דעיכה דמוקרטית בארה״ב והשפעתה על תמיכה בדמוקרטיה בישראל

אמנון כוורי, עמיחי מגן ובן יואל

דעיכה דמוקרטית אינה מתרחשת בריק. בשנים האחרונות אנחנו עדים למגמות של דעיכה דמוקרטית במדינות רבות בעולם, דעיכה המאופיינת בהחלשה מכוונת של מוסדות דמוקרטיים על ידי נבחרי הציבור וכן בירידה של תפיסות דמוקרטיות בקרב אזרחים. מחקר בשנים האחרונות מראה שיש קשר בין הדעיכה של מוסדות דמוקרטים כמו צמצום הביקורת השיפוטית או הפיקוח על עבודת הממשלה לעלייה בתמיכה הציבורית בעקרונות לא דמוקרטים כמו תמיכה במנהיג חזק או הגבלת הזכויות הפוליטיות של קבוצות מיעוט. אך האם ישנה השפעה של דעיכה של מנגנונים דמוקרטים במדינה אחת על תפיסות דמוקרטיות במדינה אחרת?

מחקרים שנעשו בעיקר באירופה ובארה״ב מראים שאזרחים לומדים מהתפקוד של מוסדות פוליטיים ובהתאם מעדכנים את האמון שלהם בשיטה עצמה. ציבור עושה שימוש בסימנים שונים וקיצורי דרך כדי להעריך את האירועים סביבו ולכן אירועים במדינות אחרות יכולים לשמש סימן להערכה של התפקוד של השלטון באותה מדינה. הציבור ברחבי העולם נחשף יותר ויותר לאירועים אשר מתרחשים במדינות אחרות – כך לדוגמה הסיקור התקשורתי של היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי (Brexit) ואירועי ה 6 בינואר בארה"ב. מספר מחקרים אף מצביעים על ההשפעה של אירועים כאלו במדינה אחת על עמדות הציבור במדינה אחרת. למשל, מחקר אחד מראה שמשאל העם בצרפת בנוגע לתיקון החוקה של האיחוד האירופי השפיע על עמדות הציבור בנוגע לשאלה זו במדינות אירופאיות אחרות.

בהמשך למחקרים אלו, אנחנו טוענים, במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת International Journal of Public Opinion Research, שההשפעה של אירועים במדינה אחת על דעת הקהל במדינה אחרת אינה מוגבלת לעמדה בנוגע לאירוע עצמו (למשל, המשאל בנוגע לתיקון החוקה של האיחוד במדינות שונות באיחוד האירופי) אלא גם משמשת סימן עבור אזרחים לעדכון של תפיסותיהם בנוגע לשלטון במדינה שלהם. כך, שיערנו שכאשר אדם רואה כיצד דמוקרטיה זרה נחלשת הדבר יכול לערער אצלו את ההערכה לדמוקרטיה במדינה שלו. בהתבסס על מחקרים של Levitsky & Way, אנחנו מעריכים שההשפעה הזו תהיה חזקה במיוחד במדינות שיש להן קשר מסוים – גיאוגרפי, ערכי או בעל חשיבות לתושבי המדינה האחרת. בהקשר הזה, ההשפעה של דעיכה דמוקרטית בארה״ב על דעת קהל בישראל היא אולי מקרה הבוחן הטוב ביותר (best case study). מחקר מ-2021 הראה שהקשר בין ישראל לארה״ב נשען על ערכים דמוקרטים משותפים, תרבות פוליטית משותפת, ודעת קהל אוהדת. בסקר שערכנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן במאי 2023 עולה ששני שליש מהישראלים (67%) רואים את ישראל כמודל למשטר דמוקרטי. סקר של Pew מאותה שנה שנערך ב 23 מדינות מראה שהציבור בישראל, יותר מכמעט כל מדינה אחרת בעולם, רואה את ארה״ב באופן חיובי (87% אחוז מהציבור). ובנוסף, בהתבסס על מחקרים אחרים שמראים שאזרחים נוטים להתאים את המידע החדש לעמדות שלהם (motivated reasoning) בנוגע למדיניות חוץ, שיערנו גם שההשפעה של הנרטיב תהיה החזקה ביותר בקרב מי שמזהה עצמו כימני או כשמאלני.     

מהלך המחקר מתבסס על ניסוי שערכנו באפריל 2021 בישראל בו הצגנו למשיבים בסקר שני נרטיבים על הדמוקרטיה האמריקאית: האחד שהדמוקרטיה האמריקאית בדעיכה והשני שהדמוקרטיה האמריקאית חסונה. לשם כך עשינו שימוש באירועי ה 6 בינואר, בו דונאלד טראמפ, הנשיא שזה מכבר הפסיד בבחירות, נשא נאום שמבטל את תוצאות הבחירות, וקורא למפגינים לעלות על הקפיטול כדי ״לעצור את הגניבה״. המפגינים נענו ופרצו לקפיטול, נכנסו ללשכות והצליחו להפסיק למספר שעות את ההליך הדמוקרטי של ספירת קולות האלקטורים והכרזה על המנצח. האירוע הזה מהווה את אחד האיומים המשמעותיים ביותר בתקופה האחרונה על הדמוקרטיה האמריקאית כאשר מצד אחד ארצות הברית עמדה באותו יום בפני איום על ההליך הדמוקרטי הבסיסי ביותר – בחירות – ומצד שני למרות ההסתערות חסרת התקדים על הקפיטול ההליך הושלם, המועמד הדמוקרטי, ג'ו ביידן, הוכרז כמנצח והשלטון עבר באופן מסודר על פי ההליך החוקתי. על בסיס זה יצרנו שני נרטיבים: הראשון, ארה"ב מתמודדת עם כשל דמוקרטי ואיום ממשי על הליך הבחירות והשני, ארה"ב עם דמוקרטיה מבוססת שמצליחה להדוף גם את אחת המתקפות המשמעותיות על חוסנה של הדמוקרטיה האמריקאית. הנשאלים בסקר קיבלו את אחד משני הנרטיבים האלו ולאחריו נשאלו מספר שאלות על הדמוקרטיה האמריקאית ועל תמיכתם במנגנונים לא דמוקרטים. אנחנו בוחנים עד כמה הנרטיב של דמוקרטיה בנסיגה משפיע על התפיסות הדמוקרטיות של הציבור בישראל. 

הנשאלים בניסוי התבקשו להביע עמדתם לגבי ארבעה היגדים שמשמשים בספרות כמדד לעמדות אנטי-דמוקרטיות: התעלמות מתוצאות בחירות דמוקרטיות כדי להגן על המדינה, צורך במנהיג חזק שלא יוגבל על ידי מוסדות נבחרים או שיפוטיים, הגבלה של קבוצות שונות מהשתתפות בבחירות והגבלה של חופש הביטוי של אזרחים כנגד המדינה. מארבע שאלות אלו יצרנו מדד שמבטא תמיכה בעמדות אנטי דמוקרטיות. המדד מחושב בין 0 ל1 כאשר 0 מבטא תמיכה נמוכה בעמדות לא דמוקרטיות ו 1 תמיכה גבוהה בעמדות לא דמוקרטיות. ממוצע התמיכה באינדקס המורכב הוא 0.39. תרשים 1 מסכם את ההבדל בין שתי הקבוצות. בממוצע, ההבדל בתמיכה בעמדות אנטי-דמוקרטיות בין מי שקיבל את הנרטיב של דמוקרטיה בדעיכה ובין מי שקיבל את הנרטיב של דמוקרטיה חזקה הינו קטן אך מובהק – הבדל של .04 (כלומר, עשרה אחוזים שינוי) כאשר משיבים שקיבלו את הנרטיב של דעיכה הביעו תמיכה רבה יותר בעמדות לא דמוקרטיות.

תרשים 1: תמיכה בעמדות לא דמוקרטיות, לפי חשיפה לשני הנרטיבים

למרות ההבדל היחסית קטן, אנחנו טוענים שהוא משמעותי מאחר והאירוע של ה 6 בינואר היה מוכר לרוב הציבור וכן כי בזמן שערכנו את הסקר ישראל הייתה בעיצומו של משבר דמוקרטי (שורה של מערכות בחירות חוזרות). בנסיבות כאלו, העובדה שחשיפה לנרטיב מצליחה לעשות שינוי בדעת הקהל מראה שלמידע על הנעשה במדינות אחרות יש השפעה על תפיסות דמוקרטיות של ישראלים. יתרה מכך, ההבדל בין שתי הקבוצות נשאר (ואף גדל בתרומתו היחסית) גם כאשר אנחנו מוסיפים משתני בקרה שונים – ובעיקר כאשר אנחנו כוללים שיוך אידאולוגי.

בניגוד למה שציפינו, לא ראינו שההשפעה גדולה יותר בקרב מי שמזוהה עם הימין או השמאל. אמנם ימנים נוטים יותר לתמוך בעמדות אנטי דמוקרטיות (באופן מבוהק) אבל ההשפעה של הנרטיב אינה משמעותית בקרב מצביעי ימין. אנחנו רואים את ההשפעה הגדולה ביותר בקרב מי שמזהה עצמו עם השמאל. תרשים 2 מראה את ההשפעה של הנרטיב בכל קבוצה אידיאולוגית.

תרשים 2. השפעה של אידאולוגיה וחשיפה לנרטיב על תמיכה בעמדות לא דמוקרטיות

מקרא: הערכים בציר ה-X מציינים את הזיהוי העצמי האידיאולוגי של המשיבים, כאשר 1 משמעו שמאל, 7 משמעו ימין, ו-4 מרכז.

הממצאים מראים שלתהליכים פוליטיים וחברתיים שקורים במקומות שונים יש השפעה שחורגת מגבולות המדינה. בכפר הגלובלי בו אנחנו חיים, ובעיקר נוכח התקשורת שמביאה לידינו מידע עדכני על הנעשה במקומות שונים בעולם, אזרחים צופים באירועים שונים ואלו משפיעים עליהם בתפיסתם הערכית. כאשר הדמוקרטיה מאוימת במקומות שונים בעולם, דעת הקהל העולמית יכולה להידרדר עוד יותר עד לכדי איבוד התמיכה בשיטה הדמוקרטית. מדובר במעגל אימה שמזין עצמו – איום על הדמוקרטיה במדינה אחת יכול להוריד את התמיכה הציבורית בדמוקרטיה במדינה אחרת ומכאן לנסיגה נוספת במוסדות הדמוקרטים באותה מדינה, מה שיביא אזרחים במקומות אחרים לאבד עוד אמון בשיטה הדמוקרטית. נוכח מעגל האימה הזה כאשר אנו עדים למגמה של דעיכה דמוקרטית בעולם, חשוב שנלמד על עקרונות דמוקרטיים ועל חשיבותם לחירות האישית של כל אזרח. דמוקרטיה עומדת במבחן תמידי והחוסן שלה נמדד ביכולת שלה לעמוד במבחנים האלו ובמחויבות של הציבור לערכים דמוקרטים למרות, ואולי בגלל, המבחנים האלו במדינות שונות בעולם. 

---

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

ד״ר עמיחי מגן הוא מרצה בכיר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

בן יואל הוא דוקטורנט באוניברסיטת מישיגן סטייט.

הרשומה מתבססת על המאמר הבא:

Cavari, Amnon, Amichai Magen, and Benjamin Yoel. 2024. “U.S. Democratic Backsliding and the Decline of Democratic Support Abroad.” International Journal of Public Opinion Research 36(2): edae026. doi:10.1093/ijpor/edae026.