מאמר מאת פרופ' דפנה קריב ושותפיה, תחת הכותרת:
Fostering Entrepreneurial intentions: exploring the interplay of education and endogenous factors
מראה מקום מלא של המאמר:
Kariv, D., Giglio, C., & Corvello, V. (2025). Fostering Entrepreneurial intentions: exploring the interplay of education and endogenous factors. International Entrepreneurship and Management Journal, 21(1), 17.
המחקר עוסק בשאלה מרכזית, איך תוכניות חינוך יזמי ואיכויות פנימיות של אנשים (כמו תחושת מסוגלות עצמית ושליטה) משפיעות על הרצון שלהם להיות יזמים?
בנוף המחקרי בתחום, יש תוצאות סותרות לגבי השפעת חינוך יזמי, חלק מהמחקרים מראים שהוא מעלה את הכוונה של סטודנטים להקים עסק, וחלקם לא מצאו השפעה ברורה כל כך.
החוקרים בחרו לבחון לא רק את השפעת החינוך היזמי עצמו, אלא גם כיצד משתנים פנימיים של הפרט משפיעים על הקשר בין החינוך לרצון היזמי. המשתנים הללו נקראים אנדוגניים, כלומר, גורמים פנימיים שקשורים לתפיסת העצמי ולדרך שבה אדם תופס את יכולותיו להתמודד עם אתגרים.
המחקר מתבסס על תיאוריית ההתנהגות המתוכננת (Theory of Planned Behavior), אחת התיאוריות המובילות בתחום הפסיכולוגיה החברתית להבנת כוונות התנהגות, היא טוענת שכדי להבין מדוע אנשים מתכוונים לבצע פעולה מסוימת (כמו לפתוח עסק), צריך לבדוק מספר מדדים:
-את הנטייה שלהם לפני.
-את האמונה שלהם שיש להם את היכולת לבצע אותה.
-את התפיסה של מה האנשים סביבם מצפים מהם.
במסגרת זו, החוקרים מבקשים לא רק לבחון האם חינוך יזמי קשור לכוונת יזמות, אלא איך הוא קשור ואילו תכונות אישיות ממלאות תפקיד. הניתוח התבסס על נתונים שנאספו במסגרת סקר רחב של סטודנטים איטלקיים, חלקם שלקחו חלק בתוכנית חינוך יזמית במסגרת הלימודים שלהם, וחלקם לא.
החוקרים השתמשו בשתי גישות עיקריות לניתוח הנתונים:
PLS-SEM - שיטה מתקדמת לניתוח יחסים בין משתנים מורכבים.
fsQCA - שיטה המשתמשת בלוגיקה של קבוצות כדי לזהות דפוסים של תנאים שמובילים לתוצאה מסוימת.
שילוב שתי השיטות מאפשר לחקור לא רק הקשר הישיר בין משתנים, אלא גם תצורות מורכבות של גורמים שמפעילים יחד השפעה.
החוקרים מצאו מספר ממצאים מרכזיים:
-השפעה חיובית של חינוך יזמי - המחקר מצא שאכן יש השפעה חיובית לקורסים והכשרות יזמיות על הרצון של סטודנטים לפתח עסק בעתיד, אך ההשפעה הזו לא נובעת רק מהחינוך עצמו, אלא גם מתוך תכונות פנימיות של הפרט (כמו ביטחון עצמי והערכה של היכולת האישית להתמודד עם סיכונים).
-חשיבות המשתנים הפנימיים - משתנים כמו לוקוס שליטה (Locus of control - האמונה שההצלחות והכישלונות שלך בידיים שלך) ותחושת מסוגלות עצמית היוו תורמים משמעותיים לכוונת היזמות ולעיתים אף הגבירו את ההשפעה של החינוך היזמי.
-מודל משולב נותן הסבר טוב יותר - המחקר הדגים ששילוב התיאוריה הפסיכולוגית עם המודל הסטטיסטי מאפשר הבנה מלאה ונכונה יותר של התופעה, כלומר שכשמנתחים רק את החינוך היזמי בלי להביא בחשבון את הגורמים הפנימיים, מפספסים חלק חשוב מהתמונה.
החוקרים מדגישים שבמקום לשאוף רק להציע יותר קורסים יזמיים, חשוב גם לבחון איך הקורסים הללו משפיעים על הסטודנטים, במיוחד מבחינת בניית ביטחון עצמי, מודעות ליכולות אישיות והבנת סיכונים.
הם מציעים שלמוסדות חינוך יש תפקיד חשוב לא רק ללמד ידע טכני, אלא גם לפתח יכולות אישיות שקשורות ליזמות, למשל, טיפוח גישה אקטיבית להתמודד עם כישלונות, או יכולת לקיחת סיכונים מושכלת.
חינוך יזמי חשוב, אבל לא מספיק בעצמו, הוא משפיע על רצון להיות יזם רק כשמשתים גם את התפיסות והיכולות הפנימיות של האדם.
תוכניות לימוד צריכות לשלב גם פיתוח אישי, ולא רק ידע מקצועי.
ניתוח רב-משתני מספק תמונה עמוקה יותר ושילוב שיטות ניתוח שונות יכול להאיר דפוסים שלא נראים בשיטות מסורתיות.