מאמר מאת ד"ר יוסי מערבי, ד"ר בועז המאירי, ד"ר תמר גור-אריה, תחת הכותרת:
Political ideology shapes support for the use of AI in policy-making
ראה מראה מקום של המאמר:
Gur, T., Hameiri, B., & Maaravi, Y. (2024). Political ideology shapes support for the use of AI in policy-making. Frontiers in Artificial Intelligence, 7, 1447171.
המחקר בודק כיצד אידאולוגיה פוליטית (ימין מול שמאל) משפיעה על תמיכה של אנשים בשימוש בבינה מלאכותית (AI) בקבלת החלטות ממשלתיות ובמדיניות ציבורית. המחקר נערך בהקשר הפוליטי המתחולל בישראל בתחילת 2023, לאחר הכרזת רפורמה פוליטית שנויה במחלוקת אשר עוררה מחאות רבות ברחבי המדינה.
המסר המרכזי הוא שיש הבדלים משמעותיים בין אנשים בעלי השקפות ימניות לבין אלה בעלי השקפות שמאל (או מרכז-שמאל) בכל הנוגע לתפיסתם ולתמיכתם ברעיון שהבינה המלאכותית תסייע בקבלת החלטות מנהליות או מדיניות.
הנתונים נאספו באמצעות סקר אינטרנטי שנערך באפריל 2023 על ידי חברה המספקת פאנלים של משתתפים, 703 משתתפים יהודים תושבי ישראל, מגוונים מבחינת גיל ומגדר.כ-43.1% מהמשתתפים הגדירו עצמם כימניים, כ-24.2% כשמאליים וכ-32.7% כמרכזיים.
לצורך הניתוח קבוצת השמאל ומרכז הוצמדה יחד כקבוצה אחת (“Center-Leftists”), והשווייה אל מול הימניים (“Rightists”) .
הסקר שאל שאלות רבות בנושא דעות והרגשות כלפי שימוש ב-AI בקבלת החלטות ממשלתיות, היבטים כמו תחושת יעילות וערך של AI, רגשות חיוביים/שליליים כלפי השימוש, רמת אמון ותחושת “חום” כלפי הטכנולוגיה ועוד. בנוסף, נבדקו עמדות לגבי הממשלה הנוכחית והרפורמות שהוצעו.
ממצאי המחקר גילו הבדלים ברורים בעמדות בין הקבוצות, קבוצת ה - Center-Leftists, הביעו רמות גבוהות יותר של תמיכה בשימוש ב-AI בהחלטות ממשלתיות, היו בעלי רגשות חיוביים יותר כלפי השימוש כמו תחושת חום, עניין ופחות פחד, כמו כן, ראו ב-AI כלי שימושי ופחות מסוכן.
לעומתם, קבוצת ה - Rightists, הפגינו תמיכה נמוכה יותר בשימוש ב-AI בקבלת החלטות ציבוריות, חשו יותר פחד, חשש ולפעמים פחות פתיחות לשינויים טכנולוגיים.
לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות ביחס לידע המוצהר על טכנולוגיה או לגבי ההערכה שלהם עד כמה הציבור התומך בשימוש ב-AI (הנורמות הציבוריות).
המחקר גילה גם שמה שמנבא את רמת התמיכה בשימוש ב-AI הוא אינו דומה לשתי הקבוצות, אצל Center-Leftists תמיכה חזקה יותר הושפעה במיוחד מהתחושה שה-AI יעיל ושימושי, תחושת “חום” כלפי הבינה המלאכותית, והאמונה שיש להם יכולת להשפיע פוליטית. אצל Rightists - תמיכה הייתה קשורה יותר ל"רצון חברתי" ולנורמות שנראות להם מקובלות חברתית, וכן לרמת חוסר הדתיות (חילוניות) ושיוכם לטכנולוגיה. מעניין שיותר “נוחות” עם טכנולוגיה כללית לא תמיד הבטיחה תמיכה בשימוש ספציפי זה של AI בקבלת החלטות ממשלתיות.
המחקר מדגיש את החשיבות של האידאולוגיה הפוליטית בעיצוב דעות לגבי שילוב טכנולוגיות מתקדמות בחברה ובמדינה. יתכן שיש לכך שורשים תאורטיים במבנה האישיות והערכים השונים שמגדירים שמאל וימין, אנשים עם נטייה לשמאל פעמים רבות פותחים יותר לשינויים וחדשנות, ימניים נוטים להעדיף יציבות, סדר וחשש מפני אי-וודאות.
זה משמעותי במיוחד בהקשר של בינה מלאכותית שמובילה לשינוי מהיר וגם מעוררת חששות אתיים, משפטיים ואנושיים.
המסקנות העיקריות אשר עלו מן המחקר הראו כי יש פער ברור בעמדות בין אנשים ימניים לשמאליים לגבי תמיכה בשימוש ב-AI בהחלטות מדיניות.
הבנת התמיכה אינה חד-משמעית אלא מושפעת מעוצמת הערך שמקנה כל קבוצה לאלמנטים שונים – שימושיות, נורמות חברתיות, אמון, ותחושת “חום”.
הממצאים חשובים לתכנון עתידי של מדיניות AI ציבורית, שכן הם מצביעים על הצורך בהתייחסות שונה לקבוצות אידאולוגיות שונות בעת יצירת חקיקה או אינטגרציה של טכנולוגיה באזורי קבלת החלטות ממשלתיות.