השבוע, התקיים הכנס השנתי של המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה תחת הכותרת "שקט, יורים? הפיקוח על הממשלה במלחמה".
הכנס התקיים בנוכחות אנשי ונשות אקדמיה, פוליטיקאים ואישי ציבור מכהנים ושלא, בכירי מערכת הביטחון לשעבר, ואנשי תקשורת.
במהלך הכנס הועלו שאלות ערכיות איתן הממשלה הייתה ועודנה צריכה להתמודד במהלך המלחמה ודנו באופן שבו השחקנים השונים, בקרב מוסדות השלטון, בציבור הישראלי ובזירה הבינלאומית מבקשים לכוון ולרסן את הממשלה. כמו כן הוצגו נתונים שאסף צוות המכון לחירות ואחריות על מגמות בדעת קהל ביחס למלחמה ולממשלה ועל פעילות הממשלה והכנסת.
הכנס התקיים ביום ה- 419 למלחמה כאשר 101 חטופים עדיין מוחזקים בעזה. הדרג המדיני עדיין לא לקח אחריות והקמת ועדת חקירה ממלכתית נראית עדיין רחוקה. רק לאחר החזרת החטופים, קבלת אחריות וחקירה משמעותית של המחדל נוכל להתחיל בריפוי החברה וההנהגה.
לאורך הכנס הוצגה תערוכת איורים מיוחדת, ביוזמת הסטודנטית מעיין לוי, בשם: "קווים לדמותם" שהזמינה את המשתתפים להתחבר לסיפוריהם של נופלי מלחמת חרבות ברזל באמצעות יצירות חזותיות וסיפורים אישיים.
מדברי נשיא אוניברסיטת רייכמן, פרופ' בועז גנור: "נושא הכנס כל כך חשוב משום שבמבנה השלטוני שלנו הפרדת הרשויות והפיקוח של הרשות המחוקקת על המבצעת הינם בעייתיים ביותר הן בעתות שלום ובוודאי בעת מלחמה".
עוד הוסיף: "'כשהתותחים רועמים המוזות שותקות', ונראה כי כך גם מנגנוני הבקרה והפיקוח על הממשלה. בעת מלחמה זה לא פופולרי להעביר ביקורת על מקבלי ההחלטות. זה עוד פחות פופולארי לעשות זאת כאשר ראש הממשלה מגדיר את המלחמה מיומה הראשון כמלחמה קיומית. אף שמלחמת 'חרבות ברזל' מעולם לא הייתה קיומית. זו בוודאי המלחמה הקשה ביותר אותה ישראל מנהלת אולם מאז ועד היום היא לא סיכנה את קיומה של מדינת ישראל. זו מלחמת ברירה לגיטימית ומוצדקת מאין כמוה אבל בוודאי לא קיומית. ההכרזה על המלחמה כקיומית מציירת את מבקרי הממשלה ומדיניותה כבוגדים ומשתפי פעולה עם האויב. בין אם מדובר בגורמים אופוזיציוניים, שומרי הסף, או משפחות החטופים".
מדברי דיקנית בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, פרופ' ליזה אירני סבן: "אנו נפגשים היום בתקופה קריטית ומורכבת, בה החברה הישראלית מתמודדת עם אתגרים חסרי תקדים בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל'. המלחמה הזאת לא רק הביאה עימה כאב ואובדן כבד, אלא גם העלתה שאלות חדשות ודחופות לגבי תפקודה של הממשלה בעתות חירום, הפיקוח עליה, והשפעת המלחמה על הדמוקרטיה הישראלית".
מדברי ראש המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, פרופ' אמנון כוורי: " בזמן מלחמה אנחנו רוצים וצריכים ממשלה שיודעת לעבוד ויכולה לתפקד. ממשלה שיכולה לגייס את כל המשאבים של המדינה כדי לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה. שתדע לפעול במהירות וביעילות כדי לפרק כל איום. שתדע להגן עלינו. אבל, הסכמה שהממשלה צריכה לפעול, כלל לא מחייבת הסכמה על דרך הפעולה או על מכלול השיקולים שעליה לשקול ובכלל זה שיקולים מבצעיים, סיכויי הפגיעה בלוחמים, עצמת הפגיעה בעורף וגם צמצום הפגיעה בחפים מפשע בצד השני. גם אם הממשלה מנוהלת על ידי אנשים חכמים ומנוסים אשר מעמידים את האינטרס הלאומי לפני כל אינטרס אחר, הרי שקבלת ההחלטות שלהם היא ברציונליות מוגבלת. החלטות אלו מבטאות מכלול של שיקולים, אינטרסים, נטיות אנושיות והעדפות אידיאולוגיות. ככל שהיא נעשית על ידי מספר מצומצם של אנשים, או נשלטת על ידי תפיסה ערכית מסוימת, היא מבטאת אינטרסים צרים וככל הנראה רחוקים מהאינטרס הציבורי הכללי. ולכן, עלינו להבטיח פיקוח על החלטות הממשלה. עלינו להבטיח קיומן של חלופות לפעולה ודיון מעמיק של הממשלה בחלופות אלו על מנת שתהיה התייחסות למגוון השיקולים הקיימים. עלינו להבטיח שההחלטות לא יתרכזו בידי אדם אחד, או קומץ של אנשים. וגם, משהתקבלה החלטה, עלינו להבטיח מנגנון בקרה".
במושב שעסק בפיקוח השלטוני על הממשלה במלחמה דנו במעורבותם של הכנסת וועדותיה, בית המשפט העליון, היועצת המשפטית לממשלה וכן הקבינט והממשלה כולה כמפקחים על ראש הממשלה, בהגדרת מטרות המלחמה, בהצבת גבולות לשימוש בכוח ובשיפור הטיפול הממשלתי בנפגעי המלחמה. במושב זה השתתפו ח"כ מיקי לוי, ד"ר שחף זמיר, פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' אביחי מנדלבליט, פרופ' יניב רוזנאי וד"ר אילנה שפייזמן. בסיום המושב דנו בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית - בהשתתפות, מר אייל אשל, ד״ר חיים וייצמן, רב ניצב (בדימוס) שלמה אהרונישקי, מר עובד יחזקאל, ד"ר דורי קלגסבלד ופרופ' רענן סוליציאנו קינן.
במושב שעסק בפיקוח הציבורי על הממשלה בחנו האם התקשורת הישראלית ממלאת את תפקידה לבקר את הממשלה או שהיא משמשת כשופר שלטוני ומה השיגו ההפגנות והמחאות בתביעה לשחרור החטופים ולנשיאה באחריות לכישלון ה-7 באוקטובר. במושב זה השתתפו פרופ' יובל פיינשטיין, פרופ' תמר שגיא, פרופ' מיכל אלמוג-בר, גב' גדיר האני, פרופ' בועז בן דוד, מר יאיר פלטי, פרופ' גבי וימן, מר ניר גונטז', מר גיל פלדמן, מר רונן צור ופרופ' קרין נהון.
במושב שעסק במנגנונים הבינלאומיים המבקשים לרסן את הממשלה בחנו באיזו מידה שחקנים כמו בית הדין הבינלאומי לצדק, בית הדין הפלילי הבינלאומי ומדינות שונות מהווים בלמים אפקטיביים והאם הצליחו לייצר אפקט מרתיע וממתן על הממשלה. במושב זה השתתפו פרופ' אסיף אפרת, פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס, ד"ר אלון ליאל, ד"ר רועי שיינדורף וד"ר דנה וולף.
לקראת סיום הכנס הוענקו פרסי כ"ט בנובמבר לעבודות מצטיינות לשנת 2024 במעמד סגן נשיא האוניברסיטה, פרופ׳ אמנון להבי.
את הכנס הנחה ד"ר חיים וייצמן, מנהל התחום הפוליטי במכון לחירות ואחריות
