תמציות פעילות וחוברות סיכום שנתיות

ברוח צורכי תקציב המדינה בעקבות המשך המלחמה, פתחנו את השנה בדיון, בו השתתפו, בין היתר, פרופ' אבי שמחון יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה היועץ הכלכלי לראש הממשלה ושי אהרונוביץ מנהל רשות המסים, על תזכיר החוק השנוי במחלוקת למיסוי רווחים לא מחולקים. הדיון עסק בשאלה האם מדובר במס לגיטימי או בקנס סמוי שמבקש לאלץ חלוקה ועד כמה הדבר עולה בקנה אחד עם עקרונות יסוד של שיטת מיסוי דו-שלבית ופוגע במוטיבציה להשקעות? למרות הבעייתיות שעדיין גלומה בחוק, הדיון השפיע באופן ברור על הניסוח הסופי של החוק שהתקבל על ידי הכנסת. 

מהעולם הפיסקלי עברנו לעולם הנדל"ן היזמי, ובחנו את תופעת עסקאות 20:80 למימון דירות בהשתתפות בכירי הענף והבנקים וכן נציג הלמ"ס. עסקאות אלו הציפו שאלות משפטיות וחשבונאיות על מועד הכרה ברווח, זכות אכיפה, והאם מדובר בכלל במהות בעסקת מכירה או באופציה. אך מעבר לכך – התופעה חושפת חשש מאפקט מצטבר של אשראי מתוח מדי, יזמים תחת לחץ, ורוכשים שנכנסו לעסקאות מעבר ליכולתם, על רקע תקווה לירידת ריבית שלא בטוח שתגיע, עד כדי חשש מבועה. לאחר הדיון בנק ישראל שינה את הנחיותיו לבנקים בנושא וכן הוקמה ועדה ממשלתית בהקשר הרחב יותר של הנושא שמובילים לשינויים ותמורות בתחום אותם אנו חווים בימים אלה.

 
הדיון הבא התמקד בהשקעות הגופים המוסדיים בחו״ל באמצעות נגזרים והמחויבות לעמיתים - האם ניהול חשיפות המט״ח והגידור במיקרו עלול ליצור בעיית נזילות במאקרו? הדיון התקיים בהשתתפות אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל ומנהלי ההשקעות הראשיים של הגופים המוסדיים ועסק בשאלות רגישות של מידת החשיפה של העמיתים לסיכון ומה העלות שהם משלמים על כך ותפקידו של בנק ישראל בהבטחת הנזילות המטבעית והחשיפה לסיכון סיסטמטי. 

נושא ציבורי משמעותי ובעייתי נוסף שעלה על סדר היום היה הביטוח הסיעודי. הדיון, שהתקיים בהשתתפות מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, סמנכ"לית הביטוח הלאומי ירונה שלום וכן ראשי קופות החולים וחברות הביטוח, עסק בפתרון בר קיימא לביטוח הסיעודי בישראל. על רקע הקושי הרב בתכנון קדימה עסקנו בשאלה כיצד ניתן לאזן בין תמחור נכון של סיכון אישי לבין אחריות ציבורית וכן בסולידריות בין־דורית, תפקיד המדינה והתנהלות ביטוח הלאומי בנושא והצענו פתרון יישומי לבעיה. 

לאחר מכן, חזרנו לתחום של שוק ההון לדיון בפערים במכשירי ההשקעה בשוק ההון על רקע המלצות משרד האוצר בנושא הארביטרז׳ הרגולטורי. הדיון, שהשתתפות נציגים בכירים של הרגולטורים ושל משרד האוצר, עסק בפערים מבניים בין מכשירי השקעה נבחרים – קופות גמל להשקעה, קרנות נאמנות, ני"ע סחירים לא מפוקחים ועוד – ובאופן שבו מבנה הפיקוח והמס מעצב את התמריצים לציבור, ליועצים ולגופים המנהלים. עלתה השאלה האם פערים אלו יוצרים אפליה בין משקיעים שונים ומה צריך להיות תפקידו של הרגולטור ביצירת אחידות, הגינות ופשטות. החשש שעלה הוא שתיקוני הרגולציה הנוכחיים לא מטפלים בבעיה עצמה אלא רק בסימפטומים שלה.

אתנחתא חשבונאית שהייתה לנו השנה נגעה להשלכות התקן המהפכני החדש  IFRS 18שעתיד ליצור שינוי עמוק בהצגת הביצועים התפעוליים של החברות, לרבות מדדי הנון גאפ. בדיון, שבו השתתפו סמנכ"לי הכספים של החברות הבולטות במשק וכן נציגי רשות ניירות ערך, עסקנו בהשלכות שצפויות לתקן החדש על אופן הניהול של החברות ועל עיוותים שקיימים בו. כמו כן עסקנו בנקודת הראות של המשקיעים בראיה של אחידות ושקיפות ועל הכוונות של הרגולציה להתמודדות ואכיפה של הדיווח על רווחי הנון- גאפ שיכנסו לתוך הדוחות הכספיים עצמם. 

את השנה האקדמית סיימנו בדיון סוער, יחד עם המפקח על הבנקים, על המלצות הביניים להגברת התחרות במערכת הבנקאית למגזר הקמעונאי. נדונו החסמים המבניים שעדיין קיימים, המידה שבה מהלכי רגולציה אחרונים אכן השפיעו והתנאים הנדרשים לרפורמה אפקטיבית באמת שתביא לירידת עלויות, הגדלת בחירה והפחתת פערי מידע מול הלקוחות הקטנים. בדיון עלה חשש שלמרות הכוונות הטובות הרפורמה המוצעת לא תהיה אפקטיבית ולא תשיג את מטרותיה הראויות. 

השנה האקדמית נפתחה לאחר ה- 7.10 והתנהלה כולה במקביל למלחמת "חרבות ברזל". לאור אי הודאות הרבה שאפיינה את תחילת המלחמה, פתחנו את השנה בדיון על השלכות המלחמה על דוחות הרבעון השלישי של שנת 2023 בדגש על תיאום ציפיות אל מול הרגולציה, בעיקר רשות ניירות ערך. בדיון השתתפו סמנכ"לי כספים ממכלול הענפים השונים והציגו את ההשפעות השונות. במפגש העוקב המשכנו לעסוק בהשלכות המלחמה על הערכות שווי בדוחות 2023 לאור תחזיות המאקרו והשינויים בשוק הסחיר. אחת ממסקנות הדיון היתה שנדרש עדכון תכוף ואפקטיבי יותר לשווי נכסים לא סחירים שאינם נכסי חוב, על בסיס שווי נכסים מקבילים בשוק, בכדי להימנע מעיוותים גדולים בחלוקת כספי העמיתים בגופים המוסדיים. 

בהמשך ובעקבות ההשלכות התקציביות של המצב המלחמתי, עסקנו בסוגיה רגישה שהיא מיסוי קרנות השתלמות. הדילמה שעלתה בדיון, שרלוונטית גם לעיתות שלום, היא כמה מדובר על סגירת עיוות על רקע הטבות המס לחסכון או לחלופין על נטל לא הוגן בעקבות המלחמה. הקונצזוס בדיון שבו השתתף אגף התקציבים במשרד האוצר, היה הצורך בביצוע הסתכלות כוללת ורחבה ובחינה מחדש של הטבות המס הניתנות לחיסכון לטווח הבינוני והארוך בישראל תוך שימת דגש על מטרות נתינתן והאם השיגו את יעדן. 
לאור הכניסה הצפויה של התקן המהפכני IFRS 17 בחברות ביטוח בישראל בתחילת 2025, עסקנו יחד עם ראשי חברות הביטוח, במעבר הדרמטי הנ"ל, לרבות בהקשר של צפי השפעה, דילמות ניהוליות והשלכות על השוואה רוחבית בשוק ההון. במסגרת הדיון הושק הספר "חשבונאות ביטוח חדשה: 17 IFRS". 

על רקע פרשת סלייס, עסקנו יחד עם הרגולטורים הרלבנטיים בנושא החשוב של  קרנותההשקעה הפרטיות והדאגה לאופן ההשקעה של כספי ציבור. בדיון דיברנו בין היתר על הגדרת 'משקיע כשיר' על חוסר האחידות הבעייתי באופן שערוך נכסיהן ועד לצורך בפיקוח על פעילותן, בין היתר על רקע כניסת הרגולציה בנושא בארה"ב.נקודת השפל הזאת היא גם הזדמנות  לבצע הסתכלות כוללת של כלל הרגולטורים, על שלל העיוותים ולהסדיר את חוקי המשחק, תוך הבחנה בין משקיעים כשירים לבין משקיעים רגילים וכמובן באיזונים המתאימים. 

סיימנו את השנה האקדמית עם דיון, בנוכחות המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, בסוגיה כיצד יוצרים תחרות אפקטיבית במערכת הבנקאית הקיימת לרבות בהקשר של הרפורמה המוצעת ברישוי וכן בהתפתחות של הבנקאות הפתוחה. קראנו בדיון לפעול בנושא קיום ביטוח פיקדונות בישראל בכדי ליצור בסיס נכון לתחרות. מהדיון נראה כי לתמורות הטכנולוגית בעקבות ההתפתחויות החוקיות והרגולטוריות האחרונות בשוק התשלומים וההתערבות של רשות התחרות בנושא התחרות על הפיקדונות של משקי הבית, תהיה השפעה משמעותית.  

אנו רוצים להודות למשתתפי הפורום על שנה נוספת של פעילות פורייה ועל דיוני עומק מרתקים אשר השנה התחדדו עוד יותר בעקבות המלחמה ומאורעות אוקטובר 2023. 

הנושאים בהם עסקנו השנה עסקו בממשק בין שוק ההון והרגולציה הפיננסית, משבר הבנקים בעולם וכן ההשלכות של ה- AI על ענף ראיית החשבון. 

בעקבות עליית הריבית במשק לאחר תקופה ארוכה של סביבת ריבית נמוכה מאוד, התחלנו את השנה עם דיון בנושא השלכות המצב הכלכלי החדש על הערכות שווי ותמחור ניירות ערך לפי ענפים. בדיון שבו השתתפו נציגי רשות ניירות ערך עסקנו בין היתר בשאלת השימוש בשיעור היוון ריאלי בהערכות שווי בחלק מהמקרים (כפי שהיה נהוג בישראל בעבר). בדיון השתתפו גם נציגים מענף השמאות שמהם התבשרנו כי לא ימהרו לעדכן כלפי מעלה את שיעורי ההיוון – כפי שאכן התגלה בפועל בדוחות הכספיים שפורסמו לאחר מכן. 

נושא רגיש שבו עסקנו השנה היה הריכוזיות בתחום הגופים המוסדיים. ספציפית עסקנו בשאלת קיומו של דמיון במבנה תיקי ההשקעה של הגופים המוסדיים בישראל והקשר לרמת התחרות בשוק ההון וליציבות הפיננסית, על רקע דוח הריכוזיות. בדיון השתתפו משני צדי המתרס: מצד אחד נציגי בנק ישראל ורשות ניירות ערך שתמכו בקיומה של הבעיה ומצד שני רשות שוק ההון ששללה את קיומה. אחת התובנות שעלו מהדיון הייתה שנושא הריכוזיות הוא מורכב וככל הנראה עמוק בהרבה מזה שמשתקף רק בשאלת הדמיון במבנה תיקי ההשקעה. 

כמו כן, עסקנו השנה בנושא השלכות חוק האיגוח שתהליך חקיקתו חזר לשולחן בשנה האחרונה ביוזמת בנק ישראל. אחת התובנות שעלו בדיון הייתה כי לבנקים אין בהכרח צורך בחוק הנ"ל וכי לאור מגבלות כאלה ואחרות של רשות ניירות ערך, קיים ספק אם החוק ישנה דרמטית את היקפי האיגוח בישראל.  

בעקבות הנפילות של בנקים בארה"ב ובאירופה שהתרחשו השנה בעיקר בעקבות סיכון הנזילות ערכנו דיון בנושא כשלים בניהול סיכונים בבנקים בעולם ועד כמה מדובר בתופעה נקודתית או מערכתית תוך התייחסות להשלכות על הסקטור הפיננסי בישראל. בדיון שנערך בהשתתפות הפיקוח על הבנקים ונציגי הבנקים, ניתחנו את ההשפעה הדרמטית של הריבית על הדוחות הכספיים של הבנקים במיוחד בחישוב ודיווח על השווי ההוגן. במיוחד בולט הפער בהתייחסות השונה למח"מ פיקדונות עו"ש ובהעדר אחידות בהקשר לכך. המדידה המאזנית מושפעת גם ממגמה לשינוי סיווג של השקעות באג"ח מזמינות למכירה למוחזקות לפדיון שאינה אחידה בין הבנקים ומשבשת את ההשוואה ביניהם.  צוין שלנושא מח"מ עו"ש השלכות על ניהול סיכוני ריבית בבנקים בישראל. 

הנושא האחרון שבו עסקנו השנה ברוח ה-  ChatGPTנגע למהפכת ה- AIשהולכת במוקדם או במאוחר לטלטל גם את ענף ראיית החשבון. בדיון הוצגו שני מקרים של חברות ישראליות גדולות בעלות פעילות בינלאומית שנסחרות בארה"ב - אחת מהתחום הטכנולוגי והשנייה מהתעשיות המסורתיות. שתי החברות עשו מעבר של תהליך הסוקס (SOX), שגם הוא נחשב לתהליך "שבור" וידני שבו הטכנולוגיה כמעט ולא נכנסת, לאוטומציה מלאה. שתי החברות תארו אפשרות לעקוב אחר יישום נהלים בזמן אמת. כתוצאה מהמעבר חסכו בממוצע כשמונים אחוז בשעות העבודה המושקעות. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם הנחות העבודה בעולם כיום כי הדבר יוביל מצד אחד לקיטון דרמטי בכמות הריסטטיימנטים ומצד שני לקיטון משמעותי בשעות העבודה. אחת התובנות העיקריות לצערנו מהדיון הייתה כי הרגולציה הפיננסית בישראל לא ערוכה ואף לא נערכת למהפכה תפיסתית זו שתעלה בין היתר שאלות כבדות משקל על תפקידם של רואי החשבון כשומרי סף. 
לסיום, אנו רוצים להתריע בפני מקבלי ההחלטות במדינת ישראל על הבעיה של מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל – החל מחוסר ההבחנה הברורה בין תחומי האחריות השונים, דרך הארביטרז' הרגולטורי הקיים וכלה בחוסר התיאום בין הרגולטורים השונים. בעיה זאת עוברת כחוט השני בין כמעט כל הסוגיות שעלו בפורום שווי הוגן השנה וכך גם היה בשנים קודמות. לצערנו, הדבר עד כה לא הסתייע למרות שהוקמה ועדה ממשלתית בנושא לפני כשנה בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר רם בלניקוב.  

אנו רוצים להודות למשתתפי הפורום על שנה נוספת של פעילות פורייה ועל דיוני עומק מרתקים אשר השנה התחדדו עוד יותר בעקבות משבר הנזילות והשנויים החדים בשיעור הריבית שאומצו באמצעי מאקרו כלכלי מרכזי לריסון האינפלציה. 

מרבית הנושאים בהם עסקנו השנה עסקו בממשק בין שוק ההון והרגולציה הפיננסית. 

התחלנו את השנה עם דיון בהשתתפות החשב הכללי, יהלי רוטנברג, בנושא הרפורמה המוצעת של הממשלה לגבי תכנית להפסקת הנפקת אג"ח מיועדות לחסכון הפנסיוני והחלפתן ברשת ביטחון. עסקנו ברציונל של הרפורמה הדרמטית הנ"ל יתרונותיה וחסרונותיה, כאשר הדיון הציף את המורכבות והמשמעות הן מנקודת ראות החוסכים והן מנקודת ראות הגופים המנהלים. 

כמו כן, עסקנו השנה בשתי סוגיות שעמדו על הפרק שנוגעות להמלצות שתי ועדות שהוקמו על ידי הממונה על שוק ההון: הראשונה היא ועדת חודק הוותיקה שקבעה פרמטרים להתייחסות גופים מוסדיים להשקעה באג"ח קונצרניות. לגבי ועדה זו, ערכנו דיון בשאלה  האם במלאת עשור ליישום ההמלצות, יש צורך להקל או אף לבטל אותן לאור הניסיון הרב שנצבר. בדיון הייתה תמימות דעים שאין בהכרח קשר חד ערכי בין יישום המלצות חודק לבין התוצאות האמפיריות של השינוי במרווחים בין אג"ח סחירות ולא סחירות או למעבר מאג"ח סחירות ללא סחירות בתקופה המקבילה. הוועדה השניה שהמלצותיה טריות היא ועדת יפה שהוקמה במטרה לבחון את סוגיית דמי הניהול בשל ביצוע עסקאות על ידי הגופים המוסדיים עבור לקוחותיהם.  במסגרת הדיון התמקדנו בהמלצה על מעבר למסלול לניהול השקעות פאסיבי, למודל דמי ניהול בשיטת "הכל כלול" ובשאלה האם אלה ייטיבו עם הציבור. אחת התובנות שסביבן היה קונצנזוס בדיון היא הצורך בשיפור השקיפות לציבור החוסכים כבסיס נכון ובריא לתחרות בין הגופים המוסדיים.

 
נושא משמעותי נוסף שעמד על הפרק השנה הוא הטיפול הרגולטורי בהשקעות במטבעות קריפטוגרפיים. מדובר בנושא משמעותי שכבר עסקנו בו בעבר ממספר זוויות. הדיון השנה התמקד בשאלה האם השקעה של חברות ציבוריות ושל גופים מוסדיים במטבעות קריפטוגרפיים היא לגיטימית. הדיון היה מרתק מאחר והפגיש את תעשיית הקריפטו אל מול אנשי המימון הוותיקים וההתנגשות עם התיאוריות המימוניות הבסיסיות וכל זאת בנוכחות הרגולטורים ומשרד האוצר.

  
הנושא האחרון שבו דנו השנה התמקד בנושא חשבונאי דיווחי משמעותי והוא הכניסה לתוקף של מודל הפסדי האשראי החזויים  (CECL)בבנקים. הדיון שהיה בהשתתפות הפיקוח על הבנקים ונציגי הבנקים הגדולים עסק ביישום המודל החשבונאי החדש ובהשלכות שלו על רווחיות הבנקים והתשואה להון. אחת הנקודות שעלו בדיון היא החשש כי המעבר של הבנקים למודל החשבונאי החדש יצור ארביטראז' רגולטורי שייצור פער מהותי  בדיווח על אשראי ארוך טווח נתון בין הבנק לגוף חוץ בנקאי שלו השלכות על כדאיות והקצאה. 

אנו רוצים להודות למשתתפי הפורום על שנה נוספת של פעילות פורייה ועל דיוני עומק מרתקים אשר השנה התחדדו עוד יותר בעקבות המשבר וכן לגב' רקפת שני על תרומתה המקצועית לפורום והשתתפותה הפעילה בבחירת הנושאים והתכנים. 

המפגשים האחרונים בשנה האקדמית החולפת שהתקיימו באופן פרונטלי, סימנו את החזרה לשגרה לאחר תקופה ארוכה יחסית של מגבלות בעקבות משבר הקורונה. להבדיל מהשנה הקודמת שהושפעה מסוגיות שקשורות למשבר הקורונה הנושאים בשנה האחרונה עסקו  , בנושאים "נורמטייביים" בין היתר בתופעות של היציאה ממשבר הקורונה יחד עם הגאות בשוק ההון – עד כמה מדובר בסימני התאוששות או סיגנל למשבר עתידי? בהקשר זה עסקנו בנושא של מבול ההנפקות ותופעת ה- SPAC בו רשות ניירות ערך הציגה לראשונה את המודל הישראלי שכולל הפקת לקחים מהמודל האמריקאי אבל מעלה שאלות לגבי מידת האטרקטיביות שלו לגופים ישראליים. באופן סימבולי, בשנת העשור לפעילותו של הפורום, עסקנו בנושא שעובר כחוט השני כמעט בכל דיון והוא מבנה הרגולציה על הסקטור הפיננסי בישראל וחוסר האחידות בין הרגולטורים השונים שמייצר במקרים מסוימים אפילו ארביטרז' רגולטורי. 

בשנה החולפת עסקנו באופן מעמיק במספר תופעות ואתגרים שהתחדדו בזמן האחרון ונמצאים בימים אלו בדיונים של מרבית הדירקטוריונים. נושא אחד הוא ניהול סיכוני סייבר על רקע פריצות סייבר שהיו בסקטור הפיננסי במהלך שנת הקורונה. למרות שמדובר בסיכון תפעולי, יש לסיכון זה נגזרות רבות בראיה של אחריות דירקטוריון, לרבות בהיבטי דיווח. נושא שני הוא ההצדקה ומתודולוגיית השווי של מגמת ההשקעות החברתיות (ESG) שקיבלה תאוצה בעולם בשנים האחרונות ומעלה בנוסף לשאלת העדפת ההשקעות, גם היבטי דיווח. הנושא השלישי נגע בתופעה ישראלית מקומית של השנים האחרונות, בין היתר בעקבות חוק הריכוזיות, של גידול חד במספר ומשקל החברות ללא בעל שליטה. עסקנו ביחסי דירקטוריון - הנהלה בחברות אלה. כבסיס לדיון הציג, מאיר לוין המשנה ליועץ המשפטי לעניינים כלכליים, את התזכיר החדש של משרד המשפטים לתיקון חוק החברות בנושא. 

מנעד נושאי הדיון השנה היה רחב במיוחד וכלל גם את נושא המיסוי המקומי של גופים רב לאומיים, שבעקבות בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב נמצא על סדר היום העולמי. כבסיס לדיון הציג רולנד עם שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המיסים, את המתווה של רשות המיסים לעניין עקרונות הקצאת נכסים לא מוחשיים ורווחים של החברות הבינלאומיות שקובעת את חבותם במס בישראל. 

כחלק מהמנעד הרחב של הנושאים סיימנו את השנה האקדמית עם דיון אקטואלי בנושא בשקל הדיגיטלי שנבחן על ידי בנק ישראל שעורר הדים רבים, לרבות בתקשורת הבינלאומית (Bloomberg). עסקנו בהשלכות השקל הדיגיטלי על המגזר הפיננסי בכלל והבנקאות בפרט. בדיון השתתפו בין היתר נציגי הרגולטורים הרלוונטיים ונציגי תעשיית הבלוקצ'יין והקריפטו הישראלית. בדיון, שהיה בנוכחות המשנה לנגיד בנק ישראל - אנדרו אביר,  הוצגו יתרונות השקל הדיגיטלי שמביא להוזלת עלויות העברת כספים וניהול הנזילות וכן תורם להגברת התחרות בסקטור הפיננסי נשאלו השאלות על הקשר בין השקל הדיגיטלי של הבנק המרכזי ומטבעות הקריפטו, האם תחרות או השלמה. כמו כן נשאלו שאלות על ההשפעה הרוחבית של השקל הדיגיטלי על חשבונות עו"ש ומזומנים כולל אפשרות לשינויים דרמטיים בתפקיד הבנקים כספקי נזילות. 

יש לציין כי ארבעה מתוך שבעת הנושאים שהועלו בפורום השנה קשורים לטכנולוגיה ומלמדים על המקום הדומיננטי שהטכנולוגיה הולכת ותופסת בשוק ההון ועל הצורך של שוק ההון, הרגולציה, הפעילים והיועצים בו להתאים את עצמם למציאות חדשה שיתכן ותשנה לחלוטין את המציאות הקיימת בסקטור הפיננסי. 

אנו רוצים להודות למשתתפי הפורום על שנה נוספת של פעילות פורייה ועל דיוני עומק מרתקים אשר השנה התחדדו עוד יותר בעקבות המשבר וכן לגב' רקפת שני על תרומתה המקצועית לפורום והשתתפותה הפעילה בבחירת הנושאים והתכנים. 

השנה האקדמית החולפת נצבעה בצבעי משבר הקורונה אשר העמיד במבחן עצום וקיצוני את המודלים, המוסכמות והנחות היסוד המקובלים. 

לאור הנסיבות במחצית השנייה של השנה סטינו מסדר היום הרגיל שלנו לטובת שורת נושאים שעלו בפתאומיות על סדר היום הציבורי החשבונאי מימוני בעקבות המשבר. עם פריצתו של המשבר עסקנו בנושא המורכב של הערכות שווי בעקבות משבר הקורונה - הן בהיבט של מדידת שווי הוגן (לרבות נדל״ן להשקעה) ושל בחינת ירידת ערך נכסים (לרבות מוניטין). המפגש שהתקיים בעת ההיערכות להכנת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2020 - שבהם באה לידי ביטוי לראשונה השפעת המשבר, הציף את הקושי העצום שטמון בביצוע הערכות ואומדנים בתקופת אי וודאות קיצונית כמו זו. כמו כן, במפגש נוסף עסקנו בנושא השפעת המשבר על יכולת הפירעון של אגרות חוב על רקע מתווה הדגל של רשות שוק ההון שבו נכללה גם התייחסות לאפשרות שבנק ישראל יבצע רכישות אג"ח קונצרניות שנראתה קצת מוזרה אך התממשה בסופו של דבר עם התעמקות המשבר. את השנה האקדמית סיימנו עם מפגש בנושא השתקפות המשבר בדוחות הבנקים: ניהול סיכונים פיננסיים וצפי לרווחיות. דוחות הבנקים הם במידה רבה בבואה של השפעת המשבר על כלל המשק והתחזיות בהן דנו במפגש לעתיד הצביעו על ירידה פרמננטית ברווחיות.

צריך גם להזכיר כי במחצית הראשונה של השנה עוד הספקנו לעסוק בנושאים הרגילים של הפורום. כך למשל, פתחנו את הדיונים של השנה האקדמית בנושא סוגיית המשך השימוש בחברות הייעוץ לאסיפות הכלליות על רקע הצורך באקטיביזם מוסדי, לאור החלטה דרמטית של רשות שוק ההון בנושא. כמו כן, ערב פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2019 דנו בנושא נאותות שיעור ההיוון (cap rate) של נדל"ן מניב בישראל, על רקע פערים מתמשכים בין שווי שוק להון עצמי בחברות נדל"ן מניב ולאור מחירי עסקאות בפועל. בראיה לאחור, מסקנות הדיון עמדו באופן פרדוקסלי לשאלות שהתעוררו מספר חודשים מאוחר יותר בעקבות המשבר. עם זאת, כראשי הפורום חשוב לנו להדגיש כי "שווי הוגן" צריך לייצג את המחיר של עסקה תיאורטית ביום המאזן ויכול להשתנות לכל כיוון כתוצאה משינוי נסיבות. 

לקראת סוף השנה האקדמית ביצע הצוות המקצועי של הפורום בדיקה מלאה של השלכות משבר הקורונה על הפניות תשומת לב והערות עסק חי בדוחות הכספיים. ממצאי הבדיקה העלו כי על בסיס הדוחות של הרבעון הראשון לשנת 2020 והדוחות לשנת 2019 יש לכ- 22% מהתאגידים הערת עסק חי או הפניית תשומת לב (כולל הפניית "תשומת לב קורונה") וזה מייצג גידול של כ 50% ביחס לדוחות הרבעון השלישי 2019 שפורסמו בנובמבר 2019 – כלומר, ערב המשבר. עיקר הגידול נבע מהפניות תשומת לב והערות עסק חי בחברות בעלות אג"ח ובענפים מתחום המסחר והשירותים, הנדל"ן ובענף האנרגיה. ההערכה היא שהמגמה רק בראשיתה וצפויה להימשך ברבעונים הבאים ובשנתי.

אנו רוצים להודות למשתתפי הפורום על שנה נוספת של פעילות פורייה ועל דיוני עומק מרתקים אשר השנה התחדדו עוד יותר בעקבות המשבר וכן לגב' רקפת שני על תרומתה המקצועית לפורום והשתתפותה הפעילה בבחירת הנושאים והתכנים. 

אנו מקווים ששנת הפורום הבאה תיפתח כשמשבר הקורונה מאחורינו ללא צורך במפגשים בזום שאמנם אפשרו העברת מסרים, אך במידה מסוימת הוחמץ בהם העימות המקצועי הספונטני שמאפיין את הפורום מאז היווסדו.

התחלנו את הדיונים השנה בנושא הערכות השווי על רקע מהפכת החכירות עם כניסתו של תקן החכירות החדש IFRS 16. מדובר בשינוי משמעותי אשר מחייב חשיבה ושיקול דעת, אשר בפוטנציה יש לו השלכות על פרמטרים שמיושמים בהערכות שווי ובהערכת יכולת פירעון חוב. אחת המסקנות העיקריות של השינוי המהפכני במודל החכירות נוגעת בצורך להבחין בין מאפייני החכירות בחברות שונות, תוך הבחנה מתודולוגית בין הוצאה תפעולית לבין הוצאה פיננסית.  

עסקנו גם במעבר של חברות הביטוח לסולבנסי II תוך התמקדות בשאלה כיצד ניתן ליישב את הסתירה בין המאזן הכלכלי החדש לבין שווי השוק? הדיון הציף בין היתר עיוותים שנובעים משימוש בשיעור היוון שרירותי במסגרת הסולבנסי. 

דיונים ביקורתיים עסקו השנה הן בחוק חדלות הפירעון החדש והן בפיקוח על מתן אשראי מוסדי ובנקאי ללווים גדולים על רקע מסקנות ועדת כבל מאידך. 

דיונים בעלי עניין ציבורי היו בנושא תמחור מניות הקנאביס שחשפו מודל עסקי בעייתי וקושי רב להסתמך על הערכות השווי בתחום וכן בנושא כניסת אמזון והמסחר המקוון: השלכות על הקניונים ומרכזי המסחר בישראל ושוויים.