ברכות לחוקרים הבאים על זכייתם במענק מחקר

פרופ' נאוה לויט בן נון מבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה על זכייתה במענק עבור מחקרה "כימות דינמיקת הקצאת משאבי קשב ומעבר ביניהם באמצעות פוטנציאלים מעוררים בתדר קבוע (ssEP): חקר המנגנונים העצביים של בקרת קשב ובריאות נפשית". קשב הוא הפתרון של המוח לבעיה בלתי נמנעת: בכל רגע נתון, מידע רב בהרבה מזה שניתן לעבד מגיע אל החושים, ולכן על המוח לתעדף באופן מתמיד את מה שרלוונטי ולסנן את מה שאינו כזה. תהליך זה נסמך על מערך של פעולות ליבה - מיקוד קשב (engaging) באובייקט רלוונטי חדש, ניתוקו (disengaging) מאובייקט שכבר אינו רלוונטי, ומיקודו מחדש (reengaging) במטרת יעד חדשה עם השתנות סדרי העדיפויות. היעילות שבה אדם מבצע את הפעולות הללו מוכרת יותר ויותר כגורם החוצה מצבי חרדה, דיכאון ותנאים הקשורים לדחק (stress), מה שהופך אותה לסמן טרנס-דיאגנוסטי מבטיח של פגיעות וחוסן נפשי.
בחינת רעיון זה דורשת את מדידת הקשב כפי שהוא מתרחש בזמן אמת, בתוך מוחו של הנבדק הבודד. פרויקט זה משתמש בפוטנציאלים מעוררים חזותיים במצב יציב (ssVEPs) לשם כך. כאשר גירוי חזותי מהבהב בקצב קבוע, הוא מעורר תגובה אוסצילטורית (תנודתית) באותה התדירות בקורטקס החזותי, אשר האמפליטודה שלה עולה ויורדת בהתאם לרמת הקשב. על ידי "תיוג" תדר של גירויים מתחרים באמצעות קצבי הבהוב נפרדים, ניתן לעקוב אחר התגובות העצביות למטרה (target) ולמסיח (distractor) באופן בלתי תלוי ורציף - גם כאשר השניים חופפים באותו מיקום מרחבי ולא ניתן להפרידם על ידי תנועות עיניים או התנהגות.
שיטה זו מניבה מדד מבוסס-פיזיולוגית ברמת הנבדק הבודד, הבוחן כיצד הקשב ממוקד, מנותק ומופנה מחדש בין קלטים מתחרים. מדד זה נדגם ישירות מהקורטקס החזותי, במקום שיוסק בעקיפין מתוך התנהגות גלויה במורד זרם העיבוד (downstream behaviour).

בהתבסס על פרדיגמות ה-ssVEP המתוקפות של מעבדתנו ומודלים חישוביים של האותות המתקבלים, פרויקט זה חותר לשלוש מטרות: לקבוע האם מדדים עצביים אלו עוקבים אחר שונות ממדית בתסמינים מופנמים (internalizing symptoms) באוכלוסייה; לבחון האם הם משתנים תחת מניפולציות חולפות של עומס קוגניטיבי ודחק; לבדוק האם תוכנית מבוססת לאימון קשבי מסוגלת לשנותם, ובכך להבהיר את כיווניות הקשר שבין מנגנון עצבי זה לבין תוצאים של בריאות הנפש.
יחד, מחקרים אלו שואפים לבסס גשר מנגנוני ממדעי המוח הבסיסיים של הקשב, ועד להתערבויות ממוקדות ומבוססות-מנגנון בתחום בריאות הנפש.

ד"ר ברית הדר מבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה על זכייתה במענק עבור מחקרה "מחסור מצמצם מרחק פסיכולוגי ומגביל אקספלורציה". אנשים החיים בתנאי מחסור מקבלים לעיתים קרובות החלטות שסוגרות בפניהם אפשרויות לשיפור עתידי. הם נוטלים הלוואות יתר, דוחים רכישת מיומנויות, אינם משקיעים די בחינוך או בהכשרה, ואינם שוקלים חלופות שעשויות לשפר את חייהם. הכלכלה ההתנהגותית תיעדה עשרות השפעות מסוג זה, אך עדיין חסר בתחום מנגנון המסביר מתי ומדוע מחסור מוביל להחלטות קצרות ראייה, ומדוע דפוסים אלה נמשכים גם כאשר קיימת אפשרות לשנותם. אני מציעה כי המנגנון החסר הוא מרחק פסיכולוגי. מעבר להיותו מחסור במשאבים, מחסור הוא מצב קוגניטיבי המצמצם את המרחקים הטמפורליים, המרחביים, החברתיים וההיפותטיים שבאמצעותם אנשים מייצגים אפשרויות ומעריכים חלופות. כאשר המרחק מצטמצם, הייצוג המנטלי נעשה צר וקונקרטי יותר, פחות חלופות מיוצגות, והסבירות לאקספלורציה פוחתת.

פרופ' שי מוזס מבית הספר אפי ארזי למדעי המחשב על זכייתו המשותפת עם פרופ' אורן וימן מאוני' חיפה עבור מחקרם "מרחקים בגרפים מישוריים - על פני מודלים שונים". מטרת פרויקט זה היא להשיג חסמים הדוקים לבעיות אופטימיזציה יסודיות על גרפים מישוריים העוסקות במרחקים בשלושה מודלים חישוביים.
במודל האורקל (Oracle model), מבצעים עיבוד מוקדם לגרף הקלט לכדי מבנה נתונים שמסוגל לתמוך לאחר מכן בשאילתות ובעדכונים באופן יעיל. במודל זה, אנו מתכננים לסגור את הפערים הפולינומיים בין החסמים העליונים והתחתונים עבור אורקלי מרחק סטטיים, דינמיים ועמידים לתקלות (Fault-tolerant) בגרפים מישוריים.
במודל המבוזר (ובפרט במודל CONGEST), אנו מתכננים לסגור פערים משמעותיים בסיבוכיות הסיבובים (round complexity) של בעיות מרחקים בסיסיות ברשתות מישוריות, וזאת על ידי הכללת טכניקות יסוד מהמודל הריכוזי ופיתוח טכניקות חדשות המותאמות לסביבה המבוזרת.
במודל התוויות (Labeling model), אנו מתכננים להשיג חסמים עליונים ותחתונים תואמים (Matching bounds) עבור תוויות מרחק עמידות לתקלות.

פרופ' יניב ידיד לוי מבית ספר טיומקין לכלכלה על זכייתו במענק עבור מחקרו " השפעת גמישויות מיקרו על תמסורת של זעזועים במודלים מאקרו-כלכליים". פרויקט המחקר עוסק בשאלה כיצד הבדלים בהתנהגות של יחידים ומשקי בית משפיעים על האופן שבו הכלכלה כולה מגיבה לשינויים גדולים, כגון שינויי מדיניות, מחירים, פריון או תנאים כלכליים. בלב המחקר עומדות “גמישויות” — מדדים לעוצמת התגובה של אנשים לשינויים: למשל, עד כמה החלטות כמו עבודה, צריכה וחיסכון משתנות כאשר משתנים השכר, הריבית או ההכנסה. לגמישויות האלה יכולה להיות השפעה גדולה על התחזיות של מודלים מאקרו־כלכליים, אך במודלים סטנדרטיים הן נקבעות לעיתים באופן עקיף דרך הנחות מגבילות על העדפות. הפרויקט מפתח גישה גמישה יותר, שמאפשרת לשלב במודלים מאקרו־כלכליים גמישויות שנמדדות בנתונים באופן ישיר יותר, בלי להתחייב מראש לצורה מתמטית מסוימת של העדפות. במסגרת זו המחקר בוחן, בין היתר, גם את האפשרות שצריכה ועבודה משלימות זו את זו — כלומר שכאשר אנשים עובדים יותר, צריכה מסוימת הופכת לחשובה או מועילה יותר עבורם. המטרה הרחבה היא להבין טוב יותר כיצד מדיניות ושינויים כלכליים מתגלגלים במשק, וכיצד הבדלים בין משקי בית, עובדים וקבוצות אוכלוסייה עשויים לשנות את עוצמת ההשפעות האלה ואת כיוונן.