אוניברסיטת רייכמן והמשרדים הגדולים לראיית חשבון מציעים לבצע שינוי משמעותי במתכונת בחינות מועצת רואי החשבון בישראל, במטרה להתאים את תהליך ההכשרה וההסמכה של רואי החשבון לשינויים הטכנולוגיים המהירים שעובר המקצוע ולמציאות החדשה בשוק העבודה.
במסמך שהועבר למועצת רואי החשבון מציעים הגופים לקצר את משך הבחינות מארבע שעות לשעתיים וחצי, ולאפשר לנבחנים להיעזר בחומרי עזר ובכלי בינה מלאכותית. במקביל, מוצע לשנות את אופי השאלות כך שהבחינות יתמקדו פחות בשינון ובפתרון ידני של תרגילים טכניים, ויותר ביכולות של חשיבה ביקורתית, ניתוח נתונים, הפעלת שיקול דעת מקצועי והערכת המשמעות של אירועים כלכליים.
ההצעה נולדה על רקע כניסתם המואצת של כלי בינה מלאכותית ואוטומציה לעולם ראיית החשבון. כלים טכנולוגיים מבצעים כיום בתוך זמן קצר פעולות וחישובים שבעבר דרשו עבודה ידנית ממושכת, ומחברי ההצעה סבורים כי גם תהליכי ההכשרה והבחינה צריכים להשתנות בהתאם. בין היתר, מוצע לשלב בבחינות מקרי בוחן המבוססים על אירועים אמיתיים מהעולם העסקי, ולבחון את יכולתם של הסטודנטים לנתח מידע ולהגיע למסקנות מקצועיות.
ד"ר שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, הסביר: "המטרה היא ליצור התאמה טובה יותר בין הכישורים שנבחנים במסגרת האקדמית לבין אלה הנדרשים כיום במקצוע. ההצעה שגיבשנו פותחת בליווי ובשיתוף ראשי מערכי הביקורת במשרדי רו"ח, מתוך רצון ליצור התאמה טובה יותר בין ההכשרה האקדמית לבין המציאות המקצועית המשתנה".
המסמך מתייחס גם לתקופת ההתמחות ומציע לבחון מחדש את אופייה, כך שהמתמחים ייחשפו פחות למשימות טכניות ויותר לתהליכים המפתחים חשיבה מקצועית ושיקול דעת. השינוי המוצע מבטא תפיסה רחבה יותר של תפקיד רואה החשבון בעידן ה-AI: לא רק מי שמחזיק בידע חשבונאי ויודע לבצע חישובים, אלא איש מקצוע שנדרש להבין מידע מורכב, להפעיל חשיבה ביקורתית, לזהות סיכונים ולהשתמש בכלים טכנולוגיים באופן מושכל.