הדת והעיר: הרשויות המקומיות כמניפות דגל החופש מדת בישראל

ד"ר ניוה גולן-נדיר, ג'סיקה בלומברג והדר אסתר ברנס

באילו נסיבות היענות הרשויות המקומיות להעדפות תושביהן עולה מונים על היענות השלטון המרכזי להעדפות אזרחיו, במדינות דמוקרטיות? במאמר זה, אשר התקבל לאחרונה לכתב העת Local Government Studies, אנו טוענות כי (1) חוסר בשירותים ציבוריים ברמה הלאומית עקב אילוצים מוסדיים, המוביל ל (2) היעדר שביעות רצון חברתי כפי שמובע על ידי דעת הקהל, כמו גם (3) פוליטיקאים מקומיים המבקשים לשמר את כוחם הפוליטי, יובילו את השלטון המקומי לספק שירותים ציבוריים החסרים ברמה הלאומית, והעונים להעדפות תושביהן. מחקר זה בודק טענה זו באמצעות כלים כמותניים (סקרי דעת קהל) ואיכותניים (ניתוח טקסטואלי של המדיניות הקיימת וראיונות עומק פנים אל מול פנים עם בכירים בפוליטיקה המקומית), תוך ניתוח יחסי דת ומדינה בישראל. כך, אנו מראות כי על אף האיסורים ברמה הלאומית, רשויות מקומיות מספקות תחבורה ציבורית ומסחר רחב בשבת ואף מרשמי זוגיות אזרחיים מקומיים. חידושו של המאמר בטענה כי בניגוד לעתות חירום שבהן הרשויות המקומיות מספקות שירותים חשובים, תוך תמיכה במאמצי השלטון המרכזי, במחקר זה אנו מנתחות שירותים ציבוריים שממשלות מקומיות מספקות בשגרה ולא בחירום, בשל החסך במתן השירות מטעם השלטון המרכזי.

בישראל, המוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית, קיימת מדיניות ארוכת שנים שבסיסה דתי ומטרתה שמירת צביון השבת היהודית, בין היתר באמצעות איסור על תחבורה ציבורית ומסחר (באופן מסוים ולא זהה בין ערים) בשבת, וכן קיימת מדיניות נישואין דתיים בלבד. ניתוח המדיניות המגבילה את זמינות התחבורה הציבורית והמסחר בשבת ולא מאפשרת נישואין אזרחיים בהשוואה לדעת הקהל,  מגלה כי זו נתקלת בחוסר שביעות רצון משמעותי בקרב האוכלוסייה. אל מול חוסר שביעות רצון חברתי זה, רשויות מקומיות רבות שינסו מותנים בכדי למצוא פתרונות המספקים שירותים אלה ברמה המקומית, ועונים לדרישות בסיסיות של אזרחים רבים.

חוסר שביעות רצון חברתי מהיעדר שירותים ציבוריים בישראל

האופי הרשמי הייחודי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית יוצר קושי בסיסי בהפרדה בין דת למדינה. בקרב יהודים-ישראלים קיימת הסכמה רחבה שישראל צריכה להיות 'מדינה יהודית', ובכל זאת קיימות מחלוקות עמוקות על משמעות הגדרה זו. קיימים מספר עקרונות מדיניות המהווים יסוד להשרשת היהדות האורתודוקסית בחוקי המדינה, ביניהם השבת, הכוללת איסור על תחבורה ציבורית ומסחר כביום חול, וכן נישואין אזרחיים.

סקרי דעת קהל המתפרסמים על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות שבמכון הישראלי לדמוקרטיה, מצביעים על כך שרוב הישראלים היהודים רוצים שמדיניות מבוססות דת אלה ישונו (ראו איורים 1-2).

איור 1 - תגובות חיוביות כלפי אספקת שירותי תחבורה ציבורית בשבת בקרב יהודים

הלך רוח זה נשמר גם לגבי היבטים שונים בתחום המסחר בשבת. הסקרים מראים כי 63% (1999) ו-58% (2009) תומכים בהפעלת מרכזי קניות בשבת. בנוסף, 68% (2018) ו-60% (2019) תומכים בהפעלת סופרמרקטים בשבת. לבסוף, 75% (1999), 67% (2009) ו-72% (2018) תומכים בהפעלת מסעדות ובתי קפה בשבת.

איור 2 - תגובות חיוביות כלפי יצירת מסלול נישואין אזרחי בנוסף לזה הדתי בקרב יהודים

בהיותם מודעים להלך הרוח הציבורי בנושאי דת ומדינה, ראשי ערים ורשויות מקומיות החלו בהדרגה ליזום את אספקת השירותים הציבוריים שתושביהם מייחלים להם. סקרים שנערכו על ידי המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בין ספטמבר 2022 לספטמבר 2023, מצביעים על כך שליהודים-ישראלים יש יותר אמון בשלטון המקומי על פני השלטון המרכזי. כפי שמראה טבלה 1 מטה, למרות רמת האמון הנמוכה בסך הכל, לאורך כל ארבעת הסקרים ערכי התוצאות נשמרו יציבים כאשר קיים פי 2 יותר אמון בשלטון המקומי.

טבלה 1 - רמת האמון בשלטון המקומי מול השלטון המרכזי

אם כן, כאשר קיים פער בין רצון הציבור לשירותים המסופקים לו והשלטון המקומי מנסה לגשר על פער זה ברמה המקומית, אין זה מפתיע כי אזרחי ישראל נותנים אמון רב יותר בשלטון המקומי.

תמריצים לאספקת שירותים ציבוריים ברמה המקומית – הצלחה אלקטורלית (עיקרי) לצד אידאולוגיה (משני)

לפוליטיקאים מקומיים יש תמריצים לספק את השירותים הציבוריים החסרים. המרואיינים שלנו הדגישו שהתמריץ העיקרי שלהם הוא להיבחר מחדש, זאת בשילוב עם אידיאולוגיה אישית וערכים דמוקרטיים (מרואיינים 3, 8-11, 18-19). עוד חודד כי: במסע הפוליטי שלהם, ראשי ערים מחזיקים באידאולוגיה כלשהי, אך הרצון להיבחר מחדש הוא המניע שלהם (מרואיין 20). המרואיינים שלנו טענו גם כי להיבחר מחדש הוא פועל יוצא של עמידה בדרישות הציבור, ולכן מתכתב עם המשחק הדמוקרטי באופן לגיטימי (מרואיין 4, 13, 15-16), וזהו win-win לכולם (מרואיינים 5-6). ליתר דיוק, טען ראש עיר, "בסופו של יום, הציבור בא ואומר, 'בחרתי בך. אני רוצה שתפתור את הבעיות שלי עבורי'" (מרואיין 3). מרואיינים נוספים הוסיפו כי לפעמים אידיאולוגיה יכולה לשחק תפקיד, אבל לרוב זוהי הכמיהה להשפיע על ציבור הבוחרים (מרואיינים 8, 10-11). סגן ראש עיר אמר, "תפקידנו הוא לעשות את הטוב ביותר עבור התושבים שלנו. בתמורה אנחנו רוצים שהם יתמכו בנו בקלפי, כדי שנוכל להמשיך ולספק שירותים מתאימים ומיטביים עבורם" (מרואיין 13). מכאן שהאידיאולוגיה של ראש העיר והכמיהה לבחירה מחדש הולכים יד ביד (מרואיינים 18-19).

השלכות לגבי הדמוקרטיה

אספקה ​​מקומית מוצלחת של שירותים ציבוריים חסרים ברמה הארצית עשויה להביא להאצלת סמכויות רבות יותר לשלטון המקומי במשטרים דמוקרטיים שבהם השלטון המרכזי הוא יחסית ריכוזי אל מול זה המקומי. במיוחד בחברות שסועות, היענות מקומית להעדפות הציבור עשויה להגביר את האמון הכולל שיש לאזרחים הן ברשויות המקומיות והן בשלטון המרכזי, וכן את רמת שביעות הרצון של האזרחים מהשירותים הציבוריים. דבר זה עשוי גם להפחית את המתחים החברתיים בין קבוצות שונות בחברה, אשר חלקן מעוניינות בשירותים אלה ומרגישות מקופחות בשל חסרונם.

אף על פי כן, תופעה כזו עשויה להיחשב גם לאיום על יציבות המערכת הדמוקרטית כאשר היא מתנהלת ברמה המקומית. מתן שירותים אינטנסיביים בקנה מידה רחב ברמה המקומית עשוי להגביר את אי השוויון בין רשויות מקומיות עשירות לעניות, וכן למנוע הקצאת תקציבים לשירותי חובה מקומיים חיוניים אחרים כגון: בריאות, חינוך ותרבות. תופעה זו עשויה גם להגביר את הפופולריות של פוליטיקאים מקומיים (לעיתים לא מיטביים) המספקים את השירותים הציבוריים החסרים כדי לזכות באהדה ציבורית ולהגדיל את סיכויים להיבחר. על כן, יש לשקול האם לקדם אספקה ​​מקומית של שירותים ציבוריים בכל מקרה לגופו, שכן כל דמוקרטיה שונה בהסדרים המוסדיים שלה, בתרבותה ובשסעים החברתיים שלה.

--

ד"ר ניוה גולן-נדיר היא עמיתת מחקר במכון למחקר מדיניות באוניברסיטת אלבני, ניו יורק, ובמכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, וכן חוקרת אורחת במכון טאוב ללימודי ישראל באוניברסיטת ניו-יורק. מחקרה מתמקד בבחינה השוואתית של פערים ארוכי שנים בין העדפות ציבור להסדרים חוקיים-מוסדיים בדמוקרטיות. תחומי המחקר שלה כוללים: פוליטיקה השוואתית, מנהל ציבורי, יחסי דת ומדינה ולימודי ישראל.

ג'סיקה בלומברג והדר אסתר ברנס תרמו למחקר זה במסגרת תוכנית "פרחי מחקר" של בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

הרשומה מבוססת על מאמרן שראה אור לאחרונה:

Golan-Nadir, N., Blumberg, J., & Baranes, H. E. (2024). Religion and the city: local governments as the flag holders of freedom from religion in Israel. Local Government Studies, 1–22. https://doi.org/10.1080/03003930.2024.2365806