פרס אהרן ברק לשנת 2025
יוני 2025
פרס אהרון ברק למצוינות בחקר המשפט הוענק בשנת 2025 לפרופ' יואב דותן מהאוני' העברית ולפרופ' מרים ביטון מרקוביץ מבר אילן שחלקו בפרס החוקר הבכיר ולד"ר מעיין סודאי מאוני' חיפה, הזוכה בפרס החוקרת הצעירה. חברי ועדת הפרס מאוניברסיטת רייכמן: כב' הנשיא (בדימ') אסתר חיות, כב' השופט גרשון גונטובניק, פרופ' ריבי וייל, ד"ר רפעאת עזאם, פרופ' אדם שנער, פרופ' ליאור זמר.
פרופ' אהרון ברק נשיא בית המשפט בדימוס "הקדשתי את חיי לחקר המשפט כדי לרדת להבנת האמת המונחת בבסיס המחקר המשפטי. את חיי כשופט הקדשתי כדי לגשר בין המשפט לחיים והגנה על החוקה שלנו ועל הדמוקרטיה שלנו. חיפוש זה אחר האמת והניסיון להגשים את התפקיד השיפוטי לא באו כדי לקבל פרס כלשהו הם ביטוי לצורך פנימי עמוק שלי עצמי.
יחד עם זאת החלטת האוניברסיטה לייסד פרס למצוינות במשפט על שמי יש בו כדי לעודד אותי להמשיך במלאכה זו. יש בכך כדי לומר לי אל תפסיק תמשיך ללכת בדרך בה הלכת עד כה. כך הרגשתי שלפני 20 שנה הציע לי פרופ' רייכמן להצטרף לאוניברסיטה זו. הרגשתי שאני חוזר הביתה, בית המחקר המדעי. כך אני מרגיש גם עתה כי במתן הפרס על שמי אתם מעודדים אותי להמשיך בדרך המחקר."
כב' השופטת נשיאת בית המשפט העליון בדימוס אסתר חיות:
"הקשר בין המחקר המשפטי ובין הפסיקה המשפטית דומה בעיני לתנועה של מים וכלים שלובים כך המחקר המשפטי מפתח את המשפט ולעיתים אף משרטט באופן מקורי, מעמיק ויצירתי פתרונות תיאורטיים לסוגיות תיאורטיות שטרם באו לעולם בחיי המעשה. מחקרים כאלה מזינים את הפסקה ומעשירים אותה ומשמשים לנו השופטות והשופטים כלי עזר רב חשיבות בבואנו להתמודד עם אותן סוגיות כשהן עולות ומונחות לפתחנו בחיי המעשה. מנגד פסקי הדין משמשים מצידם כר פורה למחקר ולביקורת אקדמית ובכך הם מעשירים את החשיבה המשפטית העיונית. האינטראקציה בין אקדמיה לבתי המשפט היא על כן חשובה ותרומתה לפיתוח ולקידום המשפט היא בעיני עצומה. פרופ' אהרן ברק החל את דרכו המקצועית כאיש אקדמיה והטביע בה חותם בל יימחה, אך הוא נקרא לדגל ולעשייה משפטית ציבורית ושימש יועמ"ש מיתולוגי לממשלה ואח"כ כשופט וכנשיא מיתולוגי של בית המשפט העליון. עשייתו המפוארת וארוכת השנים בכל תחומי המשפט לענפיו חובקת הן את הצד האקדמי עיוני והן את הצד המשפטי המעשי ככלים שלובים המזינים האחד את השני. הפרס מוענק על שמו נושא משקל סגולי שלא ניתן להפריז במשמעותו ובחשיבותו."
מנימוקי ועדת הפרס לפרופ' יואב דותן
פרופ' יואב דותן זוכה פרס אהרון ברק בקטגוריית החוקר הבכיר. בתקופה של מחנאות ופילוג יואב הוא מהקולות הבודדים שמחפשים את המאחד והמשותף. הוא אחד הקולות האמיתיים והאותנטיים המעניינים ביותר בקהילה המשפטית בישראל אשר לא מהסס להביע עמדות שנויות במחלוקות ולקרוא תיגר על החשיבה המקובלת בקרב הקהילה משפטית בארץ. תפקידה של האקדמיה המשפטית הוא בראש ובראשונה להציב מראה לחברה ולמוסדות השלטון. להצביע על הפגמים ולהורות כיצד ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר. תפייסה זו היא נר לרגליו של יואב. הוא מושקע בכל נימי נפשו בחברה הישראלית ושם את המשפט הישראלי במרכז המחקר שלו. בחירה זו היא ממש לא טריוויאלית לחוקר ישראלי בעידן שבו רק כתיבה באנגלית על משפט זר מתגמלת חוקרים בצורה מרבית. לא פעם הנשיא בדימוס ברק כפרופ' למשפטים האיץ בחוקרים באקדמיה להשקיע בחקר המשפט הישראלי. מחקריו של יואב מבקרים לא פעם קשות את פסיקת בית המשפט העליון. על אף זאת מחקריו זוכים להערכה רבה באקדמיה הישראלית והוא מהחוקרים הישראליים המצוטטים ביותר כולל בהלכת הסבירות. מחקריו זכו להכרה בינ"ל רחבה על תרומתו לחקר המשפט האמפרי והבנה של התנהגות שיפוטית. הוא חבר בארגונים בינ"ל שעוסקים בחקר המשפט החברה והפוליטיקה. הוא משתתף בכנסים בינ"ל יוקרתיים בתחומים אלה. הוא ריאליסט משפטי, איש מדעי החברה אשר בוחן את המשפט לא רק כפי שהוא משתקף עלי ספר אלא גם כפי שבא לידי ביטוי בחיי המעשה. הוא איש האוניברסיטה העברית ולימים כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים. הוא ביקר באוניברסיטאות מובילות בעולם. זכה בשלל פרס גורני פרס חשין, קרן מחקר למדעים ועוד. כתב 80 מאמרים ועוד 6 ספרים. הוא בשיא עשייתו האקדמית.
מנימוקי ועדת הפרס לפרופ' מרים ביטון מרקוביץ
מרים, על תרומתה רבת השנים והייחודית לפיתוח דיני הקניין ודיני הקניין הרוחני בישראל, בארה"ב ובאירופה, בסוגיות מרכזיות, בהן הפער המגדרי בתחום הקנין הרוחני, קנין רוחני בזמן מגפות, אסדרת שוק התרופות בישראל, אכיפה אזרחית ופלילית של זכויות קנין רוחני במישור הבינלאומי והישראלי, ההשפעות החלוקתיות של רישום זכויות במקרקעין, מנגנוני קבלה של מועמדים ליישובים קהילתיים ונושאים נוספים. מחקריה החלוציים מבטאים ביקורת וחשיבה פורצי דרך הן בישראל והן בחו"ל. העשייה המחקרית של פרופ' מרים ביטון מרקוביץ באה במקביל לעשייה ציבורית וחברתית עניפה שמייצגת את שליחותו של פרופ' ברק אשר רואה הן במחקר המשפטי והן בשליחות חברתית, את אבני הבניין של מצוינות. עשייתה כוללת גם תרומה להנגשת ההשכלה הגבוהה בישראל לבני ובנות הפריפריה הכלכלית והחברתית.
מנימוקי ועדת הפרס לד"ר מעיין סודאי
מעיין מרצה בכירה מאונ' חיפה. מחקריה של מעיין לא רק בבמות בהם היא מפרסמת זה חשוב כמובן לקידומים אבל בסופו של דבר היא חוקרת פורצת דרך בתחומה.
קשה להגדיר את מעיין למרות שהיא יחסית מעט שנים באקדמיה משום שהיא לא נצמדת לגבולות ברורים במחקרה וזה הגיוני כי מחקריה עוסקים לא אחת בשאלות של גבול בעיקר הגבול בין זכר לנקבה, שאלה כיצד מגדירים מין ומגדר ועל בסיס מה אלו סוגיות שיש בהן עיסוק הולך וגובר אבל מעין מחדשת בכולן מתוך הסתכלות על משפט, מדע ורפואה ובחינה ביקורתית בצומת הזה.
עיסוק נוסף בגבולות נמצא במחקרים אודות טרנסקסואליים. סוגיית הגבולות עולה אצל מעיין במגוון הקשרים ואחד מהם הוא תחום הספורט. תחום שכמעט ולא נכתב עליו ונחקר עליו במשפט. גם כאן היא כותבת בתחום לכאורה זניח אבל היא מחדשת מאד. כתבה בשאלה רלוונטית לגבי רמות טסטוסטרון וכמה רמתו יכולה לפסול השתתפות בספורט נשי. מעין עומדת על המורכבות שבהסתמכות על פרמטר זה בוודאי כפרמטר יחיד ומציעה רקונסטרוקציה אחרת השואפת להגינות ולוקחת בחשבון רמות טסטוסטרון לצד רכיבים אחרים שמעניקים יתרון כזה או אחר. לבסוף גבולות מעסיקות אותה גם בשאלות בין החיים לבין המוות. זה עיסוק שמטבעו אינו נעים. הבחירה לכתוב על מוות היא בחירה אמיצה כי מעמתת חוקרת גם עם הסוף שלה. ואכן היא לא מדחיקה את סוף החיים וכתבה על חשיבות של מוות טוב בין היתר על רקע מגפת הקורונה.
במבט על נדמה שיש קו מחבר בין הסוגיות השונות שמעין עוסקת בהן ראיה של האנושי במסגרת החוויה המשפטית. יש קלישאה לפיה צריך לשים אדם במרכז וזו אולי נכון אבל זה גם לא אומר יותר מדי. אבל הכתיבה של מעין באמת מציבה את החוויה האנושית במרכז דווקא כי היא עוסקת בתופעות שסטטיסטית אינן נפוצות. אי שכיחותן עלולה להביא להתעלמות, העדר טיפול, זלזול אולם מעין נותנת להן מקום בחיים. הצבתן של סוגיות אלה במרכז מלמדת על רגישות הזהירות, אנושיות והכבוד בהם מעיין נגשת למושאי מחקרה ומהווה תזכורת חשובה לא רק לתפקידנו כחוקרים אלא גם למוסריות של הפעולות שלנו כבני אדם.
ברכות לזוכים!
