"איזו ביקורת משנה? ההשפעה של זהות המבקר וקהל הביקורת על דעת קהל"

יהונתן אברמסון, אניל מנון ואביר גיטלין

בזירה הבינלאומית, ממשלות זרות, מוסדות בינלאומיים וארגוני חברה אזרחית גלובליים מותחים ביקורת על מדינות בשאיפה לשנות את התנהגותן (לדוגמא, לבייש מדינה שמפירה זכויות אדם או שמסרבת להצטרף למאבק נגד שינוי האקלים). אחת מהמטרות של ביקורת בינלאומית היא לשכנע את דעת הקהל במדינת היעד: אם הציבור ידע שממשלתו מתנהגת באופן לא מקובל, דעתו תשתנה בהתאם ולחץ יופעל על הממשלה לשנות את התנהגותה.

עד כה, הממצאים בספרות המחקרית הקיימת בנוגע להשפעה של ביקורת בינלאומית על דעת הקהל אינם חד משמעיים. מחד, ישנם מחקרים המראים שביקורת בינלאומית גורמת לציבור במדינת היעד להסכים עם הביקורת ולתמוך בשינוי מדיניות. מאידך, ישנם מחקרים המראים שביקורת בינלאומית דווקא מעוררת תגובת נגד (backlash) ומעודדת את הציבור להקשיח את עמדותיו. תחת אילו תנאים ביקורת עשויה להיות אפקטיבית יותר? האם ביקורת פנימית מתקבלת בהבנה יותר מביקורת חיצונית? מה לגבי ביקורת מטעם קהילות "תפוצה" – חלק מהעם שלא נמצא במדינה? 

המחקר שלנו, שפורסם בכתב העת American Journal of Political Science, בחן שאלות אלו באמצעות ניסוי סקר שערכנו בישראל בדצמבר 2022. בפרט, בדקנו את האופן בו הציבור היהודי בישראל מגיב לביקורת על סוגיה מרכזית בפוליטיקה הישראלית, והתמקדנו בתגובה לביקורת מטעם דובר ישראלי, דובר מהתפוצה, או דובר זר ובתגובה לביקורת שהושמעה מול קהל ישראלי לעומת קהל בינלאומי.

הסקר כלל יותר מ-2000 משיבים (יהודים) שחולקו באופן אקראי לשש קבוצות: קבוצת ביקורת שלא נחשפה לשום מסר ביקורתי (ומשמשת לנו בסיס למדוד את דעת הקהל הממוצעת) וחמש קבוצות ניסוי שנחשפו לטקסט ביקורתי על ישראל מטעם דוברים שונים ומול קהל שונה (ראו תרשים 1):

 תרשים 1. תנאי הניסוי

המחקר מצא כמה מגמות מעניינות בדעת הקהל הישראלית. ראשית, באופן לא מפתיע, הציבור היהודי בישראל הסכים יותר עם תוכן הביקורת כשזו באה מפי דובר ישראלי (לעומת דוברים לא ישראלים – אמריקאים ויהודים-אמריקאים). כמו כן, מבקר ישראלי נתפס ככזה שיודע יותר ושכוונותיו טובות יותר ממבקרים שאינם ישראלים (ראו תרשים 2).

תרשים 2: מבקר ישראלי (מסומן בקו אנכי מקווקו) לעומת מבקר שאיננו ישראלי (מסומן בקו אופקי מודגש):

מקרא. עיגולים מציינים את גודל מקדם הרגרסיה, והקווים מסביב לכל עיגול מציינים רווח סמך של 95 אחוזים.

שנית, ליהודים-אמריקאים יש יתרון קל בכל הקשור להערכת כוונותיהם. מבקר יהודי-אמריקאי נתפס ככזה שרוצה יותר בטובת ישראל מאשר מבקר אמריקאי. במילים אחרות, כאשר יהודים-אמריקאים מבקרים את ישראל, הציבור מעריך שהם עושים זאת מתוך אכפתיות לישראל. לבסוף, מצאנו גם שקהל הביקורת משנה פחות לציבור בישראל. כאשר דובר ישראלי מתח ביקורת על ישראל בחו"ל, לא נמצא כל הבדל בתגובה של המשיבים לגבי תוכן הביקורת או לגבי הידע של המבקר לעומת ביקורת בארץ. יחד עם זאת, המשיבים העריכו שהביקורת של אותו דובר הישראלי בחו"ל נועדה פחות להועיל לישראל בהשוואה לדובר ישראלי שמעביר ביקורת על ישראל מול "קהל ביתי".

מה לגבי עמדות הציבור בנוגע לתוכן הביקורת – זכויות הפלסטינים בגדה המערבית (יהודה ושומרון)? הממצאים ממחישים שהציבור הישראלי די אדיש לביקורת ואף מקשיח את עמדותיו. בהשוואה למשיבים שלא נחשפו לשום טקסט ביקורתי, חשיפה לביקורת לא שינתה דבר בעמדות פוליטיות של המשיבים. יתרה מכך, כאשר הביקורת הגיעה מדוברים שאינם ישראלים (אמריקאים ויהודים-אמריקאים), המשיבים הביעו באופן מובהק פחות תמיכה בשיפור צעדים כלפי הפלסטינים (ראו תרשים 3). ממצאים אלו מצטרפים לממצאי מחקרים קיימים שאף הם מצאו שאל מול ביקורת בינלאומית הציבור הישראלי מציג תגובת נגד ומקשיח עמדות (ראו לדוגמא כאן, כאן, או כאן).

תרשים 3: השפעת החשיפה לביקורת על תמיכה בשיפור מדיניות כלפי הפלסטינים בגדה המערבית (קבוצת הבקרה מסומנת בקו אנכי מקווקו)

 מקרא. עיגולים מציינים את גודל מקדם הרגרסיה, והקווים מסביב לכל עיגול מציינים רווח סמך של 95 אחוזים.

באופן כללי, המקרה הישראלי הוא לא מקרה קל לבדוק השפעה של ביקורת בינלאומית. דעת הקהל בישראל חשדנית כלפי ארגונים בינלאומיים (ראו כאן). יחד עם זאת, נכון למועד המחקר, ביקורת מטעם ישראלים ובמידה מסוימת גם מיהודים-אמריקאים עדיין נתפסת ככזו שנובעת ממקום של ידע ושל אכפתיות. קהילות תפוצה בעולם שתפקידן הפוליטי הולך וגובר (לדוגמא הודים בארה"ב ובבריטניה, טורקים בגרמניה ובשבדיה, או איראנים בארה"ב) יכולות אולי גם להועיל בהעברת מסרים באופן שיתקבל בצורה חיובית יותר על ידי הציבור במדינת המקור (המדינה ממנה הגיעה התפוצה).

---

ד"ר יהונתן אברמסון הוא מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים (אתר אישי).

ד"ר אניל מנון הוא Assistant Professor במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה-מרסד (אתר אישי).

מר אביר גיטלין הוא דוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים.

הרשומה מתבססת על המאמר:

Abramson, Yehonatan, Anil Menon, and Abir Gitlin. 2024. “Whose Critique Matters? The Effects of Critic Identity and Audience on Public Opinion.” American Journal of Political Science (Early View): 1–16. https://doi.org/10.1111/ajps.12846.