אסטרטגיה להפחתת יוקר מחיה - זרקור על שוק המזון
 

28.07.26

ישראל היא אחת המדינות היקרות בעולם המפותח, והיא אף יקרה ממדינות בעלות תוצר לנפש גבוה מזה של ישראל, כגון שוודיה, דנמרק, הולנד, פינלנד ואוסטריה ("מדינות הסמן"). מהנתונים עולה כי מחוללי יוקר המחיה המרכזיים בישראל הם תחומי הדיור והמזון, שהתייקרו משמעותית ב־20 השנים האחרונות. בעוד שבשנת 2005 היו מחירי הדיור בישראל נמוכים ב־31% ביחס למדינות הסמן, כיום הם גבוהים ב־26% בהשוואה אליהן. באופן דומה, בשנת 2005 היו מחירי המזון בישראל נמוכים ב־26% ביחס למדינות הסמן, ואילו כיום הם גבוהים ב־27% ממחיריהם במדינות אלו. שני תחומים אלה מסבירים 58% מיוקר המחיה בין ישראל למדינות הסמן.

השולחן העגול של מכון אהרן יתמקד בתחום המזון. הניתוח שלנו מפריד בין תחומי המזון מן החי והצומח, המהווים יותר מ־50% מסל המזון, לבין יתר תחומי המזון. תחומי החי והצומח מושפעים מאופי התמיכה הממשלתית בענף החקלאות בישראל בדרך עקיפה, באמצעות מגבלות יבוא, ולא באמצעות תמיכות ישירות לחקלאים. יתר תחומי המזון מושפעים משיעורי המע"מ, דרישות הכשרות, מגבלות יבוא, ערוצי ההפצה, מבנה השוק והריכוזיות המאפיינת את ענף המזון, וכן ממאפייני הסביבה העסקית בישראל.

בתחום המזון קודמו בשנים האחרונות שורה של רפורמות שנועדו להגביר את התחרות ולהפחית את יוקר המחיה, ובהן רפורמות לפתיחת המשק ליבוא, רפורמות בענפי הפירות והירקות ומשק החלב, וכן רפורמות בתחומי הכשרות והרגולציה. חלק מהמהלכים יושמו באופן חלקי בלבד, ואחרים נבלמו לנוכח התנגדויות פוליטיות, מוסדיות וציבוריות. על רקע זה, יפגיש השולחן העגול של מכון אהרן בין מקבלי החלטות, חוקרים ובעלי עניין במטרה לדון בחסמים ליישום, בלקחים שנלמדו ובצעדים הנדרשים לקידום אסטרטגיה אפקטיבית להפחתת יוקר המחיה בישראל. במסגרת הדיון יוצגו המלצות מכון אהרן להפחתת יוקר המחיה בתחום המזון, ובהן מדידה שיטתית של עלויות הבירוקרטיה והרגולציה, המשך הסרת חסמי יבוא, מעבר לתמיכה ישירה בחקלאים, ייעול מערך הכשרות, קידום התחרות במקטע ההפצה ופתיחת המשק לכניסת חברות זרות.
 

הזמנה
הקלטת השולחן
מצגת מכון אהרן
מצגת דרור שטרום
מצגת פנינה אורן שנידור
מצגת שחר תורג'מן
מצגת עמית זאב
מצגת ד"ר יעל קחל