מה הקשר בין הסטודנטים של המרכז הבינתחומי לבין אסירים משוחררים? מערכת אוונגרד יצאה לבדוק ומעניקה הצצה ייחודית לתוך עמותת "בחזרה לחברה".
מאת דוד זבולוני, סטודנט שנה ב' בבית ספר סמי עופר לתקשורת
באחד הפלאיירים שחולקו ביריד המעורבות החברתית שהתקיים בקמפוס, נכתבה הכותרת המפתה: "בואו לעשות שינוי!". מי כמוני אוהב שינויים. המשכתי לקרוא: "הזדמנות חד-פעמית לשיתוף פעולה יוצא דופן עם עמותת בחזרה לחברה, הפועלת למען מציאת מקומות תעסוקה לאסירים משוחררים". ניסיתי להיזכר בכל העמותות שבהן התנדבתי בשנים האחרונות. קשישים, ילדים, אוכלוסיות במצוקה, אנשים בעלי צרכים מיוחדים ו... ולא, אסירים משוחררים לא מופיעים ברשימה. בעצם, הם לא מופיעים באף רשימה אחרת של התנדבויות שאליה נחשפתי עד היום.
החלטתי לפגוש את רז רונן, סטודנטית שנה ב' בבית ספר סמי עופר לתקשורת, אשר אחראית על שיווק העמותה, לצד חברה לתואר עמית חומצני. "אסירים רבים לא מוצאים את עצמם לאחר השחרור מבית הסוהר ולכן לעיתים הם חוזרים לפשיעה", היא סיפרה לי. "החזרה לחברה תלויה בסביבה שהאסיר משתחרר אליה".
רז, אז איך נולדה עמותת "בחזרה לחברה"?
"הכל התחיל בקליניקת "משפט רחוב" שבה לוקחים חלק סטודנטים למשפטים בבינתחומי, שבמסגרתה מוענק סיוע חינם לאוכלוסיות מוחלשות. הסטודנטים עוברים, בין היתר, סדנאות משפטיות בבית כלא, וכך, לצד הפן המקצועי המעשיר, נרקם יחס מיוחד בינם לבין האסירים. באחד המפגשים הללו, סיפרו האסירים לסטודנטים על הקשיים והפחדים שמלווים אותם לקראת ובעת השחרור – וכך בעצם נולדה היוזמה. הסטודנטים הציעו לאסירים לערוך עבורם יריד תעסוקה; הם צחקו ואמרו להם שאף אחד לא ירצה לעזור, אולם לימים, אותם סטודנטים ניהלו מערך ארגוני שלם שכלל בשיאו 50 מתנדבים, שנפגשו עם אסירים בבתי הכלא ברחבי הארץ, וסייעו להם בהכנת קורות חיים. כיום, מעל ל-100 בתי עסק מוכנים להעסיק אסירים משוחררים, ביניהם רשת מלון דן, טמפו, נירלט, דלק ותעבורה".
איך נחשפת לעמותה ולמה בחרת בה בין כל ההתנדבויות הקיימות בבינתחומי?
"שמעתי שמחפשים אנשי שיווק ויח"צ לעמותה ושמדובר בתחום שלא יוצא לגעת בו יותר מדי. חיפשתי התנדבות שונה ומשמעותית, ולשמחתי כבר במהלך פגישת ההיכרות ידעתי שמקומי שם – הייתה תחושה של עשייה באוויר".
מהו האתגר המרכזי של העמותה?
"לדעתי, לרוב האנשים ישנה תפיסה שלילית על אסירים, ולא כל מקום רוצה להעסיק אסיר משוחרר, ולכן האתגר הגדול הוא לשנות את התפיסה לגבי האסירים ולגרום לציבור להבין כי החזרה שלהם לחברה בצורה טובה יכולה לעזור לנו. בהקשר זה חשוב לציין כי ישנו גוף שנקרא רש"א (רשות לשיקום האסיר) והוא מלווה את האסירים בתהליך השחרור ואף ביום שאחרי".
היו לך גם חששות?
"בוודאי, היה לי חשש מהשיח שהייתי אמורה לנהל עם אסירה ברגע שנכנסתי לבית הכלא, ולמעשה עצם הכניסה לכלא היא מעט מלחיצה. אבל אחרי שנשבר הקרח ראיתי שעומדת מולי אישה, שהיא קודם כל בן-אדם וניהלנו שיחה אמיתית וכנה, וסייעתי לה להכין את קורות החיים שלה לקראת יריד מעסיקים קרוב. לאחר המפגש איתה השתנו לי הסטיגמות".
יש רגע מסויים בהתנדבות שריגש אותך במיוחד?
"לבחור אחד? זה קשה! הסדנא הראשונה שהעברתי הייתה ב"נווה תרצה", בית כלא לנשים, ונקשרתי בו לאחת מהאסירות. לאחר מספר חודשים התקיים יריד התעסוקה השנתי של העמותה, ולפתע, בין כל הלחץ והמשימות, ראיתי את אותה אסירה. היא פנתה אליי בשמי ושאלה אם אני זוכרת אותה והאם אני יכולה להכווין אותה לבתי עסק שרלוונטיים עבורה. הרגע הזה היה מאוד מרגש – כמובן שזכרתי אותה, עזרתי לה ביריד ואני תמיד אזכור את זה".
מהו החזון שלכם לשנה החדשה?
"אנחנו מקווים להגיע לכמה שיותר אסירים שכבר משוחררים ולמשפחותיהם. מדובר באתגר, כי לרוב אנשים לא מפרסמים ברשתות "אני אסיר לשעבר, מי יכול לעזור לי?"... אנחנו צריכים לחפש אותם בעצמנו ולעשות כמיטב יכולתנו בכדי לעזור להם לחזור לחיים רגילים".
בתום השיחה הבנתי שתהליך השיקום של אסיר משוחרר הינו ארוך, מורכב ומאתגר, והוא תלוי באין-ספור גורמים פנימיים וחיצוניים, אך בסיוע עמותת "בחזרה לחברה", אין לי ספק שהדבר אפשרי. מציאת מקום עבודה מהווה עבור האסירים קרש קפיצה משמעותי ביותר בדרך לחזור לחברה; והחזרה לחברה היא בעצם חזרה לחיים עצמם.
במקביל לפעילות העמותה, הסטודנטים בבית ספר הארי רדזינר למשפטים ממשיכים את עשייתם למען אותם האסירים המשוחררים. ב-18 לנובמבר יערך טקס סיום של המחזור הראשון של הקורס המשותף לאסירים ולסטודנטים, בנושא זכויות חברתיות-כלכליות. במהלך הטקס יוצגו ניירות העמדה לשינוי המדיניות עליהם עבדו הצוותים. כלל הסטודנטים בבינתחומי מוזמנים לאירוע.
