ביטחון אנרגטי: תפקידם של מקורות אנרגיה מתחדשת ואגירה
17 בפברואר 2025
ביום שני, 17 בפברואר 2025, התקיים באוניברסיטת רייכמן מפגש היוועצות ייחודי ביוזמת מכון ינאי לביטחון אנרגטי, בשיתוף בית הספר לקיימות. המפגש, שהתקיים במסגרת סדרת שולחנות עגולים, כינס נציגי חברות אנרגיה מתחדשת ואגירה, במטרה לבחון את תפקידם של מקורות אנרגיה מתחדשת ואגירה במשק החשמל הישראלי ולמפות את האתגרים המרכזיים המעכבים את קצב הפיתוח.
למרות צמיחה בשימוש באנרגיות מתחדשות, ישראל אינה עומדת ביעדיה. ב-2023, רק 12.5% מהחשמל יוצר ממקורות מתחדשים, וללא צעדים משמעותיים, התחזיות מצביעות על 19% בלבד עד 2030, במקום 30% כפי שנקבע. הדיון התמקד בזיהוי צווארי הבקבוק ובחינת המודלים הנדרשים להאצת שילוב אנרגיות מתחדשות ואגירה:
חסמי קרקע ותכנון – צורך בתיאום רגולטורי והסרת מגבלות
יש צורך בתיאום מיטבי בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) למנהל התכנון כדי להימנע מפערים בין דרישות הסטטוטוריקה לדרישות הקנייניות, בעיקר בנוגע למתקני אגירה. כמו כן, קיצור וייעול הליכי האישור יוכל לאפשר הקמה מהירה יותר של מתקנים ולהבטיח תכנון מסודר של שטחים מיועדים לאנרגיות מתחדשות.
מחסור בכוח אדם והצורך בהכשרות מקצועיות
כדי לעמוד ביעד של 40% אנרגיות מתחדשות עד 2030, נדרשת הגדלת מספר העובדים המיומנים בתחום ההתקנה, התחזוקה והתפעול של מערכות אנרגיה מתחדשת ואגירה. הומלץ להקים מסלולי הכשרה ייעודיים בשיתוף התעשייה.
שוק ציודים קריטיים ותלות בשרשראות אספקה
מחסור עולמי בציודים חיוניים, כמו שנאים וממירים, מהווה סיכון משמעותי למשק החשמל. נדרש תכנון אסטרטגי להבטחת אספקת רכיבים.
שוק שירותי רשת ואגירה – צורך במודל כלכלי תומך
נדון הצורך בפיתוח שוק שירותים נלווים שיתמרץ הקמת מתקני אגירה באמצעות תמחור נכון של גמישות הרשת ומתן תגמולים כלכליים לאגירה. המשתתפים ציינו כי מדינות בעלות אתגרים דומים הצליחו להסיר חסמים תחרותיים ולפתח מודלים כלכליים שמאפשרים כניסת שחקנים חדשים לשוק, וניתן ללמוד מהן לטובת השוק הישראלי.
פיתוח פרויקטים בקנה מידה רחב – למידה מהמודלים הקיימים
הוצע להתמקד בפתירת חסמים וקידום קלאסטרים של פרויקטים בהיקף רחב, ולבחון את הפקת הלקחים ממתקנים כאלו, על מנת לייעל הליכי תכנון וביצוע וליצור ודאות גבוהה יותר ליזמים.
מיקרו-גרידים ושימוש באנרגיה מקומית
בדיון עלה כי מודלים של מיקרו-גרידים יכולים לחזק את יתירות האנרגיה, בעיקר עבור בתי חולים, מתקנים ביטחוניים ומרכזי נתונים (Data Centers). בין המנגנונים שנידונו - מנגנוני השתתפות בהשקעה, תמריצים פיננסיים כמו הטבות מס, והרחבת סמכויות לרשויות המקומיות לניהול מערכות אנרגיה עצמאיות.
אתגרים ליישום טכנולוגיות חדשות
אגרו-PV (שילוב פאנלים סולאריים בחקלאות) נותר תחום מבטיח אך לא ממומש, בשל היעדר רגולציה ברורה וחסמים בירוקרטיים. כמו כן, נדון הפוטנציאל של מערכות סולאריות משולבות מעטפת מבנים (BIPV), שיכולות לנצל שטחים עירוניים לטובת ייצור חשמל, אך כיום עלויות גבוהות והיעדר תמריצים ייעודיים מקשים על חדירת הטכנולוגיה לשוק. הומלץ על בחינת הסרת חסמים תכנוניים, חינוך שוק ומתן הטבות כלכליות כדי לעודד את השימוש בטכנולוגיות אלו.
