תואר ראשון כפול במשפטים ופסיכולוגיה
תוכנית לימודים ייחודית המעניקה זכאות לשני תארים: LL.B במשפטים ו-.B.A בפסיכולוגיה ב- 4 שנים.
אנחנו משתמשים בקבצי עוגיות ואמצעים נוספים האוספים נתוני גלישה לשיפור חווית הגלישה, ביצוע ניתוחים סטטיסטים ופרסום. למידע נוסף על אופן השימוש במידע, יש לעיין למדיניות הפרטיות.
Xתוכנית לימודים ייחודית המעניקה זכאות לשני תארים: LL.B במשפטים ו-.B.A בפסיכולוגיה ב- 4 שנים.
מטרת הקורס לפתוח צוהר למסורות שונות של עיון תיאורטי במשפטי: פילוסופיה פוליטית, תיאוריות של מושג החוק ומהות הליך השפיטה, וסוציולוגיה של המשפט. בחלק הראשון (פילוסופיה פוליטית) נעסוק בתועלתנות, תיאוריות של זכויות וחובות, אתיקה יישומית, החובה לציית לחוק, תיאוריות של אמנה חברתית, ליברליזם וקהילתנות, ותיאוריות של דמוקרטיה. בחלק השני, המוקדש לפילוסופיה של המשפט, נעסוק במשפט טבעי, בפוזיטיביזם של אוסטין, הארט וקלזן, ובביקורת הפוזיטיביזם של דוורקין. בחלק השלישי, נתוודע לרעיונות של מרקס, שמיט, ודורקהיים על מקום המשפט בחברה ובהיסטוריה.
המשפט החוקתי מסדיר את המבנה הבסיסי של השלטון במדינה; את היחס בין זרועות השלטון השונות, ואת היחס בין המדינה לבין הפרט. במובן זה, המשפט החוקתי הוא הרובד המשפטי הבסיסי והראשוני ממנו יונק כל אורגן של המדינה את סמכותו. הקורס יתמקד בשני ההיבטים המרכזיים של המשפט החוקתי: הסדרת מבנה השלטון וההגנה על זכויות אדם. סוגיות אלו ייבחנו לאור המשטר החוקתי הישראלי, על מאפייניו המיוחדים. בין הנושאים שיידונו בקורס: שלטון החוק והפרדת רשויות, סמכויות הכנסת והממשלה, ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, המשמעות החוקתית של מדינה יהודית ודמוקרטית, והמתח בין דמוקרטיה למצבי חירום. חלק עיקרי בקורס יוקדש להגנה על זכויות אדם בישראל. בין היתר, נדון בזכות לכבוד, חופש הביטוי, שוויון, חופש דת, וזכויות חברתיות וכלכליות.
דיני חוזים עוסקים באחת הפעולות המשפטיות השכיחות ביותר אם לא השכיחה ביותר. חוזים סובבים אותנו כל העת, בין היתר כמי שרוכשים ומוכרים מוצרים ושירותים, כעובדים וכמעסיקים, בעסקאות מקרקעין ולעיתים גם ביחסים משפחתיים. מטרת הקורס להקנות הכרות עם עקרונות ומושגי יסוד בדיני החוזים אשר משמשים כיום יותר ויותר כמקור נורמטיבי כללי המקרין גם על "פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה" (מתוך סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973). הקורס יחולק למספר חלקים. בתחילתו, יוקדש הקורס למבוא אשר יעסוק בהצדקות ה"פרטיות" וה"ציבוריות" של המוסד החוזי, היינו, בשאלת מהותו ותכליתו של החוזה – תוך השוואתו לקטגוריות משפטיות אחרות - ובשאלת גבולותיו. במסגרת זו ייערך דיון נרחב במושגים "הבטחה", "כוונת הצדדים", "אוטונומיית הרצון", "ציפייה", "הסתמכות", "אי עשיית עושר ולא במשפט", "תום לב" ו"תקנת הציבור". לאחר סקירת היער, אשר ישמש אותנו ויומחש בכל מהלך הקורס, נפנה לעצים ונדון בדוקטרינות החוזיות השונות בהתאם למבנה הכרונולוגי של ההליך החוזי ושל חוקי החוזים הכלליים (חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970). כך, נדון ראשית בשאלות הנוגעות בהליך כריתתו של החוזה (לרבות שאלת הכשרות המשפטית לכרות חוזה והאבחנה בין חוזה לבין הסכם שאינו "משפטי"), חובת תום הלב בשלב המשא ומתן לקראת כריתתו של החוזה, האפשרות לביטולו של החוזה בשל פגם בכריתתו וצורתו של החוזה. לאחר מכן נפנה לסוגיות הנוגעות ל"חשיפת" תוכנו של החוזה וביניהן דיני הפירוש וההשלמה, דיני תום הלב בביצוע החוזה, חוזה על-תנאי, חוזה פסול, תניות בחוזים אחידים, סדר קיום החיובים וחוזה לטובת צד שלישי. הקורס יחתום בדיני ההפרה והסעדים בגין הפרתו של החוזה: סעדי האכיפה, הביטול וההשבה, הפיצויים, הקיזוז והעיכבון כמו גם דיני הפטור בשל סיכול החוזה.
כתיבה היא אחד הכלים המרכזיים של המשפטן. היא מאפשרת לנו לבטא את הרעיונות והטיעונים המשפטיים ולשכנע בצדקתנו – בין אם יהיה זה בעבודת הסמינריון במהלך התואר, בין אם בכתב הטענות שמגיש עורך-הדין לבית המשפט, בין אם בנייר עמדה לשינוי מדיניות משפטית, ובין אם בחוות-דעת משפטית שמגיש עורך-דין בחברה עסקית. אולם כתיבה טובה אין משמעה רק אומנות הניסוח – כתיבה טובה מחייבת חשיבה וקריאה ביקורתית שמאפשרת לנו להרחיב את הבסיס לטיעונים שלנו. היכולת לקרוא בביקורתיות ולכתוב היטב חשובה הן לאלו שימצאו את עצמם ממשיכים במסלול המשפטי בתחום הציבורי והן לאלו שיפתחו קריירה עסקית. התפיסה ביסוד הקורס היא שקריאה ביקורתית וכתיבה משפטית הן מיומנויות שניתן ללמוד ולפתח. בהתאם לכך, יילמדו בקורס כלי ביקורת שונים ועקרונות בכתיבה משפטית אקדמית ופרקטית.
מה בין האגדה האירופית "הנסיכה והצפרדע" ובין חוק גיל הנישואין שהתקבל בישראל ב-1950? על מה ולמה הגיעה הטלוויזיה החינוכית לבג"ץ? איך קשור הנושא של קטיף עשבי תבלין ופרחי בר לתפיסת המשפט, וכיצד השפיע זיכרון השואה על פסיקה בנושא של סכסוך בין בני זוג? למשפט ולתרבות יחסים מורכבים; הקורס יבחן אותם בשני צירים מרכזיים. הציר האחד יעסוק בייצוגיו של המשפט במחוזות תרבות שונים: הספרות, המוסיקה, התיאטרון, הקולנוע, הטלוויזיה ועוד, מתוך התמקדות הן בייצוגים שעוסקים בעבודתם של עורכי דין ובתי משפט והן באלה שעוסקים בתרבות המשפט היומיומית. הציר האחר יעסוק בהשפעת התרבות במובנה הרחב על המשפט עצמו. דרך הדיון בקשרים שבין משפט ותרבות נעסוק בהתפתחותם של רעיונות, ששורשיהם משתרגים אל מחוזות אחרים בזמן, ונחשוב על היבטים ערכיים המשקפים התמודדות משותפת בשאלות חברתיות, פוליטיות ואתיות.
קורס המבוא במשפט וחברה ישמש צוהר לתלמידי שנה א המבקשים להכיר את המשפט בקונטקסט של החברה הישראלית. הקורס ידון בסוגיות עיוניות ועקרוניות – בהן, ההשפעה הקיימת של תהליכים חברתיים על המשפט ועל כוחו של המשפט לקדם שינויים חברתיים; המשפט ככלי בזירה של יחסי כוח; מקומם של "השחקנים" השונים בשיטת המשפט, ובהם שופטים, עורכי דין קהילתיים, מומחים מקצועיים ומתדיינים; הזיקות בין בתי המשפט השונים ובינם לבין הזירה הפוליטית; שאלות של משפט ותרבות; ערכים ומשפט; אמת ומשפט; המשפט כפותר מחלוקות או מייצר סכסוכים; ומשפט ומגדר . בנוסף, כדי לקבל תמונה רחבה של הזיקות ההדדיות הקיימות בין החברה למשפט נעמיק בסוגיות סוציו-משפטיות שנויות במחלוקת באקטואליה הישראלית כגון, שאלות הנוגעות להדרה של נשים; להפרדה על רקע דת too me; ומקומו של המשפט במיגור תופעות כדוגמת הטרדה מינית; שאלות הקשורות לשינוי חברתי: מגדר, זקנה ועוד.
בעשורים האחרונים הפך הניתוח הכלכלי של המשפט לאחד מזרמי החשיבה הבולטים ביותר במחקר המשפטי, אם לא הבולט שבהם. הניתוח הכלכלי של המשפט עוסק בשתי שאלות קשורות: האחת היא כיצד משפיע המשפט על התנהגותם של פרטים הכפופים לו; והשניה היא כיצד ניתן לעצב את המשפט כך שיגשים את תכליותיו באופן מיטבי. במסגרת הקורס נסקור את יסודותיו של הניתוח הכלכלי של המשפט. נדון במושגי היעילות והרווחה, וכן בהנחות התיאוריות העומדות בבסיסו של הניתוח, שהמרכזית שבהן היא הנחת ההתנהגות הרציונלית. בהמשך נסקור את יישומיו של הניתוח הכלכלי בענפי משפט שונים, ונעמוד על המלצות המדיניות שניתן לגזור ממנו באשר לדרך עיצובם של ענפי משפט אלה. נעסוק, בפרט, בתובנות מתחום דיני החוזים, הנזיקין, הקניין והמשפט הפלילי. לבסוף, נדון בביקורת המושמעת לעתים כלפי המתודה הכלכלית, ובתגובות לה. הקורס אינו מניח כל ידע מוקדם בכלכלה או במשפט.
מה הסיכוי כי בהטלת שתי קוביות יצא הצירוף שש-שש? בחיי היום יום אנחנו משתמשים במושג ההסתברות בצורה אינטואיטיבית כסיכוי להתרחשות מאורע. יתכן ואנחנו אף מכירים את המושג בהקשר למשחקי מזל. ואכן, תורת ההסתברות התפתחה כבר במאה ה- 16 מתוך המוטיבציה לחשב הסתברויות במשחקי מזל. אבל מאז ועד היום היא הפכה לענף מתמטי, שמשרת תחומים רבים, וביניהם סטטיסטיקה היסקית, שהיא בסיס למחקר בתחום הפסיכולוגיה. בקורס זה נלמד מושגי יסוד בתורת ההסתברות, ונלמד לחשב חישובים של הסתברויות, במרחב אחיד, על בסיס חישובי קומבינטוריקה, או תחת ידע אפריורי על התרחשות מאורעות.
מטרת הקורס לתת לסטודנט מבט רחב על הפסיכולוגיה כדיסציפלינה מדעית, תוך הכרות ראשונית עם תחומיה השונים. במהלך הקורס הסטודנטים יעשו הכרות עם ההיסטוריה של הפסיכולוגיה, פסיכולוגיה חברתית, למידה, תפיסה, קוגניציה, אישיות, פסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה. קורס זה הוא הקורס הראשון בו יפגשו הסטודנטים את התחומים השונים של הפסיכולוגיה, תוך הבנה ראשונית של הקשרים בין התחומים השונים, השאלות המרכזיות והתאוריות הדומיננטיות בכל תחום ושיטות המחקר האופייניות להם. מטרה נוספת של הקורס היא לפתח חשיבה מדעית ולהקנות מיומנויות לימוד וניתוח תוך למידה של תכנים נבחרים בתחומים השונים של הפסיכולוגיה.
בקורס נלמד כיצד ליישם את הידע שנרכש בקורסי הסטטיסטיקה, באמצעות התוכנה הסטטיסטית JASP. נלמד כיצד להכניס נתונים ל- JASP, לבנות קובץ נתונים מוגדר באופן מלא, כיצד לבנות משתנים חדשים, ולבצע טרנספורמציות על משתנים קיימים. בנוסף, נלמד לנתח את הנתונים באמצעות התוכנה. כולל הפקת סטטיסטיקה תיאורית, ביצוע כל המבחנים הסטטיסטיים שנלמדו בקורסי הסטטיסטיקה, ופרשנות של הפלטים.
קורס זה מספק מבוא חיוני על מנת להבין את הקשר בין המוח והנפש. בקורס נלמד על התאים המרכיבים את גופנו, ועל המבנה (אנטומיה) והתפקוד (פיזיולוגיה) של הנוירון. לאחר מכן, נסקור את מבנה המוח ומערכת העצבים, ונלמד על המוליכים העצביים וההורמונים הנדרשים להפעלתם (כמו גם אלו אשר משנים את תפקודם ...). על הדרך, נלמד על הטכניקות הנמצאות בשימוש בכדי לחקור את המוח, כגון EEG ו- fMRI.
בסמסטר א' למדנו על התפקוד הבסיסי של המוח ברמה החשמלית והכימית ועל כלי המחקר העומדים לרשותינו בבואנו להבין את המוח. בסמסטר זה נלמד על האופן בו המוח מתפתח ומשתנה מהעוברות ועד הבגרות ונדבר על הקשר בין גנים, מוח, התנהגות וסביבה. כמו כן נראה כיצד המוח מקבל ומעבד קלט על העולם החיצוני ועל מצב הגוף (מערכות החישה) וכיצד הוא פועל ומגיב (מערכת התנועה). באמצעות המערכות הללו נבין את העקרונות הבסיסיים של חישוב ועיבוד מידע במוח. לבסוף, נלמד על המקצבים הביולוגיים השולטים בתהליכים כגון עירות ושינה, ונשאל למה אנו זקוקים לשינה ומדוע אנו חולמים.
דיני הנזיקין, המהווים פרק מרכזי בדיני החיובים ובמשפט האזרחי, עוסקים בחיובים הנגרמים בעטיו של מעשה נזיקי. מטרת הקורס היא לימוד דיני הנזיקין במדינת ישראל. הלימוד ייעשה תוך ניתוח העוולות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968 ושמחוצה לפקודה, ובייחוד עוולות המסגרת: הרשלנות והפרת חובה חקוקה. בנוסף ילמדו המטרות של דיני הנזיקין (הגישות השונות), היחס בין דיני הנזיקין לבין תחומי משפט אחרים, מבנה פקודת הנזיקין ומקורותיה, אופייה המיוחד של האחריות הנזיקית, אחריות המדינה ועובדיה, דיני מטרדים, דיני לשון הרע והגנת הפרטיות, אחריות למוצרים פגומים, קשר סיבתי וריחוק הנזק, ריבוי מעוולים, אחריות למעשי הזולת, ראשי הנזק והערכתו, יורשים ותלויים, וכן ההגנות והפיצויים בדיני הנזיקין.
המדינה המודרנית מאופיינת בחדירתה לכל תחומי החיים של הפרט. בעשורים האחרונים אנו עדים במקביל גם למגמות של הפרטה וגלובליזציה. הקורס יעסוק בדין החל על פעילותן של רשויות המינהל השונות ובפיקוח השיפוטי על פעילות זו, ובין היתר, במהות המדינה המנהלית; הצדקות לקיומו של המשפט המינהלי; דיון ביחסים בין המשפט המינהלי לחוקתי. השימוש בתחום משפט זה הוא בין היתר לקביעת אמות מידה ציבוריות ובמהלך הקורס נעמוד על תחולתו הרחבה של המשפט המנהלי גם על גופים ציבוריים.
הקורס מיועד להשיג שתי מטרות: האחת, להסביר את מקורותיה ויסודותיה ההיסטוריים של שיטת המשפט הישראלי: ירושת המשפט העות'מאני, גיבוש שיטת המשפט הארץ-ישראלית בתקופת המנדט וביסוסה של מערכת המשפט המוכרת לנו כיום בעשור הראשון לאחר הקמת המדינה. השנייה, למקם את המשפט הישראלי בהקשר הרחב יותר של משפט המערב. לשם כך יתמקד הקורס בשתי משפחות המשפט המרכזיות שהתפתחו בעולם המערבי – המשפט האנגלו-אמריקאי והמשפט הקונטיננטלי. במסגרת זו הקורס יבחן את שיטות המשפט של אנגליה, ארה"ב, צרפת והקהילה האירופית וימקם את המשפט הישראלי במסגרתן.
המשפט העברי הוא כינוי מודרני למערכת המפותחת והמורכבת של ההלכה, אחת היצירות המשמעותיות ביותר של העם היהודי ומרכיב מכריע בהבנת זהותו התרבותית. קורס זה מוקדש להיכרות עם עולמה המיוחד של ההלכה כמערכת משפט דתית: ההיסטוריה של המשפט היהודי, מקורותיו העיקריים, מוסדות ההלכה, ודרכי החשיבה המאפיינים את עולם ההלכה. המשפט העברי אף קיבל מעמד מיוחד במסגרת המשפט הישראלי, ובקורס נעמוד על הזיקה המתקיימת בין שתי מערכות אלו.
קורס זה יתמקד בדינים הנוגעים לחברות ציבוריות הרשומות בבורסה, עם נגיעות קלות בחברות פרטיות וכן בתאגידים אחרים, כגון שותפויות, אגודות שיתופיות או עמותות. הקורס יציג את החברה הציבורית כמקום מפגש חוזי בין קהילות שונות המתגודדות בו לשם להשגתה של מטרה משותפת- השאת הרווחים של המיזם התאגידי. קהילות אלה כוללות, בין היתר, את בעלי המניות לסוגיהם, הנושים, המשקיעים האחרים בפירמה, ואת נושאי המשרה למיניהם, כגון דירקטורים ומנהלים. דיני החברות יתפרשו בקורס זה כניסיון להסדיר את מערכת היחסים המורכבת בין חברי הקהילות הנ"ל בצורה יעילה וצודקת. דיני החברות יוצגו כנושא המשיק לתחומים רבים, שהבנה עמוקה שלו מצריכה התמצאות בכל אחד מהם. דיסציפלינות אלה כוללות, בין היתר, את תחומי המשפט, הכלכלה, המימון והחשבונאות.
קורס זה מהווה השלמה לקורס מבוא לסטטיסטיקה, ומטרתו להעניק לסטודנטים כלים להבין ולהשתמש בניתוחים סטטיסטיים הנהוגים במחקרים במדעי החברה: ניתוחי שונות רב-כיווניים (הכוללים מספר משתנים בלתי תלויים) ורב-משתניים (הכוללים מספר משתנים תלויים), ניתוח שונות למדידות חוזרות (עבור מדגמים התלויים זה בזה), ניתוח שונות עם משתנים מפוקחים ורגרסיה מרובה (שכוללת מספר משתנים בלתי תלויים). הקורס ילווה בתרגול, שיכלול הדרכה בביצוע ניתוחים סטטיסטיים ב SPSS ובהבנת פלטי התוכנה.
על סמך הידע שצברנו בשנה שעברה לגבי מבנה ותפקוד המוח ברמה הבסיסית והאינטראקציה שלו עם העולם החיצוני, השנה נעסוק בהתנהגויות ותפקודי מוח מורכבים, שחלקם ייחודיים רק לבני אדם כגון קוגניציה, קשב, מודעות לעצמי ולאחרים, רגשות ואינטראקציות חברתיות. כמו כן נבחן כיצד התהליכים הללו משתבשים במצבים פתולוגיים כמו הפרעות חרדה, אוטיזם, סכיזופרניה ודיכאון.
קורס זה מהווה השלמה לקורס מבוא לסטטיסטיקה, ומטרתו להעניק לסטודנטים כלים להבין ולהשתמש בניתוחים סטטיסטיים הנהוגים במחקרים במדעי החברה: ניתוחי שונות רב-כיווניים (הכוללים מספר משתנים בלתי תלויים) ורב-משתניים (הכוללים מספר משתנים תלויים), ניתוח שונות למדידות חוזרות (עבור מדגמים התלויים זה בזה), ניתוח שונות עם משתנים מפוקחים ורגרסיה מרובה (שכוללת מספר משתנים בלתי תלויים). הקורס ילווה בתרגול, שיכלול הדרכה בביצוע ניתוחים סטטיסטיים ב SPSS ובהבנת פלטי התוכנה.
את המסע המופלא נתחיל בשאלה מהי פסיכולוגיה קוגניטיבית? משם נבחן את מערכת הראייה, נשאל מה הופך שמלה כחולה לכחולה, איך תופסים צורה, איך תופסים פנים, איך ניתן לאמוד מרחק ,מדוע השלם שונה מסכום חלקיו ואיך להדהים את חבריכם באשליות חזותיות. נחשוב יחד על גלאי הרדאר שרואה צוללת גם אם אינה קיימת – ונבין למה אתם חושבים שהטלפון מצלצל גם כשהוא אינו מצלצל. נספר על פסיכולוג אחד אמיץ שישב כל הלילה עם תלמידיו וחיכה לנאצים שיבואו לעצרו. נבין את מילות השיר "פחות אבל עוד כואב". ו"עבד של הזמן". לסיום נבחן את מערכת השמיעה ונפענח את התמונה השמיעתית.
במסגרת קורס זה הסטודנטים יקבלו הנחייה וליווי של ההתנסות בקליניקות המשפטיות מנקודת מבט פסיכולוגית - משפטית. בקבוצת ההנחיה יינתן מקום לעיבוד החוויות השוטפות מהפעילות המעשית לאורך שלבי ההתנסות במהלך השנה ולמידה מחוויות אלו. נפתח חשיבה והתבוננות על המאפיינים הפסיכולוגיים של ההתנסות המעשית מתוך התבוננות על החוויות האישיות בשטח, ועל התיאוריה. נכיר מושגי יסוד מתחום העבודה הקלינית כגון: הקשבה ואמפתיה, העברה והעברה נגדית, השלכות ותפקידים, וטראומה נפשית. נעמוד על האופנים בהם מושגים אלה באים לידי ביטוי בעבודה בקליניקות המשפטיות. מטרת ההנחיה הפסיכולוגית היא לפתח יכולת הקשבה והתבוננות בתהליכים פסיכולוגיים תוך-אישיים ובינאישיים המתרחשים בפעילות בקליניקות משפטיות, להכיר מושגי יסוד של תהליכים פסיכולוגיים ולהתבונן באופן אינטגרטיבי על ביטוייה והשלכותיה של ההמשגה הפסיכולוגית על איכות ואופן העבודה בשדה המשפטי. הסטודנטים נדרשים לקרוא את חומרי הקריאה המקצועיים ותיאורטיים, ולקחת חלק פעיל במפגשים בהבאת תכנים מן ההתנסות בקליניקות ובהתבוננות וחשיבה על ההתנסות. זאת, על-מנת לאפשר למידה משמעותית והבנת הקשרים בין המושגים התיאורטיים לבין העבודה המעשית.
ליבו של הדיון בדיני הקניין הינו בשאלה, כיצד בני אדם מעצבים כללים המסדירים בינם לבין עצמם את אופן ההקצאה, החלוקה והשימוש בנכסים המצויים במחסור (חשבו מחד, על משאבים `קלאסיים` כגון קרקע, מיטלטלין או מחצבים, ומאידך על משאבים אשר רק באחרונה למדנו על בשרנו כי הם מצויים בצמצום וצפויים להתכלות: אויר ומי ים נקיים, נוף פתוח וכדומה). לאור שיקולים אלה, נקדיש את עיקר דיוננו ללימוד הדין החל בישראל, תוך התמקדות במשטר המקרקעין. נבחן את הסוגים והמאפיינים השונים של הזכויות הקנייניות והמעין-קנייניות המוכרות בדין הישראלי (בעלות, שכירות, משכון ומשכנתה, זיקת הנאה, זכות קדימה, הערת אזהרה, חזקה, עכבון, רשות שימוש וכיו`ב). נדון במשמעות מעמדה של זכות הקניין כזכות `חוקתית`, ובאופן בו הדבר משליך על היחסים בין הפרט למדינה, במציאות החברתית והכלכלית המשתנה במדינת ישראל. נבחן את האופנים השונים של שיתוף בנכסים הקיימים בדין הישראלי, ובמיוחד בהקשר של בני זוג מחד, ושל בתים משותפים מאידך. נקדיש תשומת לב מיוחדת לאופן פעולתו של `שוק הקניין` במקרקעין, תוך דיון נרחב בעסקאות במקרקעין, באופן רישומן ובכללי `תחרות` בין בעלי זכויות נוגדות במקרקעין (לדוגמא, קונה המתקשר בעסקה לרכישת זכויות בעלות במקרקעין מול בנק הזכאי לרישום משכנתה כבטחון להלוואה שניתנה לבעלים הרשומים). כמו כן נדון בתמצית בהשפעות דיני התכנון והבניה על אופן מימוש הזכויות הקנייניות במקרקעין.
קשר העבודה הוא בבסיסו קשר חוזי. עם זאת, הדין רואה בו קשר חוזי מיוחד, שראוי להסדירו על בסיס עקרונות מיוחדים, השונים במהותם מאלה המדריכים את דיני החוזים הכלליים. בקורס זה נעסוק לפיכך באופיו המובחן של חוזה העבודה, ובהשלכה שיש לכך על אופיו הרצוי של הדין. ייחודם הבולט ביותר של דיני העבודה, לעומת דיני החוזים הכלליים, הוא בהחלפתו של עקרון חופש החוזים בשיטת הסדרה קוגנטית, המבקשת להגן על עובדים מפני חוזים שהיו אחרת מוכנים לכרות באופן וולונטארי. במסגרת הקורס נשאל מהן ההצדקות לשלילת חופש החוזים, והאם הסדרה קוגנטית היא אמצעי אפקטיבי על מנת להגשים את יעדי ההגנה על עובדים. נתחיל את הדיון בסוגיית ההגדרה של קשר העבודה, הנדרשת לשם קביעת מרחב התחולה של מערכת ההסדרה הקוגנטית. נמשיך בדיון בתוכן ההסדרה הקוגנטית עצמה: בדרישה לתנאי שכר שאינם נופלים מסף מינימלי; בדרישה להיקף עבודה שאינו עולה על סף מקסימלי; בדרישה לארגון בדרך מסוימת של מוסדות המעביד; בדרישה כי תישמרנה זכויות יסוד מסוימות של עובדים, כגון אי-הפליה וחופש מהטרדה מינית; בדרישות הנוגעות לבטיחות בעבודה; ובמערכת הכללים המסדירה את סיום קשר העבודה. לבסוף, נדון במצבים בהם הדין מפקיע לחלוטין את תוקפו של חוזה העבודה הדו-צדדי, ומכיר במקומו בהסדרה קיבוצית של יחסי העבודה. במסגרת זו נדון בהסכמים קיבוציים, בהסדרים קיבוציים ובצוי הרחבה, וכן בזכויות השביתה וההשבתה.
הקורס ידון בתיאוריה הבסיסית של דיני המס, בשיקולי המדיניות העומדים ביסוד מערכת מס ראויה ובדיני מס הכנסה בישראל. הנושאים שיידונו כוללים: הגדרת המושג "מס"; תפקידי המסים והשפעותיהם; שיקולי מדיניות מס; מערכת המסים בישראל; הגדרת הבסיס "הכנסה"; ההבחנה בין הכנסה פירותית להכנסה הונית; החיוב במס על הכנסה פירותית ועל הכנסה הונית; מיסוי טובות הנאה; התחולה הבינלאומית של מיסוי ההכנסה; ניכוי הוצאות; קיזוז הפסדים ותכנון מס.
הקורס ידון במערך הדינים המסדיר את המשפחה – דרכי יצירתה, גבולותיה, מאפייניה כיחידה נבדלת, מעמד החברים בה, יחסי הגומלין ביניהם ומעמדם של בני המשפחה למול גורמים חיצוניים לה. הקורס יסקור את מערך היחסים המשפטיים בין הצדדים, בצמתים הנוגעים ליחסי בני הזוג וליחסי הילד וההורה ובצמתים המשלבים את השלושה. יחסי הצדדים ייבחנו הדדית וביחס לכוחה המתערב של החברה, ייבדקו ההצדקות להתערבות החברה במשפחה, יתרונות ההתערבות וחסרונותיה. חלק נכבד מן הדיון יתמקד בדילמות המתעוררות בשעת משבר בחיי המשפחה, לנוכח כוונה לפרק את המשפחה או בשל איום על מי מגורמיה המוחלשים. תשומת לב תוקדש לייחודם של דיני המשפחה בישראל (בהשוואה לשיטות משפט מערביות אחרות) לנוכח מורכבות מערך הדינים וערכאות השיפוט, המשלבים דין אישי-דתי ודין אזרחי. יבחנו הקשיים הנובעים מן המורכבות האמורה ויוצגו דרכי ההתמודדות שמספק המשפט, במיוחד אלה שנוצרו בעשור האחרון לנוכח השינויים שהתרחשו עם הקמת בית המשפט לענייני משפחה, מצד אחד, והמהפכה החוקתית שהטביעה את חותמה על דיני המשפחה בישראל, מצד שני.
האם יש "לב מתחת לגלימה"? כיצד זה שהעולם עובר "אמוציונליזציה" ואילו המשפטנים עדיין מבקשים להשאיר את רגשותיהם מחוץ לגדר? מה מרגיש פרקליט, סניגור או שופט כלפי המעורבים בהליך וכיצד רגשות אלה משפיעים על התנהלותו המקצועית ועל חייו האישיים? מהו אופן ביטויים של רגשות בעידן "המשפט הנמוג" בו הליכים הסכמיים (כמו גישור, הסדרי טיעון או הליכי מוקד) תופסים את מקומו של ההליך האדברסרי הקלאסי? הקורס יעסוק במקומם של רגשות בקבלת החלטות משפטיות ובמקומה של החוויה הרגשית של שחקני המשפט הקבועים והמשתנים במהלך ניהול הליכים משפטיים. באמצעות חשיפה למחקרים אמפיריים, לכתיבה תאורטית ולחוויות רגשיות של אנשי משפט, נבקש לתת לרגשות מקום בשיח המשפטי, לנצל את יתרונות "הידע הרגשי" בקבלת החלטות משפטיות וללמוד על דרכים מיטביות לוויסות הרגש, כך שניתן יהיה ליהנות מיתרונותיו אך לא להינזק ממנו. הקורס משלב בין כמה תחומי ידע מרכזיים: חקר הרגשות והאופן בו הם משפיעים על קבלת החלטות, וויסות רגשות, "עבודת רגש", רגשות במשפט (ביחס לשחקניו הקבועים והמשתנים), רגשות במצבי קונפליקט, רגשות בהליכים משפטיים אלטרנטיביים, רגשות ומשפט טיפולי.
מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם התאוריות המרכזיות בתיאור אישיות האדם. הקורס ייגע במספר רב של תיאוריות, אולם רק מספר יחסית מצומצם של תיאוריות יילמדו לעומק. התיאוריות שיילמדו יהיו מתוך הרשימה הבאה: גישות פסיכואנליטיות - כגון פרויד,אנה פרויד, יונג, אדלר, אריקסון, יחסי האובייקט - קליין ויניקוט, תיאורית העצמי- קוהוט, תאוריות בינאישיות - סאליוון; הגישה ההומניסטית - רוג`רס, מאסלו; הגישה האקזיסטנציאליסטית-ויקטור פרנקל, הגישה הקוגניטיבית - קלי, בק ואליס. יתכנו שינויים בהעברה של חלק מהתיאוריות, יתכן ויתווספו תיאוריות נוספות ויתכן ולא יילמדו תיאוריות מסוימות. הסקירה תתמקד במושגי הבסיס של כל תאוריה, גישות מחקריות נלוות, שאלות הקשורות אליהן, וכן תעמוד על המקורות הפילוסופיים של התאוריות. מטרת הקורס, מלבד העמקת הידע וקבלת רקע תיאורטי, הינה פיתוח החשיבה התאורטית וחשיבה ביקורתית על האדם ועל התנהגותו.
בקורס זה נעסוק בנושאים העומדים בלב ליבה של הפסיכולוגיה הארגונית: חקר ההתנהגות האנושית בארגונים. במהלך הקורס נבחן את התנהגותם של אנשים בארגונים ברמות השונות, נבין מהם התהליכים הפסיכולוגיים העובדים על אינדיבידואלים, על קבוצות ועל ארגונים. נלמד את התיאוריות והרעיונות העומדים בבסיס תחום זה של הפסיכולוגיה, ואת הממצאים האמפיריים שהניב המחקר הרב בתחום. נעסוק בנושאים כגון מוטיבציה של עובדים בארגון, הבדלים בין אישיים והשפעתם על מיון וביצועים בעבודה, תהליכי מנהיגות בארגונים, עבודה בקבוצות ובצוותים ותרבות. קורס זה יספק לסטודנטים כלים וידע להבין ולהתנהל בעולם העבודה והקריירה ויחשוף אותם לעולמו של הפסיכולוג הארגוני.
מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים עקרונות יסוד, הן עיוניים והן מעשיים, בשיטות המחקר המקובלות והשכיחות ביותר בפסיכולוגיה. בקורס יושם דגש על הפרספקטיבה המדעית של הפסיכולוגיה, תהליך שאילת שאלות מדעיות ובניית הנחות והשערות מחקריות. כמו כן, הקורס יקנה מיומנויות לצורך אופרציונליזציה של מבניים תיאורטיים ובחירת כלי מדידה, שיטת איסוף נתונים ותכנון מחקר מתאימים לצורך מתן תשובה הולמת לשאלת המחקר, תוך התייחסות לשאלות של מהימנות, תוקף פנימי, תוקף חיצוני וסוגיות אטיות. כמו כן, הקורס יקנה מיומנויות להבנת ממצאי מחקר, הסקת מסקנות, והכללת מממצאים לתיאוריה. מעבר להשתתפות בשיעורים, קריאת הספר שילווה את הקורס ועמידה במבחן בסוף השנה, הסטודנטים ישתתפו במעבדה ניסויית שבה הם יתנסו בעריכת ניסוים בעצמם. ההתנסות תכלול את כל שלבי המחקר, החל מבחירת הנושא, ניסוח השאלה המחקרית, בניית רציונל והנחות, תכנון המחקר, איסוף וניתוח נתונים, וכתיבת דו"ח מדעי.
הקורס יקנה לסטודנטים הבנה של מאפיינים אישיותיים של עבריינים ועבריינות. יילמדו מושגים המתארים את "האישיות העבריינית", נסקור תכונות אישיות הקשורות לעבריינות, ונדון בסוגים שונים של עבריינות. בתחום "האישיות העבריינית" נלמד על פסיכופתיה, סוציופתיה, אישיות דיסוציאלית והפרעת אישיות אנטי סוציאלית. הקשר בין תכונות אישיות לבין עבריינות ייבחן בדגש על חיפוש ריגושים, בעיות התנהגות בנעורים, תוקפנות ושקרנות. נדון בתיאורי מקרים של אנשים אשר ביצעו עבירות מגוונות. הקורס שואף להבנה מורכבת של עבריינות והסיבות להתנהגות זו. עבריינות הינה תופעה אנושית והתכונות הנלמדות קיימות ברמה כזו או אחרת אצל כל בני האדם. נבחן באופן ביקורתי את המושג "אישיות עבריינית" ויעילות השימוש בו לצורך הבנה, מניעה, ועריכת התערבות ושינוי. הביבליוגרפיה תלקח ממגוון גישות כולל מחקרים בפסיכולוגיה מחקרית, מאמרים בפסיכולוגיה פסיכואנליטית, ופסיכיאטריה. הקורס ישלב הרצאות פרונטאליות עם דיונים על חומרים ביבליוגרפים ועל תיאורי מקרים.
את המסע המופלא השני אל נבכי הקוגניציה האנושית נפתח בחקר נפלאות הקשב האנושי ועל ארבעת הבנים: המתמשך, המוכוון, הסלקטיבי וזה שאינו יודע לשאול. נלמד מה עושה הקשב, איך הוא עובד מה קורה במסיבת קוקטייל קוגניטיבית ונבין למה מסוכן לדבר בסלולארי תוך כדי נהיגה! נעצור את המסע בשביל לבחון מחקר עדכני במעבדה ונשאל אם בעיות הקשב המדווחות בזקנה משקפות אולי רק שינויים בחדות החושים? נמשיך בחקר דיבור ושפה. נבחן מהי שפה, כיצד ניתן לשמוע שפה ברעש, מה הקשר בין שפה לקריאה ובין שפה לרגש. איך נולדת שפה, ונלמד על נס שהתרחש לילדים חרשים בניקרגואה. לבסוף נחשוב יחד כמה כוח יש לשפה לשטוף את המוח...
כולנו מקבלים עשרות החלטות ביום. ההחלטות יכולות להיות קטנות, כמו איזה נתיב לבחור בדרך לעבודה, או גדולות כמו איזה בית לרכוש ומה גודל המשכנתא. אך בכל מקרה, החלטות אלה ממלאות תפקיד מרכזי בחיינו האישיים והמקצועיים. תחום המחקר בקבלת החלטות התפתח רבות ב-50 השנה האחרונות, והוא מספק תובנות רבות על האופן שבו אנשים מקבלים החלטות בחייהם הפרטיים כמו גם במסגרות ניהוליות ועסקיות. מטרת הקורס להקנות לסטודנטים ידע תיאורטי ופרקטי בהיבטים התנהגותיים ופסיכולוגיים של שיפוט וקבלת החלטות. בין הנושאים שנטפל בהם במהלך הקורס יהיו מודלים נורמטיביים לקבלת החלטות, היורסטיקות והטיות, תפיסת סיכון, קבלת החלטות בסיכון ובתנאי אי ודאות, ועוד. במהלך הקורס נבחן כיצד אנשים מקבלים החלטות בפועל, מדוע החלטות אלה מובילות להטיות שיטתיות, וכיצד זה בא לידי ביטוי בהתנהגות יום יומית.
תהליכים קוגניטיביים ג' יעסוק בעולמות של הזיכרון וקבלת החלטות. נלמד על מערכות זיכרון המרובות של המוח, על זיכרון אוטוביוגרפי, ההבדל בין האני החווה והאני הזוכר, על זכרונות כזב, על הדחקה ואמנזיית ילדות, ועל המהימנות של עדות ראייה. נשתדל להבין כיצד אנו יוצרים זכרונות חדשים (קידוד), מה קורה לזיכרונות עד שאנחנו משחזרים אותם (מיסוד ואחסון), את האופן שבו אנחנו זוכרים (שליפה), ומדוע אנו שוכחים. כמו כן נלמד את ההבדלים בין זיכרון ארוך וקצר טווח, על צורות של זיכרון שיכולות לפעול ללא הכרה, כגון התניה, למידה פרוצדורלית, והטרמה, ונחקור את התהליכים התאיים ומולקולריים הנחוצים לזיכרון.
כללי סדר הדין האזרחי קובעים את המסגרת הדיונית לניהול הליכי משפט אזרחיים. הקורס יעסוק ביסודות העיוניים ובהיבטים המעשיים של כללי סדר-הדין האזרחי. נעסוק בכללים להגשה וניהול הליך משפטי: כללי הסמכות וחלוקת הסמכות בין ערכאות שונות, ניסוח כתבי טענות, ניהול הליכי גילוי מוקדמים, תובענות ייצוגיות, וערעור. בד בבד עם הכרת כללי סדר הדין נאיר את המתחים הערכיים ושיקולי המדיניות המעצבים כללים אלה כגון גילוי האמת ועשיית צדק, יעילות דיונית, השתתפות פוליטית ושוויון. כמו כן, נתחקה אחר המגמות הבולטות בתחום כגון, מעבר להליכי משפט קולקטיביים, הכנסת אלמנטים אינקוויזיטוריים לפרוצדורה האזרחית, והופעתה של תפיסה ניהולית של ההליך האזרחי.
הנושאים שיידונו במסגרת הקורס הם: הזימון לעדות; הכשרות להעיד; אוכלוסיות עדים מיוחדות; הילכת קינזי וביטולה; עדות מפי השמועה; הראיה הטובה ביותר; עדות סברה (מומחים); ידיעה שיפוטית; מעשים דומים ושיטת ביצוע ; דוקטרינת הפסילה הפסיקתית ותורת פרי העץ המורעל; סיוע עצמי; ראיות נסיבתיות; הודיית חוץ וראשית הודייה (קבילות, כח ראייתי ומשקל); אמרות חוץ של עדים; דרישת הסיוע (פלילי/אזרחי); הודאת בע"ד (אזרחי); תצהירים, תעודות ורשומות מוסדיות; ראיות חסויות; דרישת הכתב וסתירתו; השתק פלוגתא; פס"ד פלילי כראיה בהליך אזרחי; גביית עדות בחו"ל; סדרי חקירתם של עדים; נטל ההוכחה, חזקות והערכת הראיות (פלילי ואזרחי); ראיות שנתקבלו שלא כדין; האזנת סתר ופגיעה בפרטיות; זיהוי ועזרי חקירה מדעיים; ראיות מינהליות. ההשתתפות בהרצאות חובה.
מטרת הקורס היא לתרום לידע הליבה ההכרחי למדע והפרקטיקה של פסיכולוגיה קלינית על ידי הצגת מסגרת מושגית להבנת המדע של פסיכופתולוגיה שבבסיס המחקר ופרקטיקה. הקורס יספק סקירה מעמיקה של קשת רחבה של מופעים של פסיכופתולוגיה כפי שהוגדרו ב-DSM5. המוקד של סקירה זו יכלול את האטיולוגיה, הסימנים ותסמינים, והקריטריונים לאבחנה מבדלת. הדגש יהיה על (1) הצגת פרספקטיבות תיאורטיות שונות על פסיכופתולוגיה, ו- (2) בחינת התיאוריה לגבי פסיכופתולוגיה ואישיות, כולל תפיסות ביולוגיות, תוך-נפשיות, פנומנולוגיות, התנהגותיות, חברתיות-תרבותיות ואינטגרטיביות.
פסיכולוגיה חיובית עוסקת בחקר אמפירי של מהות האושר והשגשוג האנושי הן ברמת האדם והן ברמת הארגון והקהילה. בניגוד לפסיכולוגיה המסורתית המתמקדת בזיהוי ובטיפול בבעיות, פתולוגיות, חוסרים וכשלים נפשיים ותפקודיים, פסיכולוגיה חיובית עוסקת בהבנת ההיבטים החיוביים של התפקוד הפסיכולוגי. כלומר, בחקירה זיהוי וטיפוח של יכולות, כשרונות וחוזקות אנושיות. וכל זאת במטרה להביא אנשים לידי מיצוי מלוא הפוטנציאל הגלום בהם ולהפוך את חייהם למספקים, משמעותיים ומאושרים יותר. הקורס יציג את התיאוריות המרכזיות ואת ממצאי המחקרים המובילים את התחום ויעסוק בשורה של נושאים שהם אבני בניין של פסיכולוגיה חיובית כגון: חוזקות, רגשות חיוביים, מסוגלות אישית, אופטימיות, אושר, הכרת תודה, חוסן נפשי ועוד. בנוסף, הקורס יציע יישומים והתערבויות קונקרטיים בהם הסטודנטים יוכלו לעשות שימוש בחייהם ועל כן לצד הרצאות פרונטאליות הקורס ישלב גם למידה חווייתית בקבוצות.
"התוכנית יודעת להכין את הסטודנטים לחיים העסקיים שלאחר התואר החל ממרצים מובילים בתעשייה ובעולם המשפט ועד לקשר הישיר עם הבוגרים."