פרסום בגישה פתוחה

משמעות המושג פרסום בגישה פתוחה היא מתן גישה חופשית למקורות אקדמאיים (מאמרים, ספרים, עבודות מ"א ודוקטורט, דוחות)  לכל אדם המחובר לרשת האינטרנט ללא הגבלה טכנית, כספית או משפטית – לבד משמירה על זכויות היוצרים של מחבר הפרסום.
התפיסה של הגישה הפתוחה מאפשרת הפצת מקורות אקדמאים בכל מדיה דיגיטלית או העתקתם ממנה בחופשיות, תוך הקפדה על ייחוסם למחברים, על שמירת זכויות היוצרים שלהם וההסכמים החוקיים.

במסגרת המודל הקלאסי החוקר שולח פרסום למו"ל, שמפרסם אותו לקוראים בעבור תשלום של מנוי הספרייה. בפרסום בגישה פתוחה המו"ל פותח את הפרסום לקוראים ללא תשלום, אך עלות הפרסום מוטלת על החוקר או על הגוף שמממן את הפרסום.

הדיגיטציה המואצת של המקורות האקדמיים וכן העלויות הגבוהות שהמו"לים גובים מהמוסדות המנויים על כתבי העת, תרמו להאצת הפרסום בגישה פתוחה. בנוסף, ישנה חשיבות במתן גישה חופשית לתוצרי מחקר אקדמי שנעשה במימון ציבור.

מדוע כדאי לפרסם בגישה פתוחה?

לפרסום בגישה פתוחה יש נראות גבוהה יותר והשפעה לא פחותה מפרסום שהגישה אליו מוגבלת בשל תשלום. פרסום בגישה פתוחה מביא לעלייה בכמות הציטוטים ומוביל לשיתופי פעולה בין החוקרים, וכן בין החוקרים לגופים אחרים. לעיתים גופי ציבור וקרנות מחקר מממנים, מתנים את מימון המחקר בפרסום בגישה פתוחה. הגישה הפתוחה למקורות בתחומי הבריאות, הרווחה, התעשייה, הכלכלה או הביטחון יכולה להשפיע על קביעת מדיניות בתחומים אלה, ובנוסף היא מאפשרת נגישות בלי הגבלה לפרסומים מחקריים, לכל אדם ובכל מקום, גם במדינות מתפתחות – מכיוון שהמחקר מונגש לכולם ולא מפורסם בכתב עת שהגישה אליו מוגבלת.

חסרונות הגישה הפתוחה:
עלות הפרסום: הקוראים לא משלמים עבור קריאת המאמר, אך בכל זאת יש צורך לממן את עלויות הפרסום. לעיתים עלויות הפרסום הן באחריות החוקר עצמו או המוסד שאליו הוא משתייך או באחריות הגוף שמממן את הפרסום.
היעדר בקרת איכות: עולה הטענה כי כתבי העת במודל הגישה הפתוחה מעודדים לפרסם מאמרים רבים יותר, דבר שגורם לירידה באיכות הפרסומים.
קיימות: מודלים מסורתיים מבטיחים שהמו"לים מקבלים פיצוי הולם תמורת הנגשת הפרסום.

כתבי יד בגישה פתוחה מתפרסמים בכתבי עת אקדמאים בגישה פתוחה מלאה או היברידית, באתרי ספריות המנגישים תזות ודוחות, במאגרים מוסדיים, מאגרי מידע דיסציפלינריים או ארכיבים עצמאים.

בעולם קיימים מספר מודלים לפרסום בגישה הפתוחה – ביניהם מסלול הזהב והמסלול הירוק

מודל מסלול הזהב:

• הפרסום נעשה בכתבי עת בגישה פתוחה מלאה או בכתבי עת היברידים (המשלבים בכתב העת מאמרים בתשלום למנויים, לצד מאמרים בגישה פתוחה).
• החוקר נדרש לשלם עבור הפרסום דמי טיפול APC-Article Processing costs. עלות דמי הטיפול יכולה לנוע בין מאות לאלפי דולרים – זהו תשלום גבוה, שמהווה חיסרון במודל זה.
• היתרונות של מודל זה: הגישה לפרסום היא חופשית ומיידית ללא הגבלת זמן לגרסה הסופית (לאחר שיפוט עמיתים) מיד בצאת הגיליון. כמו כן המאמר זמין במאגרי מידע נפוצים.

מודל המסלול הירוק:

• 
  במסגרת המסלול הירוק, המאמר מתפרסם בכתב עת שהקריאה בו אפשרית על בסיס מנוי, אבל ניתן להפיצו בחינם בגרסה שאינה סופית. כלומר החוקר יכול לפרסם באופן עצמאי את המאמר במאגר הפקדה בגרסה לא סופית, במקביל להפצתו במאגר בתשלום.
• מאגר ההפקדה יכול להיות שייך למוסד אקדמאי, מאגר לאומי או בין-לאומי או באתר האישי של החוקר. בדרך כלל הפרסום אינו כרוך בתשלום וזה מהווה יתרון לשימוש במסלול. לרוב תעלה למאגר ההפקדה הגרסה לפני פרסום שאינה הגרסה הסופית – pre-print. המאמר בגרסתו המלאה והסופית יעלה רק בתום תקופת המתנה – embargo.
• אחד החסרונות של המסלול הירוק הוא שאפשר להיחשף למספר רב של גרסאות למאמר אחד: הגרסה שנמצאת באוסף ההפקדה יכולה להיות שונה מהגרסה הסופית. דבר זה מקשה על ספירת ציטוטים וייתכן גם עיכוב בפרסום בשל תקופת ההמתנה.

הסיכונים הכרוכים ביישום מודל הגישה הפתוחה:

• הפרסום בגישה הפתוחה מגדיל את הסיכונים לפגיעה בזכויות היוצרים של המחברים.
• הפרסום בגישה פתוחה מקשה על האבחנה בין כתבי עת שפיטים ובין כתבי עת שאינם עומדים בקריטריונים הנדרשים.
• פרסום בגישה פתוחה עלול להוביל להיעדר בקרת איכות תקינה וביקורת עמיתים ראויה של המחקרים, ואפילו לעודד חוקרים לפרסם את מחקריהם בכתבי עת טורפים (Predatory Journals) של מו"לים תאבי ממון.

פרסום בגישה פתוחה דורש תכנן מקדים:

• על החוקר לוודא שהוא עומד בדרישות קרן המחקר ובתנאי הפרסום של המו"ל, ובמקביל להבטיח חשיפה רחבה של המחקר שלו בפני קהל הקוראים הרלוונטי.
• החוקר שמפרסם במסלול הזהב צריך לאתר כתבי עת בגישה פתוחה או היברידים. כמו כן במסלול זה החוקר צריך לתכנן את מימון הפרסום. במסגרת המסלול הירוק החוקר צריך לאתר מאגר הפקדה מתאים.
• בדיקת דרישות פרסום של הקרן: האם הקרן מחייבת פרסום בגישה פתוחה? באיזה מסלול? מסלול הזהב או המסלול הירוק? מה הם תנאי הפרסום של הקרן? האם הפרסום נעשה לאחר שיפוט עמיתים? האם יש תקופת אמברגו? האם הקרן ממליצה על מאגר הפקדות מסוים? אילו הרשאות וזכויות שימוש יש לתת לקוראים? האם ניתן לכלול בבקשה למענק את כיסוי עלות הפרסום?
• ניתן להיעזר בכלי שמרכז את הדרישות של הקרנות Sherpa Juliet
  חשוב לבדוק את המדיניות העדכנית של הקרן הנבחרת באתר האינטרנט.
  כלי נוסף שניתן להיעזר בו הוא: The Journal Checker Tool

פרסום במסלול הזהב:

• איתור כתב עת בגישה פתוחה או היברידי: על החוקר לבדוק האם קיים כתב עת בגישה פתוחה או היברידי בתחום המחקר, מהם מדדי האיכות של כתב העת והאם הדירוג גבוה, מהן עלויות הפרסום ותנאי הפרסום של כתב העת. (האם ניתן גם להפקיד את הפרסום במאגר הפקדה ואיזו גרסה מותר להפקיד: את הגרסה הסופית או את גרסת ה-pre-print), מהן זכויות השימוש שיש לקוראים ומהן הזכויות שניתנות למחבר.
• ניתן להיעזר בכלי Sherpa Romeo שמרכז את קווי המדיניות של מו”לים שונים בנושא.

המידע המוצג ב-Sherpa/Romeo כולל:

מדיניות הפצה, גרסה מותרת להפקדה במאגר מוסדי, תקופת האמברגו, סוג הרישיון, אתרים מותרים להפקדה וקישורים ישירים לדפי המדיניות של מו”לים, בנוגע לזכויות היוצרים הספציפיות.

חשוב לבדוק את המדיניות העדכנית של כתב העת הנבחר באתר האינטרנט.

כדי לדעת מהן זכויות המחבר במאמר שכבר פורסם, יש לבחון את ההסכם הספציפי שעליו חתם המחבר מול המו”ל.

פרסום במסלול הירוק:

• איתור מאגר הפקדות: יש לבדוק האם הפקדת המאמר תתבצע בנוסף לפרסום המאמר בכתב עת רגיל שמופץ למנויים בתשלום, האם יש מאגרים נושאיים רלוונטיים לנושא המחקר, האם קרן המחקר ממליצה על מאגר הפקדות מסוים, ומהו תהליך ההפקדה.
• ניתן להיעזר בכלי OpenDOAR המאפשר לחפש מאגרי הפקדות לפי מיקום, נושא או סוג.

מהן זכויות השימוש שניתנות למחבר?

• עד לקבלה לפרסום בכתב העת הזכויות שייכות למחבר הפרסום. זכויות היוצרים של מאמר המתפרסם בכתב עת שייכות למוציא לאור של אותו כתב עת, וכל שימוש בו כולל ארכוב עצמי, כמו העלאת המאמר לאתר האינטרנט של המחבר, או של האוניברסיטה, שיתוף במדיה החברתית ועוד – כפוף לאישור המו"ל.
• לכל מו"ל יש מדיניות משלו לגבי זכויות היוצרים – מדיניות זו נמצאת באתר המו"ל וכן בחוזה שנחתם בין המו"ל למחבר הפרסום.
• כשתנאי המו"ל אינם מאפשרים ארכוב עצמי, חוקרים רבים מנהלים משא ומתן כדי לשמור על הזכות הזאת.

קיימות כמה אפשרויות להבטחת זכויות יוצרים של המחבר:

מגמות עכשוויות בעולם האקדמי, המקדמות גישה פתוחה, מבקשות לעודד את השארת הבעלות על מאמרים בידי כותביהם.
ישנן כמה אפשרויות להתנהלות נכונה אל מול ההוצאה לאור:

• ניתן להיעזר בכלי – Scholar's Copyright Addendum Engine שימוש בתוסף ייעודי להסכם בין המחבר למו”ל בנוגע לפרסום.
  אם הרישיון המבוקש אינו נכלל בתנאי המו”ל והמו”ל מאפשר שינויים בהסכם, ניתן להציע הוספת Author Addendum המבקשת להבטיח את זכויות המחבר. הנספח או התיקון לחוזה שיצורף להסכם הפרסום ששלח המו"ל, מציין אילו זכויות המחבר שומר לעצמו לאחר שליחת המאמר למו"ל.
• קיימות יוזמות נוספות כגון: BTAA ,SPARC, Choose an open source license
• בנוסף, מחברים יכולים לבקש לחתום על License to Publish במקום להעביר את הזכויות במלואן. כך המחברים שומרים על הזכויות שלהם ומעבירים רק את זכות הפרסום למו"ל.
• בחירת רישיון CC (Creative Commons) מתאים בעת חתימת הסכם הפרסום עם המו”ל.
  דרך נוספת היא לבקש מהמו"ל לשחרר את עבודת המחברים דרך Creative Commons או לבחור מראש מו"לים, המבקשים לשמור על זכויות המחברים. קיימים סוגים שונים של רישיונות של Creative Commons ראו באתר: https://creativecommons.org/licenses/
• הרישיון קובע את תנאי ההפצה והשימוש שבפרסום. סוגי הרישיונות המשאירים את רוב הזכויות בידי היוצר הם CC BY 4.0 (עבור מסמכים), CC0 (עבור דאטה) ו-GNU-GPL (עבור תוכנות וקודים), אך לא כל המו”לים מאפשרים את בחירתם.
• מומלץ להכיר את סוגי הרישיונות השונים כדי להבין את התנאים המוצעים על ידי המו”ל ולבצע בחירה נכונה. הכרת סוג הרישיון המוסכם עם המו”ל תעזור למחבר גם בהגדרת תנאי השימוש בפרסום שלו – אם וכאשר ירצה להפקיד אותו במאגר מוסדי או תחומי.

• בקשת חתימה על רישיון פרסום (License to Publish) במקום על הסכם העברת זכויות מקובלת. רישיון פרסום מעניק למו”ל היתר לפרסם את המאמר, אך משמר את זכויות היוצרים בידי המחבר.

• פנייה למו”ל בבקשת השארת זכויות נדרשות בניסוח חופשי. ניתן לבקש את התרת הפרסום בגרסאות שונות או פרסום באתר האישי של החוקר או ברשתות חברתיות מקצועיות.
• רק לאחר שזכויות המחבר הוסדרו ניתן להנגיש את הפרסום.
• רישיונות Creative Commons מאפשרים למחבר לקבוע אילו שימושים מותר לקהל הרחב לבצע במאמר, ובאילו תנאים.
• תקופת האמברגו מוגדרת כפרק הזמן, שבו לא ניתן להפקיד את החומר שהתקבל לפרסום במאגרי ההפקדה (בהתאם לתנאי הרישיון).
• לכל מו”ל יש מדיניות שונה לגבי  תקופת האמברגו. ניתן לפנות לאתר המו"ל לבדיקת תקופה זו.