מהם כתבי עת טורפים?

פרסום בגישה פתוחה והשפעתה על כתבי עת טורפים

מטרת מגמת הפרסום בגישה פתוחה Open Access שהתפתחה בעשור האחרון, היא להנגיש לקהל הרחב מחקרים ומידע אקדמאי באופן חופשי וללא תשלום.
על פי מודל הגישה הפתוחה, במקום שהמשתמש יידרש לשלם דמי מנוי גבוהים למו"לים כתבי העת כדי לקרוא מאמרים מדעיים, התשלום יחול על החוקר המפרסם והמאמרים יהיו זמינים ברשת האינטרנט בחינם לכל דורש.
היתרונות בגישה הפתוחה הם הפצת הידע, הגדלת השפעת המחקר וחשיפה רחבה יותר לחוקר. קרנות מחקר מסוימות החלו להתנות את מתן מענקי
המחקר שלהן בפרסום תוצאות המחקר, בערוצים בגישה פתוחה.

כתבי עת טורפים

ככל שגדל מספרם של כתבי העת בגישה פתוחה, החלו להופיע גם כתבי עת המכונים 'טורפים'. אלו כתבי עת שהסמכות האקדמית שעומדת מאחוריהם מוטלת בספק.
כתבי עת טורפים (Predatory Journals) הם כתבי עת בגישה הפתוחה המחקים את פעולתם של כתבי עת מדעיים, המנסים לפתות חוקרים לפרסם אצלם בהבטחות שווא לפרסום מהיר של המאמר, עריכה לשונית ומדעית וביקורת עמיתים.
לרוב הם מנסים לפתות כותבים לפרסם בעלות נמוכה מהמקובל. בפועל, לעתים קרובות מאחורי כתבי העת אלה לא עומד גוף מקצועי והם אינם מפעילים כלל הליכי סינון ובקרת איכות. המודל העסקי של כתבי עת טורפים מתבסס על גביית דמי פרסום ממחברים מבלי לספק להם שירותי עריכה וביקורת עמיתים, שמסופקים על ידי כתבי עת לגיטימיים.

מספרם של כתבי העת הטורפים מוערך במעל 8,000 כותרים, והעולם האקדמי עושה מאמצים רבים על מנת להילחם בתופעה. לרוב מדובר בכתבי עת שעורכיהם אינם מוכרים בתחום, או שהם עושים שימוש כוזב בפרטיהם של עורכים מוכרים ומציינים פרטי התקשרות לא נכונים.
כתבי עת אלו לא מדורגים ביבליומטרית והפרסומים המופיעים בהם מתאפיינים ברמה אקדמית נמוכה. המודעות לנושא הולכת וגוברת ובשנים האחרונות צצו מספר אמצעים שיכולים לעזור לזהות את כתבי העת הללו ולהישמר מפרסום בהם.

 Journal Citation Reports 

בדקו האם כתב העת שבו אתם שוקלים לפרסם נמצא ב-JCR: מאגר זה מדרג כתבי עת ונותן מידע על ה-Impact factor שלהם. רק מאמרים המתפרסמים בכתבי עת, שנמצאים במאגר זה נלקחים בחשבון לקידום אקדמי.

מה הנזק של פרסום בכתבי עת טורפים?

• מאמרים שפורסמו בכתבי עת טורפים אינם נלקחים בחשבון לטובת קידום אקדמי.
• בזבוז משאבי המחקר: המחקר אינו נחשב ואי אפשר לפרסם אותו מחדש בכתב עת לגיטימי.
• חשיפת המאמר נפגעת.

הקהילה האקדמאית והחוקרים צריכים להיזהר מפני כתבי העת הטורפים: ראשית – אין לשלם להם ולפרסם בהם, ושנית – אין לצטט מהם.

כתבי עת טורפים – איך לזהות אותם ואיך להימנע מהם?
הנה כמה צעדים שבהם ניתן לנקוט כדי לבדוק את מהימנותו של כתב עת לא מוכר המפרסם בגישה פתוחה:

• פרטי התקשרות: ברבים מאתרי כתבי העת הטורפים לא מופיעים פרטי ההתקשרות באופן בולט, והכתובות הניתנות עשויות להיות בדויות.
  בדקו: האם מופיעים באתר כתב העת פרטי התקשרות וכתובת? האם הכתובת אמיתית?
• צוות העורכים: האם כתב העת חושף את שמות העורכים המדעיים? האם ידוע בוודאות שהם עובדים עם כתב העת? כתבי עת טורפים רבים רושמים חוקרים ידועים כחברי מועצת העורכים ללא רשותם או ידיעתם.
• היעדר מידע על מדיניות הגשת כתב היד, משיכתו חזרה במידת הצורך ושימור דיגיטלי. הגשת מאמרים נעשית בדואר אלקטרוני ולא במערכת לניהול כתבי יד. בכתבי עת טורפים אין מידע בנוגע לדמי טיפול או שקיים מידע מוטעה.
• חסרים מדדי הערכה: בדקו האם כתב העת מציג Factor Impact? האם הוא אכן רשום במאגר JCR האחראי לניהול מדד זה? לרוב שירותי האינדוקס ומדדי האיכות לא מוכרים ומומצאים. (כמו: Index Copernicus, Universal Impact Factor, Global Impact Factor ואחרים)
• תמרורי אזהרה נוספים: טעויות כתיב ואיות באתר העיתון, טווח נושאי רחב מאד של העיתון.
• לשון הפונה אל הכותבים יותר מאשר אל הקוראים והבטחה לפרסום מהיר.
• שליחת הודעות ספאם המזמינות הגשת מאמרים.
• בכתבי עת טורפים עיצוב האתרים בעייתי. התמונות באיכות ירודה, הקישורים לא פעילים. יש כתבי עת שמחקים את העיצוב ואת שמם של כתבי עת מבוססים.
• עשויים להיות מעט מאמרים בכל גיליון.
• אין שדה מזהה של issn או doi.
• בדקו האם כתב העת שבו אתם שוקלים לפרסם נמצא ב-JCR. המאגר מדרג את כתבי העת ונותן מידע על ה-Impact factor שלהם. רק מאמרים המתפרסמים בכתבי עת הנמצאים במאגר זה ובמאגר Scopus נלקחים בחשבון לקידום אקדמי
• בדקו האם כתב העת רשום ברשימת Journal Access Open of Directory – DOAJ. הרשימה מתעדכנת באופן רצוף וכתבי עת שזוהו כטורפים מוסרים ממנה.
• בדקו אם כתב העת או המו"ל שפונה אליכם נמצא ברשימה זו: Beall’s List (מעודכן לשנת 2017)
• בדקו ברשימה זו שפורסמה על ידי הספרייה של המרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק בארה"ב ונועדה לסייע לחוקרים לקבוע האם לפרסם בכתב עת מסוים או לא.
• מידע נוסף ניתן למצוא בכלים ובאתרים הבאים:
  1. – אתר המסייע לחוקרים לזהות מו"לים וכתבי עת מהימנים Think Check Submit.
  2. כלי חינמי המסייע לחוקרים להעריך כתבי עת ולמצוא כתב עת המתאים לנושא הפרסום, מהירות ועלויות פרסום – JournalGuide.
  3. כלי שמדרג את כתבי עת ועוזר לאתר כתבי עת ברמה נאותה – Journal Quality List.
  4. כלי העוקב אחר גריעת מאמרים ממגוון מסיבות וחשוף הפרות אתיות – Retraction Watch.
  5. כלי שהוא מעיין גיליון ציונים שבעזרתו ניתן לקבוע את אמינות כתב העת – Journal Evaluation Tool.
  6. אתר של קבוצת חוקרים אנונימיים ובו מידע שמסביר כיצד לבדוק את אמינות הפרטים שמופיעים באתרי המו"לים ואת אמינות כתב העת – Predatory publishing.
•  Open Access Scholarly Publishers Association (OASPA)
• שאלו את עצמכם: האם אני ועמיתיי מכירים את כתב העת? האם ניתן לזהות את המו"ל וליצור עימו קשר? האם אני מזהה את חברי המערכת והעורך של כתב העת?
• היעזרו בצוות המידעניות שבספרייה, אם יש לכם ספק.