אמון הציבור בממשל בעקבות מתקפות סייבר על תשתיות קריטיות – סקר ניסוי בשלוש מדינות

שרון מצקין, ד"ר ראיין שנדלר, פרופ' דפנה קנטי

מיליוני אזרחים ברחבי העולם משתמשים מדי יום בתשתיות קריטיות: החל מנסיעות בתחבורה הציבורית, דרך שתיית מי הברז וכלה בשירותים מצילי חיים בבתי החולים. השימוש בתשתיות הללו נעשה לרוב מבלי משים, אך הוא מהותי לחיי היום-יום. ככל שאנו תלויים יותר במערכות קריטיות, כך פגיעותם למתקפות סייבר מגדילה את ההשלכות האפשריות על חיי היום-יום ועל הביטחון הלאומי. בשנים האחרונות מתקפות סייבר על תשתיות קריטיות הפכו לחשש ביטחוני עולמי, המאיים הן על ממשלות והן באופן ישיר על אזרחים. מעבר למתקפות סייבר בין-מדינות, ארגוני טרור עושים שימוש גובר במתקפות סייבר כנגד תשתיות קריטיות כחלק מכלי הלוחמה שלהם ובכך מעצימים את האיום על חיי היום-יום של כולנו.

דוגמאות ממלחמת "חרבות ברזל" ממחישות נקודה זו היטב. במסגרת פרשת הדלפת מסמכי המודיעין המסווגים של הפנטגון, שעסקו בהכנות הישראליות לתקיפה אפשרית באיראן, התברר כי ישראל תיאמה תקיפת-נגד באיראן מתוך חשש ברור ומיידי לתקיפת סייבר איראנית על תשתיות קריטיות בארצות הברית. בנוסף, יש הטוענים כי האקרים תומכי חמאס חדרו אל רשת מצלמות אבטחה בקיבוצים הסמוכים לגבול עזה, תוך שימוש בהן כדי למפות ולתאם מתקפות על אזרחים כהכנה למתקפות ה-7 באוקטובר.

עד היום, הספרות האקדמית לא נתנה תשובות ברורות אודות הקשר בין מתקפות סייבר לאמון בממשל. האם ממשלות אמונות על יצירת "כיפת ברזל" סייבר שתגן על התשתיות הקריטיות? ואם כן, כיצד מתקפות סייבר משפיעות על דעת הקהל בכלל ועל אמון הציבור בממשל בפרט?

במאמר שלנו, שהתפרסם לראשונה בשנת 2023 בכתב העתThe British Journal of Politics and International Relations, ביקשנו לחקור שאלה בעלת חשיבות מכרעת לדמוקרטיות באשר הן: כיצד משפיעות מתקפות סייבר כנגד תשתיות קריטיות על אמון הציבור בממשל? בנוסף, ביקשנו להבין את המנגנונים הפסיכו-פוליטיים העומדים בבסיס קשר זה.

לפי תיאוריה נפוצה במדעי המדינה, בעיתות משבר נוטים אזרחים מכל הקשת הפוליטית להתלכד מאחורי מנהיגי המדינה. לתופעה זו קוראים "התלכדות סביב הדגל"(rally-around-the-flag) . תיאוריה זו מניחה כי כאשר מדינה מתמודדת עם איום חיצוני הציבור נוטה להתלכד סביב מנהיגי המדינה, כסמל מאחד וכגורם שביכולתו לספק ביטחון. תיאוריה נוספת, מעולם הפסיכולוגיה (Appraisal Theory), מסבירה את הגורמים להתלכדות זו. לפי תיאוריה זו, אנשים מגיבים רגשית לאירועים שונים בהתאם להערכותיהם הקוגניטיביות. רגשות כמו כעס כלפי האחראים למשבר ורצון לנקמה מצד אחד, וחרדה המביאה להתכנסות פנימה מצד שני, עשויים להשפיע באופן משמעותי על עמדות פוליטיות, כגון רמת האמון בממשל. במצבי משבר, תגובות רגשיות אלה מעצבות את האופן שבו הציבור מעריך את המנהיגים ואת פעולות ההגנה מצד המדינה, ולעיתים אף מגבירות את הדרישה לאמצעי הגנה נוספים.

בהסתמך על תיאוריות אלו שיערנו כי (1) מתקפות סייבר, בדומה למתקפות טרור קונבנציונליות, יובילו לאמון מוגבר בממשלה, וכי (2) רגשות כמו כעס וחרדה יסבירו את הקשר הזה. לשם בחינת ההיפותזות הללו, ערכנו סקר-ניסוי מקביל בארה"ב, בריטניה וישראל בקרב 1800 משתתפים במצטבר. יצרנו מניפולציות מקוריות שמדמות כתבה חדשותית המדווחת על מתקפות על תשתיות רכבת. המשיבים בסקר הוקצו אקראית לאחת מבין חמש קבוצות. קבוצה אחת שימשה אותנו כקבוצת הבקרה בה המשיבים לא קראו כתבה. בשאר הקבוצות, המשיבים נחשפו לכתבה חדשותית המדווחת על מתקפות על תשתיות רכבת, כאשר הם קראו שמדובר במתקפות סייבר או מתקפות טרור פיזיות, כמו גם שמתקפות אלו פגעו בנפש (קטלניות) או בכלכלה. בעקבות החשיפה לאיומים המדומים, נבדקו תגובות רגשיות כמו כעס וחרדה, ונתבקשו המשתתפים להעריך את מידת האמון הכללי שלהם בממשלה וכן את מידת האמון ביכולות גופי הביטחון למנוע הישנות מתקפות בעתיד. איור 1 מציג קטעים מהכתבות המתארות מניפולציה של מתקפת סייבר קטלנית במדינות השונות.

איור 1 מציג קטעים מהכתבות המתארות מתקפות סייבר קטלניות על תשתיות קריטיות בארה"ב, בריטניה וישראל

בצילומי המסך ניתן לראות את המניפולציה של מתקפות סייבר קטלניות על תשתיות תחבורה – רכבת נוסעים. בכל מדינה עשינו שימוש בצילומי רכבת מקומית ובפתיח חדשותי מקומי (בארה"ב – NBC; בבריטניה – SKY NEWS ובישראל ערוץ 2.)

תוצאות המחקר מצביעות על כך שבאופן כללי, מתקפות סייבר אינן פוגעות ישירות באמון הציבור בממשל, אך ישנן תגובות שונות במדינות השונות. בישראל לא התגלו תגובות רגשיות או פוליטיות בעקבות החשיפה למתקפות סייבר על תשתיות קריטיות. הסבר אפשרי לכך הוא שחשיפה המתמשכת לאיומים יומיומיים כגון פיגועים ומתקפות טילים, מוביל ל"הסתגלות רגשית" של הציבור. ניתן להניח שעקב כך, האפקט של מתקפות סייבר, הנחשבות פחות חמורות, נתפס בציבור כמאיים פחות. בניגוד למקרה הישראלי, הממצאים בארצות הברית הצביעו על כך שחשיפה למתקפות סייבר דווקא מגבירה את האמון בממשל. במחקר נמצא כי הכעס הוא המנגנון הרגשי שעמד בבסיס ההשפעה בארצות הברית; כעס זה הוביל לאמון מוגבר בממשל בתגובה לאיומים חיצוניים. הציבור האמריקאי, בתגובה לכעס שחש בעקבות האיום, שם את מבטחו בממשל שהלה יגן עליו. בבריטניה, התגובות היו מתונות יותר ולא נמצא קשר ישיר בין מתקפות הסייבר לבין עלייה או ירידה באמון בממשל, מה שמראה שהתגובות למתקפות סייבר עשויות להיות תלויות בהקשר התרבותי והפוליטי. ייתכן שהניסיון ההיסטורי והרגולציות הקיימות בבריטניה מעודדות תפיסה של יציבות ואי-חשש מאיומים דיגיטליים. איור 2 מציג את רמות הכעס בכל אחת מהמדינות לאור חשיפה לכל אחת מהמניפולציות הניסוייות.

איור 2. רמות כעס בכל אחת מהמניפולציות בארה"ב, בריטניה וישראל

כפי שאפשר לראות מהאיור, רמות הכעס בארה"ב היו גבוהות בהרבה מרמות הכעס שנמדדו בבריטניה וישראל. המניפולציה של מתקפת סייבר עם תוצאות קטלניות (מסומן במשלוש) ומתקפות טרור קונבנציונליות קטלניות (מסומן בריבוע) היו בעלות השפעות דומות על רמות כעס בשלוש המדינות. רמות הכעס נמדדו בהשוואה לאמות כעס של המשיבים בקבוצת הביקורת.

ההרחבה התיאורטית מראה שתיאוריות פסיכולוגיות ופוליטיות מסורתיות, כמו תיאוריית "ההתלכדות סביב הדגל" ותיאוריות מעולם הפסיכולוגיה (Appraisal Theory), עשויות להיות רלוונטיות גם במצבים שבהם האיום אינו פיזי ישיר, כמו במקרה של מתקפות סייבר. ההרחבה מציעה כי גם מתקפות סייבר, הפוגעות בתשתיות קריטיות ומשפיעות על התנהלות היומיום, יכולות לעורר תגובות דומות, למרות היותן איומים מופשטים יותר, עם מפגעים "שקופים" לכאורה. באופן זה, כאשר הציבור תופס את המתקפה כאיום ממשי על הביטחון האישי והלאומי, רגשות כמו כעס (ופחות חרדה) עשויים להגביר את האמון בממשל וליצור תחושת "התלכדות סביב הדגל" גם במצבים של איומי סייבר.

מתקפות סייבר מהוות אתגר מיוחד למחקר פוליטי ופסיכולוגי. בניגוד לאלימות פיזית או איומים חיצוניים גלויים, מתקפות אלה אינן מוחשיות בצורה ישירה וייתכן שהן יוצרות תגובות רגשיות שונות, כמו חרדה וכעס, המובילים לתגובות מגוונות כלפי הממשל האמון על בטחון האזרחים. תגובות פוליטיות למתקפות סייבר יכולות להיות מגוונות ומושפעות הן מהקשר הלאומי-היסטורי והן מהרגשות שהן מעוררות. השלכות המחקר משמעותיות לא רק בישראל אלא גם במדינות אחרות, כיוון שהוא מציע כיוון חדש לחקר איומי הסייבר, עם דגש על ההשפעות הפסיכו-פוליטיים על עמדות פוליטיות ואמון הציבור בממשל. בעידן בו מדינות נשענות יותר ויותר על תשתיות קריטיות מבוססות רשתות סייבר לצד התפתחות איומים חדשים, הבנת השפעתם הפסיכולוגית של איומי סייבר היא קריטית לשמירה על יציבות ואמון הציבור במערכות הממשל.

---

שרון מצקין היא דוקטורנטית בביה"ס למדעי המדינה וחוקרת במעבדה לפסיכולוגיה פוליטית באוניברסיטת חיפה.

ד"ר ראיין שנדלר הוא  חוקר ומרצה בכיר למדעי המדינה ב- Georgia Tech School of Cybersecurity & Privacy.

פרופ' דפנה קנטי היא פרופ' למדעי המדינה ודיקן הפקולטה למדעי החברה ע"ש שמואל והרטה עמיר באוניברסיטת חיפה.

הרשומה מתבססת על המאמר הבא:

Matzkin, S., Shandler, R., & Canetti, D. (2024). The Limits of Cyberattacks in Eroding Political Trust: A Tripartite Survey Experiment. The British Journal of Politics and International Relations, 26(4), 1033-1054. https://doi.org/10.1177/13691481231210383