ישראל - בין משבר פנימי לדילמות אסטרטגיות
ליאור אקרמן
25 בדצמבר, 2025
 |
| Photo: Canva AI |
בתום שלוש שנים לכהונת הממשלה הנוכחית ושנתיים לתחילת מלחמת "חרבות ברזל" שהחלה לאחר האירועים המזעזעים של ה- 7 אוק', אין ספק כי מדינת ישראל נמצאת בצומת דרכים בעייתית מאוד. אתגריה החיצוניים, המדיניים והביטחוניים של ישראל נסקרים בפירוט במאמר אחר בניוזלטר זה אולם ראוי לתת את הדעת לנושאים המרכזיים מהם מורכב חוסנה הלאומי של ישראל ובדגש על המענה אותו על מדינת ישראל לתת, על מנת להימנע מהתדרדרות נוספת במצב.
אחד הנושאים המרכזיים המעסיק את הממשלה והמדינה בשנים האחרונות הוא סוגיית השיוויון ובנטל והגיוס לצה"ל. המשמעויות הבעייתיות של היעדר חוק שיוויוני לגיוס חרדים, פורטו במאמר קודם על ידי הח"מ אולם ראוי לתת דגש לפתרונות הראויים לסוגייה זו.
חוק הגיוס החדש אותו מנסה להעביר ממשלת ישראל, בחוסר הצלחה עד כה, כולל בתוכו לכאורה הגדרת יעדי גיוס ברורים לחרדים בכל שנה אולם למעשה הוא מכשיר את המשך ההשתמטות משירות צבאי, מגדיר יעדים מעורפלים ולא נוקט בסנקציות אמיתיות נגד מי שלא יתגייס. המענה הנכון אותו על המדינה לתת חייב לכלול את הדברים הבאים:
- שינוי נוסח החוק באופן שיכלול יעדי גיוס ברורים התואמים לצרכי הצבא. כמו גם הגדרת סנקציות מחייבות ודרכי אכיפתן על ארגונים, מוסדות ובודדים שלא יעמדו בתנאי החוק.
- יישום רפורמה יסודית במערכת החינוך. כזו שתכלול תכני לימוד מחייבים בכל מוסדות החרדים ובכללם לימודי ליבה, אזרחות והיסטוריה, כתנאי לקבלת מימון וסיוע תקציבי.
- התניית שילוב חרדים בשוק התעסוקה וקבלת רישוי לעסקים, נהיגה והשתתפות בבחירות מקומיות וארציות, בגיוסם לצה"ל או שירות לאומי.
- פרסום, הסברה ושיווק מוגבר של הצלחות הגיוס לצה"ל, כולל יחידות לוחמות, הכשרות מיוחדות שהוקמו לצורך כך והדגשה של היעדר סיכון למתגייסים בהיבטים דתיים.
- הוספת סעיף בחוק הבחירות שאינו מאפשר למי שלא שירת בצבא או בשירות לאומי בישראל ולא קיבל פטור רשמי מסיבות מוצדקות, להיבחר לתפקידים פוליטיים או מינהליים בכירים.
- חשוב להדגיש שכבר כיום יודע צה"ל להציע מסלול גיוס, הכשרה וישורת נפרד ומיוחד לחרדים, כזה שייאפשר להם לשרת בצורה מועילה מבלי לפגוע בערכי הדת.
עניין בעייתי נוסף המוסיף להטריד את הממשלה ואזרחיה הוא המאבק הבלתי פוסק בין הממשלה למערכת המשפט ומסע הדה-לגיטימציה המתמשך אותו מובילים שרי הממשלה נגד שופטי בג"צ והיועצת המשפטית לממשלה. גם בנושא פירטנו בעבר את בעייתיות המצב, בנושא זה קיימת מחלוקת גדולה בציבור הישראלי. בעוד הממשלה ותומכיה מנסה לקדם הפיכה משטרית שתצמצם עד מאוד את הגדרתה של ישראל כמדינה דמוקרטית ותיתן לממשלה כוחות בלתי מאוזנים עד כדי פגיעה בזכויות האזרח. הרי שלמעלה ממחצית מאזרחי ישראל (עפ"י סקרים רבים שפורסמו) אינם תומכים במהלכים אלו וחוששים לגורלה של המדינה. הסיבות שהביאו למצב זה והכיוונים אליהם אנו הולכים בהיעדר פתרונות פורטו אף הם במאמרים קודמים, אולם גם כאן ראוי לתת את הדעת על המענים האפשריים ודרכי הפתרון והשינוי המומלצים.
- על ממשלת ישראל לעצור לחלוטין את כל מהלכי החקיקה לצמצום כוחו של ביהמ"ש העליון ולהפסיק את המאבקים מול היועמש"ית לממשלה המייצגת את לשון ורוח החוק כהלכתה.
- יש לפעול ליישומה של רפורמה אמיתית במערכות המשפט והאכיפה בישראל. כזו שתכלול: הגדלה ניכרת בכמות השופטים, שיפור רמת מקצועיותם בתחומי עיסוקם, הגדלת יכולת הכליאה של שב"ס והגדלת היקף החוקרים והתובעים במשטרת ישראל ובפרקליטות, באופן שייאפשר להיאבק באופן יעיל בפשיעה בישראל ולהחמיר את הענישה נגד העבריינים.
- על ממשלת ישראל לפעול להקמתה של וועדת חקירה ממלכתית לחקירת אירועי ה- 7 אוק'. כזו הפועלת בהתאם לחוק הקיים ושחבריה ממונים ע"י נשיא בית המשפט העליון. למניעת כל ספק באשר להטייה אפשרית של דעותיה והמלצותיה.
- על הממשלה לעצור את המהלכים לפיצול תפקיד היועמ"ש לממשלה ולהדחת היועמ"שית המכהנת ולפעול בהתאם לחוות הדעת שלה המגלמות את רוח ועמדת החוק.
בתחום החברה והכלכלה עסקנו רבות בניתוח המגמות של עזיבת חברות הייטק ובריחת המוחות מישראל והשפעתם של מהלכים אלו על עתידה החברתי והכלכלי של המדינה.
מצד אחד ניכר כי כלכלתה של ישראל עדיין חזקה למרות הגירעון ההולך וגדל והוצאות המלחמה העולות כמו גם החשש לעלייה דרמטית בהיקף נטל המיסים הצפוי. עם זאת עדיין סובלת המדינה מבריחת מוחות וחברות הייטק בדגש על צעירים. כך למשל פרסמה הלמ"ס רק לאחרונה כי נכון לשנת 2024, 54,778 ממקבלי התארים האקדמיים בשנים 1990–2018 שהו בחו"ל שלוש שנים או יותר. רובם המוחלט מהיישובים המבוססים ביותר בישראל. סביר להניח שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה והם בהיקפים של שש ספרות. בכל מקרה מדובר על מצב חמור מאוד בהיבטים עתידיים. על מדינת ישראל לפעול לשינוי דרמטי מצב ולעודד את חזרת המוחות והחברות לחזור לישראל. לעניין זה חשוב לציין גם את החרם האקדמי הבינלאומי המוטל על ישראל בשנתיים האחרונות וההולך ומחמיר, תוך הדרת חוקרים ואנשי אקדמיה ישראלים מכנסים, מחקרים, תוכניות שיתוף ופרסום מאמרים בכל העולם:
- נדרשת הגדלת היקף תקני הרופאים והאחיות בישראל והעלאת שכרם במטרה לענות על צרכי האזרחים ולהשוות את המענה למקובל בשאר מדינות ה- OECD ובמקביל לאפשר לצעירים לחזור עבוד בישראל.
- נדרש להגדיל את מספר הפקולטות לרפואה בישראל על מנת לשמר את הסטודנטים המוכשרים כאן ולמנוע את עזיבתם למדינות זרות.
- על המדינה לעודד חוקרים ומדענים לחזור ולהישאר במדינה באמצעות מלגות, תקני מחקר, מקומות עבודה, מענקי עידוד ואמצעים נוספים שיעודדו הישארות צעירים בישראל.
- על המדינה ליישם מהלך אסטרטגי רחב הכולל פנייה ישירה לישראלים החיים בחו"ל במקצועות מחקריים ומדעיים הנדרשים ולעודדם לחזור לארץ תוך מתן הקלות משמעותיות, עידוד שכר ותגמולים נוספים.
- על המדינה להגביר משמעותית את ההשקעה בערי הפריפריה על מנת לצמצם את הפערים הקיימים בין הפריפריה למרכז. גם בצורת הקמת מרכזי הייטק בפריפריה, דוגמת קמפוס אינבידיה שיוקם בצפון בשנים הקרובות.
- על המדינה לתת עדיפות ברורה למשרתי צבא ושירות לאומי על פני אלו שאינם משרתים על מנת להוכיח לדורות הבאים שהיא מתגמלת את מי שתורם למדינה.
אין ספק שחלק ניכר מהמלצות מאמר זה כרוכות בשינוי סדרי עדיפויות של הממשלה ואולי אף בהרכבה, מה שמחייב את המדינה ללכת לבחירות חדשות בתקווה לשינוי. אולם כל שינוי חייב שיתבצע בהקדם מאחר ואנו נמצאים במשבר קשה הדורש מתן מענה מהיר.
נכתב ע"י ליאור אקרמן, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן; ויו"ר מועצת העם החדשה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
