טוויטר ככר גידול לרעיונות פופוליסטיים: המקרה הישראלי

ד"ר איתן צלגוב וד"ר סטיבן וילסון

בשנים האחרונות ישנה עלייה בהצלחתן של מפלגות פופוליסטיות ומנהיגים פופוליסטים, בעיקר אלו המייצגים את מחנה הימין הרדיקלי, מגמה שהובילה לשימוש נרחב במונח "פופוליזם" בקרב חוקרים ואנשי ציבור. למרות  השימוש הרב במושג, נותרו אתגרים ברמה המחקרית, בעיקר במעבר מהרמה התיאורטית (מהו פופוליזם) לרמה האמפירית (כיצד מזהים ומודדים את התופעה), במיפוי ההתפתחות של רעיונות פופוליסטים בשיח הציבורי לאורך זמן, ובהבנת רמת החשיבות וההשפעה שיש לרעיונות כאלה על האידיאולוגיה והאסטרטגיה של מפלגות פוליטיות. שאלות אלה הן חשובות במיוחד בהקשר של עלייתם של זרמים פופוליסטים והתקפות על מוסדות שלטון החוק האופייניות לתופעה של נסיגה דמוקרטית.

על מנת להתמודד עם אתגרים אלו, במחקר שפרסמנו לאחרונה בכתב העת Social Media + Society, אנו מתמקדים במקרה הישראלי ומנתחים את השיח של האליטות הפוליטיות הישראליות בטוויטר  - מדיום שתפס מקום מרכזי בתקשורת הפוליטית בישראל -  בשנים 2013-2022.  במחקר אנו נוקטים בגישה המשלבת שתי תפיסות מרכזיות לגבי מהות התופעה הפופוליסטית. הראשונה היא התפיסה הרעיונית, לפיה פופוליזם הוא מאבק בין "העם" - המיוצג כקהילה פוליטית ריבונית טהורה ונעלה מבחינה מוסרית - לבין אליטה מוסדית או מערכתית מושחתת ומנותקת. אחרים אף מבחינים בין פופוליזם "מכיל", הקורא לשילובן של קבוצות מודרות בקהילה הפוליטית, ופופוליזם "מדיר", הדוגל בהוצאתן של קבוצות מיעוט מקהילה זו. בנוסף, אנו עושים שימוש בתפיסה הרואה בפופוליזם סגנון תקשורתי ולפיה שחקנים לאורכו של כל הספקטרום הפוליטי מבטאים לעיתים רעיונות פופוליסטיים, אולם שחקנים קיצוניים נוטים לעשות בהם שימוש בתדירות גבוהה יותר בהתבטאויות הפומביות שלהם.

ההתבססות על תפיסות אלו איפשרה לנו לפתח מסגרת לאיתור פופוליזם בציוצים המתמקדת בשלושה היבטים מרכזיים. הראשון, המהווה תנאי הכרחי לכל אמירה פופוליסטית, הוא התמקדות בעם כקבוצה ריבונית. ההיבט השני הינו דמוניזציה של אליטות, והשלישי הוא קריאה להוצאתם של מיעוטים (אתניים, דתיים, פוליטים) מהקהילה הפוליטית הלגיטימית. בשלב הראשון של הניתוח, ניתחנו בעזרת עוזרי מחקר מדגם של כחמשת אלפים ציוצים ואיתרנו בהם היבטים פופוליסטים. לאחר מכן, התבססנו על המדגם שקודדנו כדי לאמן מודל מתמטי חישובי הקרוי "רשת עצבית מתקפלת" (convolutional Neural Network) והשתמשנו במודל על מנת לקודד מאגר נתונים של כחצי מיליון ציוצים של חברי כנסת ישראלים בשנים 2013-2022.

ברמה המפלגתית מצאנו כי חברי הכנסת של מפלגות הימין הלאומי: הציונות הדתית (שכללה בתקופת המחקר את עוצמה יהודית), הבית היהודי-האיחוד הלאומי, ואיחוד מפלגות הימין מפיצים רעיונות פופוליסטיים בתדירות הגבוהה ביותר בטוויטר. חברי הכנסת של ש"ס נוטים גם הם לצייץ רעיונות פופוליסטיים, כמו גם חברי הכנסת של הליכוד ואלו של יש עתיד. בשלב הבא ביקשנו ללמוד על אופיים ותוכנם של הציוצים הפופוליסטים. לשם כך השתמשנו בטכניקה מתחום עיבוד שפה טבעית (Structural Topic Model) המזהה נושאים בטקסטים. הניתוח מצא כי יש חפיפה משמעותית בין הרעיונות הפופוליסטיים בהם משתמשים חברי כנסת מהימין הדתי לאומי ואלו של ליכוד. לדוגמה, מחוקקים משתי הקבוצות מדגישים את הסכנה שלתפיסתם מהווה שיתוף פעולה פוליטי בין אליטות ערביות ליהודיות (כפי שהתבטא בממשלת השינוי) ומדגישים סכנות בטחוניות ליהודים ולזהות היהודית. בניגוד לפופוליזם המדיר של הימין הדתי-לאומי והליכודי, מחוקקים ממפלגת ש"ס משתמשים גם בפופוליזם מכיל ומדגישים אלמנטים של אפליה ושל קשיים כלכליים של שכבות חלשות. מהצד השני של הספקטרום הפוליטי מצאנו כי הפרלמנטרים של יש עתיד משתמשים בהתבטאויות פופוליסטיות המדגישות שחיתות ממשלתית ובעיקר את ההתמודדות של ממשלות נתניהו עם משבר הקורונה.

תרשים 1. שיעור הציוצים הפופוליסטיים בטוויטר, 2013-2022.

כפי שניתן לראות בתרשים 1, המחקר גם מצביע על עלייה משמעותית ביותר בהפצתם של רעיונות פופוליסטיים בטוויטר הפוליטי הישראלי. רעיונות כאלה היו תופעה זניחה עד 2017  והיוו  אחוז אחד מכלל הציוצים. החל מסוף 2017 אנו מזהים עלייה המובילה לכך שבתום תקופת המחקר (יולי 2022) אחד מכל חמישה ציוצים מכיל רעיונות פופוליסטיים. מגמת העלייה אינה משקפת מגמות מפלגתיות באופן אחיד: בזמן שיש שונות רבה בקרב חברי הכנסת של המפלגות המתנגדות לנתניהו והם נוטים לבטא רעיונות פופוליסטיים יותר כאשר הם באופוזיציה, העלייה בשימוש ברעיונות פופוליסטים היא משמעותית ועקבית לאורך זמן בקרב חברי הכנסת של מפלגות הימין הדתי-הלאומי ואלו של הליכוד.

בדקנו גם האם הנטייה להפיץ רעיונות פופוליסטיים מתפלגת בצורה שוויונית בקרב חברי מפלגות שונות על מנת להבין מהי רמת החדירה של רעיונות אלה בקרב המפלגות. לשם כך נעזרנו במדד ג'יני המשמש בדרך כלל למדידת אי שוויון כלכלי בקרב אזרחי מדינות. ערכים גבוהים של המדד, הנע בין אפס לאחד, מעידים על חוסר שוויון, כלומר על נטייה של מספר מוגבל של חברי כנסת של המפלגה להפיץ רעיונות פופוליסטיים, וערכים נמוכים מעידים על שוויון, או על כך שרעיונות פופוליסטים חדרו לשיח הפוליטי של רוב או כל חברי הכנסת של המפלגה. כפי שניתן לראות בתרשים 2, בקרב המפלגות התומכות בנתניהו קיימת מגמה עקבית של עלייה ברמת השוויוניות. במילים אחרות ישנה חדירה גוברת והולכת של רעיונות פופוליסטיים אל השיח של כל חברי הכנסת של מפלגות אלו. המצב בקרב חברי הכנסת של מפלגת הציונות היהודית הוא מעניין במיוחד- כאן המדד מצביע על התגייסות מוחלטת של המחוקקים להפצת רעיונות פופוליסטים. בקרב המפלגות המתנגדות לנתניהו אנו מזהים תקופות בהן מספר רב של חברי כנסת מחויבים להפצת פופוליזם ברשת, אך בניגוד למצב בימין הלאומי ובליכוד, קיימת שונות רבה במדדים אלו המוסברת במידה רבה על ידי שותפות בקואליציה או באופוזיציה.

תרשים 2. רמת אי השוויון (מדד ג'יני) בהתבטאויות פופוליסטיות בקרב חברי כנסת ממפלגות שונות

קריאה של הציוצים שסווגו כפופוליסטים מצביעה על מספר מגמות. ראשית, הימין הדתי לאומי - בדומה למפלגות פופוליסטיות באירופה - סימן כמטרה להתקפות פופוליסטיות את מערכת המשפט ואכיפת החוק כבר ב-2017. עבור הליכוד, נקודת התפנית שהובילה להתקפות אנטי ממסדיות היא משפטו של נתניהו. התקפות אלה - חלקן ממוקדות במערכת המשפט ובשלטון החוק וחלקן מתארות קונספירציה להפלתו של  המנהיג שנבחר על ידי העם - נעשות חופפות למסרים המגיעים מחברי הכנסת של הימין הדתי לאומי. ההלימה בין המסרים המגיעים מחברי הכנסת של הליכוד ואלו של הימין הדתי לאומי מגיעה לשיאה לאחר עליית ממשלת השינוי בשנת 2021. כאן חברי הכנסת של הימין מפתחים שיח פופוליסטי של בגידה ודה לגיטימציה של הקואליציה. עבור מתנגדי נתניהו, בעיקר חברי הכנסת של יש עתיד, מתפתח שיח פופוליסטי המתמקד בעיקר בשחיתות שלטונית ובהדגשת הניתוק בן הממשלה לאזרחים.

מהי המשמעות של מגמות אלה? ניתוח השוואתי של הזרמים הפופוליסטיים בישראל מצביע על שלוש מקבילות אפשריות. ראשית, הימין הדתי לאומי מאמץ ומקדם רעיונות הרווחים בקרב מפלגות הימין הרדיקלי-פופוליסטי במערב אירופה. שנית, החדירה הגוברת של רעיונות פופוליסטיים לשיח המופץ על ידי חברי הכנסת של הליכוד מעיד על תהליך הקצנה של מפלגת מרכז-ימין שלטת, בדומה לתהליכים שעברו מפלגות אלו בהונגריה ובפולין. לבסוף, השימוש הרב שעושה מפלגת מרכז כמו יש עתיד ברעיונות פופוליסטיים הוא גם סממן המאפיין מפלגות מרכז במזרח אירופה  הנמנעות מהצגת אידיאולוגיה עקבית ובמקום מתמקדות במאבק בשחיתות ובדמוניזציה של האליטה השלטת. בראייה כוללת, המגמות הללו מעידות על התפתחותו והתגבשותו של עולם מושגים פופוליסטי המופץ על ידי שחקנים פוליטיים רבי השפעה בישראל, עולם מושגים שצפוי להמשיך ולאתגר את הסדר והמוסדות הדמוקרטים-ליברלים בשנים הקרובות.

---

ד"ר איתן צלגוב הוא חבר סגל במחלקה לפוליטיקה באוניברסיטת מזרח אנגליה ועמית מחקר ב- Varieties of Democracy Institute

ד"ר סטיבן וילסון הוא חבר סגל במחלקה לפוליטיקה באוניברסיטת ברנדייס.

הרשומה מבוססת על המאמר הבא:

Tzelgov, E., & Wilson, S. L. (2024). The Political Twittersphere as a Breeding Ground for Populist Ideas: The Case of Israel. Social Media + Society, 10(3). https://doi.org/10.1177/20563051241265863