במאמר חדש שהתפרסם בכתב העת המדעי Nature, מצאו ד"ר אסף צחור, מנהל אקדמי תוכנית אבירם לקיימות ואקלים באוניברסיטת רייכמן וחוקרים נוספים, פער עצום ביכולת להיערך לאירועי מזג אוויר קיצוני באפריקה. החוקרים מתריעים מפני שיטפונות ובצורות שימיתו אסונות היסטוריים על האוכלוסייה ביבשת אפריקה חסרת המשאבים.
המשמעות של היעדר התשתיות ביבשת, והכשרה חסרה במדעים, הנדסה ומיומנויות טכניות, היא שמיליארד אפריקאים נותרים מופקרים לגורלם ולמשבר האקלים – ללא יכולת לתפוס מחסה, או לנהל את המשקים החקלאיים המקומיים. "הפערים בין המחיר שמשלמים אפריקאים לבין זה שמשלמים תושבי אירופה וארצות הברית למשל, עצומים, וזה תלוי במשאבים ותשתיות בסיסיות", מקונן ד"ר אסף צחור. "הקהילה הבינלאומית מוכרחה להרים תרומה משמעותית יותר, אבל ממאמנת לעסוק בזה".
בשנה האחרונה, צוות מחקר בינלאומי שכלל חוקרים מישראל, אנגליה, קניה, אתיופיה וסנגל ניתחו כ-8,000 אסונות מטאורולוגיים והידרולוגיים (סופות ציקלון, שיטפונות, מפולות בוץ, גלי קור, גלי חום, בצורות), למעלה מ-500 אלף מקרי מוות בטרם עת, ו-2.7 מיליון מקרי פציעה כתוצאה מאסונות אקלים, בעשרים השנים האחרונות, בכל רחבי עולם. הצוות חקר את מצב התשתיות לניטור מזג אוויר, מערכות לביצוע תחזיות מזג אוויר, לרבות מערכות מבוססות בינה מלאכותית, וכלים לתגובה בזמן אמת לאירועי חירום אקלימיים. החוקרים מצאו פערים עצומים בנזקים בנפש בין אפריקה ובין אזורים אחרים. כמו כן התגלו פערים בתשתיות בסיסיות ומתקדמות.
לפי ד"ר צחור, שהוביל את הצוות, הסיבה לפערים נעוצה ביכולת לצפות, להיערך ולהגיב בזמן-אמת לאסונות אקלימיים. "היכולת הזו תלויה במערכות המכונות מערכות תלת-שכבתיות לניהול מקרי חירום הידרו-אקלימיים", הוא מרחיב.
למשל, באירופה ישנן 345 מערכות רדאר מתקדמות לניטור מזג אוויר, בצפון אמריקה ישנן 291, באסיה 200, באוקיאניה ואוסטרליה 135, ובאפריקה כולה רק 37. "זה בלתי נסבל", מגיב ד"ר צחור לממצאי עבודת הצוות, "בשנת 2050 באוקיאניה ואוסטרליה צפויים לחיות כ-50 מיליון בני אדם ובאפריקה למעלה מ-2 מיליארד, פי 40, עם רק 27% מהתשתיות הבסיסיות ביותר".
לאחר ניתוח הסיכונים, החוקרים פנו להציע שורה של טכנולוגיות ומנגנוני מימון שעשויים להקל על תושבי היבשת. ד"ר צחור וחברי הצוות החלו כבר להטמיע את המלצותיהם בכמה צוותי עבודה לניהול סיכוני אקלים בנציבות הכלכלית של האומות המאוחדות לאפריקה, בפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (ה-IPCC), ובארגון המזון והחקלאות העולמי.
ד"ר אסף צחור, מייסד ומנהל אקדמי של תכנית אבירם לקיימות ואקלים באוניברסיטת רייכמן: "מיליארד אפריקאים חשופים לסיכוני אקלים, משבר האקלים ברור ומיידי, אבל אפריקה מופקרת לגורלה. על כל אירופאי שמת בשיטפון בזק, מתים כחמישה אפריקאים. על כל אסייתי שמת בבצורת, מתים כחמישים אפריקאים. יותר מחמישה מיליון ילדים סובלים מתת-תזונה כרונית כתוצאה מבצורת אדירה ברגע זה ממש. זה בלתי מתקבל על הדעת, והעולם יושב בחיבוק ידיים".
בתגובה למשברי אקלים וסביבה ברחבי העולם, אוניברסיטת רייכמן בשיתופה של קרן אבירם הקימה את תכנית אבירם לקיימות ואקלים. התוכנית נועדה להכשיר סטודנטיות וסטודנטים מצטיינים מכלל הדיסציפלינות לפתח פתרונות ודרכי התמודדות עם המשבר הסביבתי העולמי, שינוי האקלים, אירועי מזג אוויר קיצוני, משברי מזון, מים, אנרגיה ועוד.
בעשרות השנים האחרונות, ההתחממות העולמית מחוללת שינוי בדפוסי המשקעים, עלייה בכמות הממטרים ועוצמתם, וכן עלייה בתדירות אירועי מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם. אבל באפריקה, האוכלוסייה חשופה ופגיעה לאסונות אקלים לאין שיעור יותר מאוכלוסיות באזורים אחרים.
בשנתיים האחרונות, בצורת קטסטרופלית בקרן אפריקה, אזור המקיף את אריתריאה, סומליה, אתיופיה, ג'יבוטי, קניה, אוגנדה, רפובליקת סודן ודרום סודן, משפיעה על מערכות חקלאיות ועל הביטחון התזונתי האזורי, מסכנת גידולים חקלאיים, מובילה לירידה ביבולים וגובה מחיר מצמית מ-20 מיליון איש ואישה (ולמעלה מחמישה מיליון ילדים) הסובלים מתת-תזונה כרונית ורעב. בנוסף לבצורות רחבות היקף, אוכלוסיות ברחבי אפריקה חשופות גם לשיטפונות בזק. השיטפון הסומלי של שנת 1997 הטביע במים ובבוץ כ-2,000 נפשות, ועקר ממושבם כ-250 אלף איש.
המאמר פורסם ב: https://www.nature.com/articles/d41586-023-02557-x
