היעדר מדיניות "היום שאחרי"
מכשול למימוש ההישגים הצבאיים?

13 בנובמבר, 2025

צה"ל וכוחות הביטחון הצליחו להלום בצורה משמעותית בקואליציית הרשע בכל שבע זירות הלחימה. במקביל, נדרשת אסטרטגיה לביסוס הביטחון לטווח ארוך. עד כה, ממשלת ישראל לא השכילה לגבש מדיניות של "היום שאחרי", התוצאה - היווצרות חלל ריק, שלתוכו נכנס הממשל האמריקני במלוא העוצמה. לכך, מצד אחד יש תוצאות חיוביות בדמות שחרור כל החטופים החיים ותהליך החזרת החטופים החללים, הפסקת המלחמה בעזה, העמקת הקשרים המיוחדים עם ארה"ב וסיכוי לפריצת דרך מדינית עם מדינות ערב. מהצד האחר, התפתחות זו עלולה להוביל לנזקים משמעותיים, כגון הצבת כוח רב לאומי בעזה בהשתתפות מדינות עוינות ובראשן ציר תורכי-קטרי תומך אחים מוסלמים, והשארת חמאס במתכונת חדשה בעזה. בנוסף, קיימת האפשרות לפגיעה ביתרון האיכותי של צה"ל, בדמות העברת יכולות צבאיות חסרות תקדים למדינות ערב. ברקע, המאמצים מצד איראן וחזבאללה לשקם את היכולות הצבאיות שנפגעו במלחמה.

בזירה הפנימית, מתחוללים מספר תהליכים הרסניים בהובלת ממשלת ישראל הפוגעים בחוסן הלאומי והחברתי, המהווים נדבך משמעותי בביטחון הלאומי של ישראל. המדובר בהמשך מהלכי ההפיכה המשטרית והפגיעה במוסדות המשפט, במלחמה נגד אמצעי התקשורת במדינה, בהתערבות בפעילות ארגוני הביטחון והאכיפה ועוד. להרחבה אודות מכלול האתגרים העומדים בפני ישראל בזירה הפנימית ראו המאמר המצורף.

המשמעות היא כי ללא מדיניות מעודכנת, ישראל עלולה להישאב למצב בו ההתפתחויות בשטח יוכתבו מבחוץ, לא בהכרח עפ"י האינטרס הישראלי, באופן שיפגע במעמדה ויכרסם בהישגים הצבאיים בכל הזירות.

הכוח הרב לאומי בעזה

הסוגייה הפלסטינית צפה ועלתה למקום מרכזי בסדר היום העולמי והאזורי, ומעשית הולך ומתקבע בינאום המשבר בעזה. זאת, באמצעות שליחת כוח רב לאומי לרצועת עזה, שיתבסס על כוחות מוסלמיים, בגיבוי של החלטת מועצת הביטחון. עולה חשש כי כוח בהרכב המסתמן לא יפעל בנחישות לפרק את חמאס מנשקו, ואף לא לסלק אותו מהרצועה. למעשה, ישראל מסתכנת בשכפול המודל של יוניפי"ל בלבנון, שאׅפשר בעצימת עין לחזבאללה להתעצם. בנוסף, חופש הפעולה של צה"ל יוגבל מאוד, בוודאי כל עוד חמאס יימנע מחידוש פעולות הטרור והירי לעבר ישראל.

מעבר לכך, סביר כי ללא מעורבותה של הרשות הפלסטינית בתהליכי השיקום והניהול ברצועת עזה, סעודיה ומדינות המפרץ ימנעו מלהשקיע את סכומי הכסף, הנאמדים בעשרות מיליארדי דולרים, הנחוצים לשיקום הרצועה. בתרחיש כזה, חמאס אף עלול להישאר עם תשתית משילותית בעזה, בגיבוי תורכי וקטרי.

ריבוי אירועי הפשיעה הלאומנית נגד פלסטינים ביהודה ושומרון, שאף הובילו לביקורת מצד שר החוץ האמריקני, לצד המשך המדיניות החד צדדית של השר סמוטריץ' להרחבת ההתנחלויות ולפגיעה במצבה הכלכלי של הרשות הפלסטינית, עלולים להוביל לבינאום הסכסוך גם באזור זה, בייחוד אם המודל בעזה יצליח. הדבר אף עלול להאיץ את הדרישה במערכת הבינלאומית והאזורית לכיוון חזון שתי המדינות.

התגבשות ציר סוני תומך אחים מוסלמים

ביקורו בוושינגטון של נשיא סוריה, אחמד א-שרע, עד לפני כשנה טרוריסט מבוקש המוכר בשם ג'ולאני, מגלם אופק חדש של ציר סוני, בעידוד ארה"ב ובתמיכת קטר ותורכיה. מצד אחד, התחזקות הציר התורכי-קטרי עשויה להוביל לצמצום ההשפעה האיראנית במרחב, ולהציב בפניה קשיים רבים במאמצים לשיקום שלוחיה. זאת, באופן העשוי אף לייצר הזדמנויות לשיתופי פעולה מתוחמים בין ישראל לתורכיה כנגד איראן. מהצד השני, קטר ובעיקר תורכיה מגלות גישה עויינת לישראל, כפי שניכר בהחלטה של ארדואן להוציא צווי מעצר ל-37 בכירים ישראלים בגין אחריותם לרצח עם בעזה. על כן, חיזוק השפעתה של אנקרה במרחב המזרח תיכוני, ובייחוד מעורבותה האפשרית בשיקום רצועת עזה, עלולה להציב מגבלות בפני ישראל למימוש אחת ממטרות המלחמה של סילוק החמאס ופירוז הרצועה.

שיקום יכולות הציר האיראני

במימד האזורי, ניכר כי הציר האיראני משקיע מאמצים ניכרים בשיקום יכולותיו. אחד הביטויים החשובים לכך הוא המשך הסיוע הצבאי והכספי מאיראן לחזבאללה עבור שתי מטרות מרכזיות. האחת, להבטיח שהממשל הלבנוני לא יצליח בתוכניותיו להחליש פוליטית את חזבאללה ולפרק את יכולותיו הצבאיות. השנייה, לסייע לארגון בתהליכי השיקום, כדי שיחזור ויציב איום על ישראל כחלק ממשוואת ההרתעה.

בתחום הגרעין, מפרסומים שונים עולה, כי איראן מנסה לשקם את האתרים שהותקפו. ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, גרוסי, אף התריע כי איראן נמנעת מלשתף פעולה עם פקחי הסוכנות, שלא קיבלו היתר לגישה לאתגרי הגרעין, וכי גורל האורניום המועשר ל-60% נותר לא ברור. במקביל לכך, איראן ממשיכה לסרב לחזור לנתיב ההסדרי עם ארה"ב, ומתנגדת לכל הדרישות לאפס ההעשרה. גם בתחום הטרור איראן ממשיכה בניסיונותיה לבצע פיגועים נגד יעדים ישראליים ברחבי העולם, כפי שנחשף בניסיון החיסול של שגרירת ישראל במקסיקו.

יחסי ישראל-ארה"ב

למרות הסיוע האמריקני הנרחב לישראל ושיתופי הפעולה הביטחוניים והצבאיים העמוקים, מערכת היחסים הבילטראלית עלולה לעמוד כבר בשבועות הקרובים בסימן חיכוך גובר. זאת, במיוחד נוכח המעבר משלב שחרור החטופים לשלב השני של פריסת הכוח הבינלאומי ומציאות הסדרית ברצועת עזה. לכך יש להוסיף את חזון פתרון שתי המדינות כתנאי למימוש תפיסתו האסטרטגית של הנשיא טראמפ, והאפשרות לעליית מדרגה משמעותית בשיתופי הפעולה הצבאיים בין ארה"ב למדינות ערב.  

ברקע לכך, תמורות פנימיות עמוקות בדעת הקהל האמריקנית כלפי ישראל. בחירתו של ממדאני לראש עיריית ניו יורק מצטרפת לשורה ארוכה של סקרי דעת קהל שמצביעים בצורה ברורה על פגיעה משמעותית במעמדה של ישראל בקרב תומכי המפלגה הדמוקרטית, ובקרב צעירים במפלגה הרפובליקנית. זאת, באופן העלול להציב איום ממשי על איתנות הברית האסטרטגית בין המדינות בטווח הבינוני-ארוך. לכך עלולה להיות השפעה עמוקה על השותפות האסטרטגית עם ארה"ב, בואכה תחילת הדיונים בשנה הבאה על חידוש הסכם הסיוע הביטחוני הרב-שנתי שאמור להסתיים בשנת 2028.

במימד הרחב, בחירתו של ממדאני עלולה לעודד מגמות אנטי ישראליות ולתת רוח גבית לתופעות הדה-לגיטימציה והאנטישמיות בארה"ב וברחבי העולם, שממילא עלו מדרגה בשנתיים האחרונות. זאת, באופן שיעצים את הסיכונים הניצבים בפני הקהילות היהודיות ואת האתגרים למדינת ישראל.

ביקור יורש העצר הסעודי בארה"ב

הביקור המתוכנן בוושינגטון ב-18 בנובמבר של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, טומן בחובו פוטנציאל להעמקת שיתופי הפעולה בין שתי המדינות בתחומים ביטחוניים, צבאיים ואף גרעיניים. למעשה, הביקור משקף את המגמה בה מדינות בעולם הערבי, ובראשן סעודיה, פתחו נתיב ישיר עוקף ישראל להידוק מערכות היחסים עם ארה"ב. מדינות אלו מגבשות תוכניות להתעצמות צבאית, ללא זיקה והתניה לקידום הסכם נורמליזציה והרחבת הסכמי אברהם.

על הפרק, האפשרות לחתימת הסכם הגנה, לקידום עסקאות ענק למכירת מערכות אמל"ח מתקדמות ובראשם מטוסי קרב מדגם F35. זאת, באופן העלול לאתגר את שמירת היתרון האיכותי של צה"ל (QME), שאף מעוגנת בחוק אמריקני. לכך יש להוסיף את הבקשות מצידה של סעודיה לפיתוח תוכנית גרעין אזרחי בסיוע ארה"ב. בהקשר זה, יוזכר, כי יורש העצר הסעודי כבר הצהיר במספר הזדמנויות, כי אם לאיראן יהיה נשק גרעיני, גם סעודיה תחתור להשיג נשק כזה.

משמעויות והמלצות

ההישגים הצבאיים המרשימים של צה"ל וכוחות הביטחון מייצרים את התנאים לעיצוב אסטרטגיה שתהפוך את ההצלחות לפירות מדיניים שישרתו את עוצמתה הכוללת של מדינת ישראל. לשם כך נדרש גיבוש מהיר של מדיניות שתכלול:

1. בראש ובראשונה, השלמת תהליך החזרת כל החטופים החללים והבנה כי המלחמה בעזה למעשה הסתיימה כתוצאה מהחלטת ארה"ב וקונצנזוס בינלאומי ערבי.
2. נטישה של כל הרעיונות להנעת אוכלוסיית עזה, להשתלטות על שטחים והקמת ממשל צבאי. רעיונות אלו טומנים בחובם פוטנציאל להחרפה משמעותית של מערכות הקשרים עם מדינות ערב ופגיעה נוספת במעמדה הבינלאומי של ישראל.
3. השתלבות בתוכניתו המדינית של הנשיא טראמפ לשיקום רצועת עזה, תוך מניעת נוכחות תורכית וקטרית באזור, שכן הדבר עלול להציב קשיים ממשיים בתהליכי פירוק חמאס מיכולותיו.
4. קידום נוכחות של סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים בעזה, באופן העשוי לסייע בתהליכי העמקת הקשרים הבילטראליים האסטרטגיים עימן.
5. המשך המדיניות למיגור הטרור ביהו"ש, לצד הפסקת המדיניות של החלשת הרשות הפלסטינית. הדבר אף יאפשר לחזק את מערכת הקשרים עם ירדן, שמהווה עורף אסטרטגי עבור מדינת ישראל.
6. פעילות שתמנע מחזבאללה לשקם את כוחו. יש למצוא דרך בשיתוף פעולה עם ארה"ב שתשלב בין המשך הפעילות הצבאית לפעילות נחושה של הממשל הלבנוני נגד הארגון.
7. למנוע מאיראן את ההתעצמות אליה היא חותרת. לשם כך, נדרש לגבש מענה צבאי, לצד העמקת הברית האזורית עם מדינות ערב בהנהגת ארה"ב. חשיבות ברית זו הומחשה הלכה למעשה במהלך המתקפות האיראניות על ישראל.
    

המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל.) פרופ' עמוס גלעד

עריכה: ד"ר שי הר-צבי, חוקר בכיר, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

לחזרה למסמך התובנות המלא >>