אסטרטגיה כלכלית להתמודדות עם אתגרי המשק 2035-2026

כלכלה חזקה היא מרכיב מרכזי בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. מסמך זה מציג תוכנית אסטרטגית כלכלית השואפת להשיג שני יעדים מרכזיים: צמיחה כלכלית בת קיימא וצמצום שיעורי העוני בישראל. השגת יעדים אלו תאפשר לכלכלת ישראל לצמצם את הפערים ברמת החיים ביחס למדינות מתקדמות, במונחים של תוצר לנפש. 

התוכנית האסטרטגית מבוססת על ניתוח כלכלי השוואתי בין ישראל למדינות מובילות באמצעותו אנו מזהים את נקודות החוזקה והחולשה של המשק. לצורך ההשוואה גיבשנו קבוצת מדינות ייחוס - "מדינות הסמן"  – קבוצת מדינות הדומות לישראל בגודל האוכלוסייה ובמנועי הצמיחה המבוססים על הון אנושי, אך מציגות רמות תוצר לנפש גבוהות יותר ושיעורי עוני נמוכים יותר. ההשוואה למדינות אלו מאפשרת לנו לזהות ולתעדף את התחומים הדרושים לשימור ולטיפול בכדי להשיג את היעדים.

המשק הישראלי הפגין חוסן כלכלי משמעותי בשני העשורים האחרונים, לרבות צמיחה משמעותית בתוצר לנפש ועמידות בפני משברים גלובליים ומשברים ביטחוניים מקומיים. חוסן זה נובע מקיומם של תנאי הבסיס ברמה מספקת ובפרט מדיניות תקציב אחראית ומדיניות מוניטרית התואמת את יעד האינפלציה ותומכת בצמיחה כלכלית, בתעסוקה וביציבות הפיננסית. לכך מצטרפים מנועי הצמיחה המרכזיים של המשק – שיעורי התעסוקה הגבוהים וענף ההייטק המשמעותי, מהווה פלטפורמה לצמיחה ולהעלאת הפריון בכלל המשק.  מאפיינים אלו אפשרו למשק להתכנס לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר, למרות הוצאות ביטחון גבוהות יחסית. אולם המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר 2023 שינתה באופן מהותי את תנאי הפעילות במשק עם ירידה בצמיחה ועלייה חדה בהוצאות הממשלה. בהתאם לכך, התוכנית נשענת על ייצוב המשק לאחר המלחמה ועל הצעדים הדרושים להבטחת יכולת המשק לממן את הוצאות הביטחון, לצד ביצוע ההתאמות התקציביות הנחוצות לחזרה לתוואי מתכנס של יחס החוב לתוצר. יישומה של התכנית צפוי להוביל לתוואי צמיחה גבוהה, בעוד המשך המצב הקיים צפוי להוביל לצמיחה בשיעור נמוך אשר משמעותה קיפאון למעשה בצמיחת התוצר לנפש. 

ההשוואה למדינות הסמן מאפשרת לזהות את נקודות החולשה של ישראל, המובילות לפער של כ־20% בתוצר לנפש. רמת התוצר תלויה בהיקף התעסוקה ובפריון העבודה.  שיעור התעסוקה הכללי הגבוה בישראל מתקבל למרות תת־תעסוקה באוכלוסיות מסוימות, כגון הגברים החרדים ובאוכלוסייה הערבית. המגמות הדמוגרפיות בישראל ושיעורי הילודה הגבוהים בקרב האוכלוסייה החרדית בעיקר מדגישים את הצורך בטיפול בתת־התעסוקה באוכלוסיות אלו כדי לשמור שיעורי התעסוקה הגבוהים גם בעתיד. עם זאת, מהניתוח עולה כי שיעורי התעסוקה בישראל קרובים לאלה הנצפים במדינות הסמן, ומכאן שעיקר הפער בתוצר לנפש נובע מהפער בפריון העבודה. ניתוח מאקרו־כלכלי של רכיבי פריון העבודה מצביע על כך שהפער נובע משלושה מקורות עיקריים: פערים בהון האנושי – רמות הידע, המיומנויות והכישורים של העובדים; פער בהון הציבורי לנפש – מחסור בתשתיות תחבורה ורמת דיגיטציה נמוכה של המגזר הציבורי; ופער בהון הפרטי – מכונות וציוד בבעלות הפירמות. פערים אלו תורמים גם ליוקר מחיה גבוה ולכך השפעה משמעותית על השכבות החלשות.

בהתאם לממצאי ניתוח הפער בפריון העבודה, תוכנית זו מתמקדת בהגדלה משמעותית של שלושת סוגי ההון – אנושי, ציבורי ופרטי. התוכניות המפורטות בתחומים אלה נשענות על מחקרים אמפיריים שנערכו במכון ומציעות יעדים אשר ההתקדמות בהשגתם ניתנת למדידה ולמעקב לאורך זמן. במחקר שנערך לאחרונה במכון הראינו כי ניתן לתרגם רפורמות מבניות להשפעה כמותית על שיעורי הצמיחה, יכולת המהווה בסיס חשוב להערכת חלופות מדיניות ולהחלטות ממשלה, ובפרט במסגרת חוק ההסדרים. המחקר מצביע גם על כך שצמצום הפערים ברמת החיים מול מדינות מתקדמות, במונחי תוצר לנפש, הוא יעד בר־קיימא שניתן להשיגו לאורך זמן.
על בסיס תובנות אלו, אנו צופים כי יישום עקבי ואפקטיבי של המדיניות המוצעת בתוכנית זו יציב את ישראל, בתוך כ־15 שנה, בעשירייה הראשונה של הכלכלות המובילות בעולם במונחי תוצר לנפש, תוך שיפור רמת החיים של כלל אזרחיה, הפחתה ביוקר המחיה וצמצום שיעורי העוני.

עם זאת, לצד תחומים בהם אנו מציגים תוכנית מגובשת, קיימים נושאים נוספים המצויים עדיין בעבודה, כגון פיננסים ומיסוי, אשר לגביהם טרם הושלם המחקר ולפיכך טרם גובשו המלצות לצעדי מדיניות.
המסמך הנוכחי אינו מסמך תקציבי, אך הוא כולל התייחסות להיקפי ההוצאות ולאופן המימון הנדרש ליישום המדיניות. בתחומים בהם צפויה הוצאה משמעותית, כגון דיור, מובא דיון ייעודי בהיבטי המימון, אולם מוקד המסמך הינו עיצוב המדיניות ולא הקצאת התקציב השנתי.

תוכנית כלכלית זו היא חלק מפרויקט "היום שאחרי" שיזמה קרן יתד הכולל תוכניות נוספות בתחומי הביטחון, מדיניות החוץ, מערכת החינוך, חיזוק החוסן החברתי והמבנה הרצוי למשרד ראש הממשלה. מטרת פרויקט "היום שאחרי" היא להציג למקבלי ההחלטות תוכנית עבודה מקיפה, יסודית ועמוקה שגובשה על ידי מיטב אנשי המקצוע  שיישומה יוביל את ישראל לאיתנות ביטחונית כלכלית וחברתית.