָה. בסך הכול, ההישענות על פניות רגשיות שליליות תרמה להחרפת המתחים החברתיים ולשחיקת הפוטנציאל לסולידריות חוצת-מחנות. ייתכן, כי מאמץ הרפורמה, על אף שאפתנותו, קרס תחת המשקל הרגשי של הרטוריקה המקטבת שלו.

תרומה תיאורטית
על רקע מחסור משמעותי בידע מדעי אודות אסטרטגיות רגשיות של יזמים רגשיים בתהליך המדיניות, מאמר זה תורם למסגרת הזרמים המרובים בשלושה אופנים: ראשית, הוא מקדם את ההמשגה של זרם הבעיה, ומראה שרגשות יכולים לשמש כלי מכוון שבו יזמי מדיניות רגשיים משתמשים כדי להשפיע על זיהוי בעיות. שנית, הוא מספק ראיות אמפיריות התואמות את התפיסה שמסגור רגשי פועל בשלב הגדרת הבעיה, בכך שהוא מייצב פרשנויות ציבוריות מוקדם בתהליך המדיניות, וכך עשוי להגביל את מרחב המסגור מחדש בהמשך; דינמיקה זו משתקפת במוביליזציה המהירה והרחבה שהרפורמה עוררה, כולל הפגנות המוניות, שביתה כללית והשהיה זמנית של החקיקה בידי הממשלה. שלישית, באמצעות שילוב בין ניתוח איכותני של רטוריקת אליטות לבין מדידה ישירה של תגובות רגשיות בציבור, המחקר מקשר בין פעולה יזמית בזרם הגדרת הבעיה לבין דפוסים רגשיים ניתנים לצפייה, ובכך מספק אחיזה אמפירית נדירה לדינמיקות רגשיות בתוך המסגרת.

---
ד"ר מיכל נויבואר-שני היא מרצה בכירה בחוג לפוליטיקה וממשל ובמחלקה ללימודים רב תחומיים במכללה האקדמית אשקלון.
פרופ' יעל רם היא פרופסור חבר בחוג לתיירות ובחוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית אשקלון.

פרופ' משה מאור הוא פרופסור מן המניין בביה"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, ופרופסור אמריטוס במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית

הרשומה מבוססת על המאמר הבא:
Neubauer-Shani, M., Ram, Y., & Maor, M. (2026). The emotional politics of problem definition: Israel’s judicial reform in a polarized public sphere. Policy Sciences, 1-29. https://doi.org/10.1007/s11077-026-09613-z‏

הרשומה עלתה באתר ביוני 2026.