דירוגים בינלאומיים ודעת קהל: ציות, התעלמות, או תגובת נגד?

אסיף אפרת ועומר יעיר

בשנים האחרונות ישנה עלייה ניכרת במספר מדדי הערכה בינלאומיים (Global performance indicators). מדובר בדירוגים משווים אשר נערכים על ידי גופים שונים (מדינות, ארגונים בינלאומיים, מכוני מחקר, גופים פרטיים וכו') אשר מדרגים מדינות בשורה של נושאים וסוגיות, כגון רמת השחיתות, זכויות אדם, או חופש העיתונות במדינה. אחת מהמטרות המרכזיות של דירוגים אלו היא הפעלת לחץ נורמטיבי על מדינות המדורגות נמוך באופן יחסי, מתוך כוונה שמדינות אלו יפעלו על מנת לשפר את מצבן בסוגייה הנדונה ויתקרבו לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים. אך למרות העלייה במספר המדדים והבולטות הציבורית במדינות שונות של דירוגים אלו, המחקר האקדמי שבחן את ההשפעה של הדירוגים הבינלאומיים האלו הוא רק בראשיתו.

מרבית המחקרים בחנו את ההשפעה של דירוגים שונים על מקבלי ההחלטות ועל מדיניות. אך מהי תגובתו של הציבור לדירוגים בינלאומיים? מצד אחד, בתגובה לדירוג נמוך וביקורתי, ייתכן שהאזרחים יאמצו את הביקורת וירצו שהמדינה תתקן את מה שדורש תיקון. מנגד, ייתכן שהאזרחים יישארו דווקא אדישים לדירוגים נמוכים, ובמקרים מסוימים אפילו יגבירו את תמיכתם במדיניות הממשלה שזכתה לדירוג הנמוך, בבחינת "לעשות דווקא" אל מול הדירוג.

במאמר שלנו, שהתפרסם בשנת 2023 בכתב העת The Review of International Organizations, בחנו סוגיה זו, תוך התמקדות בשאלה כיצד הציבור הישראלי מגיב לדירוג לא מחמיא של מאמצי מדינת ישראל בתחום הסחר בבני אדם: האם הישראלים סבורים שלנוכח דירוג נמוך, על ישראל להגביר מאמציה כנגד סחר בבני אדם, או שמא דירוג נמוך כלל לא משפיע על יחסם של הישראלים לסחר בבני אדם? במקרה בוחן זה התמקדנו בבחינת ההשפעה של דירוג של מחלקת המדינה האמריקאית על סחר בבני אדם (Trafficking in Persons, ובקיצור TIP). מחלקת המדינה מדרגת כל שנה את מדינות העולם מדינות לשלוש קטגוריות או דרגות, כאשר מדינות בדרגה 1 פועלות באופן הולם כנגד סחר בבני אדם, מדינות בדרגה 2 פועלות באופן חלקי כנגד סחר בבני אדם, ומדינות בדרגה 3 כלל אינן מנסות להתמודד עם בעיית הסחר בבני אדם. אנחנו בחנו האם הצגה של ישראל כשייכת לדרגה 2 או אף דרגה 3 משפיעה על החשיבות שהישראלים מייחסים למאבק בסחר בבני אדם.

כדי לבחון זאת ערכנו ניסוי סקר בו השתתפו כ-1100 משיבים, כאשר כחלק מהמניפולציה הניסויית המשיבים התבקשו לקרוא קטע קריאה קצר. בראשית קטע הקריאה הוצגה לכלל המשיבים סוגיית הסחר בבני אדם, כולל התייחסות לסבל הרב של קורבנות סחר זה. לאחר מכן הצגנו בפניהם את הדירוג של ישראל בדירוג TIP של מחלקת המדינה האמריקאית; המניפולציה שלנו כללה הצגה אקראית של אחד משלושה דירוגים: (1) בקבוצה זו דירוג TIP הוצג למשיבים ללא ציון של הדרגה של ישראל בדירוג זאת ("קבוצה ללא דירוג"); (2) בקבוצה זו דירוג TIP הוצג למשיבים ולאחר מכן ישראל הוצגה כמדורגת בדרגה 2 בדירוג זה ("דרגה 2)"; (3) בקבוצה זו דירוג TIP הוצג למשיבים ולאחר מכן ישראל הוצגה כמדורגת בדרגה 3 בדירוג זה, זהו הדירוג הנמוך ביותר ("דרגה 3").

לאחר מכן, כלל המשיבים ענו על המשתנה התלוי שלנו: מידת הסכמה כי על מדינת ישראל להשקיע יותר מאמצים במאבק בסחר בבני אדם, גם על חשבון מאבק בפשעים אחרים.

הממצאים שלנו הראו כי, בניגוד לצפי המוקדם שלנו, הישראלים הציגו תגובת נגד לדירוג נמוך של ישראל בדירוג TIP. משיבים שקראו כי ישראל דורגה בדירוג הנמוך ביותר – דרגה 3 – הציגו את הרמה הנמוכה ביותר של תמיכה במאמצים כנגד סחר בבני אדם ביחס למשיבים שקראו שישראל מדורגת בדרגה 2 או שלא הוצג להם דירוגה של ישראל. ממצאים אלו מוצגים באופן גרפי בתרשים 1 להלן, כאשר ניתוח רב משתני הראה כי השפעה זו הינה אמנם שלילית ומובהקת.

תרשים

תרשים 1. ההשפעה של דירוג TIP על תמיכה במאמצים למאבק כנגד סחר בבני אדם

מקרא. ציר ה-Y מציג את שיעור המשיבים שענו "מסכים/ה" או "מסכים/ה מאד" בתשובה לשאלה אודות השקעת מאמצים במניעת סחר בבני אדם, גם על חשבון מאבק בפשיעה אחרת.

מעבר לבחינת ההשפעה של הדירוגים, בחנו גם האם הצגה של מדינות "דומות" (Peers) אשר כביכול מדורגות באותו הדירוג כמו ישראל, משפיעה אף היא על תמיכה במאמצים כנגד סחר בבני אדם. מחקרים קודמים העלו כי הצגה של מדינה בדירוג כלשהו לצד מדינות שנתפסות ככושלות או לא מתקדמות יכולה אף היא להוביל אזרחים לתמוך במאמצים לשפר את מצב המדינה בסוגייה הנדונה. ולאור זאת, נוסף על ההקצאה האקראית של הדירוג של ישראל בדירוג TIP, בניסוי שלנו המשיבים שהוקצו לתנאים של "דרגה 2" או "דרגה 3" הוקצו באופן אקראי גם לקבל או לא לקבל את המשפט הבא: "מדינות נוספות אשר קיבלו דירוג [2 / 3] הן הודו, ניגריה וקזחסטן." מצאנו כי הצגה של מדינות אלו, שלא נתפשות כמדינות מתקדמות, הגבירה תמיכה במאמצים כנגד סחר בבני אדם; בפרט, הצגה זו הצליחה לתקן במידה רבה את אפקט תגובת הנגד של הישראלים אשר הוקצו לדרגה 3. כפי שמוצג בתרשים 2, מרבית תגובת הנגד נעלמת כאשר הישראלים קראו כי הם באותה חברה עם מדינות חלשות למדי ועם רקורד מפוקפק בתחום זכויות האדם.

תרשים 2. ההשפעה של דירוג TIP וציון "מדינות דומות" על תמיכה במאמצים למאבק כנגד סחר בבני אדם

ממצאים אלו מצטרפים לשורה של מחקרים מהשנים האחרונות המצביעים על כך שהציבור הישראלי לעיתים קרובות מציג תגובת נגד ללחץ בינלאומי או ביקורת בינלאומית בכלל (כאן, או כאן), ולדירוגים בינלאומיים בפרט (כאן); אם תרצו, "עושה דווקא" לעיתים ביחס לביקורת המוצגת כנגד ישראל. ממצאים אלו מעלים ספקות בנוגע ליעילות של דירוגים בינלאומיים, לפחות בכל הנוגע להשפעתם על הציבור. אם מטרתם של דירוגים היא ללחוץ על ממשלות לשפר את מדיניותן, לחץ זה לא יבוא, כנראה, מדעת הקהל: הציבור, לפחות במדינת ישראל, אינו מגיב בצורה טובה לביקורת שמביעים הדירוגים במתכונתם המקובלת היום. כדאי לחשוב על דרכים אחרות להגביר את הדרישה הציבורית לשיפור מדיניות.

---

פרופ' אסיף אפרת הוא פרופסור חבר, ראש תוכנית התואר השני ויועץ תוכנית הדוקטורט בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

ד"ר עומר יעיר הוא עמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

הרשומה מבוססת על המאמר:

Efrat, Asif, and Omer Yair. 2023. "International rankings and public opinion: Compliance, dismissal, or backlash?" The Review of International Organizations 18(4): 607–629. https://doi.org/10.1007/s11558-022-09484-y.