פרופ' יוסי שחם-דיאמונד

פרופ' יוסי שחם דיאמנד הוא מנהל מכון Scojen לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן. הוא מכהן גם כיו"ר הקתדרה ע"ש ברנרד ל. שוורץ בתחום ננו־טכנולוגיות מידע באוניברסיטת תל אביב, ולאחרונה כיהן גם כיו"ר קתדרה ופרופסור במכון טאפאר להנדסה וטכנולוגיה (TIET) אשר בהודו, וכמנהל הבינלאומי של מרכז המצוינות לביטחון תזונתי ב TIET.

פרופ' שחם דיאמנד הוא מהנדס ומדען בעל שם עולמי שהקדיש את הקריירה שלו לחקר חומרים, טכנולוגיות והתקנים בתחום המיקרו וננו־אלקטרוניקה ושילובם עם מערכות ביולוגיות. באופן ספציפי הניבו המעבדות של פרופ' שחם דיאמנד מחקרים מובילים הקשורים לביו־שבבים וביו־חיישנים פונקציונליים המשלבים טכנולוגיות של מעגלים משולבים עם טכנולוגיות ממדעי החיים. הוא חוקר אקדמי מוביל בביולוגיה סינתטית בתחום הביו־סנסורים הפונקציונליים באמצעות חישה אופטית ואלקטרוכימית; ביו־סנסורים משולבים; טכנולוגיות זיהוי של ביו־לומינסנציה וביו־פלואורסצנציה על שבבים; וחישה אלקטרוכימית משולבת.

פרופ' שחם דיאמנד כיהן בוועדות מדעיות מייעצות של ארגונים מסחריים רבים והוא עומד בראש הוועדה המדעית של קונסורציום "BIOCHIP" הישראלי הממומן על ידי רשות החדשנות הישראלית. הוא פרסם מאות מאמרים בכתבי עת ובארכיונים. לפי Google Scholar יש לו בסך הכול 444 פרסומים מתועדים, 10210 ציטוטים והוא מדורג 51 במדד הירש (h-index).

פרופ' שחם דיאמנד הדריך מאות מדענים ומהנדסים לאורך הקריירה שלו. רבים מהם נחשבים בעיניו כחברים קרובים וכעמיתים המתארים אותו כחוקר נועז שמצפה מעמיתיו ומתלמידיו למתוח את גבולות המדע כדי להגיע לתגליות חדשניות.

פרופ' שחם דיאמנד קיבל את התארים B.Sc. EE, M.Sc. EE ודוקטורט במדעי ההנדסה מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל; עשה מחקר פוסט־דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי; שימש מרצה בכיר בטכניון והיה אסיסטנט פרופסור להנדסת אלקטרוניקה וחומרים אלקטרונים באוניברסיטת קורנל לפני שובו ארצה לשמש כפרופ׳ חבר ואחר כך כפרופסור מן המניין בבית הספר להנדסת חשמל במחלקה לאלקטרוניקה פיזיקלית באוניברסיטת תל אביב.

פרופ' נועם למלשטריך לטר

פרופסור נעם למלשטריך לטר עומד בראש מרכז החדשנות של אוניברסיטת רייכמן, הינו  מיוזמי הקמת מכון סקוגן וחבר הנהלתו, הדיקן המייסד של בית הספר לתקשורת שהיה אתר ניסויים חלוצי בשימוש בטכנולוגיות תקשורת חדשות ללימוד אינטראקציית אדם – מחשב (HCI), אינטראקציית רובוט - אדם, ממשקי מוח - מחשב והשפעות של מציאות מדומה על ההכרה האנושית.

פרופסור למלשטריך לטר סיים את הדוקטורט באוניברסיטת MIT בשנת 1974 בהנחיית פרופסור תומס שרידן, חלוץ בין־לאומי בחקר טלמדיסין (מענק קרן המחקר NSF), תואר שני M.Sc. מאוניברסיטת סטנפורד בהנדסת תעשייה בשנת 1971, ותואר ראשון BSc (בהצטיינות יתרה) בהנדסת מכונות מאוניברסיטת California State University Northridge.

פרופסור למלשטריך לטר הוא מחלוצי המחקרים העוסקים במשוב על מסך מגע בתקשורת אינטראקטיבית, בתקשורת חדשה וקבלת החלטות קיברנטית, בזהויות דיגיטליות (DNA חברתי), ברובוטיקה ובבינה מלאכותית בעיתונות.

ד"ר אילנה קולודקין-גל

ד"ר אילנה קולודקין-גל היא מרצה בכירה וחברת פקולטה בתחום המיקרוביולוגיה, ביולוגיה סינטטית וביוטכנולוגיה. אילנה שואפת להבין את התנהגות התאים הבודדים והקהילה הנוצרת בידי מיקרואורגניזמים. קבוצתה מתאפיינת בגישה משלבת הכוללת אנליזות מתחומי הכימיה, ביולוגיה של התא, גנטיקה וביולוגיה סינטטית. גישה זו הוכרה על ידי כתב העת הרב-תחומי והיוקרתי Nature Biotechnology בשנת 2021, ובחר באילנה כ"חברת סגל אקדמי העושה עבודה יוצאת דופן בתחומי מחקר המייצגים את כתב העת"  (https://www.nature.com/articles/s41587-021-00847-1). מאמריה של ד"ר קולודקין-גל בעיתונות המקצועית צוטטו מעל 6800 פעמים (‪Ilana Kolodkin-Gal - ‪Google Scholar)

למחקריה של ד"ר קולודקין-גל ישנן השלכות על פיתוח טכנולוגיות הנלחמות בשינוי האקלים, הנדסת המיקרוביום הסביבתי והאנושי, ופיתוח אנטיביוטיקות חדשות.

ד"ר קולודקין-גל סיימה תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ודוקטורט ישיר באוניברסיטה העברית בהנחייתה של פרופ' חנה אנגלברג-קולקה, וזכתה בפרס הדיקן להצטיינות במהלך לימודי הדוקטורט. לאחר פוסט-דוקטורט קצר כעמיתת EMBO (הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית) ועמיתת HFSP  (Human Frontiers Science Program) באוניברסיטת הרווארד (קיימברידג', ארה"ב), הצטרפה אילנה למכון ויצמן למדע ברחובות כמובילת קבוצת מחקר עצמאית וכחוקרת בכירה לפני הצטרפותה למכון סקוג'ן.

אילנה כיהנה במשך ארבע שנים (2017-2021) כחברת הנהלה נבחרת של האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה. בנוסף,החל משנת 2021, ד"ר קולודקין-גל היא עורכת בכתב העת Microbiology Spectrum של האגודה האמריקאית למיקרוביולוגיה ועורכת בכירה מייסדת של כתב העתBiotechnology Design המפורסם בידי ההוצאה Cambridge University Press Journal. היא חברת מערכת בעיתון npj Biofilms and Microbiomes מבית Nature.

לאתר האישי 

פרופ' מילאנה פרנקל-מורגנשטרן

milana.morgenstern@runi.ac.il

פרופ' מילאנה פרנקל-מורגנשטרן היא פרופ' חבר במכון סקוג'ן לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, המתמחה בגנומיקה, ביופסיה נוזלית וביולוגיה חישובית, כמו כן גם בחלבונים כימריים ואיחוי גנים. מחקרה משלב שיטות חישוביות וניסיוניות, תוך שימוש בטכנולוגיות ריצוף וניתוח נתונים מתקדמות. המחקר מונע על ידי בינה מלאכותית לחשיפת תובנות ביולוגיות חדשות. פרופ' פרנקל מתמקדת בניתוח נתונים רחב היקף ובתפקוד חלבונים כימריים ייחודיים, כמו גם בניתוחי דנא חופשי בדם של חולים. דר' פרנקל-מורגנשטרן בעלת ידע וניסיון רחב בביופסיה נוזלית, בשיתוף פעולה עם מרכזים רפואיים מובילים בישראל, ופרסמה מעל 80 מאמרים שצוטטו למעלה מ-9500 פעמים. המעבדה שלה תורמת לפרויקטים משמעותיים כמו פרויקט ניתוח גנומים מלאים של תאי סרטן (Pan-Cancer Analysis of Whole Genomes Project), ומקדמת את חקר הגנומיקה של הסרטן.

פרופ' פרנקל-מורגנשטרן סיימה את הדוקטורט במכון ויצמן למדע בביולוגיה חישובית. היא שימשה חברת המנהל של מועצת האגודה הבינלאומית לביולוגיה חישובית (ISCB) בין השנים 2006 ל-2009. במהלך הכשרתה כפוסט-דוקטורנטית, בהנחיית פרופ' אורי אלון במכון ויצמן למדע, עסקה בביולוגיה מערכתית ובחקר הקוד הגנטי. במהלך הכשרתה השניה לפוסט-דוקטורט, במרכז הלאומי לחקר הסרטן בספרד (CNIO) התמקדה בגנומיקה של הסרטן, תעתיקים כימריים של רנא וחלבונים כימריים. בשנת 2014 הצטרפה לסגל האקדמי של הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי בצפת של אוניברסיטת בר-אילן, כמרצה בכירה וכראש המעבדה הביו-חישובית לגנומיקה של הסרטן, ובפברואר 2024 עברה למכון סקוג'ן באוניברסיטת רייכמן. פרופ' פרנקל-מורגנשטרן כיהנה כחברת דירקטוריון במכון למדעי הנתונים (DSI) באוניברסיטת בר-אילן בשש השנים האחרונות, שימשה כיו"ר ועדת ביקורת של האגודה הישראלית לביואינפורמטיקה וביולוגיה חישובית (ISBCB) משנת 2015 עד היום, וכיום היא ממשיכה לכהן כחברת דירקטוריון ב-ISBCB.

ד"ר ליאת רחמים-בן נביא

"ר ליאת רחמים־בן נביא היא מרצה והמנהלת המדעית והטכנית של מכון Scojen לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן. בנוסף, היא משמשת כרכזת ההוראה בתוכניות הקדם־רפואה ואחראית על מעבדות ההוראה בבית הספר דינה רקאנטי לרפואה.

ד"ר רחמים־בן נביא סיימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת תל אביב, שם עסקה בחקר מסלולי איתות מורכבים בציר הרבייה. לאחר מכן המשיכה למחקר פוסט־דוקטורט בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, שבו חקרה קנבינואידים והיבטים של יישומיהם הטיפוליים, תוך שימוש במודלים in vivo ו־ex vivo.

תחום מחקרה הנוכחי מתמקד בפיתוח פלטפורמות ניסוייות וטכנולוגיות בממשק שבין ביולוגיה סינתטית, ננוטכנולוגיה וביוסנסינג, עם דגש על פיתוח ביוסנסורים ומערכות מבוססות ננו־חלקיקים לאפיון תהליכים פיזיולוגיים ופתולוגיים מורכבים, לרבות יישומים בתחום הנוירוביולוגיה.

ד"ר אורן מוסקוביץ

ד"ר אורן מוסקוביץ הוא מרצה בכיר וראש המעבדה לגליקוביולוגיה ישומית במכון סקוג'יין לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן.
אורן השלים את הדוקטורט שלו במחלקה לביוכימיה במכון ויצמן למדע ויצא ללימודי פוסט-דוקטורט כעמית מחקר של קרן אלכסנדר פון הומבולדט באוניברסיטה הטכנית של ברלין ובמכון מקס פלאנק לקולואידים וממשקים בפוטסדם, גרמניה.
עבודתו של אורן מתמקדת בגליקוביולוגיה, ביולוגיה סינתטית והנדסת נוגדנים. בשנת 2018 הוא הקים את קבוצת המחקר שלו במכון מקס פלאנק, שם צוותו חקר דרכים לפגוע בתאים סרטניים דרך שינויים בשרשראות הסוכר המקיפות אותם.
תוצאותיהם הובילו למספר פרסומים בעיתונים נחשבים, מספר פטנטים, ולהקמת Tacalyx, סטארט-אפ ביוטכנולוגיה המפתח וממסחר נוגדנים קושרי גליקנים (סוכרים) כנגד תאים סרטניים.
כהוקרה על הישגיו, אורן קיבל את פרס הרמן נויהאוס היוקרתי של אגודת מקס פלאנק בשנת 2024.
 
באוקטובר 2025, אורן חזר עם משפחתו לישראל כדי להקים מעבדה באוניברסיטת רייכמן. מחקרו הנוכחי שואף לפתח כלים חדשים מבוססי נוגדנים וטיפולי תאי CAR-T כנגד גליקנים יחודיים לתאים סרטניים, לצורך גילוי מוקדם וטיפול בסוגי סרטן שונים. בנוסף, הקבוצה תעמיק את חקר מצבי חמצון-חיזור חריגים על פני השטח של תאים סרטניים,ותבחן את הפוטנציאל היישומי לטובת פיתוח כלים אבחוניים וטיפוליים לסרטן.
באמצעות עבודתם הבין-תחומית, אורן וצוותו שואפים לדחוף את גבולות הגליקוביולוגיה הישומית, ולשפר את יכולת הטיפול והאבחון המוקדם של מחלות שונות.