תואר ראשון בפסיכולוגיה
התוכנית מעניקה זכאות לתואר .B.A פסיכולוגיה, בשלוש שנות לימוד. כסטודנטים בתוכנית תזכו לתשתית ידע רחבה המבוססת על לימוד תיאורטי ומעשי בתחומי הפסיכולוגיה השונים, בהובלת מיטב המרצים, החוקרים והפסיכולוגים מהארץ והעולם.
אנחנו משתמשים בקבצי עוגיות ואמצעים נוספים האוספים נתוני גלישה לשיפור חווית הגלישה, ביצוע ניתוחים סטטיסטים ופרסום. למידע נוסף על אופן השימוש במידע, יש לעיין למדיניות הפרטיות.
Xהתוכנית מעניקה זכאות לתואר .B.A פסיכולוגיה, בשלוש שנות לימוד. כסטודנטים בתוכנית תזכו לתשתית ידע רחבה המבוססת על לימוד תיאורטי ומעשי בתחומי הפסיכולוגיה השונים, בהובלת מיטב המרצים, החוקרים והפסיכולוגים מהארץ והעולם.
תוכנית הלימודים של בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה מעניקה את תשתית הידע התיאורטי והמעשי המעודכן ביותר בתחומי הפסיכולוגיה, וכן בממשק של פסיכולוגיה עם תחומים נוספים.
התוכנית כוללת קורסים מעשיים לפיתוח כישורים פסיכולוגיים והתנסויות בשטח. בתוכנית תזכו לקחת חלק במערכות טיפוליות ו/או ארגוניות ולהדרכה אישית וקבוצתית על ידי הפסיכולוגים הקליניים והפסיכולוגים החברתיים-ארגוניים הבכירים של התוכנית, אשר חלקם מלמדים ומובילים תוכניות ללתארים מתקדמים בבית הספר.
פסיכולוגיה משיקה לתחומים רבים ולכן התוכנית כוללת אלמנט בינתחומי: בתור סטודנטים לפסיכולוגיה, יהיה עליכם לבחור בקורס מורחב אחד מהרשימה הבאה:
הקורס מיועד לסטודנטים שמעוניינים להמשיך ללימודי תואר שני במדעי המוח מתוך עניין בקריירה מחקרית ומטרתו לחשוף את הסטודנטים להיבטים תאורטיים ומעשיים בעבודתו של חוקר המוח. הסטודנטים יכירו סוגיות מחקריות עדכניות בחקר המוח, ילמדו לעומק על שיטות מחקר רלבנטיות, עבודות של חוקרי מוח מובילים בישראל ויבקרו במעבדות ומכוני מחקר. הקורס יעניק לסטודנטים יכולות של קריאה ביקורתית והבנה מעמיקה של מאמרים מדעיים וכן יכולות של כתיבה.
הקורס מתמקד בחקר תחומי דעת שונים העוסקים בנפש האדם. המטרה היא להפגיש את הסטודנטים עם יצירות מופת והוגי דעות מכוננים, וללמוד צורות של התבוננות, קריאה, צפייה והאזנה שמעשירות את הידע והיכולת של הסטודנטים להבין נושאים פסיכולוגיים כמו ילדות, הורות, טראומה ושגעון.
קורס מורחב שיעסוק בחוסן נפשי (resilience) והגורמים המשפיעים עליו משתי גישות עיקריות. האחת היא דרך נקודת המבט של כישורים ומיומנויות תוך-נפשיות בהמשגה של הגל השלישי של ה-CBT, והשנייה היא דרך נקודת המבט של מערכות יחסים וקשרים בינאישיים.
מטרת הקורס לתת לסטודנט מבט רחב על הפסיכולוגיה כדיסציפלינה מדעית, תוך הכרות ראשונית עם תחומיה השונים. במהלך הקורס הסטודנטים יעשו הכרות עם ההיסטוריה של הפסיכולוגיה, פסיכולוגיה חברתית, למידה, תפיסה, קוגניציה, אישיות, פסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה. קורס זה הוא הקורס הראשון בו יפגשו הסטודנטים את התחומים השונים של הפסיכולוגיה, תוך הבנה ראשונית של הקשרים בין התחומים השונים, השאלות המרכזיות והתאוריות הדומיננטיות בכל תחום ושיטות המחקר האופייניות להם. מטרה נוספת של הקורס היא לפתח חשיבה מדעית ולהקנות מיומנויות לימוד וניתוח תוך למידה של תכנים נבחרים בתחומים השונים של הפסיכולוגיה
מהו מדע? האם המדע רציונלי - האמנם רציונלי יותר להאמין בתאוריה מדעית מאשר במערכות אמונה אחרות? האם ההכרעה בין תאוריות מדעיות מתחרות נסמכת על שיקולים רציונליים בלבד? בקורס נתמקד במגוון רחב של סוגיות הקשורות לשאלות כלליות אלו. נבחן האם תאוריה מדעית מתארת אמת מוחלטת או שהיא משקפת אינטרסים וערכים של בני האדם, נבחן את הקשר בין ראיות לתאוריה ונשאל, אם אמנם יש תפקיד לערכים בבחירת תאוריות מדעיות האם עדיין יתכן שהן אובייקטיביות. כמו כן, נעסוק בשאלות מיסודות מדעי האדם והחברה: האם יתכן מדע של המחשבה וההתנהגות האנושית? מה היחס בין מדעים מיוחדים, כגון פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה לבין מבנים ותהליכים מיקרו-פיסיקליים ומוחיים? לקורס שתי מטרות: הראשונה, להעניק לתלמיד הכרות עם מושגים יסודיים בפילוסופיה של המדע, בתורת ההכרה ובמטפיזיקה. המטרה השנייה היא להעניק לתלמיד כלים בסיסיים לבחינה ביקורתית של טקסטים ומחקרים במדעי האדם והחברה, דרך רכישות יכולת לזהות את ההנחות וההכרעות התאורטיות העומדות תחת תהליך החקירה המדעית.
מטרת הקורס הינה להפגיש את הסטודנט עם תחום הפסיכולוגיה התפתחותית, תוך הצגת בעיות היסוד המעסיקות חוקרים בתחום הזה (כגון, תורשה מול סביבה, שלביות מול רציפות, תקופות קריטיות, יחסיות תרבותית מול חוקיות אוניברסלית), דרכי המחקר העיקריות בתחום (כגון, תצפיות, מחקרי אורך, מחקרי מעבדה) והתיאוריות המרכזיות בתחום (כגון, התיאוריות של פיאז'ה, בולבי, אריקסון, קוהלברג ומהלר). הקורס יתמקד בהתפתחות הפרט מעוברות, דרך הינקות והילדות עד ההתבגרות, תוך הצגה ודיון ביחס לתהליכי התפתחות ספציפיים במישור הקוגניטיבי הרגשי והחברתי. בנוסף, הקורס יעסוק בגורמים הפיזיולוגים, המשפחתיים והחברתיים העשויים להאיץ או לעכב התפתחות תוך התייחסויות תיאורטיות ומחקריות לגורמים אלו. ההרצאות ילוו בקריאה מודרכת של פרקים בספר המלווה את הקורס, ובביצוע אקטיבי של תצפיות על התנהגות ילדים ומתבגרים.
את המסע המופלא נתחיל בשאלה מהי פסיכולוגיה קוגניטיבית? משם נבחן את מערכת הראייה, נשאל מה הופך שמלה כחולה לכחולה, איך תופסים צורה, איך תופסים פנים, איך ניתן לאמוד מרחק ,מדוע השלם שונה מסכום חלקיו ואיך להדהים את חבריכם באשליות חזותיות. נחשוב יחד על גלאי הרדאר שרואה צוללת גם אם אינה קיימת – ונבין למה אתם חושבים שהטלפון מצלצל גם כשהוא אינו מצלצל. נספר על פסיכולוג אחד אמיץ שישב כל הלילה עם תלמידיו וחיכה לנאצים שיבואו לעצרו. נבין את מילות השיר "פחות אבל עוד כואב". ו"עבד של הזמן". לסיום נבחן את מערכת השמיעה ונפענח את התמונה השמיעתית.
הקורס הינו הראשון בסדרה של קורסים בחקר המוח ופסיכולוגיה קוגניטיבית שמטרתם הכרת התהליכים השונים העומדים בבסיס יכולותיו המופלאות של האדם להרגיש, לחוש, לתפוס, להבין, לתקשר, לנוע, לחשוב ולתכנן ולהיות מודע לעצמו ולסביבתו - מהרמה המולקולרית ועד המערכתית. בקורס ראשון זה נלמד על מערכת העצבים ועל יחידת החישוב הבסיסית במוח (הנוירון), על האופן שבו הנוירונים מעבירים מידע (העברה חשמלית), על נשאי המידע הכימיים במוח ועל השפעות של חומרים כימיים חיצוניים (כגון תרופות וסמים), על תפקידם של הורמונים ועל האופן שבו המוח מווסת התנהגות המינית. לבסוף נלמד מהם כלי המדידה העומדים לרשותינו על מנת לחקור את המוח. מטרה נוספת של הקורס היא לטפח מיומנות של למידה, התבוננות, חקירה, הירהור, אינטגרציה ולמידה מתוך חוויה החשובים לאנשי המקצוע במאה ה 21. הקורס הינו קורס ייחודי בפורמט היברידי (כיתה הפוכה), המאפשר למידה עיונית של החומר בבית ודיון, חשיבה והדגמות בכיתה.
אחרי שבסמסטר א׳ הכרנו את יחידות עיבוד המידע הבסיסיות במוח - נוירונים וסינפסות - וכן את עקרונות התפקוד הבסיסיים של מערכת העצבים כמו הולכה חשמלית ותקשורת כימית, בסמסטר ב' נלמד על האזורים השונים במוח ועל תיפקודם וכן כיצד המוח מתפתח. נבין את חשיבותו של החומר הגנטי (הדנ"א) ונבין את הקשר בין גנטיקה להתנהגות, נלמד כיצד המוח מקבל ומעבד קלט על העולם החיצוני ועל מצב הגוף (מערכות החישה) וכיצד הוא פועל ומגיב (מערכת התנועה). לבסוף, נלמד על המקצבים הביולוגיים השולטים בתהליכים כגון עירות ושינה, ונשאל למה אנו זקוקים לשינה ומה תפקידם של חלומות.
בקורס נלמד כיצד ליישם את הידע שנרכש בקורסי הסטטיסטיקה, באמצעות התוכנה הסטטיסטית JASP.
נלמד כיצד להכניס נתונים ל ,JASP- לבנות קובץ נתונים מוגדר באופן מלא, כיצד לבנות משתנים חדשים, ולבצע טרנספורמציות על משתנים קיימים. בנוסף, נלמד לנתח את הנתונים באמצעות התוכנה. כולל הפקת סטטיסטיקה תיאורית, ביצוע כל המבחנים הסטטיסטיים שנלמדו בקורסי הסטטיסטיקה, ופרשנות של הפלטים.
הקורס מיועד ללמד את הכלי המחקרי של מדעי החברה המאפשר להבין מתוך תצפיות שנעשות על מדגם, מה אמור להתרחש באוכלוסייה כולה. כלי העונה לשם - סטטיסטיקה. בסטטיסטיקה א' נתמקד בסטטיסטיקה תיאורית ויסודות סטטיסטיקה היסקית. סטטיסטיקה תיאורית מאפשרת לארגן ולסדר מידע על מנת שנוכל לתאר את התופעה אותה דגמנו. באופן ספציפי, נלמד מושגי יסוד, סולמות מדידה, תרשימים ולוחות, מדדי מרכז ופיזור, ומדדי מיקום יחסי. בהמשך נלמד את היסודות להסקת מסקנות סטטיסטיות.
הקורס מיועד ללמד את הכלי המחקרי של מדעי החברה המאפשר להבין מתוך תצפיות שנעשות על מדגם, מה אמור להתרחש באוכלוסייה כולה. כלי העונה לשם - סטטיסטיקה. בסטטיסטיקה ב' נתמקד בסטטיסטיקה היסקית. סטטיסטיקה היסקית מאפשרת להסיק מסקנות מתוך תצפיות בודדות שנאספו על מדגם אל אוכלוסייה המהווה מיליונים של אנשים. במהלך הקורס נלמד שיטות שונות לניתוח סטטיסטי היסקי וביניהן מבחני השוואת ממוצעים ומדדי קשר.
מה הסיכוי כי בהטלת שתי קוביות יצא הצירוף שש-שש? בחיי היום יום אנחנו משתמשים במושג ההסתברות בצורה אינטואיטיבית כסיכוי להתרחשות מאורע. יתכן ואנחנו אף מכירים את המושג בהקשר למשחקי מזל. ואכן, תורת ההסתברות התפתחה כבר במאה ה- 16 מתוך המוטיבציה לחשב הסתברויות במשחקי מזל. אבל מאז ועד היום היא הפכה לענף מתמטי, שמשרת תחומים רבים, וביניהם סטטיסטיקה היסקית, שהיא בסיס למחקר בתחום הפסיכולוגיה. בקורס זה נלמד מושגי יסוד בתורת ההסתברות, ונלמד לחשב חישובים של הסתברויות, במרחב אחיד, על בסיס חישובי קומבינטוריקה, או תחת ידע אפריורי על התרחשות מאורעות.
Communication Skills in English for Psychology students aims to develop student's English proficiency in reading, writing, speaking, and listening, to enable students to function effectively in their academic studies and professional careers. The focus is training students how to read strategically and analyze advanced texts in order to read their English bibliography, with an emphasis on theoretical and empirical research articles. In addition to reading strategies, students learn presentation techniques and academic and professional writing skills. The course culminates in a final research project, combining all the research, reading, oral, and writing skills developed in the program.
את המסע המופלא השני אל נבכי הקוגניציה האנושית נפתח בחקר נפלאות הקשב האנושי ועל ארבעת הבנים: המתמשך, המוכוון, הסלקטיבי וזה שאינו יודע לשאול. נלמד מה עושה הקשב, איך הוא עובד מה קורה במסיבת קוקטייל קוגניטיבית ונבין למה מסוכן לדבר בסלולארי תוך כדי נהיגה! נעצור את המסע בשביל לבחון מחקר עדכני במעבדה ונשאל אם בעיות הקשב המדווחות בזקנה משקפות אולי רק שינויים בחדות החושים? נמשיך בחקר דיבור ושפה. נבחן מהי שפה, כיצד ניתן לשמוע שפה ברעש, מה הקשר בין שפה לקריאה ובין שפה לרגש. איך נולדת שפה, ונלמד על נס שהתרחש לילדים חרשים בניקרגואה. לבסוף נחשוב יחד כמה כוח יש לשפה לשטוף את המוח...
קורס זה יציג גישות שונות בפסיכולוגיה של האישיות. נחל בסקירת גישות הקשורות לאספקטים ביולוגיים וטמפרמנטליים של האישיות, ונדון בממצאים אמפיריים אודות האופן בו אישיות מתפתחת ומתעצבת. לאחר מכן נעבור לבחון גישות מהאסכולה הפסיכודינמית: פסיכואנליזה (פרויד), גישת יחסי אובייקט (קליין, ויניקוט). בהמשך נציג גישות של פסיכולוגיית העצמי,interpersonal psychology, הגישה ההתיחסותית, הומניסטית, והקוגניטיבית-התנהגותית. הקורס יתמקד בהבנת יסודותיה של כל שיטה, עם דגש על יכולת לאינטגרציה בין השיטות, במקביל לגישה השוואתית וביקורתית.
זהו קורס מבוא לפסיכולוגיה קלינית ופסיכותרפיה שמטרתו לחשוף את הסטודנטים לעבודתו של הפסיכולוג הקליני ולגישות טיפוליות מרכזיות בפסיכולוגיה קלינית: א) הגישה הפסיכואנליטית-פסיכודינאמית, ב) הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, ג) הגישה המשפחתית-מערכתית. בכל אחת משלושת הגישות, נבין את ההנחות התיאורטיות בבסיס הגישה, את הנחות הגישה בכל הקשור לגורמים להיווצרות הפרעות פסיכולוגיות, את מנגנון השינוי של השיטה, ואת הטכניקות הטיפוליות המאפיינות את הגישה.
על סמך הידע שצברנו בשנה שעברה לגבי מבנה ותפקוד המוח ברמה הבסיסית והאינטראקציה שלו עם העולם החיצוני, השנה נעסוק בהתנהגויות ותפקודי מוח מורכבים, שחלקם ייחודיים רק לבני אדם כגון קוגניציה, קשב, מודעות לעצמי ולאחרים, רגשות ואינטראקציות חברתיות. כמו כן נבחן כיצד התהליכים הללו משתבשים במצבים פתולוגיים כמו הפרעות חרדה, אוטיזם, סכיזופרניה ודיכאון.
תהליכים קוגניטיביים ג' יעסוק בעולמות של הזיכרון וקבלת החלטות. נלמד על מערכות זיכרון המרובות של המוח, על זיכרון אוטוביוגרפי, ההבדל בין האני החווה והאני הזוכר, על זכרונות כזב, על הדחקה ואמנזיית ילדות, ועל המהימנות של עדות ראייה. נשתדל להבין כיצד אנו יוצרים זכרונות חדשים (קידוד), מה קורה לזיכרונות עד שאנחנו משחזרים אותם (מיסוד ואחסון), את האופן שבו אנחנו זוכרים (שליפה), ומדוע אנו שוכחים. כמו כן נלמד את ההבדלים בין זיכרון ארוך וקצר טווח, על צורות של זיכרון שיכולות לפעול ללא הכרה, כגון התניה, למידה פרוצדורלית, והטרמה, ונחקור את התהליכים התאיים ומולקולריים הנחוצים לזיכרון.
בקורס זה נעסוק בנושאים העומדים בלב ליבה של הפסיכולוגיה הארגונית: חקר ההתנהגות האנושית בארגונים. במהלך הקורס נבחן את התנהגותם של אנשים בארגונים ברמות השונות, נבין מהם התהליכים הפסיכולוגיים העובדים על אינדיבידואלים, על קבוצות ועל ארגונים. נלמד את התיאוריות והרעיונות העומדים בבסיס תחום זה של הפסיכולוגיה ואת הממצאים האמפיריים שהניב המחקר הרב בתחום. נעסוק בנושאים כגון מוטיבציה של עובדים בארגון, הבדלים בין אישיים והשפעתם על מיון וביצועים בעבודה, תהליכי מנהיגות בארגונים, עבודה בקבוצות ובצוותים ותרבות. קורס זה יספק לסטודנטים כלים וידע להבין ולהתנהל בעולם העבודה והקריירה ויחשוף אותם לעולמו של הפסיכולוג הארגוני.
פסיכולוגיה חברתית עוסקת במחקר מדעי של מחשבות, תחושות והתנהגויות של פרטים במסגרות חברתיות שונות כמו זוגות, קבוצות וארגונים. מטרת הקורס להקנות למשתתפים הכרות קרובה עם תחומי המחקר המרכזיים של הפסיכולוגיה החברתית, תיאוריות קלאסיות ושיטות המחקר המשמשות חוקרים בתחום זה. במקביל להשתתפות חובה בהרצאות, יידרשו הסטודנטים לקריאה עצמאית של ספר המבוא, השתתפות בבחנים והגשת מטלות במהלך הסמסטר וכמובן בחינת גמר מקיפה של החומר הנלמד בספר הקורס ובהרצאות.
מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים עקרונות יסוד, הן עיוניים והן מעשיים, בשיטות המחקר
המקובלות והשכיחות ביותר בפסיכולוגיה. בקורס יושם דגש על הפרספקטיבה המדעית של
הפסיכולוגיה, תהליך שאילת שאלות מדעיות ובניית הנחות והשערות מחקריות. כמו כן, הקורס יקנה
מיומנויות לצורך אופרציונליזציה של מבניים תיאורטיים ובחירת כלי מדידה, שיטת איסוף נתונים ותכנון מחקר מתאים לצורך מתן תשובה הולמת לשאלת המחקר, תוך התייחסות לשאלות של מהימנות, תוקף פנימי, תוקף מבנה, תוקף חיצוני וסוגיות אתיות. בנוסף, הקורס יקנה מיומנויות להבנת ממצאי מחקר, הסקת מסקנות, והכללת מממצאים לתיאוריה. מעבר להשתתפות בשיעורים, קריאת הספר שילווה את הקורס ועמידה במבחן בסוף השנה, הסטודנטים ישתתפו במעבדה ניסויית שבה הם יתנסו בעריכת ניסוים בעצמם. ההתנסות תכלול רפליקציות של שישה מחקרים מסוגים שונים, איסוף וניתוח נתונים, וכתיבת דו"ח מדעי. במהלך השנה, הסטודנטים יחולקו לקבוצות קטנות ובליווי מתרגל, כל צוות של סטודנטים יבצע שני מחקרים (אחד בכל סמסטר), ינתח את הנתונים ויכתוב דו"ח לגבי כל מחקר. המעבדות יהיו בתחום האישיותי, החברתי והקוגניטיבי.
מטרת הקורס היא לתרום לידע הליבה ההכרחי למדע והפרקטיקה של פסיכולוגיה קלינית על ידי הצגת מסגרת מושגית להבנת המדע של פסיכופתולוגיה שבבסיס המחקר ופרקטיקה. הקורס יספק סקירה מעמיקה של קשת רחבה של מופעים של פסיכופתולוגיה כפי שהוגדרו ב-DSM5. המוקד של סקירה זו יכלול את האטיולוגיה, הסימנים ותסמינים, והקריטריונים לאבחנה מבדלת. הדגש יהיה על (1) הצגת פרספקטיבות תיאורטיות שונות על פסיכופתולוגיה, ו- (2) בחינת התיאוריה לגבי פסיכופתולוגיה ואישיות, כולל תפיסות ביולוגיות, תוך-נפשיות, פנומנולוגיות, התנהגותיות, חברתיות-תרבותיות ואינטגרטיביות.
מטרת הקורס היא לדון בהתפתחויות ובתמורות החלות על האנושות בפתח המאה ה 21- ולהבין מהי
מקומה של הפסיכולוגיה בתהליך הזה. הקורס יקיף נושאים רחבים שמעסיקים, וכנראה גם ימשיכו
להעסיק את האנושות בעשורים הקרובים: חברה ומדע, גנטיקה ורפואה, טכנולוגיה וחלל, איכות הסביבה ודמוגרפיה, דמוקרטיה ליברליזם וזכויות האדם, טרור, מגפות, מלחמות, איום גרעיני ועוד. אנו נארח מרצים מומחים בתחומים שונים שירחיבו את היריעה בתחומי התמחותם ונבחן אילו תיאוריות
פסיכולוגיות יכולות לעזור לאדם להתמודד עם עומס האתגרים העומדים בפניו.
קורס זה בוחן תהליכים פסיכולוגים בהקשר החברתי והתרבותי הרחב. הסטודנטים יתוודעו לתפקיד המרכזי שיש לקונטקסט תרבותי על תהליכים פסיכולוגים. נעסוק ביחסים בין קבוצות, ביחסים בין הקבוצה ליחידים המרכיבים אותה ובפערי כוח בין קבוצות. נבחן מה מגדיר נורמה חברתית-תרבותית ובהתאם לכך כיצד מעוצב "השונה" או "האחר". נבדוק כיצד נבנים נרטיב לאומי, זיכרון קולקטיבי ואתוס של חברה, וכיצד אלה מעצבים את שייכותנו הקולקטיבית ואת תפיסתנו העצמית. נתמקד ביחסים המורכבים בין תרבות המעצבת תודעה חברתית לבין החברה המעצבת את התרבות. על-מנת להמחיש סוגיות אלו, הסטודנטים יכירו תיאוריות מרכזיות מחקר הפסיכולוגיה, החברה והתרבות, ובמקביל ייחשפו לדוגמאות קונקרטיות של התופעות האמורות.
מטרת הקורס היא לאפשר לסטודנטים התנסות משמעותית בשדה, תוך הדרכה וליווי, לצורך המשך פיתוח הכישורים הפסיכולוגים שלהם. הקורס פועל במתכונת של סדנאות. כל סדנה מתמקדת בתחום אחד מבין תחומי המקצוע של הפסיכולוגיה (למשל, קלינית, ארגונית). בכל סדנה, הסטודנטים מוצבים במקום עבודה מסוים, משתתפים בפעילות המוסד/ארגון בהתאם לדרישות המסגרת, ומקבלים הדרכה מאיש מקצוע העובד במקום. משך העבודה המעשית (כולל ההדרכה) לא יעלה על שש שעות שבועיות. בנוסף, ניתנים הדרכה וליווי במרכז, על ידי מנחה הסדנה. במהלך כל השנה, מתקיימות פגישות הדרכה אישיות וקבוצתית לסירוגין. פגישות אלו ילוו את העבודה המעשית במסגרות ההתנסות החיצוניות, מתוך מטרה לקדם תהליכי מודעות ופיתוח ידע מקצועי רלבנטי ולאפשר התנסות ראשונית מוצלחת.
פסיכולוגיה חיובית עוסקת בחקר אמפירי של מהות האושר והשגשוג האנושי, הן ברמת האדם והן ברמת הארגון והקהילה. בניגוד לפסיכולוגיה המסורתית המתמקדת בזיהוי ובטיפול בבעיות, פתולוגיות, חוסרים וכשלים נפשיים ותפקודיים, עוסקת הפסיכולוגיה החיובית בהבנת ההיבטים החיוביים של התפקוד הפסיכולוגי. כלומר, בחקירה, זיהוי וטיפוח של יכולות, כישרונות וחוזקות אנושיות. כל זאת, במטרה להביא אנשים לידי מיצוי מלוא הפוטנציאל הגלום בהם ולהפוך את חייהם למספקים, משמעותיים ומאושרים יותר. במילים פשוטות, למנף את היכולת של אנשים להיות הגרסה הכי טובה של עצמם. הקורס יציג את התיאוריות המרכזיות ואת ממצאי המחקרים המובילים בתחום ויעסוק בשורה של נושאים המהווים אבני בניין בפסיכולוגיה החיובית כגון: חוזקות, רגשות חיוביים, מסוגלות אישית, אופטימיות, אושר, הכרת תודה, חוסן נפשי ועוד. בנוסף, יציע הקורס יישומים והתערבויות קונקרטיים, בהם יוכלו הסטודנטים לעשות שימוש בחייהם האישיים. בשל כך, לצד הרצאות פרונטאליות, ישלב הקורס גם למידה חווייתית רפלקטיבית.
*תוכנית הלימודים כפופה לשינויים.