חנין אבו ג׳אנם היא עורכת דין מוסמכת וחוקרת בתחום המפגש שבין משפט, טכנולוגיה ובינה מלאכותית. היא בוגרת תואר ראשון במשפטים (LL.B.) ותואר שני מחקרי במשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית (M.A.) מאוניברסיטת רייכמן, במסלול ישיר לדוקטורט, בהצטיינות (ממוצע 93).

מאמרה האקדמי Tech Addiction: The Legal Limits of a Growing Concept  פורסם בכתב העת Marquette Intellectual Property & Innovation Law Review ועוסק בגבולות ההכרה המשפטית בתופעת ההתמכרות לטכנולוגיה ובאחריות הרגולטורית הנלווית לה. בנוסף, עבודתה בקורס "סכסוכים טכנולוגיים" זכתה להכרה כ"עבודה מצטיינת" ופורסמה באתר נבו. במקביל לפעילותה האקדמית, חנין עוסקת בפרקטיקה משפטית בתחומי הקניין הרוחני, דיני אינטרנט והמשפט המסחרי, ומשלבת ניסיון מקצועי עם מחקר תיאורטי-נורמטיבי.

תחום המחקר:
תחום המחקר של חנין מתמקד בהשלכות המשפטיות, הקוגניטיביות והנורמטיביות של שילוב בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) בפרקטיקות מקצועיות עתירות-סיכון, כגון משפט, רפואה, חינוך ומחקר אקדמי. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בפיתוח מושג משפטי חדש: תלות מקצועית בבינה מלאכותית יוצרת (Professional Dependence on GenAI)

המחקר מבדיל באופן שיטתי בין התמכרות טכנולוגית תופעה התנהגותית-קלינית המבוססת על כפייתיות ומנגנוני תגמול, לבין תלות מקצועית, שהיא תופעה מבנית-קוגניטיבית הנובעת מתמריצים מוסדיים, עומסי עבודה, הטיות אוטומציה והעברת שיקול דעת מקצועי למערכות אלגוריתמיות. בניגוד להנחת היסוד בדין הקיים, שלפיה אנשי מקצוע שומרים על עצמאות קוגניטיבית ויכולת פיקוח משמעותית, המחקר מצביע על כך שבפועל בינה מלאכותית יוצרת פועלת כתחליף קוגניטיבי ולא רק ככלי עזר.