מאמר מאת פרופ' תמר אלמור ושותפיה, תחת הכותרת:
Encouraging environmental sustainability through gender: A micro-foundational approach using linguistic gender marking
מראה מקום מלא של המאמר:
Shoham, A., Almor, T., Lee, S. M., & Ahammad, M. F. (2017). Encouraging environmental sustainability through gender: A micro‐foundational approach using linguistic gender marking. Journal of Organizational Behavior, 38(9), 1356-1379.
המאמר עוסק בשאלה חשובה ומעשית, מה גורם לארגונים לאמץ מדיניות פרו-אקטיבית של קיימות סביבתית? בעוד שמחקרים רבים בחנו את הקשר בין קיימות לביצועים פיננסיים, התוצאות אינן חד-משמעיות. כלומר, לא תמיד ברור שהשקעה סביבתית משתלמת בטווח הקצר.
החוקרים מציעים נקודת מבט שונה, גישת המיקרו-יסודות (micro-foundations). במקום לשאול רק על מאפייני הארגון כמערכת, הם בוחנים כיצד אנשים ספציפיים בתוך הארגון ובפרט חברי הדירקטוריון משפיעים על התנהגות הארגון. השאלה המרכזית היא: האם עצם נוכחותן של נשים בדירקטוריון משפיעה על רמת המחויבות הסביבתית של החברה? והאם תרבות המדינה, כפי שהיא משתקפת בשפה (ובעיקר בסימון מגדרי דקדוקי), משפיעה על ייצוג נשים בדירקטוריונים ובכך גם בעקיפין על קיימות?
המחקר מבוסס על מדגם רחב היקף ויוצא דופן בגודלו, כ-4,500 חברות מ-71 מדינות ב-52 ענפים שונים לאורך 7 שנים (2007–2013), סה"כ כ-17,800 תצפיות של חברה-שנה.
נתוני הקיימות נלקחו ממדד סביבתי של Thomson Reuters (EN Rank), המדורג בין 0 ל-100. בנוסף, החוקרים בדקו את רמת הדיווח של החברות לפי תקן GRIכלומר עד כמה החברה שקופה ומדווחת על פעילותה הסביבתית.
לגבי מגדר, נבחנו שיעור הנשים בדירקטוריון, האם יש לפחות אישה אחת / האם יש לפחות שלוש נשים
היבט חדשני נוסף הוא מדידת התרבות באמצעות סימון מגדרי דקדוקי בשפה. החוקרים יצרו מדד (GII) שבודק עד כמה שפה מדגישה הבחנה בין זכר לנקבה (למשל, מספר המגדרים הדקדוקיים, הבחנה בכינויים ועוד). הרעיון הוא ששפה משקפת דפוסים תרבותיים עמוקים, שעשויים להשפיע על תפיסות מגדר ותפקידי נשים.
ממצאים עיקריים שעלו מהמחקר, נוכחות נשים בדירקטוריון קשורה באופן מובהק לרמת קיימות גבוהה יותר - אפילו נוכחות של אישה אחת בלבד בדירקטוריון מעלה באופן משמעותי את דירוג הקיימות של החברה.
ככל שיש יותר נשים בדירקטוריון, כך רמת הדיווח והשקיפות הסביבתית עולה - חברות עם שלוש נשים ומעלה נטו לדווח יותר ולהפגין מחויבות גבוהה יותר.
שפות עם סימון מגדרי חזק קשורות לייצוג נמוך יותר של נשים בדירקטוריונים - כלומר, בתרבויות שבהן השפה מדגישה הבחנה מגדרית ברורה, יש פחות נשים בעמדות ניהול בכירות.
השפעת השפה על קיימות היא עקיפה - הסימון המגדרי בשפה משפיע על מספר הנשים בדירקטוריון – וזה בתורו משפיע על רמת הקיימות.
הממצאים נותרו יציבים גם כאשר החוקרים שלטו בגורמים נוספים כמו גודל החברה, תוצר לאומי גולמי, פערי שכר מגדריים, רמת השכלה ועוד.
המחקר תורם לשיח האקדמי בשני מישורים מרכזיים, הראשונה, תרומה תיאורטית, המחקר מדגים כיצד מאפיין ברמת הפרט (מגדר של חבר דירקטוריון) יכול להשפיע על תוצאה ארגונית רחבה (מדיניות סביבתית). בכך הוא מחזק את גישת המיקרו-יסודות בניהול.
השנייה, תרומה תרבותית-לשונית, המחקר מציע מדד חדשני למדידת תרבות באמצעות מבנה השפה, במקום להסתמך רק על סקרים.
מבחינה יישומית, המסקנה ברורה, אם ארגון מעוניין לשפר את מחויבותו הסביבתית, שינוי הרכב הדירקטוריון ובעיקר שילוב נשים, הוא מהלך ישים ופשוט יחסית, בהשוואה לניסיון לשנות נורמות תרבותיות עמוקות.
המחקר מראה כי גיוון מגדרי אינו רק עניין של צדק חברתי, אלא גם מנוף אסטרטגי ממשי לקידום קיימות סביבתית.