עתיד ללא נהיגה אנושית?

האם בעתיד נהיגה אנושית תהפוך לסיכון שהמדינה תבקש להגביל? מי יישא באחריות במקרה של תאונה ללא נהג אנושי? והאם החברה האנושית באמת מוכנה לסמוך על רובוט מאחורי ההגה?

שאלות אלה ואחרות עמדו במרכז כנס מיוחד שהתקיים במסגרת תוכנית התואר השני במשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית.

הכנס התקיים בבית הספר למשפטים לרגל צאת ספרם של פרופ' גיא זיידמן ו־פרופ' אביב גאון:
The Social and Legal Impact of Autonomous Vehicles: A Future without Human Driving

הספר מציע מבט בין־תחומי על אחת המהפכות הטכנולוגיות המשמעותיות של זמננו - כלי רכב אוטונומיים - ובוחן כיצד הם צפויים להשפיע על המשפט, החברה, המרחב העירוני, הכלכלה וחיי היומיום.

את הכנס פתחו דברי ברכה של פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד וראש הדירקטוריון של האוניברסיטה ופרופ' ליאור זמר, דיקן בית הספר למשפטים וראש התוכנית לתואר שני במשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית, אשר בירכו את מחברי הספר על הישגם האקדמי ואת תרומתם המשמעותי כחוקרים עבור בית הספר.

במהלך הכנס התקיים פאנל מומחים שעסק בעתיד הנהיגה האנושית בעידן של רכבים אוטונומיים, בינה מלאכותית ותחבורה חכמה. הדיון חיבר בין שאלות של רגולציה, אחריות משפטית, ביטוח, תחבורה ציבורית, כלכלה שיתופית ואמון הציבור בטכנולוגיה.

למה אנחנו סולחים לבני אדם – אך לא לרובוטים?

אחת השאלות המרכזיות שעלו בדיון נגעה לפרדוקס חברתי: למרות שמרבית תאונות הדרכים נגרמות כתוצאה מטעות אנוש, הציבור עדיין מתקשה לבטוח במערכות אוטונומיות.מחברי הספר הציגו נתונים שלפיהם כ־40 אלף בני אדם נהרגים מדי שנה בארצות הברית בתאונות שמקורן בטעות אנוש – ועדיין, גם מספר קטן יחסית של תאונות שבהן מעורבים רכבים אוטונומיים מעורר חשש ציבורי נרחב.
לדברי משתתפי הפאנל, החברה מציבה לעיתים סטנדרט בלתי אפשרי למערכות מבוססות בינה מלאכותית: אנחנו מוכנים לקבל טעויות של בני אדם, אבל מתקשים לקבל אפילו טעות אחת של מכונה – למרות שלעיתים היא בטוחה יותר.”

מגבלות הרגולציה 

אחת הסוגיות הנוספות שנדונו בכנס הייתה הפער בין התפתחות הטכנולוגיה לבין עולם הרגולציה.
לדברי פרופ' דב גרינבאום, מנהל מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה, אוניברסיטת רייכמן ומרצה בתוכנית התואר השני רגולטורים במדינות שונות מיהרו הפעם לייצר מסגרות חוקיות לרכבים אוטונומיים “מלאים” (דרגה 5), אך פחות התייחסו לשלבי הביניים – רכבים בעלי יכולות אוטונומיות חלקיות (דרגות 2–3), שהם בפועל הטכנולוגיה הרלוונטית כיום וזו אחת הסיבות שלא רואים רכבים אוטונומיים ככלי תחבורתי מרכזי עדיין.

ביטוח, אחריות – ואתגר הצפיות

ד"ר עמרי רחום, שותף, מחלקת סייבר וטכנולוגית מידע, משרד פישר התייחס לאתגרי הביטוח בעידן הרכב האוטונומי והסביר כי מערכות ביטוח מבוססות על חיזוי סיכונים. כאשר קשה להבין כיצד טכנולוגיה פועלת ומדוע גרמה לנזק - גם המודלים האקטואריים מתקשים לפעול.
עם זאת, לדבריו, סטנדרט הבטיחות של מערכות אוטונומיות כבר כיום גבוה משמעותית מזה האנושי, ולכן בטווח הארוך הציבור ככל הנראה ילמד לתת אמון בטכנולוגיה - גם אם לא תהיה מושלמת.

מהפכה בתחבורה הציבורית – או עומסי תנועה גדולים יותר?

חגית הרשקוביץ, סמנכ"ל, מנהלת האגף המשפטי, אגד הדגישה את הפוטנציאל של רכבים אוטונומיים לפתור את בעיית ה־“Last Mile” –  , הפער שבין תחנת הרכבת או האוטובוס לבין היעד הסופי.
עם זאת, היא הזהירה מפני תרחיש הפוך: ריבוי רכבים אוטונומיים עלול דווקא להחריף את עומסי התנועה אם אנשים ישלחו רכבים לבצע משימות וסידורים באופן עצמאי. במצב כזה, ייתכן שיידרשו פתרונות כמו אגרות גודש, רגולציה חדשה ואף נתיבים ייעודיים.

נתיבים נפרדים לבני אדם ולרובוטים?

רעיון שחזר לאורך הדיון – וגם בספר – הוא האפשרות להפריד בעתיד בין נתיבי נסיעה לרכבים אוטונומיים לבין רכבים בנהיגה אנושית.
לדברי פרופ' גאון, תקופת המעבר צפויה להיות מאתגרת במיוחד כיוון שהוא צופה תקופת מעבר ארוכה שבה רכבים אוטונומיים ונהגים אנושיים ייאלצו לחלוק את אותו מרחב כבישי – ודווקא החיכוך ביניהם עשוי לייצר סיכונים חדשים.

המשפט יסתגל - כפי שתמיד עשה

למרות מורכבות השאלות, פרופ' זיידמן הביע עמדה אופטימית באשר ליכולתה של מערכת המשפט להתמודד עם טכנולוגיות חדשות.
לדבריו, המשפט אינו חייב להבין לעומק כיצד הטכנולוגיה פועלת כדי להסדיר אותה: “כפי שלא נוצר ‘משפט של הסוס’ או ‘משפט של האינטרנט’, גם בעתיד לא בהכרח יהיה ‘משפט של רכבים אוטונומיים’ - דיני הנזיקין, הביטוח והאחריות ימשיכו ללוות אותנו.”
הכנס חידד כי השאלה איננה רק מתי הטכנולוגיה תהיה מוכנה - אלא האם אנחנו, כחברה, נהיה מוכנים לשחרר את ההגה.
את הכנס הנחתה שירי כרמל סטודנטית בתוכנית ואת הפאנל הנחה ד"ר אביב בר זהר החוקר את חוקיותם של רחפנים-אוטונומיים-קטלניים ואת משמעות מעורבות האדם בחוג ההפעלה. 

פרופ' ליאור זמר, דיקן בית הספר וראש תוכנית התואר השני במשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית ברך את כותבי הספר והודה לפרופ' רייכמן שנכח וברך בארוע, על שאיפשר את הקמת התוכנית ואת הקידום של מרצים בבית הספר עד לאפשרו תלהוצאת ספרים ומחקר אקדמי רגע מכונן תודה לפרופ' ריכמן תודה לפרופ' להבי פרובוסט שסייע בהקמת התוכנית. תודה לגיא ואביב 

צלם: אלון גלבוע