אפליה בתקופות משבר ותפקיד התקשורת
פרופ' אסף זוסמן
ספרות כלכלית נרחבת בכלכלה ובענפים אחרים של מדעי החברה עוסקת בחקר תופעת האפליה, בין היתר כנגד מיעוטים גזעיים ואתניים. המחקר האמפירי מוצא עדויות לאפליה כזו במדינות שונות בעולם, ביניהן ישראל (ראו לדוגמה: Bar and Zussman, 2017; Zussman, 2013). המחקר האמפירי מצביע גם על כך שהעוצמה של אפליה גזעית ואתנית נוטה להיות יציבה למדי לאורך פרקי זמן ארוכים (לדוגמה:Quillian et al., 2017 ). עובדה זו מעלה מספר שאלות: האם העוצמה של אפליה אתנית יכולה להשתנות במהירות ובחדות? אילו נסיבות מאפשרות שינויים כאלה? ואיזה תפקיד יכולה התקשורת למלא בהפחתת אפליה? במאמר שהתפרסם ב-2023 בכתב העת American Economic Journal: Applied Economics, אני מתמודד עם שאלות אלה. המאמר מנתח אפליה מצד לקוחות (פציינטים) כנגד רופאים ערבים בישראל לאורך תקופה של 18 חודשים, מינואר 2020 עד יוני 2021, ומתמקד בהשפעות של שני משברים גדולים: משבר הקורונה, שפרץ במרץ 2020, וגל של מהומות אתניות, שהתפרץ במאי 2021.
כדי לעקוב אחר התפתחות עוצמת האפליה לאורך תקופה זו, המחקר משתמש בנתונים מקופת חולים מכבי ובמתודולוגיה חדשנית. מכבי היא השנייה בגודלה מבין ארבע קופות החולים בישראל, עם למעלה משני מיליון חברים. באמצעות האתר שלה, מכבי מציעה לחבריה את שירותיהם של אלפי רופאים במספר רב של התמחויות רפואיות. האתר מכיל מנוע חיפוש המאפשר חיפוש רופאים לפי, בין היתר, התמחות רפואית ועיר. תוצאת חיפוש לפי שילוב ספציפי של התמחות רפואית ועיר היא רשימה של תורים זמינים, מסודרים לפי תאריך. זמני ההמתנה לתורים ברשימות אלה משתנים בדרך כלל מאפס או מספר ימים עבור התורים הראשונים, ועד מספר חודשים עבור התורים האחרונים. עבור כל תור, האתר מספק מידע מפורט על הרופא, כולל שם הרופא. בהתחשב בהבדלים בנורמות לגבי מתן שמות בין יהודים וערבים בישראל, שם הרופא מזהה למעשה את האתניות שלו (שמות שאינם מצביעים באופן מובהק על אתניות הושמטו ממסד הנתונים).
המאמר משתמש ברשימות אלה של תורים כדי למדוד את עוצמת אפליית הלקוחות ולעקוב אחר התפתחותה לאורך זמן. המחיר שגובה קופת החולים עבור השירות הספציפי הנדון, תור לרופא, הוא אחיד לכל המטופלים, ללא קשר למאפיינים, כולל האתניות, של הרופא המספק אותו. העדפות הלקוחות מתבטאות בקונטקסט זה בזמן ההמתנה. בפרט, אם לחברי קופת החולים מכבי יש העדפות מפלות כנגד רופאים ערבים, כלומר "הביקוש" של הפציינטים לרופאים ערבים נמוך יותר בהשוואה לרופאים יהודים, היינו מצפים לראות זמני המתנה ממוצעים קצרים יותר עבור רופאים ערבים בהשוואה לרופאים יהודים.
מסד הנתונים המשמש בניתוחים העיקריים בעבודה נבנה באמצעות גירוד תוכן (scraping) מאתר מכבי, תוך שימוש במנוע החיפוש המשובץ בו. מסד הנתונים מקיף 10 התמחויות רפואיות מרכזיות ו-20 ערים יהודיות ומעורבות גדולות יחסית. הנתונים נאספו על בסיס יומי מה-9 בינואר 2020 עד ה-30 ביוני 2021. המחקר מגדיר את ה-11 במרץ 2020 כתחילת משבר הקורונה, מכיוון שבתאריך זה ארגון הבריאות העולמי אפיין את הקורונה כמגפה. נכון לתאריך זה, המספר המצטבר של הדבקות בישראל היה פחות מ-100, ועדיין לא היו מקרי מוות כתוצאה מהמגפה.
ניתוח של מסד נתוני מכבי, המכיל מידע על יותר מ-1.2 מיליון תורים, מצביע על כך שלפני תחילת משבר הקורונה האפליה כנגד רופאים ערבים הייתה בעוצמה משמעותית: לאחר פיקוח על מערך גדול של משתנים – כולל "אפקטים קבועים" (fixed effects) עבור כל שילוב של התמחות ועיר וההתמחויות הרפואיות הספציפיות של הרופא, המגדר שלו, הניסיון שלו, ושעות העבודה שלו – זמני המתנה לתורים היו בממוצע 26 אחוזים קצרים יותר עבור רופאים ערבים בהשוואה לעמיתיהם היהודים. על מנת לתקף ולכייל תוצאה זו, המחקר ממזג את מסד נתוני מכבי עם רשימה של רופאים "כוכבים" שהופיעה בפרסום של "פורבס ישראל" מ-2019. הניתוח מראה כי זמני המתנה לתורים היו בממוצע 40 אחוזים ארוכים יותר עבור רופאים "כוכבים" בהשוואה לעמיתיהם "שאינם כוכבים". עובדה זו, בשילוב עם תוצאות אחרות, מצביעה על כך שמדד אפליית הלקוחות כנגד רופאים ערבים המשמש בעבודה זו הוא הגיוני ואינטואיטיבי, וכי לפני התפרצות משבר הקורונה ללקוחות היו דעות שליליות חזקות לגבי רופאים ערבים.
הניתוח ממשיך להראות שעוצמת האפליה כנגד רופאים ערבים החלה לרדת מיד לאחר התפרצות משבר הקורונה באמצע מרץ 2020 ונעלמה למעשה עד אמצע אפריל 2020 (הממצאים מוצגים בתרשים 1 להלן). לאחר שהגל הראשון של המגפה שכך בסוף מאי 2020, האפליה התחזקה. בחודשים הבאים, למרות התפרצותם של שני גלים נוספים של המגפה, עוצמת האפליה נשארה יציבה ברמה של בערך חצי מהרמה ששררה לפני פרוץ משבר הקורונה. בתחילת מאי 2021 פרץ עימות צבאי בין ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה. עימות זה הוביל להתפרצות גל של אלימות בין ערבים ויהודים בתוך שטח ישראל. לאירועים אלו הייתה השפעה מיידית על האפליה כנגד רופאים ערבים, ועוצמתה כמעט הוכפלה עד יוני 2021.
 |
תרשים 1: התפתחות עוצמת האפליה כנגד רופאים ערבים על פני זמן
המחקר טוען שהירידה החדה בעוצמת האפליה כנגד רופאים ערבים בעקבות התפרצות משבר הקורונה – התוצאה המפתיעה והחשובה יותר מבין השתיים שהוצגו לעיל – הונעה, לפחות בחלקה, על ידי הסיקור התקשורתי של התרומה של רופאים ערבים (ועובדי בריאות אחרים, כמו חובשים ואחיות) למאבק נגד המגפה. כדי לספק ראיות לגבי מנגנון זה, המחקר עושה שימוש בשתי גישות.
בראשונה, נבנו ונותחו ארבעה מדדים יומיים של סיקור תקשורתי של ערבים בתחום הבריאות, כאשר כל מדד מייצג סיקור על ידי סוג שונה של מדיה: טלוויזיה, רדיו, דפוס ואינטרנט. המחקר מראה תחילה שהתפרצות משבר הקורונה הובילה לעלייה גדולה ומיידית בכל המדדים. לאחר מכן המחקר מנצל את השונות על פני זמן בסיקור כדי להראות שעלייה בסיקור תקשורתי של ערבים בתחום הבריאות מתואמת עם ירידה באפליה כנגד רופאים ערבים כפי שהיא נמדדת באמצעות נתוני התורים של מכבי.
הגישה השנייה מבוססת על סקרים. מיוני 2020 ועד יוני 2021, נערכה במסגרת המחקר סדרה של תשעה סקרים נרחבים בקרב יהודים המתגוררים ב-20 היישובים הכלולים במסד נתוני מכבי. ניתוח נתוני הסקרים הניב תוצאות עקביות עם אלו שהתקבלו באמצעות ניתוח נתוני התורים. ראשית, התפרצות משבר הקורונה הובילה את משתתפי הסקרים להחזיק בדעות חיוביות יותר לגבי רופאים ערבים, ולהתפרצות האלימות במאי 2021 היה אפקט הפוך. שנית, וחשוב יותר, הניתוח מספק ראיות סיבתיות לכך שחשיפה לסיקור תקשורתי של תרומת הרופאים הערבים למאבק נגד המגפה שיפרה את תפיסות משתתפי הסקרים לגבי רופאים ערבים.
לסיכום, המחקר מצביע על כך שבנסיבות מסוימות אפליה אתנית יכולה להשתנות בחדות ובמהירות. הממצא המפתיע במיוחד הוא הירידה בעוצמת האפליה לאחר פרוץ משבר הקורונה. השילוב של העוצמה החריגה של המשבר, העובדה שהוא נתפס כאיום חיצוני לא פוליטי, וההתגייסות של התקשורת להדגשת התרומה של המיעוט האתני להתמודדות עם המשבר הוא זה שככל הנראה הביא לשינוי עמדות הציבור. העובדה ששילוב כזה של נסיבות הוא נדיר יכולה אולי להסביר מדוע הספרות המחקרית מוצאת שהעוצמה של אפליה גזעית ואתנית נוטה להיות יציבה לאורך פרקי זמן ארוכים.
---
אסף זוסמן הוא פרופ' מן המניין במחלקה לכלכלה וסגן הדיקן למחקר ואתיקה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית.
הרשומה מבוססת על המאמר הבא:
Zussman, Asaf. 2023. "Discrimination in Times of Crises and the Role of the Media." American Economic Journal: Applied Economics, 15 (4): 422–51.