המלצות מחקרי המדיניות של הסטודנטים במכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה

• הסדרת הטיפול בפסולת בחלל ויצירת מנגנוני אכיפה
• הכנסת הקנאביס הרפואי לסל הבריאות ולביטוחי הבריאות הפרטיים
• יצירת תו תקן "Trust AI" עבור חברות המשתמשות בבינה מלאכותית לדירוג בני אדם

עם סיום שנת הלימודים, הסטודנטים במכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה במרכז הבינתחומי הרצליה, הגישו את המלצותיהם המבוססות מחקרי מדיניות בתחומי קנאביס רפואי, פסולת חלל ודירוג אנושי באמצעות בינה מלאכותית. את הסטודנטים הינחה פרופ' דב גרינבאום ראש המכון. ההמלצות מתבססות על חקר התחום והסוגיות האתיות והמשפטיות הנובעות ממנו.

הסדרת הטיפול בפסולת חלל

מאז תחילת עידן החלל, מדינות שלחו אליו אלפי לוויינים, מעבורות חללי וכלים שונים. מרביתם עדיין מצויים בחלל, אולם לא משמשים לשום מטרה משמעותית או שכלל אינם פועלים. על פי הנתונים, יש מעל 128 מיליון פיסות פסולת חלל הנעות במהירות על קולית במסלול כדור הארץ.

מדובר בפריטים מעשה ידי אדם, דוגמת לוויינים, רכבי נחיתה חלליים ועוד אמצעים הנוגעים למשימת המסע בחלל, שלעתים קרובות ישנו קושי משפטי בקביעת זהות בעליהן. מה שברור הוא שללא התערבות, מרבית הפריטים יישארו בחלל למשך עוד מאות או אלפי שנים קדימה.

צוות הסטודנטים פיתח הצעה לנספח הכולל שלושה סעיפים שמטרתם להבטיח רגולציה של הטיפול בפסולת בחלל, כך שימשיך להיות אזור בטוח גם לדורות הבאים.

1. אימוץ הגדרה מחייבת של "פסולת חלל": כל הפריטים שנוצרו על ידי בני אדם ופריטים מלאכותיים, כולל מאלמנטים ונגזרותיהם, אשר ננטשו או שאין להם עוד שימוש. הפסולת יכולה להיות גם תוצר של התנגשויות, תקלות, הזנחה, שבר, התרופפות חלקים, ויכולה לכלול גם אבק ופתיתי צבע.

2. קביעת מועד פקיעת תוקף של 25 שנה ללוויין: נועד למנוע עודף של כלי רכב חלליים (לוויינים ופריטים אחרים) במסלול כדור הארץ, כך שהסיכוי להתנגשויות ולתאונות בחלל יפחת.

3. הקמת קרן לקידום טכנולוגי. כל מדינה שתלכלך את המסלול שסביב כדור הארץ בפסולת חלל תידרש לתרום ולהשקיע בקרן. הקרן תזהה ותסבסד טכנולוגיות מתהוות וקיימות, ובכך תסייע לנקות את הפסולת הקיימת ותמנע היווצרות של פסולת חדשה.

צוות הסטודנטים: נטלי סמסון, נטע קזז, וידורה מליקובסקי

מנטורית: עו"ד קרן שחר

הגברת האמון בדירוגי בני אדם באמצעות בינה מלאכותית (AI)

כניסת הבינה המלאכותית לדירוג בני אדם היא בעלת תיצור הזדמנויות רבות בסקטורים, דוגמת בריאות, חינוך ותעסוקה. היא גם אמורה לפתור בעיות הנובעות מהטייה אנושית. מאידך, הבינה המלאכותית יכולה לשנות את אופיין של ההזדמנויות הללו ולהשפיע על מוביליות ואינטראקציה חברתית, תעסוקה, חינוך עוד. עבודת הצוות עסקה ביישומי בינה מלאכותית בעולמות העסקים והממשל. סביבת העבודה של מתודולוגיות בינה מלאכותית היא לעתים קרובות נסתרת ומעורפלת ולכן נדרש מהלך של הגברת האמון של הציבור באמצעות אופטימיזציה של התרומה של הבינה המלאכותית והגנה על זכויות אדם בסיסיות.

המחקר מציע מדיניות לפיקוח ובקרה על הטמעת מערכות בינה מלאכותית בדרך שתבטיח אמון בטכנולוגיות אלה:

1. יצירת קונסולידציה של פיקוח באמצעות גוף רגולטורי בינלאומי

2. השגת הגינות ומניעת "הטיות אנושיות" עוד בשלבי התכנון והפיתוח הטכנולוגי ושליטה ועדכון של בסיסי הנתונים למניעת הטיות.

3. ייסוד תווית "האמן ב-AI" (Trust AI) בסקטור הפרטי, על מנת לתקשר הטמעה של שיטת עבודה מומלצת (best practice). הדבר יאפשר תקשורת ברורה מול לקוחות והצגתה כהוגנת ומבוקרת. בנוסף, יעודד עסקים לאמץ שיטות ניהול אלה.

הסטודנטים: דניאל חבס, דונה אסיג׳ה קוסנס, אור ברן

הנגשת הקנאביס רפואי

הקנאביס הוא צמח מורכב. אל מול תרופות אחרות המבוססות על מולקולה אחת, שקל לבצע בהן מחקר רפואי ולהטמיע בהן רגולציה, הקנאביס הוא צמח עם מאפיינים מורכבים, ומעל 400 מולקולות שלכל אחת מהן השפעה שונה, דבר המספק אתגר אמיתי במחקר, טיפול ואספקה לחולים. המרכיבים הפעילים ביותר הם THC, המאיץ את הרצפטורים ו- CBD הנוגד סטימולציה ומרגיע. כיום הקנאביס עדיין מוגדר כסם – לפי כינוס בנושא סמים נרקוטיים1961, בקטגוריה דומה להרואין, המחייבת 186 מדינות בעולם, בהן ארה"ב וישראל. עד שלא יוסדר מעמד הקנאביס, לא תוכל להיות התקדמות שלו כאמצעי רפואי.

בישראל כ- 65 אלף חולים עם רישיון לשימוש בקנאביס רפואי. הקנאביס בד"כ ניתן כאמצעי אחרון לאחר שמוצו כל האפשרויות "הקונבנציונליות" האחרות לטיפול. במאי 2019 הציגו היחידה לקנאביס הרפואי – היק"ר ומשרד הבריאות ו את רפורמת הקנאביס הרפואי החדשה, שמטרתה "מדיקליזציה": להחיל על קנאביס את הכלליים החלים על תרופות. הרפורמה יצרה שתי בעיות מרכזיות:

1. הגדרות חדשות המחייבות מרשמים של יחס בין רכיבי הTHC וה-CBD, מה שמונע שימוש בכ- 88% מהזנים של קנאביס שהיו זמינים בעבר.

2. התייקרות הקנאביס למטופלים במינון הגבוהה מ- 30 גר', המהווים 64% מכלל המטופלים. בעוד שלפני הרפורמה נדרשו המטופלים בקנאביס לשלם 370 ₪ לחודש ו- 100 ₪ עבור המשלוח, ללא קשר לכמות הנצרכת. לאחר הרפורמה, התמחור השתנה ל- 180 ₪ ל- 10 גרם.

הצוות מציע לקדם את הצעדים הבאים:

3. לטפל בנושאי הרגולציה והסטיגמה המיוחסת לצרכני הקנאביס באמצעות קיטלוג מחדש של הקנאביס בקבוצת סמים קלה יותר, המתאימה גם לטיפול רפואי

4. משרד הבריאות צריך לאפשר שימוש נרחב יותר בקנאביס רפואי לחולים הזקוקים לכך, ולהוציא את הקנאביס ממקומו כיום כ-מפלט אחרון.

5. המעבר מריבוי זנים למיעוט זנים תחת הגדרות היחס בין החומרים הפעילים המרכזיים THC-CBT אינה סבירה. משרד הבריאות צריך לבטל את הקיטלוג ולאפשר למטופלים לצרוך את הזנים אשר משפרים את מצבם הבריאותי.

6. יש להפחית את מחיר הקנאביס הרפואי ולהנגיש אותו לחולים שאיכות החיים שלהם תלויה בו

7. בסופו של דבר, יש להוסיף את הקנאביס לסל הבריאות ו/או לסבסד אותו באמצעות חברות הביטוח הרפואי