הכנס Summit AI ביוזמת מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה ומשרד עורכי הדין אור חוף טכנולוגיות וקניין רוחני התקיים בקמפוס. הכנס עסק בשינויים המשמעותיים אשר הבינה המלאכותית הכניסה לחיינו. יחד עם מובילים בתעשייה ובאקדמיה דנו המשתתפים כיצד צפוי להתעצב העתיד הקרוב בעולם ה -AI, בפרט בנושאי אסדרה ואתיקה, וכן לאור מדיניות הבינה המלאכותית החדשה של ישראל. בדיונים השתתפו נציגים מגוגל, אלביט, Lemonade, DiA Imaging Analysis, המכון הישראלי לדמוקרטיה, הקריה האקדמית אונו ומשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה.
בדברי הפתיחה פרופ' דב גרינבאום העלה מספר חששות מרכזיים שמטרידים את כולם בקשר לבינה מלאכותית- החשש מכך שבינה מלאכותית עלולה להפוך את האנושות לפחות חכמה. לדבריו הדבר דומה לחשש של סוקרטס, פילוסוף יווני שחי במאה החמישית לפני הספירה, מהמצאת הכתב כי הוא חשש שאם נכתוב נאבד את היכולת לזכור. חשש נוסף הוא כיצד נוכל לכייל את הערכים שלנו עם הערכים של בינה מלאכותית. פרופ' גרינבאום מאמין שטכנולוגית הבינה מלאכותית הקיימת כיום היא הגרסה הגרועה ביותר והיכולות שלה רק ישתפרו עם הזמן.
הכנס כלל שני מושבים. המושב הראשון עסק בנושא אתיקה ורגולציה. ד״ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש התכנית לדמוקרטיה בעידן המידע, המכון הישראלי לדמוקרטיה, דיברה על שני אתגרים מהותיים בעולם הבינה המלאכותית האחד –למקבלי ההחלטות לוקח זמן לגבש מדיניות, להבין היכן הבעיות, היכן האתגרים, היכן ההזדמנויות והיכן הפתרונות בניגוד למערכות ג'נרטיביות שהן מהירות מהיכולות האנושיות ומייצרות אתגר עצום עבור מקבלי ההחלטות והרגולטורים. הדבר השני, הוא הפחד והחששות מפני מערכות שמפתחות מודעות ויכולות לצאת משליטה. בנוסף לכך, נשאלת השאלה מי צריך להיות במרכז כשקובעים רגולציה, האם הטכנולוגיה או האדם? תהילה מאמינה שדמוקרטיה ואוריינות צריכים להיות במרכז. לדבריה הטכנולוגיה הייתה מדהימה גם לפני 15 שנה, אבל היום אנחנו במצב שהדיסאינפורמציה היא בסדר גודל של נשק גרעיני -וההשפעה החברתית היא גדולה. המשמעות של אוריינות הינה להעמיד במרכז את צמצום פערי ההבנה, הידע והלמידה ולהבין שהרגולציה היא מרכז הידע .
עו"ד דני חורין, יועץ משפטי למשרד התרבות והספורט ולמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. סיפר על מסמך מדיניות רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית שגיבש משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. לדבריו כשגובש המסמך ביקשו במשרד לקחת בחשבון גם את האתגרים העתידיים הצפויים כמו CHAT GPT, טכנולוגיה שלא הייתה קיימת כשהטיוטה גובשה במטרה לבחון את השימושים השונים ובמקביל את הצורך, ואת ההבנה שרגולציה צריכה להיות גמישה. לטענתו, הרגולציה צריכה להיות כזו שמתחשבת בסיכונים שיש בשימושים השונים וכזו שמתכתבת עם מה שקורה בעולם, ולא להמציא את הגלגל מחדש בהקשרים האלה.
ד"ר אביב גאון, מרצה בבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, שיתף כי הוא מאמין ברגולציה ולדבריו חשוב שהממשלה תעשה זאת. אבל בדילמה בין הרגולציה הקיימת בארה״ב לבין זו הקיימת באירופה צריך להיזהר מאוד. כשישראל כופה רגולציה צריך להיזהר לא ללכת רחוק מדי כפי שעשו לדעתו באירופה. אביב מאמין שטיוטת הרגולציה הנוכחית שיצאה בישראל אכן מתאימה לצרכים של ישראל. לדבריו האקדמיה משלימה את הרגולציה כי קורסים ותוכניות כמו אלו של מכון צבי מיתר מסייעים לאנשי עסקים ולתעשייה להטמיע את הטכנולוגיה. ד"ר גאון הביע אופטימיות מכך שבני האדם ישכילו לעשות את האיזון הנכון לגבי רגולציה כאשר בסופו של דבר החשיבה האנושית, ההבנה והמקצועיות יובילו לאיזון שיאפשר לפרוץ קדימה ולהשתמש במערכות האלו באופן שלא יפגע במה שחשוב לנו באמת.
ד"ר ליטל הלמן, מרצה בכירה בבי"ס למשפטים, הקריה האקדמית אונו ומייסדת-שותפה ב"גראדטריין" – פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לניבוי סיכוי קבלה לאוניברסיטאות בארה"ב, הוסיפה שהשוק הישראלי הוא שוק מאוד מאוד קטן, והמשמעות היא שחברות ישראליות לא מפתחות עבור השוק הישראלי אלא מפתחות לחו"ל. לכן כשישראל חושבת על קביעת רגולציה עליה לקחת בחשבון שהחברות הישראליות שיהיו כפופות לרגולציה הישראלית כבר כפופות לרגולציה באמריקה, לרגולציה בסין ולרגולציה באירופה. הוספת "שכבה רגולטורית" ישראלית נוספת, גם אם היא מאוד נכונה, עדיין מוסיפה ולא מחליפה רגולציות אחרות. לדעתה הטיוטה של משרד החדשנות לוקחת בחשבון סוגיה זו ומתמודדת איתה בהצלחה.
עו"ד דן אור־חוף, אשר הנחה את הפאנל התייחס לקביעה של משרד המשפטים לפיה מותר לאמן מערכות בינה מלאכותית על חומרים מוגני זכויות יוצרים ללא רשות היוצר ואמר כי גוגל עשתה מהלכים מאוד מעניינים בעקבות העובדה שנתבעה בעבר על הפרת זכויות יוצרים של מנועי החיפוש שלה. התביעות הללו הובילו את גוגל למודל של שיתוף הכנסה בין גוגל לבין היוצרים ואלמנט זה שימר את העוצמה שלה בתחומים שלה. ייתכן ש- OpenAIתעשה בדיוק את אותו מהלך.
המושב השני עסק באחריות של החברות להפעלת רגולציה עצמית בנוגע לבינה מלאכותית. יעל כהן, סמנכ"לית בכירה דאטא בחברת Lemonade, חברת ביטוח דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית, ובוגרת האוניברסיטה מספרת שהחברה הקימה צוות חקירה מיוחד שמטרתו לפתח מדיניות מסודרת בנושא בינה מלאכותית והיישום שלה. הצוות דן בשוויון הזדמנויות בגישה וביישום של ביטוח במטרה למנוע אפליה מצד אחד במטרה להגיע לאוטומציה מקסימלית מצד שני. יעל סיפרה גם על כך שהבינה המלאכותית אינה מחליפה את העובדים בחברה שלהם אלא חוסכת עבודה ומפנה אותם לפעילויות אחרות.
לדבריה של בוגרת אוניברסיטת רייכמן הילה גולדמן-אצאלן, מנכ"לית ומייסדת שותפה של חברה "דיא", חברת תוכנה שעוסקת בפענוח בדיקות אולטרסאונד באמצעות כלים מבוססי בינה מלאכותית הקהילה הרפואית חזקה בתחום הרגולוציה, למשל ה-FDA, מחייב קבלת אישורים ומגדיר איך ה-AI צריך להתנהג. בשנים האחרונות, ה-FDA עבד במהירות ביצירת מסלולים ספציפיים על מנת להקל בקבלת האישורים המיוחדים. הילה ועובדי חברת DiA לא חושבים ש- AI יחליף את עבודתם של הרופאים, אלא יהווה כלי עבורם לעבודה יעילה יותר ומדויקת יותר ומי שלא ישתמש בכלי זה יתכן ויהיה פחות רלוונטי בעתיד. בעולם הרפואה AI זה כלי תומך החלטה - המשתמשים בו צריכים לבדוק ולהיות ביקורתיים כלפי כלי זה. כשהכלי עובר אישור רגולטורי, הוא נועד לשימוש רק למי שהוכשר כרופא או מי שעוסק ברפואה. ההחלטה הסופית היא של הרופא. העובדה שיש רגולציה לא אומרת שהמוצר טוב, בסוף זה תלוי מאוד במשתמשים החכמים (professional costumers), והם מאתגרים את הכלי.
עומר רודיק: דירקטור ביג דאטה ובינה מלאכותית בחברת אלביט מאמין שהבינה המלאכותית תפגע באנשים אם הם לא יתאימו את עצמם ולא ישתמשו בבינה מלאכותית. לדבריו אלביט עובדת עם AI כבר 20 שנה וכיום נושא של אחריות עצמית נמצא בליבה של העשייה יותר מבעבר. לדבריו החידוש המרכזי ב Generative AI לעומת בינה מלאכותית בעבר הוא שפעם מי שהיה רוצה לפתח באמצעות AI היה צריך להיות עילוי והיום כל אחד הוא סוג של מפעיל AI, כל אחד יכול להיכנס ולייצר מוצר בעצמו, הוא גם המפתח, גם המעצב וגם האלגוריתמיקאי. אומנם התוצר לא בעל מורכבות גדולה, אבל הטכנולוגיה פותחת הזדמנויות רבות לבני אדם פשוטים. הטכנולוגיה הורידה חסמי כניסה.
נועה אלפנט לפלר, דירקטורית למדיניות ציבורית וקשרי ממשל בגוגל, ציינה שהתפיסה של גוגל בנושא "בינה מלאכותית אחראית" לא נולדה סביב Generative-AI. את עקרונות האחריות גוגל פרסמה כבר ב-2018 ומאז כל שנה היא מוציאה דו"ח שמראה איך היא מיישמת אותם. למשל להערכתה היום 90% מהסרטונים האלימים ביוטיוב מוסרים מהאתר לפני שיש להם אפילו 10 צפיות הודות לשימוש בטכנולוגיה מבוססת AI. התנהלות זו היא חלק מהפעילות של גוגל במשך שנים רבות. לדעתה הבינה המלאכותית תשנה את האופן שבו אנו חושבים ועובדים, אך לא תהפוך אותנו לאנשים פחות חכמים.
בנוסף לכך, נועה ציינה שאף גורם לא יכול לפתור לבד את הבעיות המורכבות שמעלה בינה מלאכותית למשל, לאור העובדה שמחצית מהאוכלוסייה בעולם תצא לבחירות בשנה הקרובה, גוגל חברה לחברות אחרות כמו מטא וכולם חתמו על הסכם משותף אשר במסגרתו כל חברה משתפת עם החברות האחרות את פיתוחיה ופתרונותיה על מנת להתמודדות עם תופעת הדיפ-פייק.
לסיכום למרות שרגולציה נתפסת ככלי מגביל, הכנס הדגים כי רגולציה היא גם כלי מאפשר ויש לה תפקיד משמעותי בקידום הטכנולוגיה והתעשייה. בהקשרים מסוימים דיברו המשתתפים על כך שראוי לאמץ רגולציה רכה יותר ובהקשרים אחרים לאפשר רגולציה עצמית וכן הדגישו כי בקביעת רגולציה חשוב לשתף את התעשיה, את האקדמיה וגם גופים נוספים של החברה הישראלית כדי לקבל את ההחלטות הנכונות.
את הכנס הנחתה אבישג וסרמן סטודנטית בשנה שנייה ללימודי משפטים במסלול הישיר לתואר שני במנהל עסקים, חברה בתכנית המצטיינים של בית הספר וסטודנטית בתכנית צבי מיתר.
מימין: עו"ד דן אור-חוף, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עו"ד דני חורין, ד"ר אביב גאון, ד"ר ליטל הלמן
מימין: פרופ' דב גרינבאום, יעל כהן, עו"ד הילה גולדמן-אצלאן, עומר רודיק, נועה אלפנט לפלר
הסטודנטים בתכנית צבי מיתר שנה"ל תשפ"ד.
מימין: פרופ' דב גרינבאום.
שלישית משמאל: ענבר כרמל מנהלת תכנית צבי מיתר.
רביעי משמאל: אביעד מיתר בנו של צבי מיתר ז"ל שעל שמו נקרא המכון
