חדשות

ראיון עם פרופ' דפנה קריב

30 יוני
2021

בית ספר אדלסון ליזמות

רשות המחקר

שתפו ב:

"התבקשתי לסקור ולנתח מגמות בתהליך ההתפתחות של סטארטאפים, דרך ההיבט המחקרי, על מנת להנגיש אותו לחוקרים, לאוכלוסיות של סטודנטים ולצוות אקדמי. המטרה הייתה להשתמש בתיאוריות ובמודלים המרכזיים שרלוונטיים להתפתחות סטארטאפים, כדי לדון ברלוונטיות שלהם, בבחינת מה במודלים האלה 'תופס היום' ומסייע לפצח את התפתחותו של סטארטאפ ואלו מודלים אינם רלוונטיים עם ההתפתחות המחקרית.

 

למטרת מחקר זה בחרתי בששת התיאוריות והמודלים המובילים בספרות המחקרית ביזמות, כלומר הכי מצוטטים מבחינה כמותית וכאלו שפורסמו בז'ורנלים המדורגים הכי גבוה (A;+A). הראיתי באמצעות כל אחד מהתיאוריות והמודלים האלה איך הוא בא לידי ביטוי בהתפתחות היזמית. לדוגמא, אחד המודלים שהצגתי - Necessity/Opportunity, הוא מודל מסוף שנות ה80 - והיה חשוב לבחון את הרלוונטיות שלו כיום. סקרתי את הספרות המחקרית והבחנתי כי אמנם יש ירידה מסוימת של השימוש במודל זה במחקר אך מצד שני יש עלייה מאוד גבוהה בהסתכלות על המודל בשני הקשרים ספציפיים: 1. הגירה - יזמים שנכנסים למקום חדש, נכנסים לעולם היזמות מתוך הכרח. זה רלוונטי מאוד בעולם המחדש של הגירה, של המגמות שקרו בסוריה, של הגירה באירופה, ועוד. 2. מגדר - הרבה נשים נכנסות לעולם יזמות מתוך עניין ופריצת תקרות זכוכית, מתוך רצון להשיג את ההזדמנויות שטומנת היזמות או כי הן רוצות לשלב בית ועבודה. למול מודל 'ותיק', בחנתי מודלים יותר עדכניים אך שאולים מדיסציפלינות מקבילות כמו למשל מאסטרטגיה, לדוגמא: dynamic capabilities ו-resource based view ובחנתי את הרלוונטיות שלהן, שרק הולכת ותופשת יותר מקום בעולם הדינאמי והמשתנה. כמו-כן הצגתי תיאוריות שבשנים האחרונות מתחילות לתפוס תאוצה והן משקפות מאוד את העולם הדינאמי של האקו-סיסטם. למשל, תיאוריה יחסית חדשה בעולם היזמות ה- bricolage, תיאוריה שהיא מאוד רלוונטית ליזמות שעוסקת בכיצד ניתן לבנות את השלבים המאוד מוקדמים כמו MVP דרך מינימום משאבים, מעין של כסף נזיל והתבססות על מה שיש. ומסתבר שאפשר לפתח מיזמים דרך הסתכלות זו באופן לא פחות מבטיח מאשר "רק" דרך גיוס הון משמעותי כבר בשלבים הראשונים.

 

המסקנה אליה הגעתי היא שמספר תיאוריות ביזמות הן אבני היסוד, הן תיאוריות בסיס, הן רלוונטיות להבנת הדינאמיקה של התפתחות המיזם, לעיתים משתמשים בהן פחות אבל הן עדיין מהוות את הבסיס של הבניין. מסקנה נוספת היא כי קיימת הדדיות, חלק מהתיאוריות כל כך בסיסיות שהן הצליחו בעצמן לשנות את השוק - יצרו מגמות מסוימות בשוק העבודה, הקורונה עוד יותר המחישה את זה. ומצב שני, ישנן מגמות מסוימות שמתרחשות בשוק והן אלו שמשליכות על התיאוריות ביזמות. לדוגמא: בזמן קורונה המשאבים הידלדלו, יש פחות השקעות, פחות לקוחות (כי חלקם בעלי כוח קנייה נמוך יותר) ולכן כדי להמשיך להצמיח את המיזם צריך כפי שטבעו את המשפט Baker and Nelson בשנת 2005:

 

"Making do by applying combinations of resources at hand to new problems and opportunities"

 

כך אפשר להבין את ההתנהלות של סטארטאפים בזמן קורונה במיגור המתאים.

 

ההדדיות הינה מגמה מאוד חשובה, מכיוון שעד עכשיו במחקר ביזמות נשענו על תיאוריות מדיסציפלינות אחרות ולאט לאט אנו מתחילים להתגבש בתור ורטיקל אקדמי משמעותי. בתור חוקרים בתחום אנו חייבים לכתוב כמה שיותר מאמרים שמושתתים על תיאוריות מוכרות תוך שימוש שלהן בעולמות היזמות ואז התיאוריות עצמן עושות מעין אדפטציה לעולם היזמות. ככל שיהיו יותר דוגמאות כאלה הדיסציפלינה של יזמות תתחזק יותר והמאמרים יתפרסו בז'ורנלים נחשבים יותר."

 

 

 

Start-Up and Small Business Life / Dr. Dafna Kariv

Kariv, D. (2020). Start-up and small business life. Encyclopedia of Creativity, Invention, Innovation and

Entrepreneurship, 2227-2236. doi:10.1007/978-3-319-15347-6_466

Abstract

Start-ups and small businesses (SU&SB) refer to entrepreneurial businesses, with a focus on the early stages that hinge on innovation and provide new, wide-ranging value to their environment, including customers, suppliers, community, investors, etc. SU&SB are deemed promising trajectories to development and growth in business terms as well as within communities, both regional and global, by introducing innovation, creating new jobs, using advanced technology, facilitating upward social mobility, and stimulating innovative strategies and technologies. These are typically carried out by small teams, with constrained resources in a highly competitive environment.

 

 

לקריאת המאמר המלא >>