הכנס השנתי של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים ״ממשבר להזדמנות?״

הכנס השנתי של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים - ״ממשבר להזדמנות?״

הכנס השנתי של מרכז רובינשטיין למנהיגות חוקתית התקיים תחת הכותרת: "ממשבר להזדמנות?" עם הרצאות מרתקות של בכירי המשפט,  אנשי ציבור, אנשי תקשורת וחברי כנסת. בסוף היום הוענק פרס רובינשטיין למנהיגות חוקתית לשופטת אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) ונשא דברים נשיא המדינה מר יצחק הרצוג.

נשיא המדינה מר יצחק הרצוג: "אני מאמין בלי צל של ספק שיש רוב מובהק בציבור לכמה מושכלות יסוד. כך למשל יש רוב מובהק לציבור המבקש לשמור מכל משמר על זכויות האדם האזרח. יש רוב מוחלט בציבור שחפץ ברשות שופטת עצמאית, איתנה ובלתי תלויה שתגן על זכויות אלה. יש רוב מוחלט בציבור שמאמין שמערכת המשפט היא אחד היסודות הקריטיים עליו נשענת מדינה דמוקרטית. יש רוב מוחלט בציבור שמאמין שעצם קיומם של הרהורי כפירה בנוגע לציות לחוק או לצו של בית משפט הוא פסול מיסודו וחותר תחת קיומנו המשותף כאן כחברה דמוקרטית. יש רוב מוחלט בציבור שסולד עד עמקי נשמתו מקריאות למלחמת אחים, לאי ציות לחוק ולאי ציות לפסקי דין.
אני קובע באופן חד משמעי כי רשות שופטת איתנה, עצמאית ובלית תלויה הכפופה אך ורק למרותו של הדין היא אבן יסוד קריטית בדמוקרטיה הישראלית וחובה לציית לכל פסיקותיה.
ועוד אמר: "אכן למי שאוחזים במושכות השלטון תהיה מאז ומעולם אחריות גדולה יותר להנהיג את כל העם ולא רק את חלקו ולכך אני מוסיף ואומר בכנות בפניה לאנשי הציבור בישראל ולעם כולו אין לנו שום דרך לצלוח את המשבר הזה ובכלל כשכל צעד של מתינות, של הושטת יד, של  חשיבה מחוץ לקופסה נתקל בחומה בצורה, לוחמנית ומשתלחת שתוקפת בציוניות מבטלת את כל מי שמנסים בכלל לדבר זה עם זה, לנקשיב זה לזה. להציע אולי אולי כיוון לפתרון....
מי שדוחה מיידית כל הושטת יד. מי שמבטאים בכך תרבות פוליטית רעילה שמעמיקה את הקרע בעם אני אומר לו - בעיצומה של מערכה קשה, כואבת ומדממת שמחייבת לכידות מקסימלית בחזית ובעורף - זהו צו השעה....שונאי החינם ימשיכו בשלהם. הצניקנים ימשיכו בשלהם אבל אני אתאבד על הנושא הזה ואעשה הכל כדי להגיע להסכמות ולשמור עלינו כעם אחד במדינה יהודית ודמוקרטית. אני רחוק מלהיות פאסימי כי אני זוכה לפגוש את הרוב המתון והנפלא שעומד בלב דברי יומיום."

כב' נשיאת בית המשפט העליון לשעבר השופטת (בדימוס) אסתר חיות: "המשפט לבדו אינו יכול ואינו צריך לתת מענה לכל החוליים והמשברים שאליהם נקלעת חברה לאורך חייה. בתי המשפט וגורמי אכיפת החוק הם רק נדבך אחד שמופקד על שמירת החוק ועל שמירת ערכי היסוד שעליהם הוקמה המדינה. אך על מנת לקיים משטר דמוקרטי המבוסס על ערכים הומניסטיים אין די במערכת של חוקים וחוקי יסוד ואף בשופטים ובבתי משפט המחוייבים לערכים אלה. על מנת ליישם ולהטמיע את אותם ערכים עד שיהפכו לחלק בלתי נפרד מן הוויה החברתית ומהרקמה האנושית המרכיבה את חיינו אין די על כן במנהיגות חוקתית בתחום המשפט. נדרשת פעולה משולבת. חינוכית, ציבורית, תרבותית וחברתית. ונדרשת מנהיגות חוקתית נחושה בכל אחד מתחומי חיינו אלה. מנהיגות שרואה בערכים החוקתיים מצפן חברתי  מוסרי. מנהיגות חוקתית שמחוייבת התחייבות יומיומית לבניית גשרים בין העבר, ההווה והעתיד. בין הפרט לקהילה ובין האזחר למדינה. הגדרה רחבה זו של מנהיגות חוקתית משמיעה לנו כמו מאליה שלמסגרות החינוך במדינה תפקיד מפתח. תפקיד ראשון במעלה מהיותם אבני הדרך המרכזיים בעיצוב החברה והפרטים החיים בה.

פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא מייסד ויו"ר הדירקטוריון, אונ' רייכמן דיבר על מנהיגות "המשימות שנצבות בפנינו בציבוריות הישראלית הם מאד גדולות ומנהיגות היא עניין של שליחות פנימית ולכן מנהיגות לא תמיד צצה מתארים רשמיים. היא נמצאת אצל אנשים שלוקחים על עצמם שליחות ומצליחים להתניע את מה שהם מאמינים בו. אנחנו בתקופה שמחפשת אנשים שירתמו כי המדינה במשבר עמוק. כששואלים אם אתה אופטימי או פסימי אני אומר שאופטימי ופסימי יכולים לצאת מאותה הערכת מצב. ההבדל בין השניים שאופטימיסט מוכן להיאבק ומוכן לעשות מאמץ עליון כדי לשנות את המציאות. אני מקווה שיש הרבה אופטימיסטיים החרדים לגורל המדינה ומוכנים לשנס מותנים כדי לקחת חלק במאבק על עתיד המדינה ודמותה"
"הדבר החשוב ביותר בעיני במנהיגות זה הגדרת מטרה שאתה משתעבד אליה מרצון. נדרש לקבוע יעד שהוא יותר חשוב מטובת ההנאה שלך. יותר חשוב  מכל נושא צדדי. מטרה שכובשת אותך ואתה מקדיש את עצמך לרעיון הזה. ואתה מוכן לקחת סיכונים אישיים וללכת בדרך הזו. זה תנאי ראשוני למנהיגות ."

פרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) - "אנחנו מדינה יהודית ואני חושב שאם היו מוציאים מתוכנו את היהדות שבנו היינו חדלים להיות מה שאנחנו ומה שאנחנו רוצים להיות ומה שאנחנו שואפים להיות. לכן בעיני הערך של מדינה יהודית הוא ערך חיוני במדינת ישראל שמבדיל אותנו ממדינות דמוקרטיות אחרות. יש רק מדינה דמוקרטית אחת שהיא גם יהודית ואני שמח על כך ובכל פסקי הדין שנתתי נתתי ביטוי לייחוד הזה של מדינת ישראל. ״לא הגיעה העת לוותר על המדינה כיהודית ודמוקרטית. אנחנו מדינה יהודית, ולשם אנו שואפים. זה ערך חיוני שמבדיל את מדינת ישראל מדמוקרטיות אחרות ואני שמח על כך.
היסוד מדבר על ערכיה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. משמעות המדינה כיהודית הוא במובן הציוני ובמובן המורשתי. באשר למובן הציוני, היא ביסודה של הכרזת העצמאות ולפיה כל יהודי יוכל לחיות ולהתיישב בכל מקום בישראל.
השיקול הדמוגרפי הוא מורכב ומסובך. הצרה היא שאין למדינת ישראל מדיניות של מי זכאי ומי לא זכאי לעלות למדינת ישראל. אמנון רובינשטיין ואני תמיד אמרנו שאנחנו זקוקים לחוק שמגדיר את מדיניות ההגירה לתוך הארץ. אילו זה היה תלוי בי, הייתי משתדל למצוא פתרון מניח את הדעת. אל תשכחו שיש 25% ערבים שרוצים את איחוד המשפחות שלהם. מצד שני, רוצים להישאר רוב יהודי במדינה הזו. בהיבט נוסף, אי אפשר לממש את הרצון שלנו בכך שנאפשר פחות ילודה ערבית. לכן חייבים לשבת ולחשוב ולמצוא פתרון.״

פרופ' יניב רוזנאי, מנהל משותף, מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אונ' רייכמן– " כאשר אנחנו מדברים על משבר חוקתי, לפחות בשיח הציבורי, אנחנו כל הזמן מדמיינים איזה רגע משברי כמו איזה מטאור שלפתע יגיע ויתנגש בנו. כאילו  בית המשפט ייתן פסיקה והממשלה תכריז כבל עם ועדה שאינה מצייתת לפסיקה זו. בכן השבועות והחודשים האחרונים לימדו אותנו כי משבר חוקתי לא נראה בהכרח כך. הוא יכול להגיע במטר של אבנים קטנות. סדרת מיני משברים חוקתיים. רקבון חוקתי אם תרצו. בו הנורמות החוקתיות הופכות לאסקופה נדרסת." 

לצפייה בהקלטת הכנס לחצו כאן

תמונות: גלעד קוואלרצ'יק