המשקל על כתפיה: שוליותן של מחוקקות בפרלמנטים וייצוג מהותי של נשים

רעות איצקוביץ'-מלכה ואודליה אושרי

הקשר בין נוכחותם של נציגי קבוצות מיעוט בפרלמנטים – מה שמכונה לעיתים "ייצוג תיאורי" – לבין ייצוג האינטרסים וההעדפות של הקבוצות הללו – מה שמכונה "ייצוג מהותי" – נחקר בהרחבה בספרות ההשוואתית במדע המדינה. בדרך כלל, מחקרים מצביעים על קשר חיובי בין שני המשתנים, כך שעלייה בייצוג התיאורי מלווה בעלייה בייצוג המהותי. במקרה של נשים, שהן אמנם אינן מיעוט מספרי בחברה אך בהחלט מיעוט במוקדי הכוח ובפרלמנטים, נמצא כי נבחרות ציבור נוטות לייצג את האינטרסים וההעדפות של נשים בצורה טובה יותר בהשוואה לנבחרי ציבור גברים. בהקשר הישראלי, עולה השאלה: האם חברות כנסת מייצגות את האינטרסים וההעדפות של נשים בחברה הישראלית בצורה טובה יותר מחברי כנסת? ואם כן, באילו נסיבות?

במאמר שפרסמנו לאחרונה בכתב העת British Journal of Political Science  אנו בוחנות את השאלות האלו תוך התמקדות בניתוח הכנסת הישראלית כמקרה בוחן. אחת מהתובנות המרכזיות במאמר היא כי יש לבחון שוליות של קבוצות מיעוט בפרלמנט – במקרה של המאמר הנוכחי, נשים, וכיצד זו משפיעה על ייצוג מהותי של נשים בפרלמנטים. הפיתוח התיאורטי במאמר מתמקד בשוליות בפרלמנטים. ראשית, אנו מגדירות שוליות (marginality) כמצב של חוסר גישה למשאבים פוליטיים, רשתות כוח ותפקידי מפתח, המשפיע באופן מהותי על התנהגותן ועל פעילותן של מחוקקות. ככזו, שוליות יכולה להשתנות בין מחוקקות שונות, אבל גם בקרב אותן מחוקקות לאורך תקופת כהונתן בפרלמנט. לכן, המחקר שלנו מציע גישה דינמית להבנת יחסי הכוחות בתוך הפרלמנט, וספציפית מראה כיצד שוליותן המבנית של מחוקקות מובילה אותן לקידום חקיקה בנושאים מגדריים ובמקביל כיצד ההקשר הקבוצתי והאישי מעצב את תחומי הפעולה שלהן לאורך הקריירה הפוליטית.

ניתן לחשוב על שוליותן של נשים בפרלמנטים ככזו הפועלת בשני מישורים. ברמה האישית, שוליות מתארת את מצבן של מחוקקות בהתאם לפרמטרים כמו ותק פרלמנטרי, מיקום ברשימה המפלגתית, השתייכות לקואליציה או לאופוזיציה ותפקידים בכירים בפרלמנט או במפלגה. מחוקקות חסרות ותק, הממוקמות במקום נמוך ברשימה המפלגתית או כאלו שאינן מחזיקות בתפקידים בכירים נחשבות לשוליות יותר. ברמה הקבוצתית, השוליות מתייחסת לשיעור הנשים הכולל בפרלמנט ובמפלגות. כאשר שיעור הנשים נמוך, הן מהוות קבוצת מיעוט חסרת השפעה ויכולת לקדם שינויים משמעותיים.

בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, חלה עלייה משמעותית בייצוג הנשים בפרלמנט בשנים האחרונות. שיעור הנשים בכנסת עלה מ-11.6% בשנת 1999 ל-25% בשנת 2022. עם זאת, עלייה זו אינה מעידה בהכרח על שיפור בשוויון המגדרי או בצמצום השוליות של נשים מחוקקות בכנסת. נשים עדיין מתמודדות עם חסמים מוסדיים ותרבותיים, המקשים עליהן לקבל תפקידים בכירים או להשפיע על סדר היום הפוליטי בתחומים מרכזיים כמו ביטחון או כלכלה. בנוסף, הדומיננטיות של נושאי ביטחון בפוליטיקה הישראלית מחזקת תפיסות מגדריות סטריאוטיפיות, הדוחקות מחוקקות לתפקידים שוליים בפרלמנט ומשפיעות על יכולתן של נשים לממש את הפוטנציאל הפוליטי שלהן.

לצורך המחקר נותחו, באמצעות מקודדים אנושיים, 15,483 הצעות חוק פרטיות שהוגשו בכנסת בין השנים 1977 ל-2015. מתוכן, 1,099 זוהו כמקדמות נושאים מגדריים – כגון זכויות נשים, שוויון תעסוקתי, התמודדות עם אלימות מגדרית, זכויות הקהילה הלהטב"קית, ועוד. השתמשנו במגוון משתנים כדי לבחון כיצד שוליות – אישית וקבוצתית – משפיעה על נטייתן של נשים לקדם יוזמות חקיקה אלו.

ממצאי הניתוח הסטטיסטי שלנו מעלים מספר תובנות מעניינות:

ראשית, נמצא כי הן שוליות אישית והן שוליות קבוצתית משפיעות באופן ישיר על דפוסי הפעולה של מחוקקות. כאשר נשים סובלות משוליות ברמה האישית – למשל, מחזיקות בוותק נמוך או משתייכות לאופוזיציה, או כאשר נשים מחוקקות כקבוצה סובלות משוליות ברמה הקבוצתית  – למשל, כשהן מהוות מיעוט קטן בפרלמנט או במפלגות בהן הן חברות – הן נוטות יותר להתמקד בחקיקה מגדרית, בהשוואה למצבים בהן הן פחות שוליות באופן אישי או קבוצתי. הדבר נובע מצמצום מרחב האפשרויות הזמין עבור מחוקקות שוליות – שכן הן נדחקות לעיסוק בתחומי מדיניות פחות מרכזיים ויוקרתיים – לצד מוטיבציה לבסס את מעמדן הפוליטי ולהציג את עצמן כמחוקקות מוכשרות. חקיקה מגדרית נתפסת כתחום שבו נשים יכולות לבלוט ולזכות בתמיכה ציבורית, מאחר שהיא מחזקת את הדימוי שלהן כ"נציגות אותנטיות" של ציבור הנשים. כאשר מחוקקות הופכות שוליות פחות, או כאשר השוליות הקבוצתיות יורדת, נוצר מרחב פעולה רחב יותר, ומחוקקות מרגישות צורך לעסוק בנושאים מגוונים מעבר לנושאים מגדריים, ובמיוחד בנושאים יותר מרכזיים בסדר היום הפוליטי.

תובנה מרכזית נוספת נוגעת ליחסי הגומלין בין שוליות אישית לשוליות קבוצתית. המחקר מצא כי השפעת השוליות האישית על יוזמות חקיקה בנושאים נשיים תלויה ברמת השוליות הקבוצתית. כאשר שיעור הנשים בפרלמנט או במפלגה נמוך, גם מחוקקות שוליות וגם מחוקקות פחות שוליות נוטות להתמקד בחקיקה מגדרית. כלומר, לשוליות אישית אין השפעה על חקיקה מגדרית. לעומת זאת, שיעור נשים גבוה יותר בפרלמנט או במפלגה מאפשר להשפעה של שוליות אישית לבוא לידי ביטוי. כלומר, כשנשים פחות שוליות באופן אישי הן נוטות פחות לעסוק בחקיקה מגדרית. לדוגמה, מחוקקות שמחזיקות בתפקידים בכירים או משתייכות לקואליציה נוטות פחות לקדם חקיקה מגדרית כאשר שיעור הנשים בפרלמנט גבוה, מכיוון שהן חשות פחות לחץ להוכיח את עצמן באמצעות תחום זה. במקום זאת, הן מפנות את תשומת הלב שלהן לנושאים אחרים, כמו ביטחון או כלכלה.

המחקר מדגיש גם כי תופעת השוליות של נשים מחוקקות אינה ייחודית לישראל. במרבית הפרלמנטים בעולם נשים מתמודדות עם חסמים דומים, אם כי בעוצמות שונות. מכאן, שמסקנות המחקר עשויות להיות רלוונטיות גם למדינות אחרות. הממצאים שלנו קוראים להמשיך ולחקור את יחסי הגומלין בין שוליות לייצוג מהותי של נשים בישראל כמו גם באופן השוואתי.

המאמר מסייע גם להבנה מעמיקה ומורכבת יותר של הקשר שבין ייצוג תיאורי לייצוג מהותי, בהתמקדותו בקשר הדינמי שבין שוליות לייצוג. הוא מציע פרספקטיבה מורכבת המראה כיצד שוליות, לצד היותה חסם המקשה על נשים מחוקקות לצבור כוח והשפעה, יכולה ליצור תמריץ בקרב אותן מחוקקות לקידום חקיקה מגדרית כאסטרטגיה פוליטית המאפשרת להן להתמודד עם אתגרי המערכת הפוליטית. בכך הוא מספק תובנות חדשות על הבנתנו את הייצוג המהותי של נשים במוסדות פוליטיים.

---

ד"ר רעות איצקוביץ'-מלכה היא מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה

ד"ר אודליה אושרי היא מרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית

הרשומה מתבססת על המאמר הבא:

Itzkovitch-Malka, Reut and Odelia Oshri. 2024. The Weight on Her Shoulders: Marginalization of Women Legislators in Parliaments and Substantive Representation of Women. British Journal of Political Science. https://doi.org/10.1017/S0007123424000401