בין שיפוט לבינה מלאכותית: מבט עולמי

בבואנו לעסוק במערכת היחסים המורכבת בין המשפט לטכנולוגיה, אבקש לפתוח בציטוט מדיאלוג ידוע מספרו של לואיס קרול, "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות":

״התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" 
״זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", אמר החתול. 
״לא איכפת לי כל כך לאן״ אמרה אליס. 
״אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי״, אמר החתול. 
״בתנאי שאגיע לאנשהו״, הוסיפה אליס כהסבר. 
״בטוח שתגיעי״. אמר החתול, ״אם רק תתמידי בהליכה״.

בעידן הנוכחי, בו השינויים הטכנולוגיים מתרחשים בקצב חסר תקדים, המשפט נדרש להתאים את עצמו לחידושים ולאתגרי התקופה. מערכות בינה מלאכותית (AI) הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו, החל מעוזרים דיגיטליים ועד מכוניות אוטונומיות, ממערכות פשוטות לביצוע משימות ועד למערכות מורכבות של מעקב, זיהוי וחיזוי. בתחום המשפטי, השימוש ב-AI משפר ומייעל תהליכים רבים, וביניהם גם את מלאכת השיפוט. אולם, כפי שציין השופט גרוסקופף, למרות נטייתו הטבעית של המשפט לשמרנות, הוא אינו יכול להתעלם מהמציאות המשתנה. התאמת המשפט למציאות הדינמית דורשת התמודדות נבונה עם האתגרים אך עלינו להכיר בכך שהשינויים מורכבים ומגוונים, ולכן אין מקום לגישה של "מידה אחת מתאימה לכולם".

על כן, כדבריו של החתול צ׳שייר, ללא הגדרת יעד, הבחירה בדרך חסרת משמעות, ובענייננו חשוב שהמשפט יסתגל וישתנה, אך בצורה מאוזנת ומדודה. אם המשפט ימשיך ללכת ללא יעד מוגדר, רק מתוך התמדתו בהליכה, הוא עלול למצוא עצמו "נשאר מאחור", בלתי רלוונטי ואף מעכב את התקדמות החברה. 

במסגרת רשימה זו אציג בקליפת האגוז את השימושים השונים ב-AI בתחומי המשפט; אסקור ואציג את המדינות השונות אשר משתמשות במערכות AI במלאכת השיפוט; ולבסוף, אציג את המצב בישראל ואנסה להניח יסודות ראשוניים לקראת שאלה שאין ממקומי לענות עליה – האם בינה מלאכותית יכולה להשתלב במלאכת השיפוט מבלי לשבש את יסודותיה?

בטרם אסקור את המדינות השונות שמבצעות שימוש ב-AI מלאכת השיפוט, ראוי שנבאר מהם השימושים הנפוצים של AI במערכת המשפט. אולם, קצרה היריעה מלסקור את כלל השימושים החוסים תחת כנפי תחום זה ועל-כן, אפנה זרקור אל שלושה תחומים מרכזיים: ראשית, ארגון מידע – מערכות AI מאפשרות לארגן ולסווג מידע בקצב מואץ ובכך מאפשרות להתמודד עם עומס המידע, דבר המאפיין הליכים משפטיים. מערכות מסוג זה מאיצות תהליכים ומפחיתות את העומס הכרוך במיון ידני, לדוגמא חיפוש פסקי דין רלוונטיים; שנית, ייעוץ – מערכות AI משמשות כמערכות תומכות החלטות שיפוטיות, החל במענה על שאלות משפטיות ממוקדות ועד להצעת הכרעה כוללת בתיקים מורכבים, תוך הסתמכות על נתונים משפטיים קודמים ויישום הדין והמסגרת הנורמטיבית על עובדות המקרה שבפניהן. מערכת תומכת החלטה שיפוטית מספקת למעשה את התוצאה ״הרצויה״ בכפוף למגבלות הדין; שלישית, ניבוי – מערכות AI מסוגלות ״לנבא״ את החלטת בית המשפט. הן עושות זאת תוך שמתבססות על נתונים מפסקי דין קודמים של השופט, תקדימים שונים ועוד.

כשעסקינן במלאכת השיפוט, המערכות הנפוצות הן מערכות מהסוג השני – ייעוץ. כיום, ניתן להבחין בניצנים ראשוניים של שימוש במערכות אלו ברחבי העולם, בעוד שהמובילה מביניהן היא סין. שם נעשה שימוש נרחב ב-AI במסגרת פרויקט "בית המשפט החכם", שמטרתו היא ייעול תהליך השיפוט ושיפור עקביות ההחלטות, המערכת סוקרת ומארגנת מקרי עבר ומציגה לשופט המלצות תומכות החלטה. לצד זאת פועלת מערכת נוספת, "206", אשר מנתחת ראיות, מזהה סתירות בעדויות ומתמללת את הדיונים – תוך הנגשת המידע לשופט באופן ברור. סין אף הרחיקה לכת ובשנת 2019 החלה בפיילוט אשר במסגרתו מלאכת השיפוט מתחילתה ועד סופה מתבצעת על ידי מערכת בינה מלאכותית, והשופט, המהווה ככלי בקרה בלבד, יידרש לנמק במידה וימצא לנכון שלא להסכים עם הכרעת המערכת. 

במערכות המשפט בארצות הברית ובריטניה נעשה שימוש נרחב במערכת "E-Discovery" לצורך איסוף, סינון וניתוח מידע עוד בטרם ההליך הפורמלי. המערכת מבוססת על למידת מכונה (Machine Learning), טכנולוגיה המאפשרת למערכת להשתפר ולטייב את יכולותיה בהתבסס על נתונים וניסיון מצטבר.  באמצעות קריטריונים מוגדרים מראש, כגון מילות מפתח או מסגרת זמן, שנקבעים בהסכמת הצדדים ובפיקוח שיפוטי, המערכת מאתרת מידע רלוונטי מתוך מאגרי מידע עצומים, ובכך מייעלת את ההליך המקדמי. 

מערכת המשפט ההולנדית, עושה שימוש בתוכנת ODR (Online Dispute Resolution) המסייעת לבני זוג בתהליכי פרידה וגירושין. המערכת מנתחת את המידע שנמסר על ידי הצדדים ומציעה פתרונות מותאמים. ככל שהצדדים לא הגיעו להסכמות, המערכת מציגה את האפשרויות העומדות בפניהם, לרבות פנייה למגשר, לבית המשפט או לגורמי סיוע נוספים. בארגנטינה, פותחה מערכת בשם ״Prometea״ המבוססת על למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית (NLP), שמאפשרת זיהוי דפוסים בתיקים משפטיים, סיוע בניסוח טיוטה לפסק דין, ואוטומציה של יצירת מסמכים משפטיים. המערכת מסוגלת לעבד ולנתח מידע באופן מהיר ומדויק, לספק תחזיות מדויקות של תוצאות במקרים דומים, ובכך תורמת לקיצור ההליך המשפטי. בנוסף, המערכת נבדקה והוטמעה בהצלחה במוסדות בינלאומיים נוספים, כולל בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם.

בעוד שברחבי העולם השימוש ב-AI בתחום המשפטי הולך וגדל, בישראל, נכון להיום, לא קיים מידע או תיעוד רשמי על יישום מערכות AI בבתי המשפט. אם כי באוגוסט 2023, קיים השופט שפיצר, מנהל בתי המשפט דאז, פגישה עם מומחה אמריקני תוך שהדגיש, כי אף על פי שהמערכות עשויות לתרום לייעול ההליך השיפוטי, הן לא יחליפו את שיקול הדעת השיפוטי האנושי. היעדר היישום אינו תופעה נקודתית, אלא משקף במידה רבה את היעדרם של מהלכי חקיקה או אסדרה מצד המחוקק הישראלי. אמנם ננקטו מספר צעדים ראשוניים, כך למשל, משרד החדשנות פרסם בשנת 2023 מסמך עקרונות המציע להסדיר את התחום באמצעות רגולציה סקטוריאלית, אך מדובר במסמך נטול תוקף מחייב. בנוסף, ישראל חתמה ב-2024 על אמנת מועצת אירופה בנושא AI, שמציבה עקרונות לפיקוח על השימוש בטכנולוגיה תוך שמירה על זכויות אדם ודמוקרטיה, אך האמנה טרם אושררה ועל-כן, גם היא נטולת כל מעמד משפטי מחייב. בתוך כך, גם בתי המשפט מתמודדים כבר עם מקרים של שימוש בעייתי בכלים מבוססי AI, אך בהיעדר מסגרת נורמטיבית ברורה, ההתמודדות נעשית באופן נקודתי וללא ודאות משפטית. 

ישאל השואל, האם AI יכולה להשתלב במלאכת השיפוט מבלי לשבש את יסודותיה? כמערכת תומכת החלטה, הבינה המלאכותית עשויה לסייע בהתמודדות עם מגבלות קוגניטיביות מובנות אצל שופטים בשר ודם. הגם ששימוש בטכנולוגיות אלה אינו חף מקשיים, הן במישור הטכנולוגי והן במישור שיקול הדעת השיפוטי. לדידי, התועלת גדולה מהעלות, כל עוד השימוש נעשה באופן ראוי וזהיר. לשם כך, סבורני שיש לנקוט בכמה צעדי מפתח: ראשית, יש להבטיח שהמערכות ישמשו אך ורק כתומכות החלטה ולא כתחליף לשיפוט האנושי; שנית, יש להסדיר את התחום, בין אם באמצעות חקיקה ובין אם ברגולציה ברורה, כדי למנוע מעידות אל תחומים אפורים; ולבסוף, יש להטמיע מנגנוני בקרה אנושית בכל שלבי השימוש, במטרה לשמר את אמון הציבור במערכת המשפט. 

לעת סיכום, הבה נביט בשנית אל הדיאלוג בין אליס לחתול צ'שייר. בדומה לתהייתה של אליס – "באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" נשאל, מהו קו הסיום שאליו מבקשת מערכת המשפט להגיע? ההכרעה אם וכיצד  לשלב בינה המלאכותית איננה ניטרלית; המשפט איננו רק מנגנון לפתרון סכסוכים, אלא מוסד המגלם ערכים של צדק, שוויון ושקיפות. כפי שציין דרווין, ״לא החזק או האינטליגנטי ביותר הוא ששורד, אלא זה המגיב בצורה הטובה ביותר לשינוי״. המשפט, לדידי, ניצב כיום בפני צורך כפול: להסתגל לקדמה הטכנולוגית לא רק לשם ייעול, אלא גם כדי לשמר את ערכיו הבסיסיים. לשם כך דרוש מצפן ברור, חזון המאזן בין חדשנות לבין הגנה על עקרונות הצדק וההוגנות, כך שהמערכת המשפטית תוכל להגיע "לאנשהו" משמעותי, מקום שבו הטכנולוגיה איננה מרוקנת את ערכי המשפט, אלא מחזקת ומעצימה אותם.