כשהתרבות פוגשת אי־ודאות: איך הרקע התרבותי מעצב את קבלת ההחלטות של היזם

מאמר מאת פרופ' תמר אלמור וד"ר ייפנג ליו, תחת הכותרת:

How culture influences the way entrepreneurs deal with uncertainty in inter-organizational relationships: The case of returnee versus local entrepreneurs in China

מראה מקום מלא של המאמר:
Liu, Y., & Almor, T. (2016). How culture influences the way entrepreneurs deal with uncertainty in inter-organizational relationships: The case of returnee versus local entrepreneurs in China. International Business Review, 25(1), 4-14.

המחקר עוסק בשאלה רחבה, איך תרבות משפיעה על הדרכים שבהן יזמים מתמודדים עם אי-ודאות ביחסים בין-ארגוניים, כלומר במצבים שבהם עסקים וארגונים מתקשרים זה עם זה בתוך שווקים מורכבים. המחקר מתמקד בהשוואה בין שני סוגים של יזמים בסין, יזמים מקומיים - אנשים שנולדו, גדלו ועובדים בסין לאורך כל חייהם, יזמי "חזרה" (returnee entrepreneurs) - אנשים שלמדו או עבדו בחו"ל (בעיקר במערב) וחזרו לסין לפתוח חברות או להוביל מיזמים.

ההנחה המרכזית של המחקר היא שתפיסת אי-ודאות והתגובות שלה, שונה בין תרבויות מערביות לתרבויות מזרחיות, ויש לכך השפעה על הדרך שבה יזמים מנהלים שיתופי פעולה, קבלת החלטות עסקיות ויחסים עם ספקים ושותפים עסקיים. 

לפני שנתייחס לתוצאות, כדאי להבין מה הכוונה באי-ודאות. אי-ודאות עסקית מתייחסת למצב שבו מידע אינו ברור או שלם, ויש צורך לקבל החלטות למרות שלא יודעים בוודאות מה התוצאה העתידית תהיה. במצבים כאלה היזם צריך לבחור איך לפרש ולפתור את הבעיה, האם לפעול בדרך אנליטית, אסטרטגית, רגשית או אינטואיטיבית. 

המחקר מבסס את העבודה על מודל של Milliken לפיו אי-ודאות איננה משתנה יחיד אלא מורכבת משלושה היבטים:
אי-ודאות סביבתית, מה לא ברור בסביבה שבה היזם פועל
אי-ודאות השפעה, מה יהיו ההשלכות של החלטות
אי-ודאות תגובה, איך מגיבים למצבים לא צפויים. 

המחקר אינו ניסויי במובן של ניסוי במעבדה או סטטיסטיקה גדולה אלא מחקר איכותני עם תצפיות ותיאורי מקרה (case studies). החוקרים בוחנים דוגמאות של עסקים בסין, כמה יזמים מקומיים וכמה יזמי "חזרה", הם מנתחים את הדרכים שבהן העסק שלהם מנהל אי-ודאות ביחסים עם ספקים ושותפים עסקיים ומזהים דפוסים תרבותיים שונים. 

הבחירה להתמקד בדוגמאות קיימות מאפשרת להעמיק בתהליכי חשיבה, תפיסה ותגובה למצבים מורכבים, במקום רק למדוד מספרים כמותיים. כלומר, המחקר לא עוסק בניסוי עם מאות משתתפים, אלא בהבנה תרבותית מעמיקה של יזמים. 

המחקר מצא שיש הבדלים בולטים בין היזמים המקומיים לבין אלו שהושפעו מהתרבות המערבית, יזמים עם השפעה מערבית נוטים לראות מצבי אי-ודאות כמוקד של שינוי או הזדמנות ומגיבים באמצעות חשיבה אנליטית, מדוקדקת ומתוכננת. הם מפרקים את הבעיה, מנתחים סיבות ותוצאות, ומייצרים תגובות מתוכננות וקונקרטיות.
יזמים בהשפעה תרבות מזרחית (כמו בסין) מציגים נטייה לראות את המצבים בקונטקסט רחב יותר, ומתמקדים בקשרים בינאישיים ובהשתתפות קהילתית. הם עשויים לקבל החלטות שאינן רק פונקציות של נתונים אלא גם של יחסים, אמון וקשרים חברתיים. 

הדיון במחקר מצביע על מספר נקודות מעניינות:
אי-ודאות אינה רק בעיית מידע, אלא מושפעת מאמונות תרבותיות ומתפיסת העולם של היזם.
היזמים המושפעים מערבית פחות נוטים לראות את מחסום חוסר הוודאות כבעיה פסיכולוגית או חברתית, הם פונים לחשיבה רציונלית ולניתוח. לעומת זאת, היזמים המקומיים בסין מדגישים יותר את ההיבט החברתי והקונטקסטואלי, כלומר "אילו קשרים יש לנו?", "כיצד השותפים תופסים את המצב?", "איך נשמור על הרמוניה ביחסים העסקיים?". 

בנוסף, המחקר מציע כי כאשר יזמים מתמודדים עם אי-ודאות, הדרך שבה הם תופסים את המצבים משפיעה לא רק על ההחלטות שלהם אלא גם על האופן שבו השותפים שלהם מגיבים. 
במילים אחרות, התרבות לא רק משפיעה על היזם עצמו, אלא גם על המערכת כולה של יחסים בין-ארגוניים, הבחנה זו חשובה במיוחד בסביבה גלובלית שבה עסקים פועלים בשווקים רבים ותרבויות שונות.

למאמר המלא >>