פירמידת הצמיחה בחברה הערבית

ההכנסה מעבודה לפרט בחברה הערבית רשמה עלייה מרשימה בעשור האחרון (2012–2022), אך היא עדיין מהווה 44% בלבד מזו של החברה היהודית הלא-חרדית.  פער זה בהכנסה מעבודה לפרט הינו ביטוי הן לאי-שוויון כלכלי-חברתי בין שתי האוכלוסיות והן לחוסר מיצוי הפוטנציאל הכלכלי של החברה הערבית במשק הישראלי.

במטרה לייצר מסגרת מדידה וחשיבה שתסייע בזיהוי תחומי חולשה וחוזקה העומדים בבסיס הפערים בהכנסה מעבודה לפרט, המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן פיתח את מודל "פירמידת הצמיחה בחברה הערבית". הפירמידה מתארת את מכלול המרכיבים הכלכליים והחברתיים, המסודרים בשכבות, אשר נדרשים לצמצום הפערים בהכנסה הממוצעת לפרט בין החברה הערבית לבין החברה היהודית הלא-חרדית. הפירמידה מאגדת את ממדי הפער לכלל תצוגה אינטגרטיבית ומספקת בסיס לדיון באסטרטגיה הכלכלית ולתיעדוף תחומי ההתערבות והרפורמות הדרושות לקידום צמיחה ולהאצת השתלבותה של החברה הערבית במשק הישראלי, בדומה לזו של החברה היהודית הלא-חרדית.

בחינת הפירמידה לשנת 2022 מראה כי ישנם פערים בין החברה הערבית לחברה היהודית הלא-חרדית בכל המרכיבים. ניכרים פערים מתמשכים במדדים הכלכליים כגון רמת ההון האנושי, רמת ההשקעה הציבורית, שיעור התעסוקה ואיכותה, כאשר מוקדי הפער החריפים ביותר מצויים במדדים החברתיים, ובראשם הפשיעה, חוסן הרשויות המקומיות והלכידות החברתית. הסתכלות על המגמות והשוואה של פירמידת הצמיחה בשנת 2022 לזו של 2012 מראה התקדמות ניכרת במרכיבים של השקעה בהון אנושי, דיגיטציה והון ציבורי וצמצום פערים במרכיבים אלה, אך מנגד ניכרת הרעה חדה במדדים החברתיים, ובעיקר בתחום הפשיעה והלכידות החברתית. עובדה זו מחדדת את הצורך בהשקעה מתמשכת לא רק בהיבטים הכלכליים אלא גם בחיזוק המרכיבים החברתיים כתנאי מוקדם למימוש פוטנציאל הצמיחה.