מאמר מאת ד"ר תמר יוגב וד"ר יעל פרג, תחת הכותרת:
Managing uncertainty through middle actors in energy entrepreneurship and innovation: Insights from Israel and the United States
מראה מקום מלא של המאמר:
Parag, Y., & Yogev, T. (2026). Managing uncertainty through middle actors in energy entrepreneurship and innovation: Insights from Israel and the United States. Energy Research & Social Science, 135, 104653.
המאמר עוסק בשאלה כיצד ניתן לקדם חדשנות ויזמות בתחום האנרגיה בתקופה המאופיינת באי־ודאות גבוהה-כלכלית, רגולטורית, פוליטית וטכנולוגית. החוקרות בוחנות את תפקידם של מה שהן מכנות “middle actors” גופים הנמצאים באמצע בין הממשלה לבין היזמים והחברות הצעירות, ופועלים כמתווכים, מחברים ומקדמי חדשנות בתוך אקוסיסטם האנרגיה.
המחקר מתמקד בשני מוקדים מרכזיים: ישראל וארצות הברית. בישראל נבחנו הארגונים Ignite the Spark ו־EnergyCom, ובארצות הברית נבחן המרכז לחדשנות ויזמות של מעבדת האנרגיה הלאומית NREL. החוקרות בחרו דווקא בארגונים אלה משום שהם פועלים בסביבות חדשנות פעילות מאוד, אך גם מורכבות ולא יציבות. מטרת המחקר הייתה להבין כיצד אותם “שחקני ביניים” מסייעים לסטארטאפים וליזמים להתמודד עם תנאי אי־ודאות ועם שווקים המשתנים במהירות.
מבחינה מתודולוגית, מדובר במחקר איכותני השוואתי. החוקרות השתמשו בניתוח חוצה־מקרים (cross-case comparison) ובכלי AI שסייעו למפות את האסטרטגיות והפעולות של אותם ארגונים. הן ניתחו מידע ציבורי, הצהרות, פעילויות ויוזמות של הגופים השונים, ובדקו כיצד הם משפיעים על סביבת החדשנות בשלושה ממדים עיקריים:
• סיוע והעצמה של סטארטאפים ויזמים.
• תיווך בין שחקנים שונים – למשל בין ממשלות, משקיעים, חברות ויזמים.
• ריכוז והנגשה של ידע, קשרים ומשאבים.
אחד המושגים המרכזיים במאמר הוא VUCA סביבה המאופיינת בתנודתיות, אי־ודאות, מורכבות ועמימות. החוקרות טוענות כי תחום האנרגיה כיום מושפע מכל ארבעת המרכיבים הללו: רגולציה משתנה, משברים גיאופוליטיים, תנודות מחירים, תחרות טכנולוגית ושינויים מהירים במדיניות סביבתית. בתוך מציאות כזו, ליזמים קשה מאוד לפעול לבד. לכן, אותם “שחקני ביניים” הופכים לגורם קריטי שמעניק יציבות יחסית ומאפשר תיאום בין הגורמים השונים במערכת.
ממצאי המחקר מראים כי ארגוני הביניים ממלאים כמה תפקידים חשובים במיוחד. ראשית, הם מסייעים ליזמים להבין טוב יותר את כיווני המדיניות ואת צרכי השוק, וכך מצמצמים את חוסר הוודאות. שנית, הם יוצרים רשתות שיתוף פעולה בין שחקנים שונים חברות, חוקרים, ממשלה ומשקיעים ובכך מחזקים את האקוסיסטם כולו. בנוסף, הם מעניקים ליזמים לגיטימציה ואמינות, דבר החשוב במיוחד בתחום כמו אנרגיה, שבו יש חסמי כניסה גבוהים ועלויות משמעותיות.
עם זאת, המאמר אינו מציג תמונה אידיאלית בלבד. החוקרות מדגישות כי לאותם ארגונים עשויות להיות גם השלכות שליליות. לעיתים הם עלולים ליצור “הייפ” סביב תחומים מסוימים, לגרום לפיצול במערכת החדשנות או לדחוק שחקנים קטנים יותר החוצה. כלומר, אותם מנגנונים שמקדמים חדשנות יכולים גם ליצור עומס, תחרות לא מאוזנת או תלות בגופים מתווכים.
לסיכום, המאמר טוען כי כדי להתמודד עם משבר האקלים ולקדם מעבר לאנרגיה נקייה, לא מספיק להסתמך רק על ממשלות (“top-down”) או רק על יזמים מלמטה (“bottom-up”). יש חשיבות עצומה גם לגורמי הביניים שמחברים בין כל חלקי המערכת. המחקר תורם להבנה רחבה יותר של תהליכי חדשנות באנרגיה ומראה כיצד ניתן לבנות מערכות חדשנות עמידות וגמישות יותר בתקופה של אי־ודאות גלובלית.