חשיבה קונספירטיבית ואמון בבחירות בתקופה סוערת: המקרה של ישראל

עומר יעיר, אמנון כוורי, ואסיף אפרת

ב-6 ינואר 2021 אלפים מתומכיו של הנשיא דונלד טראמפ, שזה עתה הפסיד בבחירות לנשיאות ארצות הברית, הסתערו על בניין הקפיטול בבירה וושינגטון במטרה למנוע מהקונגרס מלאשר את תוצאות הבחירות לנשיאות, בחירות בהן ניצח המועמד ג'ו ביידן. רבים מבין האלפים הללו עשו זאת בשל אמונה שהבחירות זויפו והמנצח האמיתי הוא דווקא טראמפ, כאשר אמונה זו עדיין רווחת במידה רבה בקרב רבים מבין תומכי המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית. שנתיים לאחר מכן, ב-8 בינואר 2023, אלפים מתומכיו של הנשיא ז'איר בולסונארו, שזה עתה הפסיד בבחירות לנשיאות ברזיל, הסתערו על בנייני ממשלה בבירה הברזילאית במטרה להפיל את הממשלה הנבחרת החדשה. המקרים הללו מעידים על החשיבות של האמון של האזרחים בתוצאות הבחירות, כאשר חוקרים טוענים שתפישות בנוגע לאמון בבחירות הן חשובות בדמוקרטיות; בפרט, הן תורמות להעברה מסודרת ושקטה של השלטון וקשורות באופן הדוק גם לשביעות רצון מהדמוקרטיה ולאמון במערכת הפוליטית. ועם זאת, בדמוקרטיות רבות חוסר אמון בתוצאות הבחירות הינו נפוץ למדי.

מה מסביר חוסר אמון בבחירות? חוקרים מצאו כי אלו המנצחים בבחירות נותנים יותר אמון בתוצאות הבחירות, ובמערכת הפוליטית בכלליות, מאשר אלו שהפסידו בבחירות. לצד זאת, בשנים האחרונות חוקרים מצאו הסבר חשוב נוסף לחוסר אמון בתוצאות הבחירות: "חשיבה קונספירטיבית" (conspiracy thinking), זוהי הנטייה של הפרט להאמין בתיאוריות קונספירציה, ולחשוב כי כוחות זדוניים פועלים בסתר לקידום מטרותיהם וכנגד הציבור הרחב. הספרות מראה כי אזרחים הנוטים לחשיבה קונספירטיבית נוטים לתת אמון מועט יותר במוסדות ציבוריים שונים, וכך גם בבחירות ובאופן הניהול שלהן. אנשים אלו נוטים לחשוד בגופים רשמיים ובאנשים שמנהלים אותם, וכן נוטים להתייחס לטעויות באופן ניהול הבחירות ובספירת תוצאות הבחירות שנעשו בתום לב, כאל הוכחה לקנוניה כנגד הציבור (ראו כאן, או כאן).

ולצד זאת, עד היום לא ברור האם אותה חשיבה קונספירטיבית חשובה יותר בניבוי אמון בתוצאות הבחירות מאשר ניצחון או הפסד בבחירות, ולא ברור גם האם החשיבות של חשיבה קונספירטיבית הינה בולטת יותר עבור אלו שהפסידו בבחירות מאשר אלו שניצחו בבחירות. כלומר, האם הפסד בבחירות "מפעיל" בצורה משמעותית יותר את אותה חשיבה קונספירטיבית. יתרה מזאת, החשיבות של חשיבה קונספירטיבית בניבוי עמדות שונות של הציבור כמעט ולא נחקרה בישראל, ולא ברור באיזו מידה היא מסייעת לנו להבין את דעת הקהל הישראלית בסוגיות שונות.

את השאלות האלו בחנו במאמר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת International Journal of Public Opinion Research. לצורך הבחינה, השתמשנו בנתונים מארבעה סקרים שנערכו במהלך שנת 2022 – תקופה סוערת מבחינה פוליטית במדינת ישראל. הסקרים נערכו בתקופות שונות מבחינה פוליטית: (1) באפריל 2022, כאשר ממשלת בנט-לפיד ("ממשלת השינוי") עדיין כיהנה; (2) בספטמבר 2022, לאחר התפרקות ממשלת בנט-לפיד, וקצת יותר מחודש לפני בחירות נובמבר 2022; (3) באוקטובר 2022, פחות משבוע לפני בחירות נובמבר; ו-(4), בדצמבר 2022, לאחר הניצחון בבחירות של "גוש נתניהו" עם 64 מנדטים, ומעט לפני הרכבת הממשלה בסוף דצמבר 2022. ארבעת הסקרים הללו מאפשרים לנו לבחון האם שינוי בסטטוס של מנצחים/מפסידים משפיע על אמון בבחירות, ובעיקר – האם אותה נטייה לחשיבה קונספירטיבית חשובה אף יותר מניצחון או הפסד בבחירות בניבוי אמון בתוצאות הבחירות.

יש לציין כי לפני כל אחת ממערכות הבחירות בישראל בשנים האחרונות נשמעו טענות, בעיקר מצד הימין הפוליטי, אודות רמאות בבחירות (ראו למשל כאן, כאן, או כאן). סקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה בין 2019 ל-2021 מראים כי בתקופה זו באופן קבוע כ-30-40 אחוזים מהציבור הישראלי דיווח על אמון נמוך בתוצאות הבחירות (ראו כאן). על כן חשוב להבין מה מנבא עמדות אלו.

כדי לבחון בסקרים שלנו את מידת האמון בבחירות, זהו המשתנה התלוי, שאלנו את המשיבים באיזו מידה יש להם אמון בטוהר הבחירות לכנסת, כלומר שהתוצאות משקפות בדיוק את הצבעת הציבור (מ-"כלל אין לי אמון" ועד "יש לי אמון רב מאד"). הנטייה לחשיבה קונספירטיבית, המשתנה הבלתי תלוי המרכזי, נמדדה באמצעות סקאלה של ארבע שאלות, כאשר נוסח השאלות ופילוחי התשובות לשאלות אלו מוצגים בתרשים 1, יחד עם ממוצע סקאלת החשיבה הקונספירטיבית.

תרשים 1. שיעור מסכימים עם כל אחת מארבע השאלות וממוצע הסקאלה, בארבעת הסקרים

מקרא: המדד לחשיבה קונספירטיבית נע בין 0 ל-1. ערכים גבוהים משמעם נטייה גדולה יותר לחשיבה קונספירטיבית.

כדי לבחון את החשיבות של הסטטוס כמנצחים או מפסידים בבחירות, חילקנו את המשיבים לפי הצבעה בבחירות למפלגות "גוש נתניהו" (הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, והציונות הדתית [לפני הבחירות] או הציונות הדתית-עצמה יהודית [אחרי הבחירות]) ומפלגות "גוש השינוי" (יש עתיד, ישראל ביתנו, העבודה, מרצ, רע"מ, כחול לבן ותקווה חדשה [לפני הבחירות] או המחנה הממלכתי [אחרי הבחירות], וימינה [לפני הבחירות] או הבית היהודי [אחרי הבחירות]). בשלושת הסקרים הראשונים, מצביעי מפלגות גוש השינוי נחשבו כמנצחים ומצביעי מפלגות גוש נתניהו – כמפסידים. אולם לאחר הבחירות של נובמבר 2022 מצביעי מפלגות גוש השינוי נחשבו כמפסידים ומצביעי מפלגות גוש נתניהו – כמנצחים. לצד זאת, פיקחנו בניתוחים הסטטיסטיים על שורה של משתנים פוליטיים וסוציו-דמוגרפיים נוספים, כמו אידיאולוגיה ימין-שמאל, לאום [יהודי/ערבי], מידת דתיות ומגדר.

ממצאי הניתוחים הסטטיסטיים מראים כי הנטייה לחשיבה קונספירטיבית מנבאת באופן חיובי ומובהק חוסר אמון בבחירות בכל אחד מארבעת הסקרים; גם בפיקוח על משתנים רבים, אלו שנוטים להאמין בתיאוריות קונספירציה נוטים להאמין פחות בטוהר הבחירות. בנוסף, אלו המנצחים בבחירות נוטים גם הם לתת אמון בתוצאות הבחירות יותר מאשר המפסידים בבחירות: בשני הסקרים הראשונים, לפני הבחירות, מצביעי גוש השינוי דיווחו על אמון גבוה יותר בבחירות מאשר מצביעי גוש נתניהו. אולם לאחר הבחירות והפסדם בבחירות, מצביעי גוש השינוי דיווחו על אמון נמוך יותר בבחירות מאשר מצביעי גוש נתניהו.

ועם זאת, הנתונים מראים כי הנטייה לחשיבה קונספירטיבית הינה חשובה יותר מאשר ניצחון או הפסד בבחירות בניבוי אמון בבחירות. כלומר, ההבדלים במידת האמון בבחירות בין אלו עם נטייה נמוכה ונטייה גבוהה לחשיבה קונספירטיבית הינם גדולים בהרבה מאשר ההבדלים במידת האמון בבחירות בין אלו שניצחו או הפסידו בבחירות. יתרה מזאת, ניתוח נוסף שערכנו מראה כי הנטייה לחשיבה קונספירטיבית מנבאת חוסר אמון בבחירות באופן דומה למדי בקרב מנצחים ומפסידים כאחד, כפי שניתן לראות בתרשים 2, המציג את גודל מקדם הרגרסיה של סקאלת החשיבה הקונספירטיבית בקרב מנצחים (עיגול אדום) ומפסידים (מעוין כחול) כאחד. כלומר, אותה נטייה להאמין בתיאוריות קונספירציה מנבאת חשדנות ביחס לתוצאות הבחירות ללא קשר לשאלה האם הפרט ניצח או הפסיד בבחירות.

תרשים 2. גודל המקדם של משתנה החשיבה הקונספירטיבית, בחתך מנצחים ומפסידים, בארבעת הסקרים

מכאן שמדובר במשתנה בעל חשיבות רבה להבנה של (חוסר) אמון בבחירות. ללא קשר להשתייכות פוליטית או לסטטוס כמנצח/מפסיד, אלו שמאמינים בתיאוריות קונספירציה נשארים ספקניים למדי לגבי התנהלות הרשויות והגופים הרשמיים בכל הנוגע לבחירות דמוקרטיות.

לאור זאת, ומשום שהנטייה לחשיבה קונספירטיבית הינה נטייה יציבה יחסית ברמת היחיד, סביר שגם בעתיד הנראה לעין יהיו בציבור הישראלי רבים אשר ייטו להיות חשדניים כלפי תוצאות הבחירות ואופן ניהול הבחירות, אפילו אם הצד שלהם ינצח בבחירות. לא עלינו להציע דרכים להתמודד עם חשיבה קונספירטיבית, אבל לאור ההשפעה שלה על האמון בבחירות, עלינו לבחון כיצד משפרים את האמון בהליך הבחירות. דרכים אפשריות הן העלאת המודעות לשיטת הבחירות והליך הבחירה והגברת השקיפות של מערכת הבחירות וספירת הקולות. אבדן אמון ביסוד המרכזי בדמוקרטיה – בחירות – עלול לפגוע באמון בשיטה כולה ולהוביל בהמשך לעלייה של הסדרים לא דמוקרטיים בישראל.  

---

ד"ר עומר יעיר הוא עמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

פרופ' אסיף אפרת הוא פרופסור חבר, ראש תוכנית התואר השני ויועץ תוכנית הדוקטורט בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

הרשומה מבוססת על המאמר:

Yair, Omer, Amnon Cavari, and Asif Efrat. 2024. “Conspiracy Thinking and Electoral Trust During Tumultuous Times: The Case of Israel.” International Journal of Public Opinion Research 36 (2): edae014. https://doi.org/10.1093/ijpor/edae014