תפקיד החברה האזרחית במעבר למשק אנרגיה מבוזר ומאופס פליטה
13 בפברואר 2025
ביום חמישי, 13 בפברואר, התקיים באוניברסיטת רייכמן מפגש היוועצות ייחודי ביוזמת מכון ינאי לביטחון אנרגטי, בשיתוף בית הספר לקיימות. המפגש, הראשון בסדרת שולחנות עגולים, כינס חברי כנסת לשעבר, נציגי ארגוני סביבה וחברה אזרחית, פעילים חברתיים, ואקדמאים מובילים במטרה לבחון את תפקידה של החברה האזרחית בקידום ביטחון אנרגטי בר קיימא ומעבר למשק אנרגיה מאופס פליטות.
המפגש התמקד במיפוי יוזמות ואתגרים הכרוכים ברתימת החברה האזרחית למעבר למשק אנרגיה מאופס פליטות. המשתתפים דנו בדרכים ליצירת מדיניות תומכת, בזיהוי נקודות חולשה בסדרי העדיפויות הלאומיים, ובחשיבותו של קול הציבור בעיצוב מדיניות האנרגיה של ישראל.
בין הנושאים שנידונו: תפקידה הקריטי של החברה האזרחית בקידום מודעות ושינוי מלמטה למעלה(Bottom-Up), חסמים כלכליים, טכנולוגיים והתנהגותיים במימוש יעדי אנרגיות מתחדשות, וקידום יוזמות מקומיות.
מהתובנות העיקריות שעלו, ארגוני החברה האזרחית הדגישו את הדברים הבאים:
מדיניות ארוכת טווח ותכנון אסטרטגי
בדיון עלה הצורך בתוכנית אב כוללת למשק האנרגיה ובגיבוש מדיניות ארוכת טווח אשר תתחשב באתגרים הביטחוניים, הכלכליים והסביבתיים של ישראל ובחשיבות שיתופי פעולה אזוריים, לאור המציאות הגיאופוליטית המשתנה. עוד עלה כי יש לנהל מדיניות המותאמת למציאות הנוכחית הביטחונית של מדינת ישראל. אם המדינה תפעל לעשות זאת, היא לא רק תייצר לעצמה ולאזרחי ישראל תועלות כלכליות חברתיות וביטחון אנרגטי, אלא תוכל להיות מקור לחדשנות בינלאומית.
אתגרי רשת החשמל והצורך בפתרונות נוספים
בדיון עלה כי אין כיום מדידה מספקת של עומסים, ובכך בעיקר מתבצעת הערכת יכולת הקיבולת של הרשת בלבד, המקשה על תכנון מדויק וחיבורים חדשים. יחד עם זאת, קיימים פתרונות שיכולים לאפשר הגדלת קיבולת הרשת ללא צורך בפריסת תשתיות חדשות, כגון הרחבת קווי מתח קיימים ללא תכנון קווים חדשים, פתיחת התחרות בפיתוח רשת ההולכה במידה וחברת החשמל אינה עומדת בלוחות הזמנים, ופתירת החסמים הרגולטוריים למיקרו-גריד. נוסף על כך, ניתן למקד את המאמצים לניצול תשתיות קיימות לאנרגיה מתחדשת – שימוש ברשת הרכבות, גגות מבני ציבור, ובסיסי צה"ל.
מסגור ציבורי: ביטחון אנרגטי מול קיימות
האתגר ביצירת שינוי מלמטה, הוא תפיסת הציבור את אתגרי משק החשמל באופן שמתמרץ אותו לפעולה. בהיעדר הבנת הסיכונים וההשלכה של עלטה, הציבור אינו רואה באנרגיה מתחדשת או התייעלות באנרגיה הכרח כלכלי או ביטחוני. כל עוד המחיר אחיד לצרכן ואין הפסקות נרחבות של חשמל, אין לציבור תמריץ לפעול אחרת. יש לייצר מנגנונים לניהול ביקושים ולהתייעלות באנרגיה בקרב צרכנים. כמו כן, יש צורך קידום הכשרות ממוקדות לסוכני שינוי– למערכת החינוך, ליזמים, בנקים, עיתונאים, רשויות מקומיות ואפילו שיפוצניקים, כדי לייצר מומנטום של שינוי מלמטה.
