נפילת משטר אסד תוך 12 יום מתחילת מתקפת המורדים, שירדו ממחוזם באזור אידליב, הינו אירוע דרמטי, טקטוני, לא רק עבור סוריה עצמה אלא עבור המזרח תיכון כולו, ובמידה מסוימת עבור מאזן הכוחות הגלובלי.
תזמון יציאת הכוחות המורדים להתקפה נגד המשטר
חשוב להדגיש שהמועד שבו המורדים התחילו את המתקפה נגד כוחות אסד קשור באופן ישיר להצלחת ישראל לצמצם במידה ניכרת את הכוח הצבאי של חיזבאללה בלבנון ובסוריה עצמה, לחסל חלק גדול מההנהגה הצבאית והמדינית של הארגון, ולחתום על הפסקת אש עם לבנון בתנאים קשים לארגון.
במקביל, ישראל פגעה וצמצמה את הכוח האיראני של משמרות המהפכה בסוריה, שבמשך שנים פעלו נגד ישראל בשיתוף פעולה עם משטר אסד. מעניין שבעת הקרב על חלב המורדים חיסלו מפקד בכיר של משמרות המהפכה האירניות, גנרל Kioumars Pourhashemi.
נפילת משטר אסד משפיע בצורה ישירה על ישראל בטווח הקצר והארוך.
השפעות חיוביות
תוך מספר ימים כוחות משמרות המהפכה האירניים, וכוחות חיזבאללה והמיליציות הפרו-איראניות השיעיות (עיראקיות, אפגניות, פקיסטניות) נאלצו לעזוב את סוריה, יותר נכון לברוח, לעיראק או ללבנון.
התמוטטות שלטון אסד – בעל הברית המרכזי של איראן בעולם הערבי מאז 1980 - מצביעה על התפרקות "ציר ההתנגדות" בין איראן, סוריה וחיזבאללה בלבנון, השחקנים המרכזיים בציר זה. בשלב, זה הדבר מונע את האפשרות שאיראן תשתמש בשטחי סוריה לתקיפה נגד ישראל או לסייע לחיזבאללה בלבנון להשתקם.
ניתוק הקשר הקרקעי הישיר בין איראן לחיזבאללה בלבנון, דרך סוריה, מחליש את הארגון בהיבט הצבאי, הכלכלי והפוליטי, במיוחד בכל מה שקשור בהצטיידותו מחדש בנשק מתקדם. גם מעמדו של הארגון בלבנון נחלש ויאפשר לכוחות העדתיים האחרים לפעול ביתר חופשיות ואסרטיביות לשנוי המציאות הפוליטית בלבנון, למשל בבחירת נשיא חדש לארץ הארזים.
תוך ניצול הוואקום הצבאי שנוצר בסוריה, ישראל ביצעה ביממה האחרונה מהלך כפול:
- תקיפות נרחבות ביותר של חיל האוויר בתשתיות צבאיות משמעותיות של צבא סוריה
במטרה לשתק או להשמיד אותן. התקיפות התמקדו במרכזי ייצור נשק כימי, מחסני טילים ארוכי-טווח ובסיסי חיל האוויר הסורי. כמו כן, הותקפו שדות תעופה, סוללות הגנה אווירית ומכוני מחקר מדעיים. חיל הים הישראלי השמיד חלק גדול מכיכולות הצי הסורי.
- במקביל כוחות קרקעיים של צה”ל פעלו באזור החיץ בין ישראל לסוריה תוך גישה של “הגנה קדמית” כדי למנוע איומים בגבול. על פי הדיווחים, צה”ל מחזיק כעת בשליטה על עמדות לשעבר של הצבא הסורי, מהחרמון הסורי ועד אזור קונטרה והשתלט על 9 כפרים ליד אזור החיץ.
ברמה האזורית מעמדה של איראן ספגה מכה קשה וישנה אפשרות שהדבר ישפיע גם על היציבות הפנימית של המשטר בטהראן.
ברמה הגלובלית נפילת אסד מחליש את רוסיה ומעמיד בספק את השימוש בסוריה כבסיס ימי ואווירי רוסי מול כוחות נאט"ו במזרח הים התיכון. בכך משתנה מאזן הכוחות הגלובלי, בין הציר רוסיה-סין-איראן-וצפון קוריאה, מול הציר המערבי בהנהגת ארה"ב.
ארצות הברית, שתמכה לרוב בישראל במלחמתה נגד חמאס בעזה, נגד חיזבאללה בלבנון, ונגד איראן, שירתה לראשונה טילים בליסטיים וכטב"מים נגד ישראל, יוצאת נשכרת מנפילת משטר אסד, בעל ברית של רוסיה וסין. השאלה נשאלת: מה תהיה כעת מדיניות הממשל החדש של הנשיא טראמפ מול כל האתגרים באזור?
סיכונים לישראל
מכאן עולה השאלה, האם המשטר החדש בסוריה והכוחות ששולטים בו ינהיגו ממשטר פונדמנטליסטי/אסלאמיסטי בדמשק וירא בישראל אויב ישיר.
בשלב זה נראה שאבו מוחמד אל-ג'ולאני, אחמד חוסיין א-שרע בשמו האמיתי, מנהיג היאת תחריר א-שאם ("הארגון לשחרור הלבנט", (HTS, מנסה לפעול בצורה אחראית. המורדים מינו את מוחמד אל-בשיר (ראש הממשלה החמישי של ממשלת ההצלה הסורית באידליב מאז בינואר 2024) להקים ממשלה סורית חדשה, "ממשלת מעבר" שתפקח בינתיים על כל ההחלטות שצריכות להתקבל בסוריה.
אל-ג'ולאני, שהיה מנהיג ארגון ג’בהת אל־נוסרה, שהגדירה עצמה כחלק מאל־קאעידה, עבר תהפוכות רבות בזמן מלחמת האזרחים, התעמת עם דאע"ש, ובסופו של דבר הקים את הקואליציה הסלפית היאת תחריר א-שאם. זה זמן מה הוא מנסה להקים קשר עם המערב ולהציג תדמית מתונה שאין לו כל עניין מעבר לשנוי השלטון בסוריה.
בינתיים הוא הדמות המרכזית בקרב המורדים וכבר מוצג ע"י אמצעי התקשורת בסוריה כ"המנהיג". העתיד יעיד להיכן הוא יוביל את סוריה.
הקואליציה השנייה בקרב המורדים מאידליב, הצבא הסורי הלאומי (SNA), מורכבת מפלגים רבים, חלקם חילוניים וחלקם סלפיים. הארגון הזה משרת בעיקר את האינטרסים של טורקיה של הנשיא ארדואן, בסוריה אך בעיקר ככוח שאמור לפעול נגד המיעוט הכורדי באזור האוטונומי, ROJAVA.
מזה יומיים, הצבא הסורי הלאומי אכן תוקף את הכוחות הסוריים הדמוקרטיים (- SDF כוח המשלב בין המליציות המתונות של צבא סוריה החופשי והכורדים של YPG) באזור מנביג' בצפון סוריה.
לנשיא ארדואן תפקיד מרכזי בשמירת אזור אידליב תחת שילטון חיאת תחריר א-שם ובניית הצבא הסורי הלאומי כפרוקסי של טורקיה. ארדואן הוא זה שככל הנראה נתן את האור הירוק למורדים לצאת למתקפה נגד משטר אסד לאחר שהנשיא הסורי סירב לחיזורי הנשיא הטורקי להגיע להתפייסות ונרמול יחסים כל זמן שצבא טורקיה שולט בחלק משטח סוריה.
אם ההשפעה הטורקית בממשל החדש תאפשר לארדואן להחזיק כוחות עצמאיים בסוריה, שאולי אף ירדו דרומה לגבול ישראל, הדבר יכול לאיים על אינטרסים חיוניים של ישראל ואף להפוך את טורקיה האסלאמיסטית למחליפה של איום הציר השיעי האיראני.
יש לציין שדאע"ש היה פעיל מאד בשנה האחרונה במדבר הסורי המזרחי, נגד הצבא הסורי, הכוחות הרוסיים שסייעו לצבא סוריה ונגד הכורדים באזור דיר א-זור. לא ברור מה מעמדם כעת, אבל ידוע שהם היו אויבים מרים של HTS.
גם מצב של כאוס וחוסר שליטה מרכזית יכולים לגרום לפעולות טרור של בודדים או תאים קטנים דרך גבולות ישראל. יש סכנה להקמת אישות גיהדיסטית תוקפנית בגבלנו הצפוני, אבל זה תלוי בהתפתחויות.
הזדמנויות
לדעת כותב שורות אלה, ההזדמנות החשובה ביותר מבחינת ישראל היא הקמת ברית מיעוטים. בעיקר עם המיעוט הדרוזי בדרום סוריה, שבמשך השנה האחרונה התמודד בהצלחה עם משטר אסד באמצעות פעילות פוליטית וחברתית אקטיבית. וגם עם הכורדים בצפון, שהצליחו להקים אזור אוטונומי לאחר שהדפו את כוחות דאע"ש בשנים 2014-2016 .
ברית זו יכולה להוות מחסום מפני האפשרות שאיראן והשיעים בעיראק ינסו לחזור לפעול בסוריה, כדי להשיב לעצמם את ההשפעה בתוך המדינה "החדשה" ולסייע לחיזבאללה.
כותב הטור: ד"ר אלי כרמון, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה
