דוהרים קדימה - בונים את הכלכלה החדשה

עיקרי הדיון

חוות שרתים הן התשתית הפיזית שעליה נשענים שירותי הענן, מערכות דיגיטליות וכעת גם מהפכת הבינה המלאכותית. הן תומכות בשירותים פיננסיים, ממשלתיים, רפואיים וביטחוניים – וככל שהביקוש לכוח מחשוב גדל, כך גם גדלה ההשפעה שלהן על תשתיות החשמל, התכנון והמשק כולו.

הכנס העלה כמה מהמתחים המרכזיים שמלווים את האתגר: הצורך למשוך השקעות ולנוע מהר מול מגבלות תכנון ותשתית; יצירת ודאות למשקיעים לצד הגנה על האינטרס הציבורי; והתחרות הגלובלית על תשתיות AI מול הצורך לקבל היום החלטות שישפיעו על המשק לעשורים קדימה.

החשב הכללי לשעבר יהלי רוטנברג קרא למדינה לקחת סיכונים אסטרטגיים ולייצר אופק תכנוני וכלכלי ארוך טווח אחרת, היא תישאר מאחור. 

שר הפנים לשעבר משה ארבל הזהיר כי ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה תהליכי תכנון תשתיות שנתקעים לשנים, אך הדגיש גם את המתח בין פיתוח הענף לבין הסיכון לעלייה בתעריפי החשמל לציבור. 

פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, הצביע על מחלוקת עמוקה יותר: האם חוות השרתים הן נטל של ביקוש נוסף לחשמל – או תשתית בעלת חשיבות אסטרטגית לעתידה הכלכלי של ישראל. 

יריב גסר, המשנה למנכ"ל משרד האנרגיה, תיאר את הקריטריונים שהמשרד מקדם לבחינת חיבורי חשמל לחוות שרתים: מעבר ממודל של "כל הקודם זוכה" לשיקולים שמבוססים על קרבה לתשתיות הרשת ועל בשלות הפרויקט עצמו — כך שיזם עם תוכנית מגובשת, תחנת משנה ולקוח, לא יידחק מול בקשה מוקדמת יותר בלי כיסוי ממשי.

במרכז הדיון נמצא משק האנרגיה. חוות שרתים הן צרכני חשמל גדולים, מרוכזים ורציפים. לכן ההחלטות שמתקבלות היום לגבי המיקום שלהן, חיבורן לרשת, מקורות האנרגיה שלהן והאופן שבו הן משתלבות בתכנון הלאומי — ישפיעו על מערכת האנרגיה הישראלית לשנים רבות קדימה.

הביקוש לחיבור חוות שרתים בישראל הגיע לכ-27 אלף מגה-ואט, פי כ-2 מצריכת החשמל הממוצעת במשק, בשעה שמשק החשמל עצמו מתמודד עם חשמול התחבורה, שילוב אנרגיות מתחדשות ואגירה וצורך בהשקעות נרחבות ברשת. ביקוש גדול, מרוכז ורציף יכול להחריף צווארי בקבוק ולהאיץ השקעות. אך בתכנון נכון הוא יכול לייצר עוגן להשקעות חדשות, ולהפוך למנוף לפיתוח ייצור, אגירה ותשתיות חדשות.

מנקודת המבט של מכון ינאי לביטחון אנרגטי, זו בדיוק השאלה שעמדה במרכז היום: איך מפתחים את תשתיות המחשוב החדשות מבלי להתייחס לחשמל כאל משאב שפשוט נמצא שם. כפי שהציג זאת אברי שכטר, מנהל המכון בדברי הפתיחה לכנס — תפקיד המדינה אינו לבחור אילו פרויקטים יקומו, אלא ליצור את התנאים שיאפשרו לענף לצמוח במקום ובאופן שבהם התשתיות יכולות לתמוך בו.

האתגר אינו רק כיצד ישראל מובילה את מהפכת הבינה המלאכותית — אלא כיצד לבנות את המערכות שיוכלו לתמוך בה לאורך זמן.

לתוכנית הכנס המלאה לחצו כאן

הכנס בעיתונות

• שר הפנים לשעבר חושף: כך נפל אחד מפרויקטי התקשורת הגדולים של ישראל  I07/09/2026 I גלובס
  https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001554609
• שמחון מאשים: אגף התקציבים עוצר את חוות השרתים בישראל I 02/09/26 I זמן אוויר
  https://zmanavir.co.il/article/33916
• רוטנברג וארבל: ישראל צריכה ודאות לתשתיות AI – לא עוד שנים של בירוקרטיה I 02/09/26 I זמן אוויר 
  https://zmanavir.co.il/article/33924 

תמונות הכנס