כלים להערכת כתבי עת ודירוגם

הכלים והמדדים להערכה ביבליומטרית מאפשרים לנו לכמת את רמות ההשפעה והחשיבות של כתבי עת.

שיטות נפוצות לדירוג כתבי עת מבוססות על מדדים סטטיסטיים, הבוחנים את שכיחות האזכורים של כל אחד מהם בטקסטים מאוחרים יותר. ההנחה היא שככל שמאמר מאוזכר פעמים רבות יותר, השפעתו על השיח המחקרי רבה יותר.

יתרונות הדירוג

• הדירוג מאפשר לחוקרים לבחור את כתבי העת בעלי השפעה גבוהה בתחום מחקרם.
• הדירוג משמש ככלי חשוב להערכת ההשפעה והרלוונטיות של המחקר האקדמי.
• ניתוח ציטוטים מסייע לתמיכה במחקר ובזיהוי מדענים מובילים, ובמעקב אחר הקשרים בין קבוצות המחקר שלהם.
• משקף את כתבי העת המובילים בתחום מחקרי מסוים.
• הצלחתו של כתב העת תורמת לפרסומו ולהעלאת יוקרתו של המו"ל.
• מאפשר לבחון את איכות כת העת ומהימנותו.
• מאפשר למשתמש הקצה לבחור את המאמרים האיכותיים ביותר.
• עידוד תחרות בין כתבי העת, היוצרת גם תחרות בין מחברי המאמרים על איכות התכנים.
• משפיע על קבלת החלטות בנוגע לבניית האוסף, לאור מגבלות תקציב ומקום.
• לדירוג כתבי העת יש השפעה גדולה ומשמעותית על האוניברסיטאות .ועל המחקר האקדמי

חסרונות הדירוג

• בעיית אזכור עצמי: ציטוטים עצמיים של חוקרים מעלה את המדדים באופן מלאכותי.
• גורם הזמן: שיטות דירוג המבוססות על ספירת אזכורים מעניקות יתרון בולט לכתבי עת ותיקים. יש להניח כי בין שני כתבי עת השווים באיכותם יזכה כתב העת הוותיק למספר אזכורים גדול יותר.
• בעיית האיכות: מכיוון שייתכן שייכתבו מאמרי ביקורת רבים בעקבות פרסומו של מאמר גרוע, מכאן שרמת האזכורים אינה מעידה על האיכות. ולהיפך: כתב עת בינוני המפרסם מאמר איכותי יזכה לציטוט רב יותר ולשיפור בדירוגו.
• שיטת דירוג המבוססת על ספירת אזכורים אינה מבטאת שינויים אפשריים ברמתו של כתב עת נתון.
• שיטות המבוססות על ספירה מעניקות יתרון לכתבי עת המפרסמים מאמרים רבים יותר. ככל שתדירות הפרסום גבוהה יותר, מספר האזכורים של כתב העת יהיה רב יותר.

ישנם מספר מדדי השפעה, שמקורם במאגרי מידע שונים:

Journal Impact Factor (JIF), (Q) Quartiles - מדדים ממאגר Journal Citation Reports (JCR) המבוססים על פרסומים ממאגר WOS

 CiteScore, Scimago Journal rank (SJR) - מדדים המבוססים על פרסומים במאגר SCOPUS

Google Scholar Metrics - מדדים המבוססים על מאגר Google Scholar

JCR – Journal Citation Reports

מאגר JCR בראשות Thomson Reuters מאפשר הערכת כתבי עת מובילים של למעלה מ-3300 מו"לים בתחומי שונים משנת 1997 ואילך, שמאמריהם מופיעים במאגר Web of Science. המאגר מתעדכן אחת לשנה.

פונקציות מרכזיות במאגר זה:

• איתור כתבי עת מובילים באמצעות קטגוריות נושאים, שמות מחברים ושמות ארגוני-מחקר.
• מתן פרופיל והיסטוריה של כתב עת.
• השוואה בין כתבי עת מתחרים מאותה קטגוריה בעלי מקסימום IF.
• סינון כתבי עת מצטיינים, וכתבי עת הנגישים באמצעות Open Access.
• סינון מאמרי מחקר לעומת מאמרי ביקורת (Reviews).
• ציון שמות כתבי עת שהוצאו מהמאגר בגלל מספר גבוה של ציטוטים עצמיים, וניתוח אחוזי הציטוטים.
• חישוב הגיל הממוצע של הציטוטים במאמר, בטווח מקסימלי של 10 שנים (Half Cited Year).
• הורדת נתונים בפורמטים שונים.
• הצגת נתונים סטטיסטיים בצורה ויזואלית.
• ניווט נתונים עוקבים משנה לשנה.

הדירוגים שנמצאים בפלטפורמת JCR מבוססים על מספר מדדים עיקריים:

JIF :Journal Impact Factor, זהו המדד הוותיק והמקובל להערכת כתבי עת. המדד מתבסס על יותר מ-20,000 כתבי עת במדעים מדויקים, מדעי החברה ומדעי הרוח ואומנויות.
IF הוא חישוב יחסי של הציטוטים של כל מאמר שהתפרסם בו; ככל שה-IF גבוה יותר כך עולה יוקרת כתב העת.

ה-Impact Factor של שנה מסוימת בודק את ממוצע הציטוטים למאמרים שהתפרסמו בשנתיים שקדמו לה, מספר הפעמים שמאמרים בכתב העת צוטטו בשנה מסוימת לחלק למספרם הכולל של מאמרים בני ציטוט שהתפרסמו באותה השנה
(Impact Factor של כתב עת מסוים לשנת 2024 יהיה ממוצע הציטוטים למאמרים שפורסמו בכתב העת בשנים 2023-2022).

החל מ-2024, בוטלה ההבחנה בין תחום המדעים (טבע, חיים, מדוייקים וכו') ותחום מדעי החברה ונוצר מדד אחד מאוחד לשני התחומים.

המדד תלוי תחום ואינו אבסולוטי, ומשתנה מאוד בין תחומי המדע השונים. על פי מחקרים אחדים עולה כי כתבי עת המפרסמים מאמרים בגישה חופשית (Open Access) זוכים לציטוטים בשיעור גבוה יותר.

JCI – זהו ה-Journal Citation Indicator, מדד חשוב נוסף שהחל להופיע ב-2020. המדד משנה קצת את הנוסחה למאמרים שהתפרסמו בשלוש השנים האחרונות ובספירת הציטוטים הוא מתייחס גם לשנה הנוכחית.

המדד לשנת 2024 יבחן את היחס בין מאמרים שהתפרסמו בשנים 2023-2021 לציטוטים מהשנים 2024-2021. המדד עוזר לייצר פרספקטיבה טובה ותמונה רחבה על מצב כתבי העת, במיוחד כשמדובר בתחומי מדעי הרוח ואומנויות, תחומים שבהם קשה יותר ליצור דירוג אמין ומלא.

Eigenfactor Score: מדד זה בודק השפעה של כתב עת בהתאם לנתוני ציטוטים חמש שנים אחורה תוך בחינת המקור ממנו הגיעו הציטוטים. מדד זה מעניק משקל גדול יותר לציטוטים בכתבי עת מובילים.

Immediacy Index: התייחסות למספר הציטוטים באותה השנה שבה כתב העת התפרסם (ההשפעה מיידית).

SCOPUS – Elsevier API

מאגר Scopus בראשות Elsevier מאגר המקיף כמות גדולה מאוד של כתבי עת, כ-22,000. 
כאן נכללים גם כתבי עת בתחומי מדעי הרוח והאומנויות בנוסף למדעים מדויקים ומדעי החברה.
פונקציות מרכזיות במאגר זה:

• הערכת מאמרים וכתבי עת בתחום מדעי הרוח והאומנויות, בנוסף למדעים מדויקים ומדעי החברה, משנת 1996 ואילך.
• הערכת מחברים.
• איתור כתבי עת מובילים באמצעות קטגוריות נושאים.
• הערכת כתבי עת שפיטים בלבד, ומאידך הערכת כל סוגי המאמרים.
• מתן פרופיל והיסטוריה של כתב עת.
• השוואה בין כתבי עת מתחרים מקטגוריות שונות.
• הערכת כתבי עת החסרים Impact Factor.
• סימון כתבי עת הנגישים באמצעות Open Access.
• הגבלת הכנסתם למאגר של כ-33% מכתבי עת בעלי מספר גבוה של ציטוטים עצמיים.
• חישוב ממוצע הציטוטים במאמר, בטווח מקסימלי של 3 שנים.
• הורדת נתונים בפורמטים שונים.
• הצגת נתונים סטטיסטיים בצורה ויזואלית.
• ניווט נתונים עוקבים משנה לשנה.

מדדים נוספים המבוססים על מאגר Scopus:

CiteScore: הדירוג המרכזי של המאגר המתייחס לדירוג היחסי של כתב העת בתחום המחקר אליו הוא שייך. דירוג כתב עת בשנה מסוימת נקבע על פי ממוצע הציטוטים למאמרים שהתפרסמו בשלוש השנים שקדמו לה.

SNIP=Source Normalized Impact per Paper: מדד ההשפעה של כל מאמר בתוך כתב העת, בדגש על נושא המחקר. החישוב מתמקד בממוצע הציטוטים שבמאמר ביחס לסך כל הציטוטים בשדה הנושא.

SJR (SCImago Journal Rank): דירוג המתייחס גם ליוקרת כתב העת המצטט והמוניטין שלו (נותן עדיפות לכתבי עת הנחשבים איכותיים יותר), בדגש על נושא המחקר, האיכות ומוניטין כתב העת. החישוב נעשה בטווח של 4 שנים. נתוני ה-SJR הם חינמיים ופתוחים לכול.

IPP=Impact per Publication: מודד את ממוצע הציטוטים בשנה במאמרים מחקריים שפורסמו בשלוש השנים הקודמות, בחלוקה למספר המאמרים האקדמיים שפורסמו באותן שנים.

W&L Law Journal Rankings

כלי מרכזי להערכה ודירוג של כתבי עת משפטיים ברחבי העולם. המדד מתוחזק על ידי ספריית המשפטים של אוניברסיטת וושינגטון ולי Washington and Lee University School of Law.
האתר מפרסם דירוג שנתי של כתבי עת משפטיים על סמך נתוני ציטוטים, ובגרסה האחרונה (2024) מוצגים הדירוגים של 400 כתבי עת בתחום המשפט המובילים בארצות הברית, ו-100 נוספים מחוץ לארצות הברית, בהתבסס על ציטוטים ומדדים נוספים שנאספו בחמש השנים האחרונות. 
הכלי מאפשר סינון וחיפוש על פי נושאים, מדדים כמו factor impact, מספר ציטוטים, ואף מספק נתונים היסטוריים לשם השוואה רוחבית בין כתבי עת לאורך זמן.

המדד מבוסס על שילוב של נתוני ציטוטים בולטים, עם דגש על איזון בין מספר הציטוטים הכולל של כתב העת (Journal and Case Cites) לבין מדד ה-Impact Factor - מספר הציטוטים הממוצע לכל מאמר. 

הניקוד הסופי Combined Score - משקלל כשליש משקל ל-Impact Factor ושני שלישים למספר הציטוטים הכולל, והוא מנורמל לסקאלה של 100 לצורך השוואה בין כתבי עת. המשקל הזה נבחר אחרי בדיקות שווי משקל בין כתבי עת בניסיון לייצר מערכת דירוג שמאזנת בין השפעה טכנית (כמה מצטטים מכל מאמר) לבין השפעה כוללת בשדה המשפטי.

בנוסף, המדד מתייחס לחמש השנים האחרונות, ולכתבי עת חדשים ניתנת התאמה שמביאה בחשבון את גילו של כתב העת, כדי לא להפלות לרעה כתבי עת שנוסדו לאחרונה. 

ABDC journal ranking

ראשי התיבות ABDC מתייחסים ל-The Australian Business Deans Council's.

בדירוג זה נמצא את רשימת האיכות של כתבי עת של מועצת הדיקנים של אוסטרליה במנהל עסקים ובדיסציפלינות קשורות. כתבי העת בדירוג זה מסווגים לארבע קטגוריות: A+, A, B, C

דירוגי כתבי העת של ABDC מדגישים מצוינות בתחומים ספציפיים, בעוד שלמשל מדד Scopus מגביר את הנראות.

הדירוג מביא בחשבון גורמים כמו תהליכי ביקורת עמיתים, איכות חברי המערכת, מדדי ציטוט ומגוון עולמי של תורמים.

את רשימת האיכות של כתבי העת של מדד ABDC ניתן לקרוא כאן  

Google – Google Scholar Metrics 

דירוג כתבי העת המובילים של Google Scholar, הבנוי מרשימה של 100 כתבי העת המצוטטים ביותר בכל תחום דעת. ניתן לראות את כתבי העת המובילים בחלוקה לתחומים ותתי תחומים, כולל תחומים שלא מכוסים באופן אידיאלי במאגרים האחרים כמו מדעי הרוח ואומנויות. הדירוג מבוסס על h5-index המתייחס למאמרים שפורסמו בחמש השנים האחרונות. H = מספר המאמרים בכתב העת שצוטטו H פעמים (לדוגמא: 50 מאמרים צוטטו לפחות 50 פעמים).

מודל התקצוב של ות"ת

מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נקבע על ידי ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב שפועל תחת המועצה להשכלה גבוהה) מורכב מרכיב הוראה ומרכיב מחקר.
מרכיב המחקר מתייחס לנתונים כמותיים הנוגעים לפרסומים המדעיים של חברי הסגל, ומדד להשפעה המדעית המיוחסת למאמרים אלה.

מודל התקצוב של ות"ת אינו חל על מוסדות אקדמיים פרטיים. יחד עם זאת יש לדעת כי ות"ת נסמכת על מדד ה-IF כפי שמצוין ב-JCR של  Web of Science מבית Clarivate.