דירוג מוסדות להשכלה גבוהה

 

 

ישנן מספר חברות המדרגות מוסדות להשכלה גבוהה לפי מדדים שונים. לכל דירוג כזה יש מתודולוגיה ונוסחאות משלו. ברוב הדירוגים יש מרכיב של פרסומים, ובדרך כלל נתוני הפרסומים מגיעים ממאגר מידע מרכזי. פרסומים בכתבי עת שמדורגים גבוה במאגרים מקבלים ניקוד גבוה יותר בדירוגים הבין-לאומיים.

 

 


 

 

 Academic Ranking of World Universities: Shanghai Ranking

 

 

הדירוג מבוסס על שקלול של שישה מדדים שונים: מספר זוכי פרס נובל ומדליית Fields מקרב הסגל והבוגרים, מספר החוקרים שכלולים ברשימת החוקרים המצוטטים ביותר לפי Clarivate Analytics, מספר המאמרים שהתפרסמו בכתבי העת Science ו-Nature, מספר המאמרים שכלולים ב-Web of Science, והישגים לחוקר לפי גודל האוניברסיטה.

 

למידע נוסף על המתודולגיה של הדירוג הכללי.

דירוג מוסדות לפי תחומים.

למידע נוסף על המתודולוגיה של הדירוג לפי תחומים.

 

 

 

World University Rankings: Times Higher Education

 

 

המוסדות מדורגים לפי שלושה-עשר מדדים בחמישה תחומים: הוראה, מחקר - כולל פרסומים, ציטוטים, הכנסה מהתעשייה, בינלאומיות. נתוני הפרסומים מגיעים מ-Scopus.

 

למידע נוסף על המתודולוגיה.

למידע נוסף על הדירוג לפי תחומים.

 

 

 

QS World University Rankings

 

 

הדירוג מתבסס על שישה מדדים: מוניטין אקדמי לפי סקר בין-לאומי, מוניטין כמעסיק לפי סקר בין-לאומי, ציטוטים, יחס סטודנטים/סגל אקדמי, אחוז סטודנטים בין-לאומיים ואחוז סגל בין-לאומי. נתוני הפרסומים מגיעים מ-Scopus.

 

 למידע נוסף על המתודולוגיה.

 

 

 

CWTS Leiden Ranking

 

 

דירוג גלובלי מקיף המעריך למעלה מ-2,800 אוניברסיטאות ברחבי העולם על בסיס ביצועים מדעיים, תוך שימוש במדדים ביבליומטריים (bibliometric indicators).

 

הדירוג מבוסס על נתונים פתוחים ממאגר OpenAlex ולא על מידע המדווח באופן עצמאי על ידי המוסדות, ואמור להבטיח אובייקטיביות ואמינות. המשתמש יכול לבחור ממספר מדדים הכוללים השפעה מדעית (scientific impact), שיתופי פעולה מחקריים (research collaboration) ופרסום בגישה פתוחה (open access publishing).

 

Leiden Ranking מספק גם מדדים תלויי-גודל (size-dependent indicators) – ערכים מוחלטים, וגם מדדים בלתי-תלויי-גודל (size-independent indicators) – אחוזים יחסיים, דבר שמאפשר השוואה הוגנת בין מוסדות בסדרי גודל שונים.

 

מהדורת 2025 מציגה שני חידושים משמעותיים – הכללת פרסומים לא-ליבתיים (non-core publications) והרחבה משמעותית של כיסוי האוניברסיטאות ברחבי העולם.

 

הדירוג מרכז נתונים על הפעילות באוניברסיטאות: השפעת המחקר, שיתופי פעולה בין-לאומיים, פרסום ב-open access ופרסומים לפי מגדר. הנתונים על הפרסומים מגיעים מה-Web of Science.

 

קישור לאתר הדירוג. 

 למידע נוסף על המתודולוגיה של הדירוג הכללי.

למידע על דירוג לפי תחומים.

 

 

 

CSRankings: Computer Science Rankings

 

 

CSStipendRankings הוא אתר דירוג שמתמקד במלגות הדוקטורט במדעי המחשב בארצות הברית. האתר נוצר כדי לאפשר שקיפות בנושא מלגות דוקטורט.

 

CSRankings מציג מידע אודות מלגות (הסכום שתלמידים מקבלים לפני מס), אגרות (כל מה שהאוניברסיטה גובה כולל ביטוח בריאות), עלות מחיה (מבוסס על מחשבון MIT למחיר מחיה) והסכום שנשאר לסטודנט אחרי הוצאות.

 

למידע נוסף

 

 

 

W&L Law Journal Rankings

 

 

כלי מרכזי להערכת ודרוג כתבי-עת משפטיים ברחבי העולם. המדד מתוחזק על-ידי ביה"ס למשפטים של אוניברסיטת וושינגטון ולי Washington and Lee University School of Law.


האתר מפרסם דירוג שנתי של כתבי עת משפטיים על סמך נתוני ציטוטים, ובגרסה האחרונה (2024) מוצגים הדירוגים של 400 כתבי עת המשפטיים המובילים בארצות הברית ו-100 נוספים מחוץ לארה"ב, בהתבסס על ציטוטים ומדדים נוספים שנאספו בחמש השנים האחרונות. הכלי מאפשר סינון וחיפוש על-פי נושאים, מדדים כמו factor impact, מספר ציטוטים, והוא גם מספק נתונים היסטוריים לשם השוואה רוחבית בין כתבי עת לאורך זמן.

 

מדד W&L Law Journal Rankings מבוסס על שילוב של נתוני ציטוטים בולטים, עם דגש על איזון בין מספר הציטוטים הכולל של כתב העת (Journal and Case Cites) לבין מדד ה-Impact Factor  (מספר הציטוטים הממוצע לכל מאמר).


הניקוד הסופי – Combined Score – משקלל כשליש משקל ל-Impact Factor ושני שלישים למספר הציטוטים הכולל, והוא מנורמל לסקאלה של 100 לצורך השוואה בין כתבי עת. המשקל הזה נבחר אחרי בדיקות שווי משקל בין כתבי-עת מובילים כמו Harvard Law Review ו-Yale Law Journal, בניסיון לייצר מערכת דירוג שמאזנת בין השפעה טכנית (כמה מצטטים מכל מאמר) לבין השפעה כוללת בשדה המשפטי.​

 

בנוסף, המדד מתייחס לחמש השנים האחרונות, ולכתבי עת חדשים ניתנת התאמה שמביאה בחשבון את גילו של כתב העת, כדי לא להפלות לרעה כתבי עת שנוסדו לאחרונה.